Pokemon: The Mysterious Island

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 12:39 AM

הקדמה:
אז ככה, אני די חדש בפורום, הסיפור, הוא על משחק שפתחתי בפורום אחר.
אולי מאוחר יותר אני אפתח את המשחק גם פה.

עלילה:

ג'ק מתעורר בבוקר לרעשי סופת שלגים חזקה ביותר. הוא קם מהמיטה בחדרו ורואה את אימו מסתובבת בדאגה בבית.
"עוד אחת מהסופות האלה.." היא ממלמלת "כבר שנים זה ככה, כל שנתיים, מתחילה סופה נוראית שאורכה כמספר ימים רצופים".
"ממתי זה התחיל?" אהוא שואל אותה ומסתכל דרך החלון למראה הלבן של השלג הצונח מטה.
"זה התחיל עוד כשאני הייתי ילדה קטנה.." היא מספרת "בזמן חופשת הקיץ, הייתי עם חברותיי בטיול בשדות." היא אומרת "לפתע, עננים גדולים ושחורים הגיעו מהמערב ומהם ירדו טיפות גדולות של גשם על כל המחוז." היא משפילה את מבטה ארצה בעצב "עם הזמן, התחילו להיות סופות שלגים גדולות. הסופה הראשונה הייתה במשך יממה שלמה! וכך, המשיכו הסופות להופיע כל שנתיים בדיוק וגרמו להרס רב במחוז בכל פעם." היא מסיימת ומתיישבת על כיסא במטבח ביתם.
"לפי הסיפורים," היא ממשיכה לדבר אחרי הפסקה של כמה שניות "קיים אי קטן במערב המחוז, וממנו מגיעות כל הסופות. לכל מנהיג מכון במחוז יש חלק קטן של המפה. אחרי שתנצח את כל שמונת מנהיגי המכון במחוז, כולל את אביך, תקבל את כל חלקי המפה מהם, תרכיב אותם ותמצא את הדרך הסודית המובילה לאי ואז תוכל להציל את המחוז שלנו."
ג'ק הוא נער בן 14, שגר במחוז פוג'י עם הוריו. אביו הוא מנהל מכון במחוז, אשר כמעט ולא חוזר הביתה. אמו עובדת בחנות פוקימונים והיא עצמה חובבת פוקימונים מושבעת.
המטרה שלו היא להחזיר את השלום ואת השלווה למחוז פוג'י ולבדוק מה גורם לסופות החזקות באי המיסתורי.

עוד לא להגיב...

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 12:42 AM

מדריך פרקים:

פרק 1: ההתחלה תמיד טובה

ג'ק נפגש עם פרופסור רוואן לראשונה.

פרק 2: יריבות ראשונה

ג'ק מקבל מהפרופסור את הפוקימון הראשון שלו - צ'ימצ'אר.

סאם מקבל את סטארלי מהפרופסור.

ג'ק נפגש עם סאם ונלחם נגדו.

פרק 3: צוות מאגמה?

ג'ק נפגש עם רוקי ומציל אותו מצוות מאגמה.

ג'ק פוגש לראשונה את צוות מאגמה.

רוקי מצטרף אל ג'ק.

פרק 4: חבר צוות חדש

ג'ק ורוקי פוגשים את דוק.

ג'ק לוכד נידורן (זכר).

פרק 5: להציל את קן חלק א'

ג'ק ורוקי מגיעים לעיירה סמאק.

ג'ק ורוקי מגיעים למעבדה ונפגשים עם פרופסור קן.

ג'ק ורוקי מתנדבים לעזור לשמור על המאובן של ארודקטייל.

פרק 6: להציל את קן חלק ב'

ג'ק ורוקי מצליחים להגן על מאובן הארודקטייל.

ג'ק ורוקי נלחמו ביחד נגד מאק וניצחו אותו.

מדריך דמויות:

ג'ק -

- נער בן 14. עליו מסופר הסיפור. מטרתו היא לעצור את הסופות החזקות המשתוללות במחוז.

פוקימונים:

צ'ימצ'אר -

זכר
(קיבל מהפרופסור בפרק 2: יריבות ראשונה).

נידורן (זכר) -

- זכר
(נלכד עם רוקי בפרק 4: חבר צוות חדש)

סאם -

- יריבו של ג'ק. שניהם התחילו את מסעם עם פוקימון שקיבלו מהפרופסור. סאם יהיר וגאוותן השונא להפסיד.

פוקימונים:

סטארלי -

זכר
(קיבל מהפרופסור בפרק 2: יריבות ראשונה).

רוקי -

- מאמן זקן אשר החליט לצאת להרים ולחצוב אוצרות. הוא התחיל את מסעו עם ג'יודוד.

פוקימונים:

ג'יודוד -

זכר
(הושג לפני פרק 3: צוות מאגמה?)

דוק -

- לא ידוע עליו הרבה. הוא אוהב לחקור פוקימונים באזורים שונים במחוז.

פוקימונים:

זיגזאגון -

- זכר
(הושג לפני פרק 4: חבר צוות חדש)

פרופסור קן -

- חבר ותיק של רוקי. פרופסוק קן עובד במעבדה לחקר פוקימונים קדומים שבעיירה סמאק.

פוקימונים:

קבוטו -

- זכר
(הושג לפני פרק 5: להציל את קן חלק א')

אנורית' -

- זכר
(הושג לפני פרק 5: להציל את קן חלק א')

מאק -

- מאק הוא מפקד פלוגת הסוכנים בצוות מאגמה. הוא בדר"כ יוצא למשימות חשובות כדי להשגיח על הסוכנים הרגילים ולפקח על המצב.

פוקימונים:

קאמפארט -

(הושג לפני פרק 6: להציל את קן חלק ב')

מייטיאנה -

(הושג לפני פרק 6: להציל את קן חלק ב')

**BlueFire** · 12-26-2007, 01:00 AM

לאמבורגיני, חמוד ביותר ^^
אץם לא מצספר הרבה על הרקע, האיזור.
תיארת את הנער לא בזמן האחרון, ואני שונא שמשתמשים במילה אמר.
יש מלא סוגים של "אמר":
מלמל
גמגם
פטפט
סינן
סיפר
רטן
נהם
שאג
נבח

ויש עוד מלא.
תתאר קצת יותר, ותסיף קצת, אבל אם אתה מתחיל בעסק של הסיפורים, זה נורא חמוד למתחיל ^^.
בסך הכול חמוד, מעניין מה יהיה בהמשך.
נ.ב: תגיב בשלי.

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 01:12 AM

פרק 1: ההתחלה תמיד טובה

"בוקר טוב.." קוראת אימו של ג'ק ומנסה להעירו משנתו ההדוקה.
ג'ק מתעורר בעייפות וקם מהמיטה.
"אמא.." הוא קורא לפתע "זה אמיתי מה שסיפרת לי היום בלילה? על הסופה?" הוא שואל אותה בעייפות והולך לכיוון חדר האמבטיה.
"כן, מתוקי" היא אומרת בעצב ומסתכלת מהחלון "אתמול בלילה הייתה סופה אימתנית בכל המחוז". היא אומר בזמן שג'ק מצחצח את שיניו. "אני אלך להכין לך אוכל.." היא אומרת ויורדת לקומה למטה - למטבח.
ג'ק מסיים לצחצח שיניים וחוזר לחדרו הקטן והחמים.
'גלינג-גלינג!' נשמע לפתע קול היוצא מהפלאפון של ג'ק.
הוא מתקרב לפלאפון שלו ומגלה שזוהי הודעת SMS. הוא מרים את הפלאפון וקורא אותה:

'ג'ק היקר,

בוקר טוב, ראיתי את הסופה שהייתה אתמול בלילה וידעתי שאימך תדבר איתך על זה.
היא התקשרה אליי עכשיו וביקשה שאני אעזור לך לצאת למסע שלך.
בקיצור, תפגוש אותי במעבדה כמה שיותר מהר.

להתראות, פרופסור רוואן.'

ג'ק מוחק את ההודעה ושם את הפלאפון בכיסו.
"איזה כיף!" הוא קורא באושר "סוף סוף אני אצא למסע שלי!" הוא מתרגש ומארגן חפצים בתיקו במהירות רבה ויורד למטה.
"אמא!" הוא קורא "הפרופסור שלח לי הודעה," הוא אומר "ואני צריך להגיע אליו כמה שיותר מהר!" הוא אומר לה בהתרגשות תוך כדי שהוא מחזיק את הכריך שאמו הכינה לו ומתחיל לאכול אותו ברעבתנות.
"יפה.." ממלמלת אמו של ג'ק "אני רוצה שתזהר, ותתקשר אליי אם קורה משהו!" היא אומרת בקשיחות. "לקחת את כל מה שאתה צריך?" היא שואלת.
"כן כן.." מסנן ג'ק במהירות "להתראות, אמא" הוא אומר ונושק על לחייה ויוצא מדלת ביתו לכיוון המעבדה של פרופסור רוואן.

אחרי הליכה ממושכת ומעייפת, מגיע ג'ק למעבדה של הפרופסור, הנמצאת כמספר רחובות מביתו.
הוא נכנס אליה במהירות ובהתרגשות.
"פרופסור?!" הוא צועק בעודו עובר דרך הדלתות האוטומאטיות.
לפתע, הפרופסור מגיח מחדר קטן ומחייך אל ג'ק בהתפעה. "הגעת מהר!" הוא אומר בהתלהבות "בוא איתי.." הוא ממלמל וחוזר לחדר הקטן. ג'ק הולך לחדר במהירות אחריי הפרופסור.
ג'ק מסתכל סביבו ורואה בלאגן איום: הוא רואה כמה פוכדורים מפוזרים על הרצפה, ניירות על הרצפה, בגדים ואפילו מאכלים ישנים.
"אני מצטער על כל זה..." ממלמל הפרופסור "פשוט יש לי המון דברים לעבוד עליהם ואני די לחוץ בזמנים" הוא מחייך.
"אז, אם אתה רוצה להתחיל במסע תזדקק לפוקימון כלשהוא, לא?" הוא מחייך בשובבות.
"ב.. באמת תיתן לי פוקימון?!" ממלמל ג'ק בהתרגשות וליבו פועם במהירות רבה כל כך, עד שהוא מרגיש כי הוא עומד לפרוץ החוצה.
"כמובן!" אומר הפרופסור "רק תבחר.." הוא מוסיף.
ג'ק חושב למספר רגעים. "את מי כדאי לי לקחת?.." הוא ממלמל.

המשך יבוא בפרק 2...

אנשים שהשתתפו בפרק זה:

ג'ק -

פרופ' רוואן -

פוקימונים שהופיעו בפרק זה:

-

**IBen** · 12-26-2007, 01:29 AM

אני מסיר לפיכה את הכובע כל הכבוד !!!!!!!!!! !!!!!!!!!! !!! סיפור יפה מאוד.

:rolleyes: :lol:

**IBen** · 12-26-2007, 01:36 AM

אולי הוא יתכיל עם סקוירטל או טורציק

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 02:00 AM

אממ.. תודה רבה

כנראה שעוד מעט אני אכתוב את הפרק השני.

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 03:36 AM

פרק 2: יריבות ראשונה

"אני יודע את מי אני אקח.." קופץ ג'ק לפתע ומחייך "אני רוצה הכי בעולם את... צ'ימצ'אר!" הוא צועק בהתלהבות.
"צ'ימצ'אר.." ממלמל הפרופסור "פוקימון השימפנזה.." הוא מוסיף.
"בבקשה!" הוא מחייך ומושיט לג'ק פוכדור אדום ונוצץ שהרגע הוא הוציא מתוך מגירה קטנה בתחתית שולחנו.
"וואו.. בפנים יש צ'ימצ'אר אמיתי?! והוא כולו שלי?!" שואל ג'ק באושר.
"אכן כן.." מחייך הפרופסור בגאווה "הוא כולו שלך!"
ג'ק מחייך בהתרגשות. "צא צ'ימצ'אר!" הוא קורא וזורק את הפוכדור לאוויר.
מתוך הפוכדור, מגיח פוקימון כתום וקטן, פוקימון השימפנזה . הוא מסתכל על ג'ק ועל הפרופסור בבהלה. הוא מתחיל לייבב בקול.
"אל תבכה.." ממלמל ג'ק ומתקרב אליו. "איי!!" צועק ג'ק בעוד שצ'ימצ'אר שורט את ידו של ג'ק בפחד ומתרחק ממנו. ידו של ג'ק מתחילה לנטוף דם על רצפת המעבדה הנוצצת.
"הוא קצת מפחד" אומר הפרופסור "תנסה את זה" הוא אומר אל ג'ק ומושיט לו אוכל לפוקימונים מיוחד.
ג'ק מתקרב באיטיות אל צ'ימצ'אר ומושיט לו את אוכל הפוקימונים המזין. צ'ימצ'אר מסתכל על ג'ק בחשדנות ואז מריח את האכול. לפתע, במהירות הבזק, הוא חוטף מידו של ג'ק את האוכן ותוחב אותו לפיו ברעבתנות. הוא מתיישב מול ג'ק ומחייך אליו.
"זה תמיד עובד" מחייך הפרופסור בגאווה "קח" הוא קורא ומושיט לג'ק קופסא מלאה באוכל פוקימונים מזין. "תן לו עוד קצת.." הוא מוסיף.
ג'ק פותח את הקופסא ושם על הרצפה מעט אוכל. צ'ימצ'אר קופץ לשם במהירות ואוכל את כל האוכל מהרצפה ולא משאיר פירור.
אחר כך, צ'ימצ'אר מטפס על כתפו של ג'ק בזריזות ומתיישב שם בנוחות.
"נראה לי שתסתדרו ביחד.." אומר הפרופסור ומלטף את ראשו של צ'ימצ'אר ברכות.
"תודה רבה לך, פרופסור!" קורא ג'ק באושר ומנופף בידו לפרופסור בעוד שהוא יוצא מהמעבדה וצ'ימצ'אר - נח על כתפו.

ג'ק וצ'ימצ'אר מתקדמים באיטיות ובהנאה קדימה - להתחיל את המסע שלהם.
"היי, אתה עם הצ'ימצ'אר!" נשמע קול מאחורה. צ'ימצ'אר מרים את ראשו במהירות ומסתכל סביבו.
ג'ק מסתובב סביב במהירות ורואה ילד בן גילו, שערו בלונדיני וגובהו כגובהו של ג'ק.
הוא מתקרב אל ג'ק במהירות.
"היי," הוא מחייך "אני סאם" הוא אומר.
"נעים מאוד, אני ג'ק!" מחייך אליו ג'ק ולוחץ את ידו בנעימות.
"אתה קיבלת את הצ'ימצ'אר הזה מהפרופסור, נכון?" הוא שואל בחשדנות ומסתכל על צ'ימצ'אר.
"כן, למה?" שואל ג'ק בסקרנות.
"כי גם אני קיבלתי פוקימון מהפרופסור, בדיוק עכשיו אני יצאתי מהמעבדה שלו!" הוא מגחך.
"יופי.." מסנן ג'ק באדישות.
"מה דעתך על קרב?" שואל סאם ומחייך אל ג'ק בזדוניות.
"אני לא בטוח.. אף פעם עוד לא נלחמתי עם צ'ימצ'אר.." הוא ממלמל ומסתכל על צ'ימצ'אר המופתע. "מה אתה אומר, צ'ימצ'אר? נשמע בסדר?" הוא שואל את צ'ימצ'אר. צ'ימצ'אר מהנהן בראשו לחיוב וקופץ בזריזות מכתפו של ג'ק אל האדמה ונעמד מול סאם - מוכן לקרב.
"בסדר.." מגחך סאם בשקט "צא סטארלי!" הוא צועק וזורק את הפוכדור שלו לאוויר. מהפוכדור שלו, מגיח פתאום פוקימון מעופף קטן הנעמד על האדמה מול צ'ימצ'אר .
ג'ק מוציא את הפוקידע שלו ומחפש מידע על סטארלי.
"אז הוא פוקימון מעופף, וצ'ימצ'אר שלי פוקימון אש!" קורא ג'ק בגאווה.
"שנתחיל?" הוא שואל את סאם ומחייך.
"בשמחה, סטארלי, היתקלות!" הוא צועק באושר.
סטארלי קופץ למעלה במהירות ופוגע בצ'ימצ'אר עם ראשו. צ'ימצ'אר עף לאחור בהפתעה ומתנגש בעץ גדול מאחוריו.
"זה היה מהיר.." ממלמל ג'ק בהפתעה. "בוא נתקוף גם אנחנו, צ'ימצ'אר!" הוא צועק "אממ.. בוא ננסה.. שריטה!" הוא מגמגם ומביט בפוקידע באותו הזמן.
צ'ימצ'אר נעמד על רגליו במהירות ורץ אל סטארלי. סטארלי המופתע לא מספיק לזוז הצידה והשריטה פוגעת בו. סטארלי נופל על גבו.
"תקום מהר ותעוף למעלה!" צועק סאם.
סטארלי מתעשת במהירות ועף מעל צ'ימצ'אר. "אין לו סיכוי לפגוע בנו עכשיו.." מגחך סאם.
"מה נעשה?" שואל ג'ק את צ'ימצ'אר ומסתכל בפוקידע אך אינו מוצא שום תשובה. לפתע, עיניו של צ'ימצ'אר ניראות כאילו הן בוערות ברוח הקרב. הוא פוער את פיו לרווחה ומפיו נפלטץ קרן אש ארוכה הפוגעת בסטארלי ומפילה אותו ארצה בכבדות.
"זה היה.. גחלת!" צועק ג'ק בהתפעלות. "כל הכבוד!" הוא אומר לצ'ימצ'אר ומחייך. "בוא נחסל אותו, גחלת!" צועק ג'ק בנחישות.
"קום מהר!!" צועק סאם בפחד אך דבר אינו מועיל. הגחלת המהירה פוגעת בסטארלי ומחסלת אותו. סטארלי עף לאחור - מחובר הכרה.
"זה היה.. מדהים.." מגמגם סאם ומחזיר את סטארלי לפוכדור במהירות.
"תודה רבה!" מחייך ג'ק בגאווה ומלטף את צ'ימצ'אר "היית מצויין!" הוא מחייך.
סאם מתקדם במהירות ועוקף את ג'ק וצ'ימצ'אר ומתקדם בדרכו.
צ'ימצ'אר מטפס על כתפו של ג'ק באיטיות וגם הם, ממשיכים במסעם.

אנשים שהופיעו בפרק זה:

ג'ק -

סאם -

פוקימונים שהופיעו בפרק זה:

צ'ימצ'אר -

סטארלי -

**BlueFire** · 12-26-2007, 04:44 AM

אלוהים, שיו...
אני כל כך שונא שמתעלמים ממני !
מה לא הבנת במה שאמרתי לך?

תיארת את הנער לא בזמן האחרון, ואני שונא שמשתמשים במילה אמר.
יש מלא סוגים של "אמר":
מלמל
גמגם
פטפט
סינן
סיפר
רטן
נהם
שאג
נבח

פעם אחת השתמש במילה סינן.
עכשיו, לא כותבים סיפור בזמן הווה, במקום:

קוד:

צ&#39;ימצ&#39;אר מטפס על כתפו של ג&#39;ק באיטיות וגם הם, ממשיכים במסעם.

אלא:

קוד:

צ&#39;ימצ&#39;אר טיפס על כתפו של ג&#39;ק באיטיות וגם הם המשיכו במסעם.

בסיפור, לא שמים תמונות, אולי אירורים פה ושם, אבל זה לא בא במקום התיאורים.
זה שאנחנו מכירים איך נראה צ'ימצ'אר זה לא אומר כלום.

מתוך הפוכדור, מגיח פוקימון כתום וקטן, פוקימון השימפנזה . הוא מסתכל על ג'ק ועל הפרופסור בבהלה. הוא מתחיל לייבב בקול.

פה, היית צריך לתאר את צ'ימצ'אר, לדוגמא:

מתוך הכדור, הגיח פוקימון כתמתם וזעיר, צורתו כשל קופיף זעיר, וזנפו הדולק התעופף באוויר הצח. הוא הייה חייכן ועינייו היו חומות. הוא בהה בג'ק ובפרופסור בבהלה. החל הוא ליבב בקול.

לא תארת כמעט את המקום, לפעמים יש משפטים נזקקים, והם באמת לא מסבירים כלום.

ג'ק מסתכל סביבו ורואה בלאגן איום: הוא רואה כמה פוכדורים מפוזרים על הרצפה, ניירות על הרצפה, בגדים ואפילו מאכלים ישנים.

זה תיאור המקום היחיד שראיתי, על הבלגן.
היית כותב:

החדר הייה מבולגן, והא מצא כדורים אדומים-לבנים על הרצפה, ניירות, שאריות ובגדים ישנים. אף על פי שהיה גדול ומרווח...

אני מוכן לעזור לך, לא הייתה הרבה שפה גבוהה, היא הייתה שפה פשוטה של יום-יום.
על הקרב הראשון שלו הוא מנצח מאמן, בלי לדעת איך לתקוף ולא כתוב איך.
הוא הוא יודע מי זה צ'ימצ'אר?
אני מצפה ליותר בפרק הבא, אם תזקק לעזרה, פנה אליי בפרטי.
[זה לא שהכול היה גרוע, זה היה טוב, אבל יש בהחלט מה לשפר, אל תעלב, זה לא מכוונה רעה לפגוע]

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 05:10 AM

Originally posted by Mane and Tale@Dec 26 2007, 08:44 AM
אלוהים, שיו...
אני כל כך שונא שמתעלמים ממני !
מה לא הבנת במה שאמרתי לך?

פעם אחת השתמש במילה סינן.
עכשיו, לא כותבים סיפור בזמן הווה, במקום:

קוד:

צ'ימצ'אר מטפס על כתפו של ג'ק באיטיות וגם הם, ממשיכים במסעם.

אלא:

קוד:

צ'ימצ'אר טיפס על כתפו של ג'ק באיטיות וגם הם המשיכו במסעם.

בסיפור, לא שמים תמונות, אולי אירורים פה ושם, אבל זה לא בא במקום התיאורים.
זה שאנחנו מכירים איך נראה צ'ימצ'אר זה לא אומר כלום.

פה, היית צריך לתאר את צ'ימצ'אר, לדוגמא:

לא תארת כמעט את המקום, לפעמים יש משפטים נזקקים, והם באמת לא מסבירים כלום.

זה תיאור המקום היחיד שראיתי, על הבלגן.
היית כותב:

אני מוכן לעזור לך, לא הייתה הרבה שפה גבוהה, היא הייתה שפה פשוטה של יום-יום.
על הקרב הראשון שלו הוא מנצח מאמן, בלי לדעת איך לתקוף ולא כתוב איך.
הוא הוא יודע מי זה צ'ימצ'אר?
אני מצפה ליותר בפרק הבא, אם תזקק לעזרה, פנה אליי בפרטי.
[זה לא שהכול היה גרוע, זה היה טוב, אבל יש בהחלט מה לשפר, אל תעלב, זה לא מכוונה רעה לפגוע]

1. תודה

2. אני לא יכול לתאר פוקימון בתור חיה...
3. כשאני כותב "צ'ימצ'אר מטפס..." זה יכול להיות. אני לא מספר את כל הסיפור בעבר, יש חלק שכותבים בהווה, וחוץ מזה, מה הבעיה לכתוב סיפור בהווה? על מה שקורה עכשיו? יש הרבה ספרים\סיפורים שכתובים בזמן הווה.
4. אני לא כתבתי שהוא לא יודע איך תוקפים. וחוץ מזה, הזכרתי שהוא מסתכל בפוקידע שלו...

ושוב, תודה

אני לוקח את התיקונים שלך לתשומת ליבי, ואשתדל לתקן בפרק השלישי

.

**BlueFire** · 12-26-2007, 05:44 AM

Originally posted by Mane and Tale@Dec 26 2007, 06:44 AM
אלוהים, שיו...
אני כל כך שונא שמתעלמים ממני !
מה לא הבנת במה שאמרתי לך?

פעם אחת השתמש במילה סינן.
עכשיו, לא כותבים סיפור בזמן הווה, במקום:

קוד:

צ'ימצ'אר מטפס על כתפו של ג'ק באיטיות וגם הם, ממשיכים במסעם.

אלא:

קוד:

צ'ימצ'אר טיפס על כתפו של ג'ק באיטיות וגם הם המשיכו במסעם.

בסיפור, לא שמים תמונות, אולי אירורים פה ושם, אבל זה לא בא במקום התיאורים.
זה שאנחנו מכירים איך נראה צ'ימצ'אר זה לא אומר כלום.

פה, היית צריך לתאר את צ'ימצ'אר, לדוגמא:

לא תארת כמעט את המקום, לפעמים יש משפטים נזקקים, והם באמת לא מסבירים כלום.

זה תיאור המקום היחיד שראיתי, על הבלגן.
היית כותב:

אני מוכן לעזור לך, לא הייתה הרבה שפה גבוהה, היא הייתה שפה פשוטה של יום-יום.
על הקרב הראשון שלו הוא מנצח מאמן, בלי לדעת איך לתקוף ולא כתוב איך.
הוא הוא יודע מי זה צ'ימצ'אר?
אני מצפה ליותר בפרק הבא, אם תזקק לעזרה, פנה אליי בפרטי.
[זה לא שהכול היה גרוע, זה היה טוב, אבל יש בהחלט מה לשפר, אל תעלב, זה לא מכוונה רעה לפגוע]

1. בכיף ^^ מצטער אם נעלבת...
2. בטח שכן, טוב, לא תמיד חיה, אבל אתה חייב לתאר, ואל תגיד שאי-אפשר.
3. סיפור בסגנון כזה, לא טוב כשהוא כתוב במזמן הווהף זה הורס חלק מהרצף פחות נוח לקריאה, אני ממליץ לך לעבור לעבר, תאמין לי.
4. אבל איך הוא מכיר את צ'ימצ'אר?
ותתאר איך נראית המתקפה, אם היא נראת.
5. פנה אליי בפרטי, אעזור לך ^^

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 05:50 AM

בסדר, תודה!
אני אשתדל לשפר.
כנראה אני אעשה היום פרק שלישי...
אם אני אצטרך עזרה נוספת, אני אשלח לך ה"פ.

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 06:10 PM

פרק שלישי: צוות מאגמה?

בעוד ג'ק וצ'ימצ'אר יוצאים מעיירת הולדתם, הם מתחילים בדרכם צפונה - לעיירה סמאק.
"צ'ימצ'אר!!" קורא לפתע צ'ימצ'אר וקופץ מכתפו של ג'ק ורץ לכיוון המשך הדרך בזריזות ובקופצניות.
"חכה לי, צ'ימצ'אר!" הוא צועק, אך ללא הועיל. צ'ימצ'אר אינו מאט אפילו.
אחרי דקות ספורות בלבד של ריצה ארוכה ומתישה, צ'ימצ'אר עוצר לפתע ובוהה במשהו מרוחק.
"מה קרה?" שואל אותו ג'ק בעייפות ומתנשף בכבדות. הוא מרים את ראשו ורואה שכמה עשרות מטרים מימינו, עומדים מספר אנשים מחופשים בגלימות אדומות וכהות. פניהם מכוסים כמעט לגמרי והם נראים כאילו הם קבוצה. הם עומדים ליד איש מבוגר ומפוחד.
"היי!" צועק ג'ק באומץ ומתקרב אליהם. צ'ימצ'אר עוקב אחריו באדישות. האנשים מסתובבים אל ג'ק בבהלה. "תעזבו אותו בשקט!" הוא מוסיף לצעוק באומץ. אחד האנשים מתקרב אל ג'ק ותופס את ידו בחוזקה.
"תהיה בשקט, ילד!" הוא מסנן בשקט. צ'ימצ'אר קופץ על ידו של האיש ושורט אותה בכעס. האיש מרפה מידו של ג'ק ומתרחק לאחור בזריזות.
"אתה לא יודע עם מי יש לך עסק," הוא אומר "עכשיו, עוף מפה!" הוא נוהם בזעם ומנקה את הדם שעל ידו בשוליי חולצתו. האנשים מאחורה עוזבים את האיש ומתקרבים אליך. הם נראים הרבה יותר אכזריים מקרוב.
"תתרחק מפה ולא יקרה לך שום דבר רע!" קורא אחד מהם ומצביע על ג'ק.
"אני.. אני לא א.. אזוז מפה!" מגמגם ג'ק בפחד "רק, רק תעזבו אותו!!" צועק ג'ק ודמעות מתחילות לרדת מעיניו.
"בואו נלך! לקחנו כבר את מה שרצינו ואין שום טעם להשאר פה.." אומר אחד מהם. כל האנשים הולכים אחריו בנאמנות עד למסוק אדום וגדול וממריאים משם במהירות.
"מזל.." ממלמל ג'ק ומנגב את דמעותיו "היית אמיץ מאוד, צ'ימצ'אר!" הוא אומר ומלטף את צ'ימצ'אר.
ג'ק מתקרב אל האיש. ככל שהוא מתקרב, הוא מזהה יותר פרטים.
האיש הוא בעצם אדם זקן, הוא קירח לגמרי וזקנו ארוך. הוא מחזיק מקל ארוך בידו שעוזר לו לעמוד .
"תודה רבה לך... ילד.." הוא אומר ומשתעל בכבדות.
"מי אתה? ומה הם רצו ממך? נפצעת?" שואל ג'ק במהירות ובוחן את האיש מכף רגל ועד ראש.
"אני בסדר גמור.." הוא משתעל "הם רצו איזו אבן אדום ועגולה שמצאתי פה לא מזמן, במערה.." הוא אומר ומצביע על פתח גדול בתוך גבעה נמוכה.
"חפרתי שם בנעימות, עם הפוקימון שלי, ולפתע, הם פרצו פנימה במהירות, חיסלו את הפוקימון שלי בכמה מכות עם המייטיאנות שלהם ולקחו ממני את האבן".
"ומה קרה אז?" שואל ג'ק, מהופנט.
"ואז, הם דחפו אותי החוצה והפילו אותי על הרצפה. הם רצו לקחת אותי למפקדה שלהם.." הוא מחליש את קולו "שמעתי אותם מדברים אחד עם השני, בשקט. לפי מה שהם אמרו, הם אמורים להיפגש בעיירה סמאק.." הוא אומר ומסתכל סביבו בחשדנות.
"אני בדיוק בדרך לעיירה!" פולט לפתע ג'ק "אולי אני אתפוס אותם שם!" הוא מחייך בזדוניות.
"אתה חלש מדי.. הם יהרגו אותך!" הוא מסנן לפתע "תלך אליהם לאחר שתתחזק.." הוא אומר.
"אתה צודק.." אומר ג'ק ומשפיל את ראשו בבושה "אני לא יכול לעזור.."
"זה לא נכון!" הוא קורא "אתה יודע מה, אני אבוא איתך לשם!" מחייך האיש.
"דרך אגב, אני ג'ק!" הוא מחייך.
"אני רוקי.." הוא מחייך ולוחץ את ידו של ג'ק במהירות. "העיירה סמאק נמצאת בהמשך השביל - לכיוון צפון!" הוא אומר במנהיגות.
"אז בוא נתחיל ללכת!" מחייך ג'ק.
הם יורדים מהגבעה ומתחילים ללכת צפונה במהירות. אחרי מספר דקות, בטנו של ג'ק מקרקרת בקול.
"אני.. מצטערת.." הוא ממלמל בביישנות.
"בסדר, אז נעצור!" הוא אומק ועוצר. ג'ק עוצר אחריו.
"יש לי רק אוכל של פוקימונים.." ממלמל ג'ק ומוציא את קופסת אוכל הפוקימונים שקיבל מהפרופסור ונותן לצ'ימצ'אר. צ'ימצ'אר אוכל בברעבתנות.
"לי יש אוכל.." מחייך רוקי ומוציא מספר פירות גדולים ועסיסיים מתיקו. הוא מושיט כמה לג'ק, ואת השאר, אוכל בעצמו במהירות.
"תגיד.." אומר רוקי לפתע "אתה מאמן, לא?" הוא שואל בסקרנות ובוהה בצ'ימצ'אר אוכל.
"כן.." מחייך ג'ק בגאווה "אני רק מתחיל.." הוא מחליש את קולו.
"אז מה דעתך.. לקרב?" מחייך רוקי בשובבות.
ג'ק מסתכל על צ'ימצ'אר. צ'ימצ'אר עוזב את האוכל ומחייך בשובבות גם הוא.
"אני מסכים!" אומר ג'ק ונעמד מול רוקי. "אני נילחם עם.. ג'יודוד!" הוא קורא וזורק פוכדור אדום-לבן לאוויר.
מתוך הפוכדור, מגיח פוקימון דמוי סלע, המרחף בחיבה סביב רוקי. לפוקימון גוף העשוי סלע קשיח ושתי ידיים חזקות העשויות גם הן מסלע קשיח.
"בוא נתחיל ג'יודוד, היתקלות!" הוא מצווה.
ג'יודוד מתקרב אל צ'ימצ'אר המבוהל במהירות.
"מה אני אעשה?..." ממלמל ג'ק ופותח את הפוקידע פעם נוספת. "תנסה לחמוק!" הוא אומר לצ'ימצ'אר.
צ'ימצ'אר לפתע מתגלגל הצידה וג'יודוד מחמיץ אותו.
"יפה.." ממלמל רוקי "זריקת אבנים!" הוא מורה על ג'יודוד.
ג'יודוד מרים אבנים קטנות מהרצפה וזורק על צ'ימצ'אר.
"אממ.. בוא ננסה, גחלת!" קורא ג'ק בהססנות. צ'ימצ'אר מוציא מפיו קרן חמה ביותר המעיפה את האבנים אחורה ופוגעת בג'יודוד. ג'יודוד מתעופף לאחור בבהלה. "פעם נוספת, גחלת!" מחייך ג'ק בתחושת ניצחון.
"סליל הגנה!" אומר רוקי. ג'יודוד מניח את ידיו אל מול פניו ויוצר חומת מגן קטנה הבולמת בקלות את הגחלת של צ'ימצ'אר. "היתקלות!" מוסיף רוקי.
ג'יודוד מתקדם אל צ'ימצ'אר ופוגע בו בהיתקלות. צ'ימצ'אר ממשיך לעמוד על רגליו, אך נפגע.
"תשתמש בשריטות!" מצווה ג'ק.
צ'ימצ'אר רץ אל ג'יודוד במהירות בעוד שהוא מתעלם מהכאב, ופוגע בו בשריטות חזקות על פניו. ג'יודוד מסתובב באזור בבלבול. "ו.. גחלת!" מחייך ג'ק בנחישות.
צ'ימצ'אר מתרחק מעט אחורה ופוגע בג'יודוד בגחלת חזקה ומפילה אותו ארצה וגורמת לו לאבד את הכרתו.
"ניצחת" אומר רוקי בהפתעה ומחזיר את ג'יודוד לפוכדור.
"היית פשוט מדהים, צ'ימצ'אר!" מחייך ג'ק ורץ לחבק את צ'ימצ'אר.
"הוא נמשיך בדרכנו!" קורא רוקי אחרי כמה שניות ושלושתם, רוקי, צ'ימצ'אר וג'ק, ממשיכים צפונה לכיוון העיירה סמאק.

אנשים שהופיעו בפרק זה:

ג'ק -

רוקי -

פוקימונים שהופיעו בפרק זה:

צ'ימצ'אר -

ג'יודוד -

**IBen** · 12-26-2007, 08:32 PM

למה אתה לא מקשיב אולי לגק היהי טורציק או סקוירטל

אבל הפרק היה פנטסטי.

:P

**Lamborgini93** · 12-26-2007, 10:18 PM

Originally posted by הולצר@Dec 27 2007, 12:32 AM
למה אתה לא מקשיב אולי לגק היהי טורציק או סקוירטל אבל הפרק היה פנטסטי. :P :P

אולי יהיה בהמשך..
תודה

כנראה פרק הבא יהיה מחר..
עוד תגובות י'קקות!!

נושא: Pokemon: The Mysterious Island

הגדרות נושא

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

הרשאות