נושא: שיר חדש|הספסל ליד הבית

הספסל ליד הבית/ארוין

כמו כל בוקר אני קם ואת לא איתי
אני קם בחיוך ומדמיין שאת שלי
מנסה להתחזק ממה שאין
אבל הדבר היחיד שמחזק
זה החיוך ואין כמוהו- אין!

הספסל ליד הבית ריק
אני יוצא ,יושב וחושב
היא חושבת עליי בכלל?
היא זוכרת אותי ? או האם אני עלה...
שנידף לו ברוח .

קם בבוקר שני ואת שוב לא איתי
קצת מוזר.. עברו רק יומיים
אבל מה? איתך זו הרגשה של שנתיים
האוטובוסים אפילו ריקים
כי אין בהם אנשים שאוהבים.

הספסל ליד הבית ריק
אני יוצא ,יושב וחושב
את חושבת עליי בכלל?
את זוכרת אותי כרגיל?או האם אני עלה...
שנידף לו ברוח .

את קצת מתחמקת ואולי לא רוצה
אבל מנסה להחזיר אותנו לאותה תקופה
הספסל ליד הבית שלי ריק
איך את לא מבינה?
אני לא מרגיש בבית אם אני בלעדיך.
הספסל ליד הבית תפוס ,
ושנינו יושבים שם בשקיעה
,אבל כשהשמש שקעה ,אני רואה פתאום
שהספסל שליד הבית שוב ריק.

שגיאת הקלדה: "כשהשמש שקעה" ולא "שהשמש שקעה"
שיר יפה. מלא רגשות וזכרונות.
יש לך תקופה פורה וזה יפה לראות.
השיר טיפה יותר סלנגי מהשיר השני אבל הרעיון אותו רעיון, וזה נחמד.
יפה מאוד.

תודה אסף נחמד לשמוע ממך את ההערה הזאת.
תיקנתי את השגיאה.