ההתחלה:
אתם מתעוררים לבוקר חדש,שוב אחרי לילה חסר שינה.כך זה כל השבוע האחרון כל הלילה חשבתם על הגיוס שלכם ושום דבר אחר לא עובר לכם בראש,אתה שוכב קצת במיטה ואז קם ויושב על הכורסא בחדר ומתבונן בחלון,אתה רואה את פתיתי השלג נופלים על החלון ומתנפצים לאלפי חלקיקים קטנים בחוץ הלובן משתרע למרחקים,ואתם מרגישים עצובים שאתם צריכים לעזוב.
אתם הולכים לצחצח שיניים כג'ינקס (

)של אמכם מביאה לכם בגדים:גופיה,חולצת טי-שירט,סוודר ומעיל חורף,מכנסיי טרינינג עבים,גרבי צמר,כפפות עבות וכובע נעים למגע אתם מתלבשים ויורדים למטה.
אמכם יושבת על הספה הגדולה ליד אביכם והם ניראים מחובקים ומאושרים.
"אני גאה בך כל כך!"אימכם פתאום אומרת לכם "כן בן,אני יודע שחיכית לזה הרבה זמן ולמרות שאנחנו עצובים שאתה מוכרח לעזוב..אנחנו שמחים שאתה עושה את מה שאתה רוצה."הוא אומר לכם והם קמים להיפרד,אימכם סידרה לכם תיק ובו ה
ציוד שלכם ואביכם נותן לכם מעטפה עם
כסף הם מחבקים אתכם ארוכות ומנופפים לכם לשלום ביחד עם ג'ינקס בזמן שאתם מתקדמים על עבר המעבדה.אתם הולכים דקות אחדות בשלג הכבד והקור העז ואתם מגיעים למעבדה של פרופסור דונה על השער רשום:
'דונה סמית',פרופסורית ומגדל פוקימונים'
בצבע זהב,אתם פותחים את השער וניכנסים לגן,שמכוסה כולו בשלג ונעמדים מול דלת העץ הגדולה,והולכים לדפוק עליה שלוש דפיקות חזקות.לפתע הדלת מתחילה לחרוק ונפתח,ומולך נעמדת הפרופסורית (

) "אז היום היום הגדול?"היא ומרת בחיוך,אתם ניכנסים אליה הבייתה,היא יושבת ומדברת איתכם בסלון על המצב באירופה,ועל חשיבות המשימות שלכם,וכאשר אתם מתכונניפ לצאת היא אומרת לכם "בהצלחה!" וזורקת לעבריכם פוקדור,מה תעשו עכשיו?</div>