נושא: Devil May Cry

[QUOTE=Steve;607242][B]ג'נוסייד~
אתה יוצא מחדר האמבטיה אחרי ששטפת את הפנים שלך
וציחצחת את השיניים , ריח של ביצים על הבוקר , חביתות שאבא שלך הכין
אמא שלך בידיוק חזרה מהעבודה ואחותך הקטנה יושבת בשולחן וכבר התחילה לאכול
"בוקר טוב אלכס , שב , יש לך גם מכתב " הוא אומר ומגיש את ארוחת הבוקר שלך
בעוד ששם ליד הצלחת שלך את המכתב ."לא קראתי אותו" הוא אומר לך .

"לא חשבתי שהיית קורא אבא" אסנן ואקח את המכתב בידי ואפתח אותו בחוסר התלהבות, ואתחיל לקרוא.

שם במשחק :סטיב פוקס~ Steve Fox
כינוי :mor15
גיל : 18
רקע :מה כבר יש לספר?, חיים מאושרים, בוודאי שלא היו לי, אפילו לא קרובים לזה.
כשהייתי בן 5 היה אבי מכה אותי ותמיד כשהייתי מנסה לעשות משהו קטן, שיגרום לו להרגיש גאווה כלפיי, הוא גיחך ואמר שאני גרוע, לא מתקרב לרמה שלו, או לשל ילדים בגילי.
הייתה לי תעודה נפלאה, 100 בכל המקצועות!, אך אבי טען שאם אחרים מקבלים גם 100 אני צריך לקבל יותר.
ואמי, ברור שרצתה להגן עליי, אך לא יכלה לפצות את פיה אל מול אבי האגרסיבי וחמום המוח שמא היה מכה אותה קשות.
ותתפלאו, אבי היה אחד מחבריו הטובים ביותר של אריוס, תחילה ראיתי אותו בעין יפה, גם כשהיה מבקר אותנו ואבי היה צועק עליי בזעם להכנס לחדרי היה אריוס יוצא לעזרתי ומגן עליי.
אך נראה שטעיתי, ועכשיו אני מבין את הסיבה למה, אבי תמיד הרגיש שהיה באריוס משהו מוזר, אבל לא הוא ולא אף אחד לא ידע מה, עד אותו מקרה שהתרחש אז, הייתי בן 16.
באותו היום מבטו של אבי היה קודר, הוא לא דיבר אז, הרחוב היה גשום והוא לבש עליו מעיל, נראה היה שהוא הולך לצאת לאיזשהו מקום, אך הוא סיים את שעת עבודותו, ובדרך כלל היה אדם של בית וכשהיה יוצא מחוץ לשעות העבודה היה זה למטלות כמו לשטוף את האוטו, או לצאת לקניות כדי שאמי תוכל לנקות את הבית.
הוא הפציר בי הפעם לא לבוא אחריי, בקולו היה טון דואג ובזווית העין יכולתי לשים לב שגרונו נחנק מדמעות שהוא השתדל לא להראות בפניי.
אבי יצא החוצה והחלטתי שאני בכל זאת יוצא, יוצא לעקוב אחריו.
נכנסתי בתוך הבגז' של האוטו בלי שהוא שם לב ושקטתי במשך כל הנסיעה.
לאחר מכן שמתי לב שהוא הפסיק, וממש שנייה לפני קול הצפצוף שמסמל את נעילת האוטו יצאתי מן הבגז' ובטעות השמעתי רעש קטנטן שהסיח את תשומת ליבו של אבי.
למזלי התחבאתי והצלחתי בשניה האחרונה שלא להילט על ידיו.
לאחר מכן שמתי לב שהוא נכנס למשרדו של אריוס, עקבתי אחריו בשקט וכשהגיע למשרד אני חיכיתי מאחורי הדלת והצצתי.
"אבל מדוע אריוס?, אתה גרמת תוהו ובהו אחד ענק, ידעתי, אסור לך לעשות זה שכחת מה קרה לפני מילניום לפי האגדה, כי אם לא דנטה העולם היה נהרס!" הוא אמר.
"אבל גריי!, אני ואתה, אנחנו נשלוט בעולם יחד איתם!" אמר אריוס.
"לא!" אמר אבי, אף פעם לא ראיתי אותו כל כך אמיץ ובחיים לא הרגשתי כזאת גאווה כלפיי אבי.
"אתה לא משאיר לי ברירה" אשמעתי את אריוס אומר והתמלאתי פחד, הוא נקש באצבעותיו ולאחר מכן נחנקתי מפחד. יצור עצום, דמוי שד או מפלצת נכנס לתוך החדר והשתדלתי שלא להוציא הגה מפי.
שנה לאחר מכן קרה עוד מקרה מוזר, אותו השד, נראה היה שיש אלפים כמוהו בעיר והם רק התרבו והתרבו, זה לא שהם הרגו אנשים אך הם גרמו הרבה בעיות בעיר, רק לאחר שנה סיפרתי לאמי מה קרה לאבי וזו לא כעסה עליי רק פרצה בבכי ניתן היה לראות שהיא מפוחדת מאוד.
לילה אחר כך בגיל 17 הופיע לי אדם מוזר בחלום, הוא לבש ג'קט אדום שהיה פרוס לצדדים וחשף את ביטנו, מכנסיו היו שחורים, שיערו היה ארוך ואפור, עיניו אדומות ובידו אקדח בעוד ישנה חרב שנמצאת בתוך נדן שהוא נושא על גבו.
הוא חייך ולאחר מכן לפני ששמתי לב הוא נעלם במהירות האור והגיע מאחוריי, הוא חנק אותי והרים אותי למעלה.
"תתנגד!" הוא קרה אך בשל כוחו החזק להצלחתי לעשות כלום, אף שזה היה חלום כל זה הרגיש כל כך אמיתי.
האדם השליך אותי על הרצפה בכוח רב בעודי חסר אונים.
"זהו זה, ציפיתי ממך ליותר, ככה אתה רוצה לנקום?!" הוא שאל בזלזול.
"בעוצמה הזאת גם שד ברמה הנמוכה ביותר יקרע אותך ללא מאמץ" הוא אמר בגיחוך.
"מאיפה אתה יודע על אבי?!" שאלתי בזעם ובזעף, היה זה נושא אישי שנגע מאוד לליבי.
"אני יודע הכל" הוא לחש ולפתע הוא השתגר מאחוריי, "אכזבת אותי, סטיב" הוא לחש וניגש לתת את כת הרובה בעורפי, אך לאחר מכן, כהבזק רוח הסתובבתי והדפתי את הרובה שלו הצידה.
הוא היה נראה מעט המום אך לאחר כמה שניות התעשת, וחייך, "או שלא" הוא אמר.
הוא שלף את החרב ולקח תנופה אחורה בעודו רץ לעברי עם החרב העצומה שלופה ממש שנייה לפני שהוא הצליח לשסף אותי, עצמתי את עיניי חשבתי שזה הסוף, עברה שניה ועוד שניה וראיתי שלא קרה כלום לפתע פתחתי את עיניי וראיתי את אותו אדם שכחרבו כלפיי מעלה, והוא תקוע באותה תנוחה.
גיחכתי ורצתי להביא את הרובה שלו, תפסתי את הרובה ויריתי לעברו את הכדור בשמחה אך באי הבנה גדולה, הכדור טס לעברו כמו טיל וזה עדיין נשאר דומם.
אבל אז, בדיוק אז, שנייה לפני שהקליע עמד לפגוע בו הוא השתחרר והדף אותו בעזרת חרבו, הוא היה נראה המום, אך ניסה שלהישאר אדיש.
"קוויק סילבר מה?..." הוא מלמל.
"אתה משהו מיוחד ילד" הוא אמר בגיחוך ולפתע פתח שער לבן.
הוא הלך אל עבר השאר הלבן בעודי נותר על רצפת החלום, מותש ועייף.
"היי, מה שמך?!" שאלתי אותו בחיוך, הוא הסתובב אליי רגע לפני שנכנס לשער, "דנטה" הוא אמר ונכנס לתוך השער, משם הוא נעלם.
ואז נזכרתי זה היה חייב להיות אותו דנטה שהזכיר אבי בדיבור עם אריוס.
התעוררתי, ועכשיו, עברה שנה, אין שום זכר לדנטה אך הרחובות מלאים שדים, ונותר בי רק רצון אחד, רצון לנקמה.
סגנונות לחימה :אגדתי
סגנון לחימה משנה : אקדוחן
יכולת :קוויק סילבר

פורסם במקור על ידי Steve

הכל מתחיל ככה
(זאת ההתחלה)
זהו בוקר גשום , ההרגשה לא ממש טובה
כל הלילה לא ישנתם , חלומותיכם היו רדופים שדים .
השדים נמצאים בכל מקום פשוט . אין כמו שטיפת פנים בבוקר
אחרי חלום רע . אתם הולכים לכיור שבמקלחת , לשטוף את הפנים שלכם , מרימים את המברשת , היא נפלה לכם על הרצפה .
אתם מתכופפים לרצפה ומגלים שעל הקיר שמתחת לכיור יש
כתובית דם "תרים את המברשת שלך" .

אשתדל שלא להילחץ, נכון המראה הזה מלחיץ, אך לא עד כדי כך כבר קרו לי דברים נוראים מזה.
ארים את המברשת ואחייך, "מי שלא תהיה אתה יכול לצאת כי אתה מתחיל לעצבן!" אקרא ברחבי החדר, כמובן שאהיה מודאג ומפוחד עד מאוד אך אשתדל שלא להראות זאת.

ג'נוסייד~
"רק תאכל בזמן הקריאה" אבא שלך אומר ומפוחד שהאוכל יתקרר
אתה פותח את המכתב , הוא ניראה מאוד רשמי ומהודר
המסגרת בצבע אדום מעוטרת וזה מה שכתוב
'אלכס | ג'נוסייד , או איך שתרצה שאקרא לך
שמי הוא נרו , אני רוצה לדבר איתך
זה בקשר לדברים האחרונים שראית בימים האחרונים..
ובקשר לחלומות המוזרים שלך , סמוך עליי לא תפגע
פגוש אותי בבית הקפה בשעה 19:00 .
Nero'
ככה ניראה המכתב שלו , מסתורי מאוד ..

סטיב~
אתה צועק ופתאום אבא שלך יוצא ממאחורי הארון "פחדן עלוב"
הוא קורא לך , אתה רואה שחוט דייג מחובר למברשת שלך וקצהו השני
בידו של אביך "זה סתם תכסיס ותראה איך נבהלת , לוזר" הוא אומר ויוצא מחדר האמבטיה .
אבל אתה נזכר שאבא שלך מת בכלל 'איך זה ייתכן' אתה חושב לעצמך
ואז אתה שוב מתעורר , חלום בתוך חלום.. כרגע אתה בטוח שאתה ער .

פורסם במקור על ידי Steve

סטיב~
אתה צועק ופתאום אבא שלך יוצא ממאחורי הארון "פחדן עלוב"
הוא קורא לך , אתה רואה שחוט דייג מחובר למברשת שלך וקצהו השני
בידו של אביך "זה סתם תכסיס ותראה איך נבהלת , לוזר" הוא אומר ויוצא מחדר האמבטיה .
אבל אתה נזכר שאבא שלך מת בכלל 'איך זה ייתכן' אתה חושב לעצמך
ואז אתה שוב מתעורר , חלום בתוך חלום.. כרגע אתה בטוח שאתה ער .

"לא יאומן, פשוט לא יאומן, גם בחלום שלי הוא מחשיב אותי כלוזר!" אומר באכזבה.
"אם הוא רק היה יודע איך התמודדתי עם דנטה..." אמלמל בשחצנות אך בתוך תוכי אדע שהוא היה יכול לקרוע אותי ללא כל מאמץ, בלי להניד עפעף.
'אני חייב לחקור' אחשוב לעצמי ואפתח את המחשב.
אחל להקליד במנוע חפוש כלשהו את המילה דנטה ואחכה לתוצאות בקוצר רוח.

פורסם במקור על ידי Steve

ג'נוסייד~
"רק תאכל בזמן הקריאה" אבא שלך אומר ומפוחד שהאוכל יתקרר
אתה פותח את המכתב , הוא ניראה מאוד רשמי ומהודר
המסגרת בצבע אדום מעוטרת וזה מה שכתוב
'אלכס | ג'נוסייד , או איך שתרצה שאקרא לך
שמי הוא נרו , אני רוצה לדבר איתך
זה בקשר לדברים האחרונים שראית בימים האחרונים..
ובקשר לחלומות המוזרים שלך , סמוך עליי לא תפגע
פגוש אותי בבית הקפה בשעה 19:00 .
Nero'
ככה ניראה המכתב שלו , מסתורי מאוד ..

"טוב אבא!" אומר בעצבנות ואקרא את המכתב בזמן שאני אוכל 'נרו הא?' אני חושב לעצמי, אני אוכל והולך להתקלח ואז הולך לשמוע קצת מוזיקה בחדר, ומתקשר לאנה אחרי כמה זמן "בא לך לבוא אליי? אני צריך לשרוף זמן עד 7 בערב.." אומר לה דרך השפורפרת של הטלפון.

ג'נוסייד~
אתה מסיים את ארוחת הבוקר שלך , השעה 13:00 זהו יום שבת
אין לימודים והכל סגור עד הערב... אתה מתקשר לאנה , היא שואלת מה שלומך
"אבוא לשעשע אותך עד אז , אתה רוצה שאגיע עכשיו ? ומה בכלל אתה צריך לעשות ב-7 ?
זה נישמע רשמי מידי" היא אומרת וקצת סקרנית לדעת מה אתה הולך לעשות .

סטיב~
אתה מדליק את המחשב שהיה של אביך ,
אתה מפעיל מנוע חיפוש על המילה דנטה .
משום מה כתוב לך על מסך המחשב
"ראה : דנטה פוקס"

פורסם במקור על ידי Steve

סטיב~
אתה מדליק את המחשב שהיה של אביך ,
אתה מפעיל מנוע חיפוש על המילה דנטה .
משום מה כתוב לך על מסך המחשב
"ראה : דנטה פוקס"

"מה?!" אמלמל בהפתעה, 'אולי זה רק צירוף מקרים ולמרות זאת פוקס זה לא שם נפוץ בעולם, תאמת אני מכיר הרבה אנשים ואף פעם לא שמעתי על מישהו שיש לו שם משפחה דומה לשלי' אחשוב לעצמי.
"או שלא, משהו חייב להתחבר פה!" אקרא ולאחר מכן אלחץ על התוצאה 'דנטה פוקס' ואחפש מידע להשוות בין אבותיו לאבותיי, 'בלתי אפשרי' אחשוב לעצמי ולמרות זאת ארגיש שמחה רבה בתוכי הרי כשראיתי אותו אז בחלום הוא פשוט גרם לי להעריץ אותו!.

פורסם במקור על ידי Steve

[color=#3457EE]
רד~
בעודך מדמיין שזה ילד מהשכונה , למרות שאף ילד מהשכונה
לא ייכנס לחדר המקלחת שלך בלי שתשים לב..
אתה מצחצח את השיניים טוב טוב ויוצא החוצה , אחותך עוד לא התעוררה
זהו בית נטוש שמצאתם לכם מכיוון שאין לכם בית , אתה מטייל לך ברחוב ונתקל בטעות
באדם זר "היזהר בחור קטן" הוא אומר ומתכוון להמשיך אך פתאום נעצר
"אני מכיר אותך מאיפה שהוא ? מי אתה ואיפה אתה גר בחור קטן ?" הוא אומר .

אביט בו בחיוך ואומר לו "אני גר בבית הנטוש הקרוב לכאן" ואוסיף "ממה אני צריך להיזהר?".

פורסם במקור על ידי Steve

[B]ג'נוסייד~
אתה מסיים את ארוחת הבוקר שלך , השעה 13:00 זהו יום שבת
אין לימודים והכל סגור עד הערב... אתה מתקשר לאנה , היא שואלת מה שלומך
"אבוא לשעשע אותך עד אז , אתה רוצה שאגיע עכשיו ? ומה בכלל אתה צריך לעשות ב-7 ?
זה נישמע רשמי מידי" היא אומרת וקצת סקרנית לדעת מה אתה הולך לעשות .

"איזשהו בחור בשם נרו רוצה לפגוש אותי בבית הקפה או משהו בסגנון.. אז בא לך לבוא?" אשאל ואז אוסיף "את לא תשתעממי" בטון אחר ואז אצחק, ואחכה לתשובתה.

ג'נוסייד~
השיחה נקטעה פתאום.."ג'נוסייד מצטער לא שמעתי אותך טוב..
בכל מקרה אני באה עכשיו , אז..ניפגש בעוד חצי שעה..חכה לי בחוץ
אני עדיין מתביישת מאבא שלך" היא אומרת ומנתקת את השיחה .

רד~
הוא מצחקק ואומר "תיזהר שלא לפגוע בעוד אנשים עם המכשיר שעליו אתה רוכב..
סליחה אבל .. אוכל אולי להיכנס לשטוף את הפנים שלי ?" הוא שואל ומסתכל על השעון שלו .

אייס~
אתם יחדיו למטבח , בדרך אח שלך הגדול יורד מהקומה השנייה ואומר "בוקר טוב"
אמא שלך עונה לו "בוקר טוב , שאתה הולך לאמבטיה נקה בבקשה את מה שרשמנו אתמול
בערב עם הצבע של המכונית" היא אומרת והוא צוחק ומסתכל עליך , הוא לא אומר כלום
הוא פשוט נכנס לחדר האמבטיה . אתה מתיישב בשולחן ואמא שלך מגישה את ארוחת הבוקר
טוסטים חמים עם גבינה צהובה שנוזלת ונדבקת לצלחת "בתיאבון" היא אומרת וממשיכה
"שכחתי , אבל יש לך מכתב כאן , לא קראתי אותו אל תדאג" ומביאה לך מכתב שניראה קצת ישן
עליו כתוב 'לאייס .' וזה הכל .

סטיב~
אתה נכנס לערך וכתוב לך בחלק העליון של העמוד
'ערך זה מוסתר , בחלק התחתון של העמוד תוכל לקרוא כמה דברים בסיסיים על דנטה פוקס'
אתה יורד לחלק התחתון של העמוד ורואה את הדברים הבאים כתובים :
'דנטה פוקס , היה מייסד הצבא שנלחמו בשדים . הוא נהרג בקרב מול ספראדה
לפני שנים רבות , כמעט כמילניום . לפרטים נוספים עיין בספר 'בכי השדים' .

פורסם במקור על ידי Steve

[color=#3457EE]
רד~
הוא מצחקק ואומר "תיזהר שלא לפגוע בעוד אנשים עם המכשיר שעליו אתה רוכב..
סליחה אבל .. אוכל אולי להיכנס לשטוף את הפנים שלי ?" הוא שואל ומסתכל על השעון שלו .

אומר לו "בסדר הבית שלי הוא הבית שלך" אראה לו את הדרך לביתי ואומר לו"תהיה בשקט אחותי ישנה אז על תעיר אותה".
לאחר מיכן אלך לחדרה של אחותי לבדוק מה קורא אתה.*

שם במשחק :מאט קווין
כינוי :WhiteSpartanBK
גיל : 18
רקע :הכל התחיל בגיל 9 מאט והוריו נסעו למיאמי בזמן עצירתם באחת מתחנות הדלק שהיו בדרך ,
היתנפל על הוריו של מאט שודד עם אולר שאיים שאם לא יביאו לו את כל הכסף שלהם יהרוג אותם.
אביו של מאט שהיה סוכן FBI לא חשב כלל ותפס את ידו של השוד ושבר אותה לאחר מכן לקח את הסכין ושבר אותו, רגעים ספורים לאחר מכן השודד הפך עשן שחור ונעלם משם בזמן שאביו של מאט התחיל לעלות באש שחורה ומת כשמה שנשאר מגופו אלה עצמות בלבד אנשי הדת היו סבורים שזהו מעשה ידו של שד מפורסם.
חודש לאחר מכן אימו של מאט היתאבדה בכך ששרפה את גופה, מה שמוזר הוא שהיא כלום חוץ ממנה לא נשרף.
מאט נשאר לבד הוא הוכרח לעבור לגור בבית יתומים , כשהגיע לגיל 15 הוא כבר לא היה אותו ילד הוא היה נער חכם וטקטי , הוא תיכנן תוכנית שבעזרתה הוא יברח מבית היתומים וכך קרה.
במשך שנה הוא עבד שהובלות והרוויח מספיק כסף כדי ליקנות דירה ולשלם על הלימודים.
כשהגיע לגיל 17 הוא כבר סיים לילמוד בהיצטיינות ומצא עבודה טובה בתור מתכנת.
במשך חצי שנה הוא חי את חייו בשלווה עד שפיתאום הוא חלה במחלה מוזרה אשר גרמה לגופו ליתכסות במין סמלים שחורים ומוזרים ובנוסף גרמה לו לכאבים בכל גופו.
מאט עזב את ביתו ועבודתו בכדי שיוכל ללמוד עוד על המחלה שתקפה אותו .
עד היום הוא ממשיך לחקור וללמוד על המחלה אך הוא עדיין חולה בה ומחכה ליום שבו הוא ימצא את התרופה.
סגנונות לחימה :גאנר
סגנון לחימה משנה : אקדוחן
יכולת :טריקסר
מראה:אחרי גילוי הכוחות:
לפני: