נושא: למה?

אחד מהדברים שכתבתי ליום הזה... הרבה זמן לא פרסמתי פה משהו, וכנראה שאני לא אפרסם פה עוד יותר מדי דברים, אלא אם כן הם ממש מיוחדים...
אני רק רוצה להזהיר אתכם מראש ממה שאתם כנראה הולכים לקרוא. הדבר הזה די מתסכל ובלתי נסבל. בהתחלה הוא יכול להיות לא מובן, אבל אני מבטיח שבסוף אתם תבינו. בסוף השתמשתי בסיפור קצר ממקור לא ידוע.
נ.ב. יכול להיות שהפסקאות שלי לא טובות... תנסו להתעלם כי עם כל מה שניסיתי, לא הצלחתי להבין מתי לסיים פסקה ולהתחיל אחת חדשה.
---------------------------------------------------------------------
מה... מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים, או במקרה הזה – קוראים, את המילה 'למה' ביום הזיכרון? מה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו?
תתנו לי לנחש – 'למה יש מלחמות?', 'למה מתים חיילים?', או, האהוב עליי, 'למה אנחנו יוצאים למלחמות בשביל שלום?'.. למרות שבטח על האחרון לא חשבתם...
לא, לא על זה אני הולך לכתוב במכתב הזה.
לכל מי ששם לב במשפט הקודם – כן. כתבתי 'מכתב,' דבר שמשאיר שתי שאלות פתוחות בנושא המכתב – למי אני כותב ולמה כותרת המכתב היא 'למה?'(אם מתעלמים מהעובדה שלמכתב יש כותרת...).
בקשר לשאלה הראשונה... בגלל שאני מפרסם את זה, אני חושב שזה ברור, לא? אני כותב את המכתב לכל מי שיהיה מוכן לקרוא.
בקשר לשאלה השנייה... אני מבטיח שתבינו עד שתסיימו לקרוא את המכתב, ואני יכול לומר לכם כמעט בוודאות שלא לפני.
תגידו, פעם יצא לכם פשוט לשבת ולהירגע בטבע? להריח את הפרחים, בלי לקטוף אותם כמובן, להסתכל על הנוף, לשמוע את הציפורים, אם יש, ופשוט להירגע? להסתכל על הפרחים וליהנות מהצבעוניות שלהם?
פעם יצא לכם ללכת לים? לשבת על החוף ולהסתכל על הגלים? לשמוע את הגלים המתנפצים ולהסתכל על השקיעה? ללכת בחול ולהרגיש את כפות הרגליים כשהן דורכות על החול הרח?
פעם יצא לכם לשמוע מקרים על אדם שנרצח בדם קר, בגלל קצת רכוש שהיה עליו? האם הרגשתם את העצבות על אותו אדם שנרצח, או את הכעס על הרוצח?
האם יצא לכם אפילו לעלות על דעתכם שאנשים שורפים חפצים של אנשים אחרים, בגלל קנאה או שנאה? מה אתם הייתם מרגישים אם זה היה קורה לכם? האם עצב? כעס? טינה? אדישות? האם בכלל הייתם מרגישים רגש שלילי כלשהו?
אז מה היה לנו במכתב הקצר הזה? פרחים? ציפורים? מים? חול? חיים? ונדליזם? הרשימה עוד ארוכה, אבל אני לא רוצה לכתוב משהו שיהיה יותר מדי ארוך וישגע אתכם יותר מדי. מה משותף לכולם? למה בעצם כתבתי את כל המכתב הזה? הגיע זמן ההסבר.
לפני כמה ימים, בבית-ספר שבו אני לומד, עשו לנו חדר חושך. היה שם סיפור שתוכלו לקשר כל אחד ואחד מהדברים האלה אליו, ולהחליף אותו אחד בשני. אבל הסיפור יישאר כשהיה – חומר גדול למחשבה וסיפור שיתקע איתכם לכל היום הזה. פרחים, חיות, בזבוז של מים, זיהום, רצח ו-ונדליזם.
"רציתי לקטוף פרח קטן,אך אמא אמרה: אסור הוא מוגן.ובכל העולם יש חוקים:שאסור לקטוף פרחים מוגניםואני, ילד קטן שלא יודע ולא מבין,אבל לי זה נראה די מוזר,שפרחים אסור וחיילים מותר..."
(מקור לא ידוע)