נושא: Reign in Blood

<div align="Center">
יש אישור מעומר

עלילה
<span style='font-size:11pt;line-height:100%'>"ברפואה, תרדמת (בלועזית: קומה, Coma) הוא מצב חולני שבו הגוף שוקע במצב ממושך של חוסר הכרה, ללא יכולת להעירו ממצב זה. תרדמת נובעת משלל סיבות, כגון הרעלה כתוצאה מנטילת סמים, שבץ, טראומה גופנית ועוד.
אדם הנמצא בתרדמת ממעט מאוד להגיב לסביבתו, ובוודאי אינו מתקשר איתה. תרדמת עלולה להימשך זמן רב, אפילו שנים אחדות. לעתים החולה מתעורר מהתרדמת וחוזר לחיים רגילים, ולעתים מסתיימת התרדמת במוות, באופן טבעי או כתוצאה מהמתת חסד, כלומר ניתוק החולה ממכשירים התומכים בהמשך חייו.
קיים רצף של הכרה מעורפלת עד לקומה, המהווה את המצב החמור מכולם מבחינת הכרה. מצבים הקודמים לקומה מחולקים למספר שלבים- כגון stupor (קהות חושים)- מצב בו המטופל מגיב רק לגירוי חזק וכואב, או drowsiness (נמנום)- מצב בו המטופל מגיב לגירויים חלשים יחסית וער לתקופות קצרות.


כשבן אדם נמצא בקומה, יש לו סיכוי להתעורר. אבל זה לא סיכוי וודאי. בחלק מהמקרים בנאדם מתעורר רגיל לחלוטין, בחלק הוא מאבד את שפיותו ובחלק הוא מת. אני הייתי כזה. במשך 4 שנים שכבתי במיטה בבית חולים בוייטנאם, לאחר שנוריתי בראש שלי. הרופאים חושבים שאני לא זוכר כלום מארבעת השנים האחרונות, שהחזרה שלי הייתה כמו לעבור ארבע שנים במצמוץ. אבל שאני אספר להם את האמת? אין לי כוונה להיכנס לבית משוגעים, לא כרגע. האמת שארבעת השנים הללו היו ארבעת השנים הרעות ביותר בחיי, יותר אפילו מכך שאשתי עזבה אותי ומכך שכל היחידה שלי נהרגה באיה דראנג.
כשאתה בפנים אתה צריך לחוות את כל הדברים הנוראים מהחיים שלך יום יום. כל יום היה כאילו אשתי עזבה אותי, כל יום כאילו אני שוב באיה דראנג. אבל לאחר ארבע שנים של גיהינום, ניצלתי. אסל"ס הצילו אותי. שילמו להם, נכון, אבל זה לא אומר שאני אסיר תודה. לאחר שהם שיחררו אותי, הם הציעו לי להצטרף, והיום, אני המנכ"ל החדש של הארגון. אז מה זה אסל"ס? ראשי התיבות הם ארגון סודי למניעת סיוטים. כדי להבין מה אנחנו עושים, עליכם להבין מה באמת קורה כשבן אדם נכנס לקומה. הגוף שלו עדיין נמצא בעולם שלנו, אבל התודעה עוברת למקום אחר. העולם האחר הזה, שאותו אנחנו מכנים "VXI" הוא גרסה מעוותת של העולם שלנו. אם הגיהינום קיים, הוא בטח שם. זה המקום האחרון שאתם רוצים שאהוביכם יהיו בו. כל בנאדם רואה אותו בצורה שונה. אבל אף אחד לא נהנה מהשהות שם. פגישה עם סיוטים שוב ושוב בלי יכולת להתעורר יכולה לפגוע ואף להרוג. ולכן אנחנו כאן. אנחנו באסל"ס משתמשים בטכנולוגיה הסודית והיקרה ביותר כדי ליצור פורטל מיוחד, שישגר אותנו ל"VXI", בדיוק למקום בו האדם שלו אנחנו עוזרים נמצא. החוקים ב"VXI" שונים מבעולם שלנו. אנחנו יודעים לנצל את זה לטובתנו. אנחנו מצילים את האדם שלו אנו עוזרים ומחזירים את תודעתו בבטחה לעולם האמיתי. אסל"ס תמיד מחפשת שכירים חדשים, בכל הסניפים ברחבי העולם. אם קיבלת את ההודעה הזאת, סימן שאת&#092;ה מתאים&#092;ה לתפקיד. צור קשר לטלפון המופיע בגב המכתב והצטרף היום לארגון אסל"ס.
בכבוד רב
מייג&#39;ור ג&#39;ק ברטון,
מנכ"ל אסל"ס
ראש סניף ראשי גרמניה."

כבר עבר שבוע מאז שקראת את המכתב הזה, עדיין מהרהר/ת אם להצטרף לאסל"ס או להמשיך את חייך כרגיל.
אחרי מחשבות עמוקות ודיוני נפש עם עצמך הגעת להחלטה:
את/ה רוצה להצטרף לאסל"ס.
</span>

F&Q

יש לי כמה שאלות לגבי העלילה. לא כתוב שם כלום על איפה שהמשחק מתנהל או מתי או על המצב המשפחתי שלי או על מה שיהיה שם, זה רק מכתב. מה הולך פה?

אוקיי, אני אסביר: התקופה היא התקופה העכשווית, המודרנית, הימים של היום.
למה לא כתוב איפה המשחק מתנהל? כי זה לא משנה. אתם כמעט ולא תהיו בעולם האמתי, המשחק מתנהל במימד "VXI" כמו שכתוב בעלילה. בטופס ההרשמה אתם יכולים לבחור את המדינה ממנה אתם באים, המדינה בה תשרתו. אם לקחו מדינה מסוימת אי אפשר ששחקן אחר ייקח אותה ואי אפשר להחליף מדינה, אבל זה לא משפיע על כלום.
המצב המשפחתי יהיה כמו שאתה תחליט. עשיר, עני, משפחה חד הורית, אין משפחה. מה שבא ליד.
מה יהיה שם? במימד "VXI"? אם הם היו מספרים לכם לא הייתם עונים בחיוב למכתב, תאמינו לי.

אבל רגע, עדיין לא הבנתי. מה עושים במשחק? מה המטרה שלו?

כמו שנאמר בעלילה - עוזרים לאנשים שמזלם היה רע והם עברו למצב תרדמת.
אתם עוברים למימד "VXI" ועוזרים להתמודד עם הסיוטים שלהם, ואולי אפילו מצליחים להחזיר אותם למצב הכרה.
הסיוטים יכללו קרבות, זה לא משחק של "נכנס לחלום אומר לבנאדם שזה סיוט והכל בסדר ושלום על ישראל". לא. יש משהו שגורם לסיוטים, ואלה האנשים שנתקעו במימד "VXI". אותם אנשים שנתקעו שם משתנים לאט לאט, האפלה והבדידות אוכלים אותם מבפנים עד שהם הופכים (בד"כ) למפלצות או לרוחות. אותם מפלצות ורוחות תוקפות אנשים שונים במטרה לגרום להם למוות איטי ומייסר. מוות אכזרי וכואב, ואין ביכולתם לעשות כמעט כלום, עד שלבסוף האפלה שואבת גם אותם.

קרבות? מגניב&#33; זה אומר שיהיו לי כוחות על ונשקים מגניבים וסופר-חזקים?
לא, זה אומר שאתם תלחמו. לא הזכרתי נשקים או כוחות. מצד שני, לא אמרתי שלא יהיו דברים כאלה. הכל יכול להיות, תרשמו בשביל לגלות ;)



</div>

<div align="Center">טופס הרשמה
שם:
מין:
גיל: (בין 20 ל-32)
אופי: (מומלץ לכתוב אופי שתעמדו בו, שיהיה דומה לשלכם, כי בד"כ אנשים כותבים אופי שונה לגמרי משלהם ונוהגים לפי האופי האמתי שלהם. אם אתם חושבים שתעמדו באופי שתמציאו, בכיף~ שלא תהיה רשימת מכולת, שלא יהיה אדון רוע פרסי או נשמה טובה ספרטנית)
רקע: (סיפור חייכם. פה תכתבו איך גדלתם, איפה, לאיזה משפחה ובאיזה תנאים,מה עשיתם במהלך חייכם וכדומה. לכתוב גם מה הסיבה שהחלטתם להצטרף אל אסל"ס, ותהיו מקוריים בנוגע לרקע. אל תכתבו "הדוד חסר הטחול שלי הגיע למצב תרדמת אז אני רוצה להצטרף בשביל לעזור לו". מקוריות&#33;)
הערות: (כל מה שאתם רוצים להעיר, להאיר או לשאול)



חוקים
1) קללות אסורות חלקית. מותר לקלל אך ורק בתור דמות ומותר לקלל רק דמויות שהן ללא שחקן, כלומר דמויות בדויות שהן חלק מהמשחק ולא משחקני הפורום. גם אז החוק הזה מגביל לקללות מסוימות. &#39;מפגר, סתום, אידיוט&#39; וכדומה מותרות, אך קללות קיצוניות יגרמו לסילוק השחקן מהמשחק.
2)היעדרות מהמשחק ליותר משלושה ימים תגרום לסילוק השחקן מהמשחק, אלא אם כן השחקן מודיע מראש שייעדר.
3)בלי תגובות ספאם כמו "נשאר מקום", "לא הגבת לי" וכדומה. אם המשתמש רשום הוא יוקפא לתגובה, ואם המשתמש אינו רשום תגובתו תמחק .
4)בלי הרבה גסויות. אני מוכן לזרום קצת, אבל כשזה מתחיל להיות מוגזם השחקן יוקפא ליומיים.
5)החוק הנדוש והחשוב ביותר - ליהנות.



מידע נוסף יתעדכן פה בהמשך~
</div>

רשומים 1~3
1
שם: אייס סטון
מין: זכר
גיל:28
אופי: שקט מאוד. טוב זה לא מדוייק. אני לא מדבר הרבה עם זרים. ורוב האנשים הם זרים מבחינתי. קשה לי לסמוך על אנשים חדשים. הם צריכים להרוויח את האמון שלי. אני די פחדן, ולא טוב במיוחד בשום דבר.
רקע: ויוה לה אמריקה. סתם, האמת שאני נולדתי בקנדה. עברתי לאמריקה רק בגיל שבע. עכשיו לעבור בגיל שבע לאמריקה זה דבר שדופק אותך מכל הכיוונים. אתה עוד לא מספיק קנדי אבל לעולם לא תהיה מספיק אמריקאי. "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות"? פחח, אל תגרמו לי לצחוק. כשבאנו גרנו בניו יורק כמו כל המהגרים, אבל לא היה כסף למשפחה בת 7 נפשות, כש5 מהן זה ילדים בגילאים שלא יכולים לעבוד. עברנו לדרום והתיישבנו ביוטה. יפה שם מאוד, זה כן, אבל בכל הנוגע לאנשים, בעיקר זבל. המורמונים האלה, עם כל ה"ישו אבא ישו אבא בלהבלהבלה." שלהם. בתאכלס כולם גזענים מגעילים, שמאשימים את ישו בבעיות שלהם במקום להוציא את עצמם מהן. באיזור שאני גר בו היה רק באר אחד, של ההורים שלי. אני לעולם לא אסלח להם שהתיישבנו בתוך כל המורמונים האלה. למרות המנהגים המוזרים שלהם, העסקים בבאר היו די טובים, וכשאבא שלי נפטר המשכתי במקומו. הבאר מוזנח ויש בו ריח של פרות, אבל אני אוהב אותו. שם פגשתי את טיפאני, ושם היא גם שברה לי את הלב. הסיפור שלנו? לא רלוונטי. רק מה שקרה לאחר מכן. אני לא נוהג ליסוע בשכרות, אבל אחרי שהיא זרקה אותי, לא חשבתי, לא על אימא, לא על 3 האחים שלי ואחותי, ולא על עצמי. אז כן, עשיתי תאונה. הרופאים אומרים שהייתי בקומה למשך שלוש שנים, ושזה נס שלא נפגעתי מוחית. אני ששמעתי אותם. חשבתי "רק שלוש שנים? לא יכול להיות." איפה הייתי בדיוק? אני לא יודע, אבל אם יש גיהנום, הייתי בסביבה. הייתי בטוח שישו מעניש אותי. על האלכוהול, על זה שאני אנוכי, ועל כך שאבא נפטר. אבל לא ויתרתי, לא השתגעתי. אם זה היה ישו, השתנתי עליו בקשת והוכחתי לו מה אני שווה. אחרי שקראתי את המכתב של אסל"ס הדברים קצת התבהרו. ואני מניח שאני גם מבין למה שהם ירצו אותי בצוות שלהם. אולי סוף סוף מצאתי משהו שאני כן טוב בו.

רשומים 4~6

שמור למידע נוסף~


אפשר להגיב&#33;

שם: אייס סטון
מין: זכר
גיל:28
אופי: שקט מאוד. טוב זה לא מדוייק. אני לא מדבר הרבה עם זרים. ורוב האנשים הם זרים מבחינתי. קשה לי לסמוך על אנשים חדשים. הם צריכים להרוויח את האמון שלי. אני די פחדן, ולא טוב במיוחד בשום דבר.
רקע: ויוה לה אמריקה. סתם, האמת שאני נולדתי בקנדה. עברתי לאמריקה רק בגיל שבע. עכשיו לעבור בגיל שבע לאמריקה זה דבר שדופק אותך מכל הכיוונים. אתה עוד לא מספיק קנדי אבל לעולם לא תהיה מספיק אמריקאי. "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות"? פחח, אל תגרמו לי לצחוק. כשבאנו גרנו בניו יורק כמו כל המהגרים, אבל לא היה כסף למשפחה בת 7 נפשות, כש5 מהן זה ילדים בגילאים שלא יכולים לעבוד. עברנו לדרום והתיישבנו ביוטה. יפה שם מאוד, זה כן, אבל בכל הנוגע לאנשים, בעיקר זבל. המורמונים האלה, עם כל ה"ישו אבא ישו אבא בלהבלהבלה." שלהם. בתאכלס כולם גזענים מגעילים, שמאשימים את ישו בבעיות שלהם במקום להוציא את עצמם מהן. באיזור שאני גר בו היה רק באר אחד, של ההורים שלי. אני לעולם לא אסלח להם שהתיישבנו בתוך כל המורמונים האלה. למרות המנהגים המוזרים שלהם, העסקים בבאר היו די טובים, וכשאבא שלי נפטר המשכתי במקומו. הבאר מוזנח ויש בו ריח של פרות, אבל אני אוהב אותו. שם פגשתי את טיפאני, ושם היא גם שברה לי את הלב. הסיפור שלנו? לא רלוונטי. רק מה שקרה לאחר מכן. אני לא נוהג ליסוע בשכרות, אבל אחרי שהיא זרקה אותי, לא חשבתי, לא על אימא, לא על 3 האחים שלי ואחותי, ולא על עצמי. אז כן, עשיתי תאונה. הרופאים אומרים שהייתי בקומה למשך שלוש שנים, ושזה נס שלא נפגעתי מוחית. אני ששמעתי אותם. חשבתי "רק שלוש שנים? לא יכול להיות." איפה הייתי בדיוק? אני לא יודע, אבל אם יש גיהנום, הייתי בסביבה. הייתי בטוח שישו מעניש אותי. על האלכוהול, על זה שאני אנוכי, ועל כך שאבא נפטר. אבל לא ויתרתי, לא השתגעתי. אם זה היה ישו, השתנתי עליו בקשת והוכחתי לו מה אני שווה. אחרי שקראתי את המכתב של אסל"ס הדברים קצת התבהרו. ואני מניח שאני גם מבין למה שהם ירצו אותי בצוות שלהם. אולי סוף סוף מצאתי משהו שאני כן טוב בו

שם:קאי
מין:זכר
גיל: 20
אופי: טוב לב, תמיד שמח לעזור, נגד אלימות אבל אם הוא צריך הוא ישתמש בה, חולם בהקיץ.
רקע: קאי נולד בטוקיו יפן, קאי נולד יתום ונמצא בגיל שנה על ידי קיריו שהייה בעל דוג&#39;ו לאומונוית החרב, קיריו אין משפחה חוץ מקאי וכמה ילדים שנהג לאסוף ברחוב, קיריו לא מסוגל לראות ילד עזוב בלי משפחה ובגלל זה הוא נהוג לטפל בהם עד שיגדלו מספיק וימצאו עבודה ומשפחה אבל תמיד שמח לראות אותם בחזרה, קאי החליט להישאר עם קיריו ולעזור לו בטיפול בשאר הילדים שאסף ולהתאמן אצלו באומנות החרב קאי הראה פוטנציל גדול בלחימה בחרב, אז קאי עזב לפעמים בשביל להשתתף בתחרויות ולפעמים זכה ולפעמים לא.
הערות: מקווה שהרקע והאופי בסדר ,אני לא ממש טוב ברקעים ואופי.

טופס הרשמה
שם:אנג&#39;ל ---
מין:זכר
גיל: 25
אופי:רוב האנשים שאני מכיר אומרים שאני נחמד הבעיה היא שאני לא מכיר הרבה אנשים ,אני לא בוטח באנשים שהרגע פגשתי ובשביל שאני אבטח בהם הם צריכים להוכיח את עצמם
רקע: בלדתי אימי נפתרה בגלל וירוס שהיה בתוכה במזל אני יצאתי בחיים.
בגיל 6 אבא שלי הכריח אותי להיכנס לחוג לאומנויות לחימה, תאמת זה לא היה כזה נורא אפילו נהנתי מזה .
הנשק האהוב עליי היה חבל שבקצהו יש פיגיון.
במשך עשור אבי גרם לי להתאמן על הנשק הזה .
ובגיל שש עשרה קרה לי דבר נורא אבי נכנס לתרדמת.
סבתי אימצה אותי והוציא אותי מהלחימה.
היא גרמה לי להרגיש כאילו אני באמת יכול לעשות מה שבא לי ולא להיות תלוי באחרים .
בגיל שבע עשרה סבתי נתנה לי מכתב היא אמרה לי שזה מאבי ישר רצתי לחדרי והתחלתי לקרוא אותו .
"בני היקר אל תדאג אני לא מת ,אני בעצם כלוא איפה שהוא אבל עזוב את זה .
עוד כמה שנים ישלחו לך מכתב בבקשה תענה למכתב בחיוב בשביל זה אימנתי אותך .
אוהב אביך"
כה גם אני חשבתי שהוא מת אבל כנראה שעוד אפשר להציל אותו .

אוקיי, סליחה שלא הגבתי פה.
היו לי מבחנים להתכונן אליהם ועבודה לעשות ולקרוא ספר באנגלית ליומן קריאה וכו&#39; וכו&#39;.
בכ"מ, אביעד - טופס מעולה&#33; התקבלת&#33;

קאי (לא יודע איך קוראים לך באמת)- ביקשתי שהאופי לא יהיה רשימת מכולת, אבל זה בדיוק מה שעשית. והרקע קצר מדי, תפתח ותנפח אותו ותערוך את האופי.

תומר - מה ביקשתי ברקע? תהיו מקוריים בנוגע לרקע. אל תכתבו "הדוד חסר הטחול שלי הגיע למצב תרדמת אז אני רוצה להצטרף בשביל לעזור לו". מקוריות. ואם אבא שלך היה במצב תרדמת "כלוא איפשהו" איך הוא שלח לך מכתב? ואיך הוא ידע שאתה תקבל מכתב אחר מאסל"ס?
אז הרקע לא הגיוני+לא מקורי.

טופס הרשמה
שם: רד ארווין
מין:זכר
גיל:26
אופי: אופטימי,נחמד,שקט,חכם,ועצלן.
רקע: רד נולד בקליפורניה שב ארצות הברית,רד היה תלמיד טוב שלא עשה בעיות.
הוא לא אהב ללמוד כמור רוב הילדים.
הוא היה טוב במתמטיקה ובספורט,הוא ניראה טוב וכולם אהבו אותו "החיים הטובים".
לרד היה בית גדול וחיים שהיה מרוצה מהם.
כול הילדים אהבו אותו הוא היה מקובל היה טוב בכדורגל והמון בנות אהבו אותו.
בגיל 16 רד קיבל את "ההתקפה הראשונה" היה לו הבזק של העתיד.
הוא ראה שני ילדים מציתים חדר בבית הספר והמון ילדים בפאניקה.
רד אמר לעצמו שהוא מדמיין דברים והתעלם מן החזיונות.
אחרי כמה שבועות הוא ראה שני ילדים עומדים בכניסה לכיתה של חברו תום.
היה להם מצית זיפו ודלק.
הוא שאל אותם מה הם רוצים לעשות.
והם הסבירו לו שמורה אחת קיללה אותם והם רוצים לינוקם.
רד ניסה לשכנעה אותם אבל הם התעלמו מימנו.
רד רץ לחברו תום והזהיר אותו מהילדים.
שני הילדים הדליקו את הכיתה גלאי העשן צפצפו וכול הילדים יצאו מהכיתות בפאניקה.
לבסוף אף אחד לא ניפגע וכולם חזרו לשגרה.
בגיל 23 קיבל את "ההתקפה השנייה" שבה ראה את אימו צורחת.
דר הודיעה לאימו להיזהר ולהיות עמו בקשר.
אך אימו צחקה ולא לכך את מילותיו ברצינות אחרי חצי שנה אימו הותקפה על ידי רוצח ונפתרה.
אביו שמע על הבשורות הללו והתאבד.
בן יחיד בלי משפחה ממשיך רד לחיות.
כיום רד עובד במרכז של אפל בקליפורניה.
ליפני שנה קיבל רד "התקפה נוספת" באה הוא חזה מכתב מוזר.
ליפני שבועה מצאה רד מכתה בתיבת הדואר.
הערות: שתשקיעה במשחק
[SIZE=7]