
פורסם במקור על ידי
TaL~
עומר- "כמובן." היא עונה לך בחיוך ואתן קמות מהספסל. אתם מתקרבות אל עבר היציאה מהפארק. "את צריכה לעשות 'הצגה'" היא אומרת בזמן שאתן עוברות את הכניסה לבניין, ומתקרבות לעבר היציאה ממנו "את צריכה להראות לכולם שלא אכפת לך באיזה אור את מוצגת, או איך את נתפסת בעיניי אנשים," היא ממשיכה בזמן שאתן עוברות בדרך הסלולה לעבר מרכז הפוקימונים, את רואה באופק את הבתים בסגנון האירופאי, וזה מחמם את ליבך. "המתקפות של הפוקימונים, זה הדבר הכי חשוב מבחינה אחת, אבל מהבחינה שאני מדברת עליה, זה הדבר הכי פחות חשוב." אתן מתקרבות למרכז הפוקימונים, ועוברת לנושא אחר "מה שאת צריכה להראות בתחרויות התיאום, זה בעצם, איזה מסר את רוצה להעביר במהלך הזה. אם הוא יהיה פשוט 'יפה' וחסר כל תכלית, אנשים לא יתלהבו ממנו. את לא צריכה לעבוד קשה כדי להעביר מסר, הקאץ' הוא להעביר את המסר הנכון" היא עוצרת לשנייה אחרי שאת מקבלת את הפוקימונים שלך. "המסר העיקרי שאת צריכה להעביר זה סיפור, שיש לו התחלה, עלילה, וסוף. ממש כמו במחזה." היא עונה לך "האמת היא, הדבר שהביא אותי לתאם, זו היא הצגה בתאטרון קטן בכפר ליד קיוטו, את צריכה למצוא את מה שאת מרגישה שבאמת 'נוגע בך'. מההצגה הזאת השתמשתי בסצינה מסויימת למהלך הראשון שלי עם מילוטיק-בהתחלה היא יוצאת מהפוקדור עם ריח מתוק, והקטנה, וגדלה במהירות. לאחר מכן היא משתמשת בסופת עלים, ויום בהיר כדיי לייצג את מהלך חייה-פריחת הסאקורה. וכשהיא מתה, באמצע סופה, היא משתמשת בריקוד הגשם, ושולחת ברק אל השמיים, ברק שחוזר אליה." היא מתארת בהתלהבות את הסיפור, כשהמלצרית בבית הקפה מושיטה לכן תה. מה תעשי?