מסופר על אבא ובן שערכו טיול נדודים עם חמורם...
בהתחלה שהגיעו לעיר הראשונה עם החמור רכב הילד על החמור ותושבי העיר צעקו על הילד אתה לא מתבייש איפה הכבוד לאבא שלך...
אכן הפנימו את הדברים ואבא רכב מרגע זה על החמור הגיעו לעיר הבאה תושבי העיר צעקו על האבא איך אתה לא מתבייש הילד הקטן שלך הולך ואתה על החמור...
הפנימו את הדברים ואמרו אחד לשני בוא נרכב אני ואתה יחד על החמור וכך עשו ולאחר מכן הגיעו לעוד העיירה ובעיירה הזאתי צעקו גם הפעם תושבי העיר..
הפעם אמרו אתם לא מתביישים שני אנשים על חמור אתם לא חושבים שאולי הוא סובל.. אכן הפנימו את הדברים ואמרו נלך ברגל עם החמור...
וכך המשיכו לעוד עיירה וכשהגיעו לעיירה צחקו עליהם תושבי העיירה יש לכם חמור ואתם הולכים ברגל איזה טיפשים..
מה אנו למדים מסיפור זה רבותיי שאדם אף פעם לא מסופק תמיד יש משהו שמציק לו מפריע לו תמיד הוא מקטר.. מקווה שתפנימו משהו..