נושא: Yin World

Originally posted by Latias@Jan 19 2010, 07:52 PM
שם המשתמש-Latias
שם הדמות-לארי ברנשטיין
גיל-14
כיתה-ט
רקע-לארי נולד בניו יורק שבארצות הברית,אביו ואמו היו נוצרים שהתגיירו ועברו לארץ.
לארי גר בשכונה יוקרתית בתל אביב,והלך לבית ספר בן צבי.
הוא לא אהב ללמוד,הוא הרשים את הבנות ביופיו,אך גובהו הוא די נמוך הבנות נמשכו עליו מכיוון שהיה חזק והתספורת היתה יפה,צבע השיער שלו היה שאטן.
בערך בכיתה ז הוא התחיל לשתות,וודקה ולפעמים וויסקי.היה לו כסף לזה.
ציוניו בכיתה ז לא הרחיקו והם היו נמוכים במקצועת כלשהם.
האנגלית שלו היתה ברמה גבוה מאוד!כי לפני שהגיע לארץ בגיל 5 היה מומחה,הוא היה סופר מהלידה והביא רק ציונים טובים בספרות.ובשאר לא משהו.
המלכה של השיכבה נהפכה לחברה שלו בסוף ז',אך הוא לא התלהב בכלל וניצל אותה.הוא חשב שמגיע לו הטוב ביותר.כוחותיו נגלו בסוף ז ביום הולדתו,התפרצות גדולה של אור שנקרנה מגופו.כל מי שהגיע למסיבה מת.אך היה מזל שאלה שרק הקדימו מתו(3).אך אלה היו חבריו הטובים(מרק ואנטי).
הוא לא הבין מה קרה,וברח מהמקום וגר בבדידות מחשש לכלא.הפך להומלס שגנב מבתים אוכל,הלך לבית ספר כרגיל,אך מוקף אימה על חבריו.
ציונים בתעודה של השנה שלפני:
מטמתיקה -50 הקבצה ג'
אנגלית -100 הקבצה א'
מדעים-40
ספרות-90
תנ"ך-70
מורשת-40
היסטוריה-20
ספורט-100
הערות/הארות-אין הערות

אתה לא יכול לגור בתל אביב אם בית הספר בקריית אונו.
הכוח לא משתחרר ברקע, אתה סתם ילד רגיל שלא מודע לכוחותיו.
הדמות שלך טובה מדי, גם מושכת בנות וגם מוציאה ציונים טובים בספורט, ספרות ואנגלית.
תקן בבקשה

Originally posted by Latias@Jan 20 2010, 08:12 PM
נערך!

פעם הבאה אל תגיב כשאתה עורך, תשלח ה"פ.
אין כמעט תיאור של הילדות, לא הגיוני שהרבה בנות נדלקות עליו, זה לא בית ספר של חננות, יש מספיק אנשים שימשכו הרבה יותר בנות מהדמות שלך. ורק שתדע, בכיתה ט' אין את המטומטם של מלכת הכיתה, לפחות לא בבית הספר הזה
עריכה: לא הגיוני שיקנו לו גיטרה כל-כך יקרה, ואין שכונות יוקרתיות בקריית אונו.
אם תביט בתיאור תראה שהשכונה היוקרתית היחידה באיזור היא בסביון.
עריכה 2:
כיתה ט' רק מתחילה, לא הגיוני שכבר כמעט רצחו אותו.
והציונים שמילאת הם של כיטתה ח', לא הגיוני שהם כל-כך טובים אם הוא שתה בכיתה ח'

<div align="Center">והמשחק מתחיל&#33;</div>
זה היה עוד יום של תחילת שנה חדשה. אחרי מסיבת סילבסטר מטורפת בליל 2009, אתה מרגיש רע מאוד. השעה 12:00, ואתה עוזב את המסיבה וחוזר הביתה. אין לך כוח להישאר ער. את לא בטוח למה, אבל איך שאתה מגיע הביתה, אתה פשוט מתמוטט על המיטה באפיסת כוחות, אחרי מסיבה שבקושי התחילה. אתה מנסה לקום, אבל לא מצליח, ומבין שכנראה המסיבה נגמרה. באותו לילה, משהו קרה, משהו שקורה באותו לילה כל שנה. מפץ אור גדול יצא, מפץ אחד שחור, ומפץ אחד לבן. המפצים יצרו את הצורה של הין והיאנג, ואז הפכו לקרניים רבות, שעפו ופגעו בילדים רבים, שישנו במיטותיהם. מיכל, הסגנית של בית הספר הביתה במראה בדאגה. היא הבינה שהשנה היא איחרה, והיא לא תדע מי יחשוף את כוחותיו בשנה הזאת, ומי יהפוך למבוקש.

ועכשיו, אחרי הקדמה קטנה זו, אנחנו עוברים לשעה קצת יותר מאוחרת ב1.1.2010, יום מהחשובים במשחק. השעה 9:50, השעתיים עם המחנכת במסגרת שיעור מורשת נגמרו. עדי מאחלת לכם שנה טובה ומבקשת מכם לצאת מהכיתה, כדי שתנעל את הדלת כמו בכל יום.
זאת התחלה לכולם, שימו לב שאתם באותה הכיתה

יוסי אזולאי
אתה יוצא מהכיתה ומאחל לכיתה שנה טובה, ומביט סביבך באיזור. הקומה השניה, קומה מעגלית גדולה שעל קירותיה ציורים והסברים של משפטים בגיאומטריה, פונקציות ומטמתיקה, הגדרות של סוגי סיפורים, ועוד הרבה מאוד דברים. העבודות בהיסטוריה של כיתות ח&#39;, דגמים של טירות, עומדים בקצה הקרוב לכניבה לבית הספר, הנמצא מול המדרגות. מרכז הקומה הוא שטח חלול, והאיזור יחיד שהוא יותר רחב ממסדרון נמצא במקום שאת רובו תופסות העבודות בהיסטוריה. מולן, בצד השני של הקומה, צד שמאל שלך, נמצאות המדרגות, גרם גדול במרכז שעולה למעלה ומשני צדדיו שני גרמי מדרגות קטנים היורדים למטה. אתה לומד בכיתה הכי קרובה למדרגות. אמיר ומקס, שני תלמידים מהכיתה שלך שהיו חברים שלך עד שאביך נעלם יוצאים אחריך מהכיתה. מקס נותן לך כאפה ושניהם הולכים משם צוחקים, יורדים במדרגות הרחוקות מהכיתה ואומרים משהו על זה שהם מרחמים עליך בגלל השנה החדשה, ובגלל שהם עייפים אחרי שלא ישנו כל הלילה, בשל מסיבת הסילבסטר. אתה מביט עליהם בכעס ומרגיש מין כוח מוזר מציף את הגוף שלך, כאילו אתה חזק יותר וערני יותר מתמיד, כשלפתע עדי אומרת לך "תתעלם מהם. עשית בחוכמה כשהתחלת להשקיע בלימודים, עכשיו תמשיך להשקיע, ותשכח מהם. הם לא יגיעו לשום מקום בחיים שלהם. אתה, לעומת זאת, עוד יכול להגיע רחוק." ויורדת במדרגות הקרובות לכיתה. אתה מרגיש את האנרגיה המוזרה נעלמת, לוקחת איתה את העירנות והכוח, אבל אתה לא מתייחס לזה, הכעס שלך על אמיר ומקס אולי דעך במעט, אבל אתה עדיין מרגיש שעליך לעשות משהו בנושא.
אתה יורד למטה לקומה הראשונה ורץ החוצה, לא מביט בה. אתה מגיע לשתי הדלתות הגדולות, עשויות ממסגרת מתכת כחולה, מלמעלה למטה מוטות העשויים מאותה המתכת, ובניהם פלסטיק שקוף. כל הקיר, באורך של כ4 מטר עשוי מאותו מבנה, ורק שתי המסגרות האמצעיות הן הדלתות. אתה ממשיך לרוץ ונתקל במיכל הסגנית, שאומרת לך "תשתדל לשם לב לאן אתה הולך" ואז ממשיכה לטייל, עם מבט מודאג על פניה. היא סורקת את התלמידים והאיזור, כאילו מחפשת אחרי משהו, ומוטרדת מאוד מחוסר המציאה שלו.

יוסי
אתה רץ, לא מביט לאן, פשו רץ ומחפש אותם. לא ברור לך כמה זמן אתה רץ, אבל הזעם, הכעס עליהם, גורם לך אפילו לא לחשוב על זה. אחרי זמן ממושך של ריצה, לא ברור לך כמה, אתה שם לב שהילדים מתחילים להתרחק ממך. הם צועדים כמה צעדים אחורה ומשאירים אותך במין מעגל מוזר, לא ברור לך למה. כולם מביטים בך במבט חושש, מפחד, ואתה רואה גם את מקס ואמיר. אתה מרגיש את העם שלך עולה, ושוב מרגיש את אותו כוח מוזר ממקודם. הפעם, הוא הרבה יותר חזק. אתה מרגיש שאהת יכול לעשות כל דבר, ומרגיש שנאה עזה כלפי אמיר ומקס, הרבה יותר עזה ממה שהרגשת עד עכשיו. אבל זה לא מעניין אותך. כל מה שמעניין אותך הוא נקמה, חיסול והרס.

יוסי
אתה מרגיש כעוח אדיר ורץ לכיוונם במהירות אדירה. אתה מרי את ידך הימינית ומכוון אותה לכיוון הראש של אמיר, ואז מכה בו בחוזקה באף. אמיר עף כשני מטרים אחורה ודם עף לכל עבר, אתה מאמין שהאף שלו נשבר. הוא נופל על הגב ומשתטח על הריצפה מעולף, בזמן שכל האנשים, כולל מקס, רצים משם במהירות. אתה לא רואה דבר בעיניים, חוץ מאת הכאב של אמיר, הכאב והסבל שלו, ההצלחה שלך, הנקמה שלך. לפתע אתה שומע את הקול הכועס של מיכל "יוסי, בוא למשרד שלי עכשיו" ומרגיש את כל העוצמה נעלמת שוב.

Originally posted by Konoha Shinobi@Jan 22 2010, 04:24 PM
<div align="Center">והמשחק מתחיל&#33;</div>
זה היה עוד יום של תחילת שנה חדשה. אחרי מסיבת סילבסטר מטורפת בליל 2009, אתה מרגיש רע מאוד. השעה 12:00, ואתה עוזב את המסיבה וחוזר הביתה. אין לך כוח להישאר ער. את לא בטוח למה, אבל איך שאתה מגיע הביתה, אתה פשוט מתמוטט על המיטה באפיסת כוחות, אחרי מסיבה שבקושי התחילה. אתה מנסה לקום, אבל לא מצליח, ומבין שכנראה המסיבה נגמרה. באותו לילה, משהו קרה, משהו שקורה באותו לילה כל שנה. מפץ אור גדול יצא, מפץ אחד שחור, ומפץ אחד לבן. המפצים יצרו את הצורה של הין והיאנג, ואז הפכו לקרניים רבות, שעפו ופגעו בילדים רבים, שישנו במיטותיהם. מיכל, הסגנית של בית הספר הביתה במראה בדאגה. היא הבינה שהשנה היא איחרה, והיא לא תדע מי יחשוף את כוחותיו בשנה הזאת, ומי יהפוך למבוקש.

ועכשיו, אחרי הקדמה קטנה זו, אנחנו עוברים לשעה קצת יותר מאוחרת ב1.1.2010, יום מהחשובים במשחק. השעה 9:50, השעתיים עם המחנכת במסגרת שיעור מורשת נגמרו. עדי מאחלת לכם שנה טובה ומבקשת מכם לצאת מהכיתה, כדי שתנעל את הדלת כמו בכל יום.
זאת התחלה לכולם, שימו לב שאתם באותה הכיתה

אצה מהכיתה ואומר "שנה טובה לכולם" אתקדם אל הדלת אפתח אותה ולאחר מכן אנעל אותה.

יוסי אזולאי
אתה צורח עליו ומסתובב ומתחיל ללכת לכיוון החדר של מיכל. אתה לא מביט על הסביבה, אתה רק חושב על זה שעדיין לא תפסת מקס, ושומע ברקע שיחות חלושות בין הילדים המפוחדים. אתה שומע את מיכל מדברת בטלפון, אבל לא מבין מה היא אומרת. אתה מניח שהיא הזמינה אמבולנס בשביל אמיר. אתה גם מאמין שבזמן הקרוב תסבול מעונשים חמורים. בית הספר דוגל בשיח תרבותי ולא באלימות, ומוקיע אותה בכל האמצעים שיש לו. כבר למעלה משנה שבשכבה שלך לא קרו מקרי אלימות.
אתה נכנס לחדר של מיכל, חדש קטן. בצד ימין יש שולחן קטן עם מחשב חדש ומסך ישן. עד שנה שעברה גם המחשב היה מחשב ישן, כל-כך ישן שהוא כבר לא עבד, למרות ניסיונות רבים להחיות אותו. כשממשיכים לאורך הקיר לכיוון הצד השני של החדר הצד, רואים תמונות רבות של חיות, וטבע שלו, וציור של נפולאון שמתחתיו כתוב &#39;גם נפוליאון היה נמוך, אבל הגיע גבוהה&#39;. בצד שמאל רואים תעודות רבות שניתנו למיכל מהכיתות שהיא חינכה, עשרות תעודות. התלמידים שהיא חינכה העריכו אותה מאוד. מולך עמדו שני כיסאות כיתה פשוטים עם הגב אליך, שולחן קטן עם הרבה ניירות מפוזרים עליו, ובצד השני, כיסא נוסף, כיסא עץ גדול יותר ויפה יותר, עליו ישבה מיכל. מאחוריה חלון המשקיף לעבר החצר. אתה לא מפנה תשומת לב לחצר או לחלון, אבל מביט על מיכל, שיושבת ומשלבת ידיים עם מבט מודאג על הפנים. אותו מבט שראית מקודם, כשהיא חיפשה משהוא.
היא אומרת "בוא, תתיישב. יש לנו הרבה מה לדבר עליו, חמור יותר, וחמור פחות"

ליעד בר לב
לא אתה נועל את הכיתה, המורה נועלת אותה, במקרה הזה עדי.
תגיב מחדש בבקשה