נושא: האולימפיים - עלייתו של הטיטאן

הודעה:
הבנתי לפי מה שאמרתם לי ששתי שחקנים לא יהיו פה בזמן האיוונט, כנראה שהוא יידחה ליום שני בעקבות בעיות של כמה שחקנים. תאמינו לי, אני יותר מבואס מממכם אז אל תבואו אליי בטענות, ביום שני הוא יתקיים.

דן-
אתה נכנס לבניין.
יש בפנים מן צינה מוזרה כזו,כאילו מסתתר כאן משהו בעל עוצמה בלתי משוערת.
אתה מנסה להרגיל את מבטך לחדר החשוך. "בוא הנה, תתקרב אליי" ,
אתה שומע לפתע קול שנדמה כי בוקע ממרכז החדר. אתה מבחין שם במשהו שאתה כמעט בטוח שלא ראית שם קודם, ניצבות ש שתי ספות, אחת מרופטת וישנה והשנייה קצת יותר מטופחת. על הספה הקטנה ביותר יושב מי שנראה כאיש עסקים רגיל ונורמלי, אך אתה מרגיש בעותה שכאילו בוקעת מתוכו. "שלום לך בני, כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה" אומר לך הרמס, ודמעות עולות בעיניו.

פורסם במקור על ידי Black Mamba

יובל-
"אני לא רימיתי, אני רק בוחנת אותך" היא משיבה לך תשובה מסתורית. קרליאוטיסצוהל למשמע קולך ומרחף באוויר באיטיות, בינתיים אתה מטפס על גבו של קרליאוטיס, משתדל שלא ליפול ממנו ומעיף את שקית על קלי. השקית מכסה אותה בערפל ובינתיים אתה וקליאוטיס נוחתים בבטחה. אתה יורד מהפגסוס וקלי מגיעה, "כל הכבוד איס, אבל תבין, לא רימיתי אלא בחנתי אותך. אתה בן הפייטוס שניחנים בזריזות ידיים וחשיבה מהירה, רציתי רק לבדוק זאת" היא אומרת לך, פגועה מכך שקראת לה רמאית.

*עוד שתי תגובות לאיוונט.

"תקשיבי אני מצטער שקראתי לך רמאית, פשוט אני עדיין חדש פה ועדין לא מכיר פה את הכל."אני אומר לקלי, מחייך ומושיט לה את היד בתור התנצלות.

פורסם במקור על ידי Black Mamba

דן-
אתה נכנס לבניין.
יש בפנים מן צינה מוזרה כזו,כאילו מסתתר כאן משהו בעל עוצמה בלתי משוערת.
אתה מנסה להרגיל את מבטך לחדר החשוך. "בוא הנה, תתקרב אליי" ,
אתה שומע לפתע קול שנדמה כי בוקע ממרכז החדר. אתה מבחין שם במשהו שאתה כמעט בטוח שלא ראית שם קודם, ניצבות ש שתי ספות, אחת מרופטת וישנה והשנייה קצת יותר מטופחת. על הספה הקטנה ביותר יושב מי שנראה כאיש עסקים רגיל ונורמלי, אך אתה מרגיש בעותה שכאילו בוקעת מתוכו. "שלום לך בני, כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה" אומר לך הרמס, ודמעות עולות בעיניו.

"אבא?? זה אתה?" אני שואל. אני מתיישב על הספה שפנויה ומחכה שהוא יתחיל בשיחה. בכל זאת אני לא ממש מכיר אותו...

פורסם במקור על ידי Black Mamba

יובל-
"זה בסדר, אל תדאג" היא לוחצת את ידך בחזרה. לאחר מכן היא מביטה בשעונה ופולטת צעקה נמוכה. "בוא כבר איס!, אנחנו חייבים להגיע לחדר האוכל!, הבוס ביקש ממני שאביא אותך רבע שעה לפני הארוחה!" היא אומרת לך בלחץ ומתחילה לרוץ משם לכיוון חדר האוכל.

*רק שאלה מתי האוונט יתחיל באיזה שעה?*
"מי זה הבוס?"אני שואל את קלי תוך כדאי ריצה.

חיים-
אתה רץ אחריי לוני כמה דקות ואתם מגיעים לבניין קטן. "זה המטבחים, תיכנס, מכאן אתה לבד" הוא אומר לך בחיוך. לפתע אתה שומע קול בראשך, "כנס הנה, אין לי את הרבה זמן", אומר לך קול עמוק ורב יומין. בינתיים אתה רואה עוד ילד שעומד להיכנס לבניין.

יובל-
אתם ממשיכים לרוץ, ואתה שואל את קלי מי זה הבוס. "אתה תדע שנגיע" היא עונה לך בהתנשפות וממשיכה לרוץ. לאחר כמה דקות אתם מגיעים לבניין קטן. "הבוס מחכה בפנים, אל תדאג, הוא ממש נחמד" היא אומרת לך בחיוך ומסתלקת משם. בינתיים אתה רואה עוד ילד שמתכונן להיכנס לבניין.
~~~~~~~~~
מחר בסביבות 4:00

* איפה כולם?!, אני לא יכול להגיב בלי שארבעתכם תגיבו.

פורסם במקור על ידי Black Mamba

יובל-
אתם ממשיכים לרוץ, ואתה שואל את קלי מי זה הבוס. "אתה תדע שנגיע" היא עונה לך בהתנשפות וממשיכה לרוץ. לאחר כמה דקות אתם מגיעים לבניין קטן. "הבוס מחכה בפנים, אל תדאג, הוא ממש נחמד" היא אומרת לך בחיוך ומסתלקת משם. בינתיים אתה רואה עוד ילד שמתכונן להיכנס לבניין.
~~~~~~~~~
מחר בסביבות 4:00

* איפה כולם?!, אני לא יכול להגיב בלי שארבעתכם תגיבו.

'מעניין מי זה הבוס.'אני חושב לעצמי ונכנס לבניין.

דן-
"טוב... אני מניח שאתה צודק, זה דבר חדש בשבילך..." הוא ממלמל, ספק לעצמו ספק אליך.
"אוקיי, עכשיו אנחנו צריכים ללכת, אתה בא?" הוא שואל ובלי לחכות לתשובתך הוא מקיש באצבעותיו ואתם נעלמים משם. אתה מוצא את עצמך בחדר גדול ומפואר, בעל שישה כורסאות שעליהם כבר יושבים שתי ילדים. "אוקיי, שב בן, צריך לחכות רק לעוד אחד ונתחיל" הוא אומר ואתה מתיישב באחת הכורסאות הפנויות, גם אביך מתיישב. "אז ככה, לפני שמרקורי יגיע, אני רוצה לדעת משהו, איך אתם מרגישים בינתיים במחנה?, נהנתם ביום הראשון?, לא אהבתם משהו?, ספרו לי" הוא אומר לכם.

שלומי-
קלארק מביט בשעונו, ואומר בלחץ - "שינוי בתוכניות, חייבים לרוץ לחדר האוכל! אתה כבר מאחר לפגישה!" הוא קורא ומתחיל לרוץ משם ביחד איתך. לאחר כמה דקותש ל ריצה מורטת עצבים אתם מגיעים. "הג... הגענו מרקורי, הבוס מחכה בפנים, כדאי שתיכנס כי הוא לא אוהב לחכות" הוא אומר לך בין התנשפות להתנשפות ומסתלק משם.

יובל-
אתה נכנס לבניין ובינתיים הילד שנכנס גם כן שואל אותך מה שמו, אתה עונה לו בחיוך. הגעת לחדר גדול ומפואר, עם שישה כורסאות מעור מלאכותי. אתה מתיישב באחת הכורסאות בשתיקה ומחכה. כעבור כמה דקות אתה שומע צליל, כאילו פומפה חולצה מהאסלה ואתה רואה, ילד בערך בגיל שלך מגיע עם עוד מישהו. האיש הזה נראה כמו איש עסקים רגיל, בעל שיער מתולתל ופנים שדוניות. אך עוצמה אדירה קורנת ממנו, משהו עתיק ורב יומין, כוח בל - יתואר. הוא מתיישב באחת הכורסאות הפנויות וכך גם הילד שהגיע לצידו. "שלום לכם טירונים, אני הוא הרמס. המנומסים קוראים לי אל המשלוחים והנוודים, השאר אל הגנבים" הוא אומר לכם בחיוך. "לפני שאני אתחיל להסביר לכם מה אתם עושים כאן צריך לחכות לעוד חצוי, אז בינתיים יש לי כמה שאלות: איך אתם מרגישים במחנה בינתיים?, נהנתם ביומכם הראשון?, לא אהבתם משהו? ספרו לי" הוא אומר לכם.
חיים-
אתה נכנס לבניין ושואל את הילד מה שמו, הוא עונה לך ששמו הוא איס. הגעת לחדר גדול ומפואר, עם שישה כורסאות מעור מלאכותי. אתה מתיישב באחת הכורסאות בשתיקה ומחכה. כעבור כמה דקות אתה שומע צליל, כאילו פומפה חולצה מהאסלה ואתה רואה, ילד בערך בגיל שלך מגיע עם עוד מישהו. האיש הזה נראה כמו איש עסקים רגיל, בעל שיער מתולתל ופנים שדוניות. אך עוצמה אדירה קורנת ממנו, משהו עתיק ורב יומין, כוח בל - יתואר. הוא מתיישב באחת הכורסאות הפנויות וכך גם הילד שהגיע לצידו. "שלום לכם טירונים, אני הוא הרמס. המנומסים קוראים לי אל המשלוחים והנוודים, השאר אל הגנבים" הוא אומר לכם בחיוך. "לפני שאני אתחיל להסביר לכם מה אתם עושים כאן צריך לחכות לעוד חצוי, אז בינתיים יש לי כמה שאלות: איך אתם מרגישים במחנה בינתיים?, נהנתם ביומכם הראשון?, לא אהבתם משהו? ספרו לי" הוא אומר לכם.

פורסם במקור על ידי Black Mamba

יובל-
אתה נכנס לבניין ובינתיים הילד שנכנס גם כן שואל אותך מה שמו, אתה עונה לו בחיוך. הגעת לחדר גדול ומפואר, עם שישה כורסאות מעור מלאכותי. אתה מתיישב באחת הכורסאות בשתיקה ומחכה. כעבור כמה דקות אתה שומע צליל, כאילו פומפה חולצה מהאסלה ואתה רואה, ילד בערך בגיל שלך מגיע עם עוד מישהו. האיש הזה נראה כמו איש עסקים רגיל, בעל שיער מתולתל ופנים שדוניות. אך עוצמה אדירה קורנת ממנו, משהו עתיק ורב יומין, כוח בל - יתואר. הוא מתיישב באחת הכורסאות הפנויות וכך גם הילד שהגיע לצידו. "שלום לכם טירונים, אני הוא הרמס. המנומסים קוראים לי אל המשלוחים והנוודים, השאר אל הגנבים" הוא אומר לכם בחיוך. "לפני שאני אתחיל להסביר לכם מה אתם עושים כאן צריך לחכות לעוד חצוי, אז בינתיים יש לי כמה שאלות: איך אתם מרגישים במחנה בינתיים?, נהנתם ביומכם הראשון?, לא אהבתם משהו? ספרו לי" הוא אומר לכם.

"נהנהתי מאוד ביום הראשון, על פי שיש עדין דברים שאני צריך ללמוד, לדעת ולהכיר."אני אומר להרמס.