"תודה אמא,אנסה להיות זהיר,אני מחכה בקוצר רוח לאן שאני הולך!"אני אומר ואני באמת מחכה בקוצר רוח לאן שאני הולך רק שזה למקום אחר.'טוב באמת יהיה מאוד כיף להציל את העולם הדיקטלי אבל אני חושב שעדיף לי לא לדבר על זה!'אני חושב לעצמי."מה בא לך לעשות?יש לנו יום אחד להנות לפני המשימה."אני שואל בשקט את ביומון.