נושא: animal man

קן
"טוב האמת שזה לא כל כך חוקי..." הוא ממלמל מעט מובך.
כולך זועם עקב זאת אך כבר נכנסת לתא ואין לחזור לאחור.
אתה שומע קולות מוזרים המעידים על התחלת התהליך פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

דיוויד
אתה נכנס למכונה באומץ רב אך כמו כן גם בפחד רב התא נסגר וקולות מוזרים מעידים על כך שהפעולה עצמה החלה.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

ריקו
"אם כך היכנס!" הוא אומר לך בחיוך.
אתה נכנס למכונה התא נסגר וקולות מוזרים מעידים על כך שהפעולה עצמה החלה.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 09:22 PM


דיוויד
אתה נכנס למכונה באומץ רב אך כמו כן גם בפחד רב התא נסגר וקולות מוזרים מעידים על כך שהפעולה עצמה החלה.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

אני רץ בכל הכוח שיש לי אל השער בפחד

שם במשחק: ג'ק ארגון.
גיל: 16.
רקע: ג'ק נולד למשפחה עשירה ותמיד היה לו כל מה שרצה, אך עדיין לא היה מאושר. תמיד הוריו ניסו לשמח אותו ע"י קנייה של חפצים יקרים או כל מיני דברים אחרים שעולים הרבה כסף ושיכולים לשמח מישהו. הריו גם הכריחו אותו ללכת לבית ספר פרטי שרק אנשים ממעמדות גבוהות יכלו להתקבל אליו. לא היו לא חברים שם והוא היה מתבודד, תמיד חושב על איך לצאת מהמצב שבוא הוא נמצא ופשוט לחיות שילד רגיל. בגיל 15, בזמן שג'ק הלך ברחוב בשעה שחשב על אותו הדבר שהציק לו תמיד, פגש נער בן גילו הנקרא אריק. שניהם התחברו למרות השוני בין מעמדותיהם, ג'ק היה עשיר ובמעמד גבוה ואילו אריק היה בן למשפחה ממוצעת וממעד יחסית נמוך. חצי שנה אחרי שנפגשו פרצה מחלה בעיר שבה ג'ק גר. משפחתו של ג'ק מיד קיבלה את התרופה מכיוון שהיה לה כסף לשלם עליה אבל משפחתו של אריק לא יכלה להרשות לעצמה את התרופה למרות שאריק עצמו היה חולה במחלה. ג'ק ביקר את חברו כל יום בזמן שהיה חולה אבל אחרי שבוע, למרות תמיכתו הרבה של ג'ק, אריק נפטר מהמחלה. מאז אותו היום חייו של ג'ק חזרו להיות משעממים אבל הפעם התלוותה עליהם תחושת העצב. ג'ק לא סלח לעצמו על מה שקרה לחברו והאמין כי זו אשמתו. כשהיה ג'ק בן 16 קיבל מכתב ששינה את חייו, מכתב שבו היה כתוב שנבחר להשתתף בניסוי חשוב. ג'ק חשב שזוהי ההזדמנות שלו לברוח מכל השיעמום והעצב וקפץ על ההזדמנות הזו להשתתף במשהו שאולי יוכל להואיל לו.
חיה לבחירה: עקרב.
הערות/בקשות הארות: להתקבל! P:

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 09:22 PM
ריקו
"אם כך היכנס!" הוא אומר לך בחיוך.
אתה נכנס למכונה התא נסגר וקולות מוזרים מעידים על כך שהפעולה עצמה החלה.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

אני בורח אל תוך השער לפי בקשת הפרופסור בשיא המהירות שלי

דיוויד
אתה רץ אל עבר השער ונשאב לתוכו.
לאט לאט, תוך כדי שאתה נששאב אתה רואה מרחוק את הפרופסר מקבל מכות חזקות מן האיש במסכה ומרגיש רגשות אשם על כך שעזבת אותו.
אתה מחל מהלך בתוך מימד מוזר ולבן ופתאום נפער בור עצום ממש מתחת לרגליך וגורם לך ליפול אליו.
תוך כמה דקות אתה נופל על ישבנך ומרגיש מרקם מוזר תחתיו לפי מה שאתה רואה זה נראה כאילו אתה נמצא בעולם שלך, מסביב יש דשא, עצי פירות, שיחים ובכל זאת אתה מרגיש שמשהו חסר-המקום שומם מבני אדם ואין שום זכר למכונות.

ריקו
אתה קופץ במהירות אל עבר השער ומאחור אתה רואה את הפרופסור והאדם במסכה נאבקים אחד בשני.
לאחר צרחות חוזרות ונשנות אתה נופל על ישנך כשעיניך עצומות.
אתה בוחן את האזור והופך מפוחד במהרה.
מכל עבר מקיפים אותך עשרות אנשים שחומי עור אשר עוטים מסכות מוזרות על פניהם ופצחים סביבך בריקוד כשאתה במרכז המעגל, לא יודע מה לעשות.

ג'ק
אתה נכנס לתא באומץ אך גם בחשש כלשהו וזה נסגר-אין דרך חזרה, קולות מוזרים מעידים על התחלת התהליך.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 10:41 PM
דיוויד
אתה רץ אל עבר השער ונשאב לתוכו.
לאט לאט, תוך כדי שאתה נששאב אתה רואה מרחוק את הפרופסר מקבל מכות חזקות מן האיש במסכה ומרגיש רגשות אשם על כך שעזבת אותו.
אתה מחל מהלך בתוך מימד מוזר ולבן ופתאום נפער בור עצום ממש מתחת לרגליך וגורם לך ליפול אליו.
תוך כמה דקות אתה נופל על ישבנך ומרגיש מרקם מוזר תחתיו לפי מה שאתה רואה זה נראה כאילו אתה נמצא בעולם שלך, מסביב יש דשא, עצי פירות, שיחים ובכל זאת אתה מרגיש שמשהו חסר-המקום שומם מבני אדם ואין שום זכר למכונות.

אני מחפש אנשים שידריכו אותי

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 10:41 PM
ג'ק
אתה נכנס לתא באומץ אך גם בחשש כלשהו וזה נסגר-אין דרך חזרה, קולות מוזרים מעידים על התחלת התהליך.
פה ושם אתה מרגיש כאבים צורמים אך משתדל שלהירגע ולא לזוז שמא יקרה לך משהו.
לאחר כמה דקות אתה מתחיל לשקוע בתרדמת עמוקה, אך לא לזמן רב.
קןל ניפוץ נשמע לפתע, אלו היו רסיסי התא שלך ואתה יצאת במזל.
"קדימה בפרופסור בלי לתהמהמה תן לנו את מה שאנחנו רוצים!" נשמע לפתע קול.
אתה מפנה את ראשך בבהלה לעבר מיקום הקול ואתה רואה אדם אשר עוטה מסכת גרב ומחזיק אקדח לבן מוזר ולא מוכר לא ניתן להבין מפרטים מוחשיים שיש עליו שום דבר אך אתה רואה שעל גבו ישנו סמל מוזר אשר מורכב מכמה עשרות עיגולים מחוברים.
"מהר תברח!" קורא הפרופסור ומתחיל לתכנת כמה דברים, הכל קורה כל כך מהר ואין לך שום זמן לשאלות.
לפתע בלי שום התראה מוקדמת מופיד מעין שער לבן ועצום.
"קדימה תברח לתך השער!" הוא קורא, אתה מסתכל סביבך בעוד לבך פועם בחוזקה, לא יודע מה לעשות.
"אני לא אתן לך ילד!" האיש בעל המסכה קורא אך לפתע הפרופסור עוצר אותו.
"מהרתקפוץ לתוך השער אני לא אוכל להחזיקו עוד זמן רב!" הוא קורא בעודו נאבק.

"סליחה פרופסור!" אני קורא וקופץ הכי מהר שאני יכול דרך השער.

דיוויד
אתה מחפש אנשים שידריכו אותך ויעזרו לך אך נראה שהאזור ריק.
אך לפתע אתה שומע רחש כלשהו בין השיחים אתה מסתכל אל עבריהם ונראה יה לך שראית הבזק שחור כלשהו ולבסוף כלום, תחילה אתה חוושב דמיינת זאת עד שאתה מתחיל לשמוע קול גיחוך קטן שמפסיק גם הוא.
"אם כך פרופסור קארל התקדם..." נשמע מלמול מבין אחד העצים אתה מסתכל וכלום, בכל זאת אין באזור אף אחד.


ג'ק
אתה קופץ אל תוך השער בחשש רב בעודך מצפה אל הלא נודע.
אתה מתחיל להישאב למטה אט אט עד שאתה נופל על ראשך נפילה בינונית לכל היותר.
הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא ריח חזק של לימונים ריח של לימונים בכל מקום ומקום.
אתה מפנה את ראשך למעלה ושם לב שכל הסביבה מלאה בעצי לימונים.
אחר כך אתה רואה מעין סלילה של דרך אשר מחלקת את המדשאה הירוקה לשניים.
לאורך כל הדרך ישנם לימונים אשר כנראה נפלו מן העץ על הדרך הסלולה.

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 10:59 PM
ג'ק
אתה קופץ אל תוך השער בחשש רב בעודך מצפה אל הלא נודע.
אתה מתחיל להישאב למטה אט אט עד שאתה נופל על ראשך נפילה בינונית לכל היותר.
הדבר הראשון שאתה מרגיש הוא ריח חזק של לימונים ריח של לימונים בכל מקום ומקום.
אתה מפנה את ראשך למעלה ושם לב שכל הסביבה מלאה בעצי לימונים.
אחר כך אתה רואה מעין סלילה של דרך אשר מחלקת את המדשאה הירוקה לשניים.
לאורך כל הדרך ישנם לימונים אשר כנראה נפלו מן העץ על הדרך הסלולה.

"אולי כדאי שאני אלך מהדרך הזו" אני אומר לעצמי חלש ומתחיל ללכת.
בדרך אני לוקח כמה לימונים מהדרך הסלולה ובוחן אם הם באמת נפלו הוא שהפילו אותם בכוונה.

Originally posted by mor15@Feb 14 2010, 10:59 PM
דיוויד
אתה מחפש אנשים שידריכו אותך ויעזרו לך אך נראה שהאזור ריק.
אך לפתע אתה שומע רחש כלשהו בין השיחים אתה מסתכל אל עבריהם ונראה יה לך שראית הבזק שחור כלשהו ולבסוף כלום, תחילה אתה חוושב דמיינת זאת עד שאתה מתחיל לשמוע קול גיחוך קטן שמפסיק גם הוא.
"אם כך פרופסור קארל התקדם..." נשמע מלמול מבין אחד העצים אתה מסתכל וכלום, בכל זאת אין באזור אף אחד.

אני הולך לשם בזהירות כדי לראות מה מתרחש

דיוויד
אתה נכנס לאזור ובכל זאת אין שם כלום, אף אחד.
"אני פה" נשמע קול מסתורי מאחוריך, אתה מסתובב לעברו ונפתע לגלות אדם כלשהו בשממה הזאת, האמת שאתה לא כל כך בטוח בזאת, מבנה גופו הוא כשל אדם מעט חסון אך הוא עוטה ברדס שמסתיר אותו ואת כל גופו.
"אז ילדון, פרופסור קארל שלח אותך לכאן" אומר ומדגיש על לשונו את המילה כאן.
"כל כך אופייני לו לשלוח ילדים כאלו כסילים לעולם האחר" הוא ממלמל לעברך בלגלוג.

ג'ק
אתה מתקדם בזהירות בשביל ובדרך מרים כמה לימונים.
הלימון הראשון בסדר כך גם ההבאים עד שאתה מגיע לעשירי אתה לוקח אותו ומתבונן בו יש עליו גילוף של סמל מוזר מלא עשרוךת עיגולים, ואז אתה נזכר באדם שהתפרץ למעבדתו פרופסור קארל על גלימתו הופיע סמל דומה מאוד.
לאחר כמה דקות ממושכות של הליכה את מתחיל לראות באופק עיר, יכול להיות שיש שם חיים.

Originally posted by mor15@Feb 15 2010, 07:34 AM
ג'ק
אתה מתקדם בזהירות בשביל ובדרך מרים כמה לימונים.
הלימון הראשון בסדר כך גם ההבאים עד שאתה מגיע לעשירי אתה לוקח אותו ומתבונן בו יש עליו גילוף של סמל מוזר מלא עשרוךת עיגולים, ואז אתה נזכר באדם שהתפרץ למעבדתו פרופסור קארל על גלימתו הופיע סמל דומה מאוד.
לאחר כמה דקות ממושכות של הליכה את מתחיל לראות באופק עיר, יכול להיות שיש שם חיים.

"מעניין אם מישהו שנמצא שם יוכל לעזור לי" אני אומר וממשיך ללכת.
"וזה יכול להיות חיוני" אני מוסיף ושומר אצלי את הלימון עם הגילוף המוזר.

ג'ק
אתה שם את הלימון בכיסך וממשיך ללכת אל עבר העיר.
היא כבר לא נראת כל כך רחוקה אך גם לא כל כך קרובה כמה מאות מטרים ממך.
לפתע מאחד השיחים אתה שומע רחש מוזר, אתה מתקרב לבדוק מה זה ומן השיחים קופץ עליך חזיר בר עצום יחסית בגודלו, במעט כוח אתה מצליח להוריד אותו ממך אך אתה רואה שזרוע ימין שלך מדממת ועליה סימן של שריטה.

קן
"ילד טיפש!" ממלמל האיש במסכה ומצליח להעיף את הפרופסור הצידה.
הוא מתקרב אליך באכזריות בעוד הפרופסור נותר בצד.
"תברח קן, תברח!" הוא קורא אך אתה משותק מפחד לא יכול לזוז.
האיש ממשיך להתקדם אליך בצעדים איטיים בעודך לא יודע מה לעשות.
מאחוריו אתה רואה את הפרופסור נוטל אקדח קטן שעל שולחנו ובכוחותיו האחרונים יורה ברגלו של האיש במסכה וזה זועק בכוח.
"קדימה קן, אני אסתדר תברח!" הוא קורא לעברך.

Originally posted by mor15@Feb 15 2010, 03:27 PM
ג'ק
אתה שם את הלימון בכיסך וממשיך ללכת אל עבר העיר.
היא כבר לא נראת כל כך רחוקה אך גם לא כל כך קרובה כמה מאות מטרים ממך.
לפתע מאחד השיחים אתה שומע רחש מוזר, אתה מתקרב לבדוק מה זה ומן השיחים קופץ עליך חזיר בר עצום יחסית בגודלו, במעט כוח אתה מצליח להוריד אותו ממך אך אתה רואה שזרוע ימין שלך מדממת ועליה סימן של שריטה.

"אוף" אני אומר בעצבנות ומכסה את הפצע עם היד השנייה.
"מה אתה רוצה?!" אני קורא אל החזיק ומנסה לבעוט בו.