נושא: PoKeMoN - Star Legend

חבל שלא היו תגובת, הנה הפרק הראשון

Chapter 1: The Aipom Egg

"אנחנו מאחרים!" קרא הילד אל אמו. "הפרופסור אמר שאנחנו צריכים להגיע בתשע, ועכשיו כבר תשע
וחמישה." הילד עמד בחוץ, לבוש במעיל וכובע צמר והביט אל ביתו. הבית היה עשוי אבן ורדרדה וגג רעפים
אדום. הבית היה בגובה של חצי קומה מעל הקרקע וכדי להגיע אל מרפסת הכניסה היו חייבים לעלות במדרגות
עץ אדומות.
בלילה הקודם ירד גשם ושלולית מים גדולה נוצרה ליד שביל הגישה לבית. הילד, ג'וש סקרלט, הביט
בשלולית. גובהו היה ממוצע ועור גופו לא היה שזוף מידי אך גם לא בהיר מידי. שיערו חום כהה המזכיר קליפת
עץ ועיניו תכולות כשמים ביום בהיר.
"בסדר, בסדר." קראה גברת סקרלט ויצאה מהבית, נעלה את הדלת וירדה במדרגות לעבר בנה. שניהם יצאו
משטח הבית והלכו צפונה לכיוון קצה העיר רוואיסט.

ג'וש ואמא שלו הגיע לגבול העיר. הם עמדו בחווה רחבת ידיים שבמרכזה ניצב בניין אבן גדול בעל גג אדום
ותחנת רוח ענקית מברזל לידו. הם ניגשו אל הבניין ודפקו על הדלת, הדלת הייתה עשויה עץ אלון ועל הדלת
היה תלוי שלט ברזל שעליו היו חקוקות המילים 'פרופסור קונור קידר'. "היכנסו." נשמע קולו של הפרופסור.
ג'וש ואימו נכנסו לתוך הבית. החדר היה רחב, במרכזו היה שטיח גדול ומסביבו ספות. הקירות היו לבנים
והרצפה הייתה ריצפת פרקט חומה. "סליחה על האיחור קונור." אמרה גברת סקרלט.
"זה בסדר, זה בסדר," צחקק הפרופסור, "זה עוד לא קרה."
"פרופסור, איפה זה?" שאל ג'וש בהתלהבות.
"זה בחדר ליד." אמר הפרופסור וקם מהכורסא שלו, שלושתם הלכו אל הדלת בקצה המסדרון.
הפרופסור פתח את הדלת ולעיניהם ניגלה החדר. החדר היה לבן כולו והרצפות היו לבנות ובוהקות. על כל
קירות החדר היו מדפים שעליהם הונחו פוקדורים, ספרים ומכשירי מחקר. במרכז החדר ניצב שולחן עם
שלושה מחשבים. מאחורי השולחן ניצבה מדגרת ביצי פוקימונים, בתוך המדגרה שכבה ביצה סגולה שעליה
צוירה צורה של יד צהובה.
"זה עומד לקרות!" קרא ג'וש ורץ לעבר המדגרה.
"תיזהר גוש. זה עדין מאוד" הודיע הפרופסור והוא וגברת סקרלט צעדו קדימה גם הם לעבר המדגרה. הביצה
החלה לזהור באור סגול ומסטורי.
"ג'וש. הגעת לגיל הנכון למסע פוקימונים. אתה יכול לצאת למסע אם תרצה עם הפוקימון הזה." אמר
הפרופסור והניח את ידו על כתפו של ג'וש.
"כן!" קרא ג'וש. פתאום רעש עלה בחדר והביצה זהרה כולה, מתוכה קפץ קופיף קטן וסגלגל שזנבו נראה כיד
וחיוך תמיד היה מרוח על פרצופו. הקופיף הקטן קפץ על ראשו של ג'וש והחל מרקד ריקוד מוזר.
"זהו איפום." אמר הפרופסור, "פוקימון הזנב הארוך."
ג'וש הוריד את איפום מראשו ודגדג אותו בבטנו, איפום צחקק בקול והשמיע קריאות קוף.
"אמא, אמא!" קרא ג'וש, "אפשר לקבל אותו."
"כמובן חמודי." אמרה גברת סקרלט.
"זה בשבילך." אמר הפרופסור והושיט תיק צהוב לג'וש, "זה תיק טוב למסעות, שמתי בתוכו כבר חמישה
פוקדורים ופוקדע משוכלל שמכיל מידע על כל פוקימון שקיים."
"תודה רבה פרופסור!" קרא ג'וש ופנה אל איפום, "יש לי הרגשה שאנחנו נהיה צוות טוב"

פוקימונים חשובים בפרק:
איפום

פרק יפה
תמשיך

Originally posted by ranma@Dec 18 2007, 04:03 PM
פרק יפה
תמשיך

תודה על התגובה
אבל מוזר שאמרת "תמשיך" כי אם כתבתי את זה זה אומר שאני אמשיך

חמוד ^^
קוואי ^^
קיוט ^^
לינדו ^^
סתם.
איפום מתוק !
מעניין מאוד וחמוד. ^^

Originally posted by The Mad Hatter@Dec 18 2007, 07:16 PM
תודה על התגובה
אבל מוזר שאמרת "תמשיך" כי אם כתבתי את זה זה אומר שאני אמשיך

לא אבל אני כבר רוצה לראות את ההמשך

כרגיל יש לך סיפורים ממש אבל ממש טובים!!

<div align="Center"></div>

הקדמה
הוא יצא מהמים. ברגע הזריחה של הירח באורו המלא וכשמסביבו מסודרים עשרת הכוכבים. הכוכב
הקטן יצא מהאגם כשכולו נוטף מים. עיניו היו עצומות בחוזקה, ידיו, רגליו וקרני הכוכב שלו היו שמוטות
למטה. שני הזנבות שלו התנפנפו בדיוק כמו עלי העצים שביער ברוח הלילה.
עיניו נפתחו במהירות אדירה וזהרו באור כחול, לפתע כל גופו התעטף באנרגיה כחולה שנראתה כגלימת
ספיר יפיפייה. מתוך האגם יצאו כל המים והתעטפו סביבו ככדור גדול.
האדם הלבוש במדי בד אפור צחקק בקול צרוד וגירד בזקנו הצרפתי הכחול. מים נשלחו מהכדור והרימו
את האדם באוויר. הכדור נהפך לגוש קרח בצורת פוקימון הכוכב שבמרכז מצחו נישב כיסא גדול שעליו
התיישב האדם במדים האפורים.
הילד ששכב מוטל על האדמה ידע את אמת, הוא ידע שזה הסוף.

מדריך פרקים
הקדמה - בהודעה זו
Chapter 1: The Aipom Egg
Chapter 2: Bidof & Amber

מדריך דמויות


שם: ג&#39;וש
מידע: מאמן מתחיל שעושה את מסעו הראשון במחוז לורט
תגים: אין
פוקימונים:
איפום
התקבל מפרופסור קידר בפרק 1


שם: אמבר
מידע: מתאמת אשר חלומה הוא להילחם בגרנד פסטיבל
סרטים: אין
פוקימונים: לא ידוע

Chapter 2: Bidof & Amber

"איפום, לא ימאס לך לשבת לי על הראש?" התלונן ג&#39;וש בפניי איפום. איפום הוריד את ראשו אל פרצופו של
ג&#39;וש והוציא לו לשון. "תראה איפום, אנחנו צריכים להתאמן." אמר ג&#39;וש והוריד את איפום מראשו, "אנחנו
צריכים לחפש פוקימון."
"איפום&#33;" קרא איפום והצדיע לג&#39;וש, אחר כך קפץ איפום אל עץ קרוב ונעלם מן העין.
"מה זה, איפום איפה אתה?" נבהל ג&#39;וש והחל לקרוא לאיפום שיחזור. ג&#39;וש פחד להסתובב לבדו ביער, יער
עבה שעובר ישירות בין העיר רוואיסט, הבית שלו, לבין העיר ווילוו.
"איפום&#33; איפום&#33;" קרא ג&#39;וש מבוהל בעודו מסתובב לבדו ביער. ג&#39;וש לא ידע כמה זמן הוא מסתובב, הפחד גרם
לו להרגיש כאילו עברו שעות. בעוד הולך ביער מודאג נשמע לפתע רעש בין השיחים, ג&#39;וש נרתע לאחור
כשראה שמתוך השיחים קופץ בידוף מרוגז. בידוף השמיע קולות גרגור עצבניים ושערותיו סמרו כנגד ג&#39;וש.
לפתע נשמעו קולות צחקוק של קוף ואיפום קפץ אל ג&#39;וש מאחד העצים, איפום נחת בידיו של ג&#39;וש ומשם קפץ
אל האדמה.
"אתה הבאת אותו?" שאל ג&#39;וש מופתע.
"איפום&#33;" צחקק איפום והצדיע.
"בסדר, בוא נלחם&#33;" קרא ג&#39;וש, "איפום תשתמש במכת חול&#33;" איפום רץ והעיף בעזרת זנבו חול אל תוך עיניו
של בידוף. בידוף המבולבל שלא יכול לראות השתמש בבלימה אבל במקום לפגוע באיפום הוא פגע בעץ.
"עכשיו איפום, תשתמש בשריטות&#33;" קרא ג&#39;וש. איפום קיפץ לכיוון בידוף המבולבל ותקף בשריטות את בידוף.
בידוף הועף אחורה ופגע בעץ, אחרי הנפילה הוא נעמד בקושי על רגליו מצמץ בעניו והצליח לראות לאחר
מכירה בידוף מתקפת נהמה שהפחידה מעט את איפום ואז רץ בידוף למתקפת בלימה שפגעה באיפום.
"איפום, אתה בסדר?" נבהל ג&#39;וש.
"איפום.." מלמל איפום ונעמד על רגליו וגירד בראשו בעזרת זנבו.
"יופי," נרגע ג&#39;וש, "בוא נסיים את הקרב הזה&#33; תשתמש בשריטות&#33;"
איפום החל לרוץ וכדי להגדיל את המהירות הוא רץ בעזרת הידיים. הוא התקרב אל בידוף ושרט אותו בפרצוף
בעוצמה. בידוף נפל, התרומם בקושי וברח מהמקום.
"יאי&#33; ניצחנו&#33;" קרא ג&#39;וש וחיבק את איפום. אבל זה היה מוקדם מידי. עשרות בידופים החלו צצים בעצבנות
מבין השיחים ונוהמים בכעס על ג&#39;וש ואיפום.
"תברח&#33;" קרא ג&#39;וש, הרים את איפום אל ראשו והחל לרוץ ביער בעוד נהר הבידופים רודף אחריו.

היא ישבה על הדשא בקרחת היער, נחה מתהפוכות מסעה. זה עתה הגיע מהעיר ועכשיו עצרה לנוח. היא
הייתה ילדה כבת עשר, שערה חום ערמוני, עיניה כחולות ועורה לבן. היא לבשה חולצה כחולה וחצאית
אדומה, לראשה חבשה כובע לבן.
הילדה פיהקה והתמתחה. לפתע שמעה רעשי תזוזת שיחים וילד שעל ראשו ישב איפום, קופיף סגול, פרצו
קדימה. ג&#39;וש רץ אל הילדה שישבה במסלול ריצתו, תפס בידה ומשכה לרוץ איתו. רגע אחרי שהילדה קמה
ורצה בעל כורחה עם ג&#39;וש נהרו הבידופים אחריהם.
"מכאן." אמר ג&#39;וש ומשך את הילדה אל אחד העצים. הם הסתתרו מאחורי העץ בעוד בשביל שבו הלכו רצו
הבידופים וחיפשו אותם.
"מה אתה עושה?&#33;" לקחה הילדה את ידה מיד ג&#39;וש.
"הצלתי את החיים שלך מבידופים עצבניים." ענה לה ג&#39;וש והשיב את איפום לפוקדור שלו. "קוראים לי ג&#39;וש,
איך קוראים לך?"
"קוראים לי אמבר" אמרה הילדה ונרגעה קצת.
"נעים מאוד אמבר." אומר ג&#39;וש.
"אני משערת לעצמי שאתה כמוני במסע איסוף סרטי הפסטיבל של מחוז לורט." אמרה אמבר וחייכה, נראה
היה שבעיניה בוהקות להבות לאחר שפגשה ביריב.
" לא," פסק ג&#39;וש, "כלומר, אני כן במסע אבל לא בשביל תחרויות הסרט אלא במכוני הפוקימונים."
"אני מבינה." אמרה אמבר, "טוב, נראה לי שהבידופים הלכו אז אני אחזור לדרכי אל העיר ווילוו."
"גם אני בדרך לשם," אמר ג&#39;וש. "אולי נוכל ללכת ביחד?"
"בשמחה." אמרה אמבר, "אבל בוא נאכל קודם משהו."
שני הילדים חזרו אל קרחת היער שבה נפגשו לא מזמן בתקרית די מוזרה, התיישבו על אדמת היער והוציאו
כריכים. הם אכלו לשובע לאור ה"ברית" שכרתו ביניהם.

פוקימונים חשובים בפרק:
איפום
בידוף

פשש סיפור יפה מאוד אהבתי 10/10
מעניין מה הפוקימונים של אמבר
מחכה לפרק 3