נושא: OlDemon

כתוב טוב ומסקרן,
אבל כמו אביעד אני חושב שחסר אופי לדמויות

תודה על התגובה.

פרק 3 - התחדשות

מורטי פקח את עיניו. הוא מצמץ קלות למול אור הפלורוסנט שנצנץ באורו המכאיב על התקרה הלבנה. הכול נראה פתאום בהיר מדי וזורח מידי, משהו לא בסדר. מורטי שם לב שהוא שוכב על ריצפה קשה וקרה כקרח. הוא ניסה לקום אבל הוא לא הצליח להזיז אף איבר מאיבריו. איך לעזאזל הוא הגיע למצב כזה? הוא ניסה להיזכר.
הוא שכב במיטה שלו, מודע לעצמו אך לא יכל להזיז כלום. בערב שקדם ליום זה המצב שלו הורע באופן דרסטי, דבר שהפתיע את הרופאים ששחררו אותו בדיוק שבוע לפני כן. מורטי היה מודע לכל והוא גם לא היה מופתע, הנבואה של דוקטור לוץ המסתורי התקיימה כבר בשבוע הקודם, כשהוא שוחרר, אז לא בעיניו לא הייתה אף סיבה שהיא לא תתקיים הפעם. אלו היו העשרים וארבע השעות האחרונות בחייו של מורטי, על פי הנבואה של דוקטור לוץ והוא הכין את עצמו לזה, הוא השלים עם העובדה שהוא ימות בתוך שבוע והוא השתדל לסיים את חייו בני השמונים בצורה נעימה לו ולמשפחתו.
מורטי זכר שהוא שכב על המיטה בבית החולים בלי שום יכולת לדבר או לזוז. אף אחד לא היה לידו. קרול המסכנה, היא גם מבוגרת מאוד והיא צריכה לישון, מזל שהיא לא הייתה לידו באותו זמן. הוא שמע שילדיו תכננו משמרות על ידו כדי להקל על אימם. הוא לא זכר מי היה אמור להיות לידו באותו רגע, אולי אף אחד לא צריך להיות, בכל זאת זה היה אמצע הלילה.
הדלת נפתחה ולתוכה צעד אדם זקן בעל שיער לבן ועיניו שחורות קרות כקרח. הוא לבש מקטורן בז' ומכנסיים תואמים. הוא היה גבוה והלך בקלות כאילו גילו המתקדם לא ניכר בגופו מלבד הקמטים הקלים שבפניו ושיערו הלבן. מורטי זיהה אותו מיד, היה זה דוקטור לוץ.
"שלום לך, מורטי בלאק." אמר הדוקטור וחייך, "אה, שכחתי. אתה לא יכול לדבר. רק רגע." הוא הניף את ידו מעל מורטי ומורטי הרגיש פתאום משוחרר מהמחלה שתקפה אותו, הוא הרגיש מצויין. "אל תתרגש מזה, מורטי," אמר הדוקטור ופניו הפכו רציניות, "זה רק זמני. הנבואה שלי התקיימה וגם העניין של המוות שלך גם יתקיים עכשיו.
"באתי להציע לך שוב את ההצעה שלי עם מעט יותר הסברים. לכל אדם יש את הזמן שנקבע לו למוות, ושלך הגיע עכשיו. אבל אני החלטתי מהסיבות האישיות שלי להציג לך ברירה. או שתמות עכשיו ותעבור לעולם האמת, או שתמות עכשיו ותוך זמן לא רב תתעורר מחדש בגוף צעיר, בן עשרים."
"למה שאני לא אבחר באפשרות השנייה?" שאל מורטי בחשדנות למרות שבתוכו כבר נגמלה ההחלטה.
"בגלל שאתה לא תיוולד מחדש בתור בן אדם. אתה תיוולד בתור שד שיאלץ להיעתר למרותי. אם תבחר בהצעה השנייה אתה תהיה המוציא לפועל שלי." ענה הדוקטור.
"מוציא לפועל של מה?" שאל מורטי.
"אל תיתמם לי, מורטי. אתה יודע מה הכוונה שבם 'דוקטור לוץ'. לוץ זה קיצור של לוציפר, אבל עם כל השם הרע שהוציאו לי בני האדם אני מעדיף להיקרא בכינוי 'דוקטור לוץ'." גיחך הדוקטור, "אתה תהיה המוציא לפועל של התוכניות שלי. אתה לא תשאל, אתה תבצע. עכשיו, מה הבחירה שלך?"
"גם אתה מיתמם." ענה מורטי ביהירות שלא התאימה לו כלל, "מי יעדיף למות על פני החיים? גם אם אלה חיים של מעיין שיעבוד, אף פעם לא האמנתי בטוב שאחרי המוות. אני מעדיף להיות שד מהאי וודאות. נכון שהשלמתי עם המוות שלי בשבוע החולף, אבל אם יש אלטרנטיבה, ברור שאני אקח אותה."
"בסדר, בחירה שלך." השיב הדוקטור ונעמד על רגליו, "לילה טוב, מורטי בלאק. נפגש עוד מעט."

עכשיו מורטי ידע מה קרה. הוא ניסה שוב להזיז את הגוף שלו ושם לב שהוא מצליח. הוא התיישב על הריצפה והביט בעצמו. ידיו היו בהירות מאוד, הרבה יותר משזכר, וגם היו נראות צעירות מאוד. הוא הביט על בגדיו, הוא לבש לגופו סריג שחור ומכנסי ספורט-אלגנט שחורות ונעל מגפי עור נמוכים אף הם שחורים. מעל חליפת הבגדים הוא לבש ז'קט עור שחור ארוך שעבר באורכו את ברכיו. הוא העביר יד על ראשו והרגיש את השיער הקצוץ שהיה על ראשו, דבר שלא היה לו קודם לכן. הוא הביט סביב וראה שהוא שוכב בתוך חדר מלא במיטות ברזל שעליהן מונחים שקים אטומים. היה לו קר והוא חיבק את עצמו כדי להתחמם מעט.
"סוף סוף התעוררתי, האדון בלאק." נשמע קול, "כפי שהבטחתי, הרי לך גוף של שד צעיר."
מורטי נעמד על רגליו והביט סביב הוא התקשה לראות מה קורה בגלל האור המסנוור. הוא ראה שאדם כלשהו מתקרב אליו אבל הוא לא הצליח לזהות אותו.
"העיניים של השדים רגישות לאור. זה יעזור לך." אמר האדם שהתקרב עליו והרקיב על עיניו משקפי שמש. מורטי מצמץ בעיניו ושם לב שעכשיו הוא רואה טוב יותר. הוא הביט באדם שמולו, היה זה דוקטור לוץ.
"להשלמת המראה." חייך הדוקטור והניח על ראשו של מורטי כובע ג'אגורו רחב שוליים.
"תאמין לי, מורטי, יש הרבה יתרונות להיות שד. אתה עוד תלמד להשתמש בכוחות המיוחדים שמגיעים עם הגוף הזה, אבל בנתיים יש לנו עבודה לעשות" אמר הדוקטור הסתובב והחל להתרחק ממורטי.
"רגע, אבל איפה אנחנו?" שאל מורטי בקול צרוד מעט.
"איפה אנחנו?" חזר אחריו הדוקטור בגיחוך ואז הסתובב תוך פרישת ידיים, "ברוך הבא לחדר הקירור לגופות של בית החולים! אתה מתת לפני שעה וארבעים ושתיים דקות, ועכשיו יש לנו עבודה."
הדוקטור המשיך ללכת עד שנעצר ליד אחת ממיטות המתכת. "תפתח אותה." פקד הדוקטור והוציא מכיסו תיק צ'ימידן גדול. מורטי פתח את השק ונבהל ממה שראה בפנים. מורטי שכב ערום בתוך השק.
הדוקטור הביט אף הוא בגופה ואמר: "כן, כן. זה הגוף הישן שלך. עכשיו תוציא אותו ותכניס אותו לתיק. יש לנו עבודה."

אני חייב להגיד שאהבתי

וואו!אתה הולך להיות סופר מוכשר!
אתה סוס!!!

תודה על התגובות!

מסכים...יש לך כישרון!

תודה על התגובה!

בכיף העיקרשתמשיך...!

ממש מוכשר, כל הכבוד,
אתה יכול להיות סופר Xd

תודה רבה על המחמאות!

אחי זה סיפור אדירררר
יש לך חתיכת פונטציאל!!

תודה!

אחי אני רוצה לשווק לך תסיפור הוא אדיר!!!חחחח