נושא: ההיסטוריה חוזרת.

ההיסטוריה חוזרת-הקדמה:
זה סיפור הראשון שאני מפרסם,הנה ההקדמה:
זה היה לילה חשוך ושקט,אחד מאותם הלילות שמפחיד להסתובב בחוץ בשעה שכזו,הרחובות היו ריקים מכל אדם,הרעש היחיד שהוקם היה שקית ניילון שהתעופפה ברוח.אך לפתע הוא הופיע שם,כאילו משום מקום,האיש או החיה,מה שהיצור הזה לא יהיה נראה כאילו מרחרח את האוויר,הנהן בראשו ונעלם משם.

בינתיים,במקום אחר ושקט לא פחות,התאספו 12 ישויות רבות עוצמה,עטופות בברדסים,כל כך הרבה כוח קרן מהם שבן אדם רגיל היה משתגע,אבל לא הם,הם לא בני אדם רגילים,הם הרבה יותר.

"אז,מה מצאת?החשדות שלנו נכונות?"שאל קול עתיק ורב עוצמה,ניכר בקולו העמוק שהוא חושש מהתשובה שתבוא,
"אני עדיין לא יודע אדוני,נראה שהם הציבו הגנות קסומות מסביב,אני לא הצלחתי לחדור לבפנים,אבל ההגנות כל כך חזקות,נראה שבני הברית שלו מהעבר חזרו,חזקים מתמיד..."הוא ענה לשאלת אדונו,
"זה אומר רק דבר אחד,ההיסטוריה חוזרת על עצמה,נצטרך לגייס את כל כוחנו כדי לשמור על השקט,אבל התסמינים ברורים,הוא הולך וקם מחדש,והפעם שום דבר לא יעצור בעדו..."את המשפט המפחיד הזה אמר דווקא קול נשי,
"אבל אחותי,למה הוא לא מנסה לתקוף?הרי כל הצבא שלו עומד לצידו?אין לו בעיה להביס אותנו?"שאל מישהו מתוך החבורה,
"זה הדבר המפחיד,שכנראה הוא מחכה למשהו,או למישהו,כדי לסיים את זה..."השיב אותו קול נשי,
"טוב,הגיע הזמן שניפרד,אסור לנו להיות כל כך הרבה זמן ביחד,הם יוכלו לעלות עלינו.בכל אופן,היה נעים להשתמע,תמשיכו בעבודה הטובה" אמר אותו קול רב עוצמה ונעלם משם,וכך נעלמו כולם אחריו,בידיעה שסוף העולם מתקרב.

הפרק הראשון יפורסם מיד,בבקשה לא להגיב.

פרק ראשון:
"אני פשוט לא מבינה,מה קורה?איפה טעיתי?מה אני מפספסת כאן?!" צעקה האישה היפה,כבר כמה שבועות שהיא מנסה לפצח את זה,אבל משהו חומק מעיניה!היא חייבת לגלות מה הדבר הזה!,היא נתקפה בזעם בלתי נשלט וניפצה עוד ספל חרסינה על הרצפה,היא ישבה במשרד משוכלל למדי,מצויד בכל המכשירים החדישים ביותר,אך משהו לא היה בסדר,החדר היה מבולגן,מלא ניירות היו מפוזרים בכל פינה,וספלי קפה היו מונחים בערימות על גבי המכתבה.נראה כאילו היא יושבת בלי הפסקה על מה שהיא מנסה לפתור,מה שזה לא יהיה.

"שיט!הם ראו אותנו,רוצו!"זה הצעקה שצעק מפקד הכוחות בשנייה שהוא ראה שהם שמו לב אליו,הוא ידע שאין להם סיכוי
מול היחידה ששכנה בתוך הבסיס של האויב,הם בסך הכל באו לרגל אחרי האויב,כנראה שהם לא נזהרו מספיק.הוא הכין עוד חץ וירה על הרודפים,פגיעה מדוייקת,אבל הוא ידע שזה לא מספיק והתחיל להגביר מהירות. החיילים שביחידה שלו נראו מבוהלים למדי,ויש להם סיבה,הרודפים החלו להגביר את הפער והתקרבו עוד ועוד.
"עכשיו רב סרן!תפעיל את זה!"הוא צרח לאחד האנשים שרצו ביחד איתו,רב הסרן הנהן,הוא ידע שזה הסיכוי האחרון שלהם. "בום!" זה היה הצליל היחיד שנשמע כאשר רב הסרן לחץ על הכפתור של השעון שלו,כל המבנה קרס מהפצצות שהטמינו שם מוקדם יותר,הבניין כולו קרס,ביחד עם כל המפלצות שנקברו תחתיו,חסרי כל יכולת להינצל.

"פיו,נראה שהצלחנו להפיל עוד אחד..."אמר המפקד,הוא עטה ארשת פנים שמחה,אך רק כדי לשמח את חייליו,הוא ידע שהם יצאו מזה רק במזל. "תן לי דוח סגן!כמה הרוגים יש לנו?"הוא צעק אל מישהו מלפנים, "איבדנו שני חיילים,ואחד נפצע" השיב לו הסגן.
'שני חיילים פחות ממה שהגענו הנה, זה לא טוב!'הוא התעצבן על עצמו,
'לפחות הם הקריבו את עצמם למען מטרה מכובדת,עוד בסיס שלהם נהרס,הבוס יהיה מרוצה' הוא חשב בסיפוק וסימן לרב סרן להוביל,הם גמרו עם המשימה.

לאחר שהם התרחקו משם הופיע יצור מפלצתי ,הוא היה בגובה של שני מטר,אדום כולו,עיניו היו שחורות וקטנות,חסרות כל חן,היו לו ניבים ארוכים שיכולים לקרוע בשר ללא שום בעיה,ושני קרניים בצבצו מראשו. היצור נראה מרוצה, הוא בחן את הסביבה, "ז-ז..זה מעולה,הם שוב נ-נפ-נ...פפפלו בפח" הוא גימגם לעצמו ונעלם באותה פתאומיות שהגיע.

בינתיים,בארמונו של הבוס:
הבוס ישב בכסאו המפואר,הוא היה טרוד ממחשבות,רק לפני מספר שניות התקשר אליו ביל,מפקד היחידה המיוחדת,הוא סיפר שהם הצליחו להפיל עוד בסיס,אבל הבוס הרגיש שמשהו מסריח, הכל הולך להם קל,אפילו קל מדי.
הוא הרגיש ששליחו הגיע,הבוס לא הסתובב אפילו כדי להביט בשליח.
"נו?מה החדשות?"הוא שאל בעצבנות,משחק עם זקנו.
"החדשות?רעות אפילו מכפי שתוכל לדמיין,זאוס".

זהו,זה הפרק הראשון בסיפור שלי,יכול להיות שהוא קצת קצר,אני לא בטוח <_< תגובות בכל מקרה,פעם ראשונה שאני כותב משהו&#33;

תודה רבה,אני שמח לשמוע (:

תודה על התגובות,אני אתייחס לזה