The revenge of the princess from HELL!//מקום 1

**TaL~** · 03-25-2010, 10:44 PM

וואו
אתה מזה רשום

אני מקווה שתשקיע בתגובות כמו ברקע

**פיקסלוק :)** · 03-25-2010, 10:50 PM

אז מתחילים ? (הגבתי כי לך אסור להגיב אחריך נכון?)

**TaL~** · 03-25-2010, 11:29 PM

למרות שהתכוונתי להתחיל מחר-
אתם מוזמנים להתחיל

ההתחלה בתגובה השנייה

**Sharpedo** · 03-25-2010, 11:36 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 08:09 PM
<div align="Center">

ההתחלה:

אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס ()של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו הציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:

'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'

בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית () "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>

"וואו מה זה הפוכדור הזה? האם זה הפוקימון שלי?" אשאל בהתלהבות בעודי בוחן את הכדור מקרוב

**Joke** · 03-25-2010, 11:37 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 09:09 PM
<div align="Center">

ההתחלה:

אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס ()של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו הציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:

'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'

בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית () "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>

"אה...תודה!" אני אומר,מחזיק את הפוכדור הקר בשתי ידי,מנסה לחמם אותו.
"הפוקימון הרשמי שלי...אני אשתמש בכל הניסיון שצברתי עד היום כדי לאמן אותו הכי חזק שאפשר" אני אומר לעצמי בשקט,ויוצא מהמעבדה.
האוויר הקר פוגע בפני,אך השמש מצננת את האפקט הקר של הרוח,ושערי מתבדר מעט ברוח החמימה.
אני נושם עמוק,מוודא שאני מוכן לזה נפשית,ובלב דופק זורק את הפוכדור לאוויר.

--
אני עדיין עם שאריות המוזה ממקודם...
אל תצפה לטונות של תגובות כאלה,אבל אני אשתדל...
בד"כ מוזיקה עוזרת לי למוזה.תנסה את זה... :lol:

**פיקסלוק :)** · 03-25-2010, 11:43 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 08:09 PM
<div align="Center">

ההתחלה:

אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס ()של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו הציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:

'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'

בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית () "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>

מה זה ? זה הפוקימון שלי ?הוא כל כך מבריק וחלק ,בחיים לא ראיתי דבר יפיפה כל כך . "טוב אחלה ,תודה" נראה מה יצא ..." פוקדור צא "!

**Ritsuka kun** · 03-25-2010, 11:54 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 08:09 PM
<div align="Center">

ההתחלה:

אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס ()של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו הציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:

'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'

בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית () "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>

"תודה!" אומר בקצרה "להתראות" אוסיף ואצא מהבית שלה.
לאחר מכן אזרוק את הפוקדור לאוויר ואראה מה ייצא ממנו.

**TaL~** · 03-26-2010, 12:34 AM

תומאס-"זה הפוכדור?" אתה שואל בהתלהבות לפתע אור אדום בוהק משתחרר מהכדור הקטן ולפתע מופיעה מולך וולפיקס

קטנה ועליזה,היא מעט מבולבלת אך דיי קר לה אז היא קופצת אל זרועותיך ואתה מרגיש את חומה.
"המעבורת יוצאת בעוד חצי שעה!" אתה פתאום ניזכר ומתחיל לרוץ אל המספנה הלא כל כך רחוקה,בדרך אתה עובר את ביתך אך לא מעז להסתכל עליו יותר מבמבט חטוף,אתה מוחה את דמעותייך ורץ עם וולפיקס בין זרועותיך הרועדות אל המספנה.כשאתה מגיעה אתה נכנס ופוגש קופאית נחמדה למראה,כבת-20 אשר לוקחת את כרטיסך "ספינתך יוצאת מטרמינל 2,בעוד כרבע שעה תהנה מהשיט אדוני" היא אומרת בחיוך וממשיכה לחייך כל הזמן שאתה מתרחק ממנה.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תוציא את וולפיקס ותנסה להתחבר איתה

ראיין-אתה זורק את הפוקדור והרג שלו חיכית כל כך הרבה זמן הגיע-הכדור מתגלגל לו באוויר והאור האדום מסנוור את עיניך השנייה שלקחה לפוקימון להתגלות לעינייך נראתה כמו נצח,ולבסוף האור הבובק לקח צורה של פוקימון קטן ומרחף

מיסדרווס קטן מופיע מול עייניך,אתה בוחן את הפוקימון הקטן בתדהמה "איך יכול להיות?" אתה חושב לעצמך "אני הולך להציל את פיטר,מאמן פוקימוני אופל,ומקבל פוקימון רוח..מה זה אומר על המסע שלי?" אתה מהרהר ארוכות.מיסדרווס הקטנה נראית מפוחדת ולא מורידה ממך את מבטה,אתה שם לב אלייה ולוקח אותה בזרועותיך,היא לא מתנגדת,אתה פוסע לעבר המספנה כמהופנט,לא שם לב לדבר סביבך,לא מפסיק לחשוב על הפוקימון שקיבלת,על אחיך,ועל שאר צרות.אתה מגיע למספנה ואישה צעירה ויפה מקבלת את פנייך,אתה נותן לה את כרטיסך והיא מפנה אותך לטרמינל השני "אני מאחלת לך הרבה הנאה בשיט"היא אומרת ולפתע מסתכלת על מיסדרווס "מיסדרווס כל כך חמוד,אני מציעה שתטפל בו היטב,הוא אומנם ביישן,אך הוא מיוחד." היא אומרת ואתה ממשיך בדרכךץאתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם מיסדרווס

רובי-אתה זורק את הפוכדור לאוויר באדישות רבה ומחכה עד שהפוקימון יצא,אתה מתעלם מהאור האדום-בוהק אשר מציק לעייניך,ושולח את קרניו לכל מקום ואתה מתחיל לשים לב שמתוך מערבולת קרני האור הזאת נוצרת צורה של פוקימון ארוך ומפותל,כאשר האור שוכח,אתה שם לב לאקנס

בעל מבט חד ומתעניין בעיניו,אשר לא מסגיר שום רגשות,אלה רק תחושה קלה של סחרחורת,המתבטאת באיבוד משקל פתאומי ובנפילה עם ראשו על הקרקע.אתה בוחן את הפוקימון דמוי-הנחש שקיבלת ומרים אותו לבסוף,אקנס מתנגד תחילה אך לבסוף נרגע ונכרך סביב צווארך קלות. אתה הולך אל המספנה המקומית בזמן שאתה חושב על המשימה שניתנה לך.אתה מגיע אל המספנה ואישה זקנה ועצבנית יושבת בקופה,אתה נותן לה את כרטיסך והיא ממלמלת מספר דברים על טרמינל 2 "ותיזהר שהיה הזאת לא תהרוג מישהו!" היא אומרת ואתה ממשיך בדרכך.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם אקנס

אבי-אתה בוחן את הכדור המבריק וזורק אותו לאוויר "פוקדור צא!" אתה קורא בקולי קולות והמשפט מהדהד אל עבר הים וההרים בעיירה הקטנה.
הפוקדור עף באוויר ומסתובב לו רבות,עד שלפתע הוא מתחיל לזהור בצבע אדום ולשחרר אורות חזקים לכל הכיוונים אתה מסתכל במחזה הנפלא בקוצר רוח ולפתע משתגרת קרן אור חזקה אל הרצפה והיא יוצרת צורה של פוקימון קטן ושרירי,פתאום מאצ'ופ

עצבני מופיע לידך "מאצ'ופ מאצ'!" הוא קורה כדי להבהיר לך מי פה הבוס,ובזמן שאתה מנסה לתקשר איתו,הוא ממשיך לגנוב אוכל מתרמילך,"מאצ'ופ דיי!" אתה צועק ולפתע חוטף מכה,לא ממש כואבת,אבל חזקה יחסית,מאצ'ופ מבין מה הוא עשה ונראה מדוכא,הוא לפתע מתחיל לבכות ואתה מחבק אותו בזרועותיך.אתם הולכים למספנה ומנסה לנחם את מאצ'ופ בדרךץאתה מגיע אל המספנה ואישה זקנה ועצבנית יושבת בקופה,אתה נותן לה את כרטיסך והיא ממלמלת מספר דברים על טרמינל 2.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם מאצ'ופ

זה היה מעייף XD
לא כל התגובות יהיו כאלה,אבל אני אשתדל XD

**פיקסלוק :)** · 03-26-2010, 12:46 AM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 11:19 PM

אבי-אתה בוחן את הכדור המבריק וזורק אותו לאוויר "פוקדור צא!" אתה קורא בקולי קולות והמשפט מהדהד אל עבר הים וההרים בעיירה הקטנה.
הפוקדור עף באוויר ומסתובב לו רבות,עד שלפתע הוא מתחיל לזהור בצבע אדום ולשחרר אורות חזקים לכל הכיוונים אתה מסתכל במחזה הנפלא בקוצר רוח ולפתע משתגרת קרן אור חזקה אל הרצפה והיא יוצרת צורה של פוקימון קטן ושרירי,פתאום מאצ'ופ עצבני מופיע לידך "מאצ'ופ מאצ'!" הוא קורה כדי להבהיר לך מי פה הבוס,ובזמן שאתה מנסה לתקשר איתו,הוא ממשיך לגנוב אוכל מתרמילך,"מאצ'ופ דיי!" אתה צועק ולפתע חוטף מכה,לא ממש כואבת,אבל חזקה יחסית,מאצ'ופ מבין מה הוא עשה ונראה מדוכא,הוא לפתע מתחיל לבכות ואתה מחבק אותו בזרועותיך.אתם הולכים למספנה ומנסה לנחם את מאצ'ופ בדרךץאתה מגיע אל המספנה ואישה זקנה ועצבנית יושבת בקופה,אתה נותן לה את כרטיסך והיא ממלמלת מספר דברים על טרמינל 2.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם מאצ'ופ

"מאצ'ופ". אני אומר בקול עליז ובוחן את הבעת פניו ^
"אני מבטיח לך שאנחנו נהייה החברים הכי טובים ! אני אדאג לך ובחיים לא העזוב אותך !
באלך ללכת לאיתמן קצת ? בוא תראה לי למה אתה מסוגל ? אתה חזק כמו שאני חושב שאתה ? "
אמרתי בקול למאצ'ופ וכרעתי על בירכי כדי לדבר איתו .
פניו הראו חיבה אך גם קשיחות שלא תאמן .. הבטתי בו והעלתי חיוך קטן ... " אני מרגיש שנרקמת פה ידידות גדולה ! "
והושתטי את ידי כדי ללחוץ למאצ'ופ ..

**Ritsuka kun** · 03-26-2010, 09:27 AM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 11:19 PM

רובי-אתה זורק את הפוכדור לאוויר באדישות רבה ומחכה עד שהפוקימון יצא,אתה מתעלם מהאור האדום-בוהק אשר מציק לעייניך,ושולח את קרניו לכל מקום ואתה מתחיל לשים לב שמתוך מערבולת קרני האור הזאת נוצרת צורה של פוקימון ארוך ומפותל,כאשר האור שוכח,אתה שם לב לאקנס בעל מבט חד ומתעניין בעיניו,אשר לא מסגיר שום רגשות,אלה רק תחושה קלה של סחרחורת,המתבטאת באיבוד משקל פתאומי ובנפילה עם ראשו על הקרקע.אתה בוחן את הפוקימון דמוי-הנחש שקיבלת ומרים אותו לבסוף,אקנס מתנגד תחילה אך לבסוף נרגע ונכרך סביב צווארך קלות. אתה הולך אל המספנה המקומית בזמן שאתה חושב על המשימה שניתנה לך.אתה מגיע אל המספנה ואישה זקנה ועצבנית יושבת בקופה,אתה נותן לה את כרטיסך והיא ממלמלת מספר דברים על טרמינל 2 "ותיזהר שהיה הזאת לא תהרוג מישהו!" היא אומרת ואתה ממשיך בדרכך.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם אקנס

אחפש לי מקום נוח ואז אתיישב על הריצפה ואציג את עצמי יותר טוב לאקנס.
אחר כך אחפש לו משהו קטן לאכול ואז אבדוק אם הוא רוצה לנסות קרב עם אחד מהמאמנים.

**Joke** · 03-26-2010, 09:56 AM

Originally posted by TaL~@Mar 26 2010, 12:19 AM

ראיין-אתה זורק את הפוקדור והרג שלו חיכית כל כך הרבה זמן הגיע-הכדור מתגלגל לו באוויר והאור האדום מסנוור את עיניך השנייה שלקחה לפוקימון להתגלות לעינייך נראתה כמו נצח,ולבסוף האור הבובק לקח צורה של פוקימון קטן ומרחף מיסדרווס קטן מופיע מול עייניך,אתה בוחן את הפוקימון הקטן בתדהמה "איך יכול להיות?" אתה חושב לעצמך "אני הולך להציל את פיטר,מאמן פוקימוני אופל,ומקבל פוקימון רוח..מה זה אומר על המסע שלי?" אתה מהרהר ארוכות.מיסדרווס הקטנה נראית מפוחדת ולא מורידה ממך את מבטה,אתה שם לב אלייה ולוקח אותה בזרועותיך,היא לא מתנגדת,אתה פוסע לעבר המספנה כמהופנט,לא שם לב לדבר סביבך,לא מפסיק לחשוב על הפוקימון שקיבלת,על אחיך,ועל שאר צרות.אתה מגיע למספנה ואישה צעירה ויפה מקבלת את פנייך,אתה נותן לה את כרטיסך והיא מפנה אותך לטרמינל השני "אני מאחלת לך הרבה הנאה בשיט"היא אומרת ולפתע מסתכלת על מיסדרווס "מיסדרווס כל כך חמוד,אני מציעה שתטפל בו היטב,הוא אומנם ביישן,אך הוא מיוחד." היא אומרת ואתה ממשיך בדרכךץאתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תנסה להתחבר עם מיסדרווס

"היי מסדרוויס,אני המאמן החדש שלך" אני אומר בחביבות,מנסה לקשור איתו קשר בצורה לא הכי מוצלחת בעולם.
אני מנסה ללטף את ראשו בעדינות,ומחכה לראות מה תגובתו/ה

**Black Mamba** · 03-26-2010, 11:41 AM

כינוי:פרפר נחמד שולט לעד
שם פרטי:לוק וויל
גיל:15
רקע:לוק נולד בעיר שקטה שנמצאת באיים הסקנדינביים.המשפחה של לוק נחשבה לקטנה מאוד באותו הזמן,אמו,אביו,הוא עצמו ואחיו התאום.ללוק ואחיו התאום יש קשר חזק מאוד,הם עושים הכל ביחד,ישנים ביחד,אוכלים ביחד,משחקים ביחד,משתוללים ביחד,הם לעולם לא נפרדו וקיוו שגם לא יעשו כך בעתיד,בסך הכל לוק ואחיו התאום נולדו עם כפית זהב בפה.בגיל 7.5 לוק ואחיו התאום החלו ללמוד בביה"ס,הם נרשמו באיחור מכיוון שלא היו מוכנים לכך,אך כעת הם תלמידים ככל השאר.לוק לא הסתדר בביה"ס,הוא היה תלמיד שגורם בעיות ומעורב בכל מיני מעשי קונדס,ואילו אחיו התאום היה ההפך הגמור הוא היה תלמיד שקט בעל ציונים מעולים.לוק ואחיו לא למדו באותה כיתה,ולאט לאט הם החלו להתרחק אחד מהשני,הם עשו פחות דברים ביחד,הם נפגשו יותר עם חברים,הפסיקו לישון ביחד,הקשר שלהם הלך ונחלש,ולאף אחד מהצדדים לא היה נוח עם זה.כמה ימים לפני יום הולדתו ה-13 של לוק הגיע סבו לביתם,סבתא של לוק לא הגיעה,כל מה שלוק ואחיו ידעו זה שקראו לה מריה, ושהיא הייתה יפייפיה,יותר מזאת סבם לא סיפר.מה שלוק כן ידע על סבא,זה שההוא מגיע תמיד יש לו סיפור טוב,אבל בפעם הזו הסיפור ממש התעלה על עצמו,סבא סיפר על מלכה,שחיה לפני 6000 שנה,שמה של המלכה היה...אנה.סבא סיפר שאנה גדלה להיות היורשת האחרונה של דיון,ארץ קרה באיזור סיביר של ימינו.המלכה גדלה להיות חכמה,יפה,וטובת לב,אך סבא אמר שזה היה רק קישקוש,שחוקרים מוסמכים מעידים כי המלכה הייתה אדם אכזר,רע לב,וערמומי.סיום הסיפור של סבא הלך כך- "יש האומרים שהמלכה אנה תחזור יום אחד לחיים,ולדעתי? אין לדעת,הכול יכול לקרות...אבל!יש עליך לזכור,זו רק אגדה...". לוק נשאר מוקסם,הוא לא האמין שאי פעם ישמע סיפור נהדר כזה,הוא ידע שיזכור את האגדה הזו לכל החיים.כשקם לוק מהמיטה,שנתיים אחרי אותו סיפור של סבא,נישנש משהו,שטף פנים,והתארגן ללכת לביה"ס,הוא הציץ בעיתון,ולכותרת הראשית...הוא פשוט לא האמין-"מלכה מתה קמה לתחייה,מתקדמת לאיים הסקנדינביים"לוק לא האמין למה שרואות עיניו,הוא החליט לעשות מעשה טיפשי,אך גם אמיץ,להתנגד למלכה.וכך יצא שבגיל 15 יצא לוק לקבל את הפוקימון הראשון שלו,עם מעט חשש,אך הוא ידע,הוא ידע שבלי עזרתו לא בטוח שיישאר למה לעזור.
אני מצטרף ל:הצבא המאוחד
אופי:פזיז,חמום מוח,ליצן,מעט פחדן,ממעיט בערכם של אויביו,יעשה הכל בשביל לעזור לחבר,לא חושב לפני מעשה.
מראה:

הערות:אין

**TaL~** · 03-26-2010, 02:55 PM

אבי-מאצ'ופ הקטן מסתכל עליך ומחייך חיוך קטן,הוא תופס את ידך ומטפס עלייך,מתחיל לאכול אוכל.'אין מה לעשות' אתה חושב לעצמך,הפוקימון רעב."עוד כחצי שעה מגיעים!" אומר פתאום הכרוז "כל אחד משתי הקבוצות להגיע לחלק אחר של הספינה!,גדודי הנסיכה לסיפון הקדמי!,הצבא המאוחד לסיפון האחורי!תזדרזו!"
הוא קורה,אתה הולך לסיפון האחורי כפי שהוקצה לך,ואיתך קבוצה של כ-15 ילדים,רובם בגילך.לפתע איש ניכנס,
אתה יודע היטב מי האיש הזה

"גנרל לרנר נכנס!",
אומר לפתע אחד המאבטחים

"לעמוד דום!"
הגנרל מתחיל לדבר לפתע,"ילדים,חיילים,אתם.." לפתע הוא מוחה דמעה "אתם תצטרכו להתמודד מול קשיים גדולים מכל הסיוטים שלכם" הוא אומר בדרמתיות יתרה,ויוצא מהחדר,לאחר מכן כל אחד מכם מקבל תיק *הציוד יתעדכן* ובו מספר חפצים,אתה יורד בחוף החמים להפליא של העיירה הקטנה מנשיון.'לא יורד פה שלג אפילו' אתה מתפלא,ואז נזכר שחצית את הקו העונות החוצה את אירופה,בעוד בבלו רוז שלג וכפור,פה חמים ונעים,כמו באביב.
מה תרצה לעשות?

רובי-אקנס לא מוריד ממך את עיניו ומבטו החד והמתעניין מהפנט אותך,אתה לפתע נותן לרגשותייך להיפתח,בניגוד גמור לטבעך,אקנס מרגיש את זה ומשדר חמימות,שובר את מסך הברזל שבנה ביניכם.
אקנס מתקרב אלייך ומטפס עלייך."מי רוצה פה להלחם?!" אתה שואל ואיש לא נראה מתעניין "אני רוצה!" אומרת לפתע נערה,הנראית בגילך

"נידורן צאי!" היא קוראת ושולחת פוקדור ,שממנו יוצאת נידורן קטנה וביישנית

."עוד כחצי שעה מגיעים!" אומר פתאום הכרוז "כל אחד משתי הקבוצות להגיע לחלק אחר של הספינה!,גדודי הנסיכה לסיפון הקדמי!,הצבא המאוחד לסיפון האחורי!תזדרזו!" הכרוז מסיים את דבריו,והילדה ניגשת אלייך לפתע "אני לוסי" היא אומרת "עכשיו לא נספיק להילחם,אבל אל תדאג אנחנו עוד ניפגש" היא קורצת לך ומחזירה את נידורן הקטנה לפוקדור. אתה הולך לסיפון הקדמי כפי שנאמר ומתיישב בחדר עם עוד כ-15 ילדים בגילך.לפתע נכנסת אישה צעירה המזכירה לך מאוד את הנסיכה

כולם מסתכלים עליה בתדהמה,כאילו רק אתה לא מכיר אותה."אני רוז" היא לפתע אומרת "אני משרתת את הנסיכה,בדיוק כמוכם,הגעתם הנה היום כי אתם רוצים לעזור לנסיכה להשיג נקמה,נקמה הוגנת,נגד צאצאי אנשיה,אנשי ממלכת דיון לשעבר,אני לא אכביד בתיאורים,כי היסטוריה אתם יודעים."היא אומרת והולכת,וכל אחד מכם מקבל תרמיל ובו מספר דברים *ציוד יתעדכן*, אתה יורד בחוף החמים להפליא של העיירה הקטנה מנשיון.'לא יורד פה שלג אפילו' אתה מתפלא,ואז נזכר שחצית את הקו העונות החוצה את אירופה,בעוד בבלו רוז שלג וכפור,פה חמים ונעים,כמו באביב.
מה תרצה לעשות?

ראיין-אתה מלטף את ראשה הקטנה של מיסדרווס,הרועדת קלות אך לבסוף מתרגלת למגע החמים של כף ידך.אתה מלטף אותה ארוכות ולפתע מיסדרווס צורחת באימה,אתה נבהל "מה קרה?!" אתה שואל בבהלה והיא מראה לך סימן של נשיכה על גבה,כאשר מאחוריה עומדת סנובול גדולה ועצבנית

"כל הכבוד סנובול!,הראנו לפוקימון החלש הזה מה זה!" אומר לפתע ילד,לא ממש גדול

"היי אתה!" אתה קורא אליו בעצבנות "מה פתאום סנובול תוקפת את מיסדרווס שלי?!" אתה צועק והוא עונה לך "כי היא חלשה ומטומטמת!,סנובול ניב אש!" סנובול פותחת את פיה המאיים ומבעירה את ניביה האימתניים, "מיסדרווס תתחמקי ותשתמשי בגל על חושי בכל הכוח!" אתה קורא מיסדרווס לפתע זוהרת,מתחמקת מהמתקפה של סנובול ושולחת אליה קרן ורודה-כהה מעיניה המעיפה את סנובול מטרים אחדים,ומעלפת אותה "סנובול!!" צועק הילד המעצבן "אתה עוד תשלם על זה!" הוא פונה אלייך ומפנה את סנובול. ."עוד כחצי שעה מגיעים!" אומר פתאום הכרוז "כל אחד משתי הקבוצות להגיע לחלק אחר של הספינה!,גדודי הנסיכה לסיפון הקדמי!,הצבא המאוחד לסיפון האחורי!תזדרזו!"
הוא קורה,אתה הולך לסיפון האחורי כפי שהוקצה לך,ואיתך קבוצה של כ-15 ילדים,רובם בגילך.לפתע איש ניכנס,
אתה יודע היטב מי האיש הזה

"גנרל לרנר נכנס!",
אומר לפתע אחד המאבטחים

"לעמוד דום!"
הגנרל מתחיל לדבר לפתע,"ילדים,חיילים,אתם.." לפתע הוא מוחה דמעה "אתם תצטרכו להתמודד מול קשיים גדולים מכל הסיוטים שלכם" הוא אומר בדרמתיות יתרה,ויוצא מהחדר,לאחר מכן כל אחד מכם מקבל תיק *הציוד יתעדכן* ובו מספר חפצים,אתה יורד בחוף החמים להפליא של העיירה הקטנה מנשיון.'לא יורד פה שלג אפילו' אתה מתפלא,ואז נזכר שחצית את הקו העונות החוצה את אירופה,בעוד בבלו רוז שלג וכפור,פה חמים ונעים,כמו באביב.
מה תרצה לעשות?
<span style='color:darkred'>
לוק-מוזמן להתחיל

G
</span>
F
הציוד יתעדכן ^^

**Sharpedo** · 03-26-2010, 02:57 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 11:19 PM
תומאס-"זה הפוכדור?" אתה שואל בהתלהבות לפתע אור אדום בוהק משתחרר מהכדור הקטן ולפתע מופיעה מולך וולפיקס קטנה ועליזה,היא מעט מבולבלת אך דיי קר לה אז היא קופצת אל זרועותיך ואתה מרגיש את חומה.
"המעבורת יוצאת בעוד חצי שעה!" אתה פתאום ניזכר ומתחיל לרוץ אל המספנה הלא כל כך רחוקה,בדרך אתה עובר את ביתך אך לא מעז להסתכל עליו יותר מבמבט חטוף,אתה מוחה את דמעותייך ורץ עם וולפיקס בין זרועותיך הרועדות אל המספנה.כשאתה מגיעה אתה נכנס ופוגש קופאית נחמדה למראה,כבת-20 אשר לוקחת את כרטיסך "ספינתך יוצאת מטרמינל 2,בעוד כרבע שעה תהנה מהשיט אדוני" היא אומרת בחיוך וממשיכה לחייך כל הזמן שאתה מתרחק ממנה.אתה מגיע לטרמינל השני ורואה קבוצה של כ-30 אנשים,רובם בגילך אשר מחכים לצאת לאותו המסע,ואתה יודע שחלק מהם אתה עוד תפגוש,בין עם בקרבות ובין עם בצוות.אתה עולה לספינה והיא מפליגה,בשלוש שחרורי קיטור מחרישי אוזניים,מה תעשה?
-תלך לישון
-תוציא את וולפיקס ותנסה להתחבר איתה

אני מוציא את וולפיקס ואומר לה "שלום לך חמודה אני המאמן החדש שלך ולי קוראים תומאס ואנחנו נהיה תמיד ביחד ולא משנ מה" אגיד לה ואחכה לתגובות שלה

**Black Mamba** · 03-26-2010, 02:59 PM

Originally posted by TaL~@Mar 25 2010, 08:09 PM
<div align="Center">

ההתחלה:

אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס ()של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו הציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:

'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'

בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית () "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>

"תודה רבה לך פרפסור,אני מקווה שניפגש בעתיד!"אני אומר לה בשמחה ויוצא מן המעבדה,
'אני לא מאמין!מהיום, אני מאמן פוקימונים אמיתי!'אני חושב בהתרגשות,
"אוקיי חבר,הגיע הזמן שנכיר אחד את השני!"אני קורא בהתרגשות ומשחרר את הפוכדור של הפוקימון שלי.

נושא: The revenge of the princess from HELL!//מקום 1

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות