נושא: King Of Thieves - Different Justice

אזיו- אתה מתעקש לשאול את הילד עוד שאלות למרות שהדבר גורם לך לכאב ראש, אתה שואל אותו מי הוא בעצן מלך הגנבים ומה אתה אמור לעשות בשבילו. "האמת, אף אחד מאיתנו, אף אחד בעולם כנראה לא יודע את זהותו האמיתית של מלך הגנבים. מלך הגנבים הוא נער מסתורי, הוא מסתיר את זהותו מכולם כאילו שיש בה משהו רע אבל בעיקרון, לנו, לאף אחד מאיתנו זה לא מפריע, אנחנו מקיימים את חלקנו והוא את חלקו וככה אנחנו חיים. ובקשר לשאלתך הנוספת, אתה לא עושה כלום בשביל מלך הגנבים, הוא עושה בשבילך, הוא מוצא לך מקומות או אנשים לגנוב מהם ואתה עושה זאת כדי שלכולנו פה, לקהילתו הקטנה יהיו חיים יחסית נורמלים ושלא יחסר לנו דבר, אנחנו עושים את הכל בשביל כסף, כדי שנוכל להתקיים כמו שצריך ולא כמו חיות שגרות בפח זבל" מסביר לך הנער בביטחון רב, אתה רואה שהוא מתכוון לכל מילה במילה ממה שהוא אמר ואתה סומך עליו שככה באמת יהיה. אחר כך מתחיל ראשך לכאוב שוב אז אתה מבקש מאחד הנערים האחרים כוס מים כדי להעביר את כאבך והוא אומר שיביא לך וחוזר תוך שניות מספר, אתה מודה לו על כוס המים ושותה קצת כל כמה שניות מחכה שכאב הראש הנורא יעבור לך.

אתה מלך איזה משחק חזק!!!
-----
אומר לילד "יש עוד ילדים בגילי?".
"ויותר חשוב יש ילדות?".
"אם כן בבקשה תיכח אותי לאחד מהם או למקום שלהם".

רוברטו- הוא נושא אותך את כתפיו עד לחדר שירותי קטן ועוזר לך לשתוף את הפצע שלך ולחטא אותו, אחרי כמה שניות מצטרף אליכם הנער האחר שכל שנייה שואל אם אתה בסדר, אתה מחליט לנצל את ההזדמנות שניתנה לך ולהודות לשניהם על עזרה שלהם ושהם לא היו חייבים לעזור לך כמו שהם עזרו. אתם יוצאים משם כולם ואתה אומר להם שבטח משחתם תשומת לב רבה, "שטויות, אנחנו נסתדר" אומר לך אחד הנערים בחיוך ושניהם עושרים לך ללכת עד מדרגות נוספות, אתם עולים כאשר אתה ביניהם נתמך בהם והם מרימים אותך למעלה עד סוף המדרגות שם אתם רואים דלת רגילה לחלוטין, כזאת שהם בעצמם יכולים לפרוץ. "זה חדר המנהל" אומר אחד ושניהם מניחים אותך על הרצפה בעדינות והלכים לרוץ את מנעול הדלת בזמן שאתה מתחיל להרגיש מסוחרר טיפה. "יש!" קוראים שניהם ביחד ונכנסים, אחרי כמה שניות הם נזכרים שגם אתה שם ולוקחים אותך לחדר שם אתה רואה בקבוקי יין יקרי ערך, פסלים עתיקים ועל שולחן המנהל פתק, הם מקרבים אותך לקרוא אותו. אתה מתחיל לקרוא ומבין שזה מכתב כופר, אתם תוכלו להשתמש בו בשבילים הצרים שלכם אתה חושב ולוקח אותו. שני הנערים מחפשים עוד קצת ומוצאים כמה תכשיטים, הם גונבים את התכשיטים ואתם יוצאים מהחלון, הם עוזרים לך לרדת. "נראה לך שזה שווה משהו?" שואל אותך אחד הנערים וממשיך לעיין בדברים שלקחתם.

ברנדון- אחרי המכה הקשה שחטפת אתה מבין שהאפשרות היחידה שלך היא לתקוף בעזרת החרב, אמצעי ההגנה היחיד שנשאר לך, אתה מזהיר את הבריון ושולף את החרב שלך. אתה מתחיל לרוץ לעבר הבריון בשארית כוחותיך וצועק עליו בו זמנית, מנסה לכוון לרגלו וליד החזקה שלו מה שקשה לך עקב הפציעה הקשה והריצה שמגבילה אותך עוד יותר ביכולות. "לא!" הוא צועק נראה מאוד חלש פתאום, מבריון הוא פשוט הפך לשפן מסכן, אתה תוקף אותו עם החרב ופוגע לו, כמו שרצית, ברגל וביד. אתה מסתכל עליו אחרי המכה והוא נראה סובל מכאבים, אתה רואה חתכים עמוקים בבשרו והמון דם שיוצא החוצה בכמויות מסחריות. "שיט! חייבים לקחת אותו לדין!" אתה שומע כמה נערים אומרים ואז הולכים על ידו ומרימים אותו, סוחבים אותו ביחד עד למעלה אל מין משרד קן שעליו תלוי דף רעוע עליו כתוב: "המרפאה של דין". אתה מתחיל להסתכל סביבך, כל הילדים נועצים בך מבטים ומתרחקים, חוששים לחייהם שמה יקרה להם משקרה לברנש המגודל שניטפל אליך ונחתך קשות.

אזיו- אתה מסיים לשתות את המים שלך ופתאום חש הקלה משמעותית במצבך, כאב הראש כמעט וחלף אתה מרגיש מסוגל לעמוד על הרגליים שלך שוב פעם. אתה שואל את אחד הנערים אם יש נערים ונערות בגילך, מציין שנערות זה יותר חשוב, וגם איפה הם בדיוק נמצאים בבית הקולנוע, הוא עונה לך בחיוב לשאלותיך הראשונות. "יש פה נערים ונערות בכל מקום אבל הרבה מסתובבים ליד הבמה כדי לראות את השלל של האחרים, חלקים אחרים על הגג אין לי מושג מה עושים שם ואחרים מתבודדים או בקבוצות קטנות מפוזרות בקולנוע על הכיסאות לדוגמא" אומר לך אותו הנער בקשר לשאלה האחרונה שלך ומצביע אחת אחת על כל קבוצה, ממשיך להסביר לך מי הם ותחומי העניין שלהם בתור קבוצה.

ג'ייק- לעזאזל אתה אומר חלש ומתחיל להלחץ עוד יותר מהקטע של הילדה, מה לעשות עכשיו איתו להרוג או מה אתה חושב לעצמך ואז הלחץ מחיל להשפיע עליך ואתה בועט לו חזק בפצע שעשית לו עם הסכין שלך מה שגורם לו לצרוח בחוזקה מכאבים, יותר דם לצאת, פצע גדול יותר ואז גם הילדה מתחילה לצרוח מלחיצה אותך עוד יותר. אתה עכשיו גם מתחיל למהר, איפה המטומטם הזה מחביא את החפצים שלו אתה חושב ומחפש במגירות. אתה מוצא בתוך המגירות בערך 300 יורו, כמה מטעבעות אספנים, סיגר אחד ומצית מעותרת בזהב ויהלומים הנראים לך מזויפים. הלחץ מתחיל להשפיע עליך עוד יותר ואתה לוקח את הכל אז אתה מתחיל לחשוב שאולי כדאי שתהרוג את בעל החנות וילדתו, אולי עם ילשינו.

פורסם במקור על ידי Kratos

ג'ייק- לעזאזל אתה אומר חלש ומתחיל להלחץ עוד יותר מהקטע של הילדה, מה לעשות עכשיו איתו להרוג או מה אתה חושב לעצמך ואז הלחץ מחיל להשפיע עליך ואתה בועט לו חזק בפצע שעשית לו עם הסכין שלך מה שגורם לו לצרוח בחוזקה מכאבים, יותר דם לצאת, פצע גדול יותר ואז גם הילדה מתחילה לצרוח מלחיצה אותך עוד יותר. אתה עכשיו גם מתחיל למהר, איפה המטומטם הזה מחביא את החפצים שלו אתה חושב ומחפש במגירות. אתה מוצא בתוך המגירות בערך 300 יורו, כמה מטעבעות אספנים, סיגר אחד ומצית מעותרת בזהב ויהלומים הנראים לך מזויפים. הלחץ מתחיל להשפיע עליך עוד יותר ואתה לוקח את הכל אז אתה מתחיל לחשוב שאולי כדאי שתהרוג את בעל החנות וילדתו, אולי עם ילשינו.

אני כל כך מבולבל מהעניין הזה שאני בכלל לא יודע מה לעשות. אני עולה למעלה לילדה ובדרך אני חושב שכדי להלעף אותה שהיא תיהיה מעולפת והיא לא תבין מה קרה

פורסם במקור על ידי Kratos

לאונרדו- אתה מתחיל גם אתה לנשום, אומר לעצמך חלש בשקט מוחלט שזה היה טוב, הוריד ממך המון לחצים שהיו לך ואז אתה מתחיל לחשוב שוב על המשימה העיקרית שלך, אני צריך לגנוב תכשיטים וחפצים אחרים בעלי ערך אתה חושב וקם בזהירות מן המיטה, משתדל שלא להעיר את האישה הישנה עליה. אתה מוצא בחדר כמה תכשיטים קטנים השייכים ככל הנראה לאישה ובנוסף אתה מוצא גם קופסאת סיגריות ובה שלוש סיגריות, ארנק ורוד שכנראה גם הוא שייך לאישה וגם אתה מוצא תיבה קטנה אך סגורה שמכזה דבר אינך יכול להסיק מה ישנו בתוכה. אתה פותח את הארנק ומוצא שם כרטיס, כרטיס מיוחד, כרטיס כניסה השייך לדלת הכניסה של מפעל הבטון של לורנסו ריין, בתוך הארנק אתה מוצא גם כמה שטרות כסף ומפתח לקופה בקומת הקרקע. אתה לוקח הכל איתך ויורד למטה שם אתה גונב כמה תכשיטים ולוקח "בהשאלה" את הכסף שבתוך הקופה. אתה יוצא החוצה כאשר בידך שלל יחסית גדול ומתחיל לתהות לעצמך שוב, למה יש כרטיס של חברת הבטון בארנקה של הגברת.

.

'וואי זה היה היום הכי טוב בעולם ! גם שוחררתי מבית היתומים , גם עשיתי סקס וגם גנבתי מלא כסף ותכשיטים , רק מעניין למה לאישה יש כרטיס של חברת בטון , טוב מה זה חשוב עכשיו אני צריך למצוא את המנהיג , מעניין איפה הם :|'

פורסם במקור על ידי Kratos

ברנדון- אחרי המכה הקשה שחטפת אתה מבין שהאפשרות היחידה שלך היא לתקוף בעזרת החרב, אמצעי ההגנה היחיד שנשאר לך, אתה מזהיר את הבריון ושולף את החרב שלך. אתה מתחיל לרוץ לעבר הבריון בשארית כוחותיך וצועק עליו בו זמנית, מנסה לכוון לרגלו וליד החזקה שלו מה שקשה לך עקב הפציעה הקשה והריצה שמגבילה אותך עוד יותר ביכולות. "לא!" הוא צועק נראה מאוד חלש פתאום, מבריון הוא פשוט הפך לשפן מסכן, אתה תוקף אותו עם החרב ופוגע לו, כמו שרצית, ברגל וביד. אתה מסתכל עליו אחרי המכה והוא נראה סובל מכאבים, אתה רואה חתכים עמוקים בבשרו והמון דם שיוצא החוצה בכמויות מסחריות. "שיט! חייבים לקחת אותו לדין!" אתה שומע כמה נערים אומרים ואז הולכים על ידו ומרימים אותו, סוחבים אותו ביחד עד למעלה אל מין משרד קן שעליו תלוי דף רעוע עליו כתוב: "המרפאה של דין". אתה מתחיל להסתכל סביבך, כל הילדים נועצים בך מבטים ומתרחקים, חוששים לחייהם שמה יקרה להם משקרה לברנש המגודל שניטפל אליך ונחתך קשות.

"אני מזהיר את כל מי ששומע מי שהתנהג כמו האידיוט הזה לידי יחטוף את אותם הפציעות שיש לו."אני אומר לכולם, לוקח חתיכת בד, מתיישב בצד לא על כיסא ומנסה לנקות את הדם של המניאק הזה מהחרב שלי.

טופס הרשה עם הסבר:

שם: אלנזו (השד.) מסטריד
גיל: 14
רקע: אני זוכר שכול החיים שנאו אותי, הייתי החתול השחור של המקום המקולל.
כול היום ילדים התרחקו ממני, לא הבנתי למה, כנראה, שתמיד ראו אצלי דם עלי ידי.

כולם, כולל כולם.

כול החיים אני הייתי זה שהכי התאכזרו אליו, סגור בחדר קטן, עם ארוחות קטנות יותר משל אחרים, ויחס קטן יותר משל אחרים.
זה כול כך הכאיס אותי, לא הייתה לי גישה למחשב.
שעה ביום ללכת החוצה, 2 ארוחות ביום במקום שלושה, זה היה כול קשה להיות נורמאלי אחרי זה, ולכן.
אני בכלל לא נורמאלי!.
כול הזמן שבוא הייתי בעל יחס קטן, החלטתי שלהיות חסר יחס, זה הכי טוב, טיפסתי על הבקעים בקירות, על סולמות, למדתי לתקוע ברזלים בתקרה ולהטלות עליהם.
לעמוד שני סטינמטרים מילד והוא בכלל לא מבחין בי, למדתי להיות איש צללים, או נער צללים..
והאמת, זה באמת היה הרבה יותר טוב בשבילי, גנבתי 4 ארוחות מלכותיות ביום מהמקרר, לימדתי את עצמי בטבע, שדתתי אנשים ברחוב.
ונעלמתי.

אבל זה עדיין לא הספיק לי, מטבעות זהב, שטרות יורו, אוכל כפי רצוני.
עדיין הייתי במקום, במקום הנוראי הזה, בבית היתומים.
אבל, היום שבוא הופיע בחלוני נער בגילי, ועוד חבורת ילדים.
היום המבורך הזה, הוא היום.

מין: זכר
מומחיות: אחר:
איש צללים: אחד שבא, ופוף - נעלם, מישהו שיודע לברוח, לטפס, להתגנב.
להיות בשקט, לפעמים אפילו לא מרגישים שאתה כאן, מומחה בתקיפת פתע, בגנבה, ובבריחה.
ולפעמים, ממש לפעמים, יש אנשי צללים.
שיודעים להשתמש בנשק קר בצורה מצוינת, בעלי קורדיצניה ושיוו משקל שאין לתאר.
הערות/הארות/בקשות/המלצות: שיהיה לך מקום לי ותלהק אותי כשחקן.

אזיו- אתה מסיים לשתות את המים שלך ופתאום חש הקלה משמעותית במצבך, כאב הראש כמעט וחלף אתה מרגיש מסוגל לעמוד על הרגליים שלך שוב פעם. אתה שואל את אחד הנערים אם יש נערים ונערות בגילך, מציין שנערות זה יותר חשוב, וגם איפה הם בדיוק נמצאים בבית הקולנוע, הוא עונה לך בחיוב לשאלותיך הראשונות. "יש פה נערים ונערות בכל מקום אבל הרבה מסתובבים ליד הבמה כדי לראות את השלל של האחרים, חלקים אחרים על הגג אין לי מושג מה עושים שם ואחרים מתבודדים או בקבוצות קטנות מפוזרות בקולנוע על הכיסאות לדוגמא" אומר לך אותו הנער בקשר לשאלה האחרונה שלך ומצביע אחת אחת על כל קבוצה, ממשיך להסביר לך מי הם ותחומי העניין שלהם בתור קבוצה.

אומר לילד "אתה ממש ממש נחמד ועזרתה לי מאוד".
"אני אלך לגג ואראה מה עושים שם בכול מקרא תודה על כול העזרה".
ואתחיל להתקדם לעבר היציאה ולעבר הגג.
בעודי מחזיק את אחד הסכינים שלי.

פורסם במקור על ידי Kratos

רוברטו- הוא נושא אותך את כתפיו עד לחדר שירותי קטן ועוזר לך לשתוף את הפצע שלך ולחטא אותו, אחרי כמה שניות מצטרף אליכם הנער האחר שכל שנייה שואל אם אתה בסדר, אתה מחליט לנצל את ההזדמנות שניתנה לך ולהודות לשניהם על עזרה שלהם ושהם לא היו חייבים לעזור לך כמו שהם עזרו. אתם יוצאים משם כולם ואתה אומר להם שבטח משחתם תשומת לב רבה, "שטויות, אנחנו נסתדר" אומר לך אחד הנערים בחיוך ושניהם עושרים לך ללכת עד מדרגות נוספות, אתם עולים כאשר אתה ביניהם נתמך בהם והם מרימים אותך למעלה עד סוף המדרגות שם אתם רואים דלת רגילה לחלוטין, כזאת שהם בעצמם יכולים לפרוץ. "זה חדר המנהל" אומר אחד ושניהם מניחים אותך על הרצפה בעדינות והלכים לרוץ את מנעול הדלת בזמן שאתה מתחיל להרגיש מסוחרר טיפה. "יש!" קוראים שניהם ביחד ונכנסים, אחרי כמה שניות הם נזכרים שגם אתה שם ולוקחים אותך לחדר שם אתה רואה בקבוקי יין יקרי ערך, פסלים עתיקים ועל שולחן המנהל פתק, הם מקרבים אותך לקרוא אותו. אתה מתחיל לקרוא ומבין שזה מכתב כופר, אתם תוכלו להשתמש בו בשבילים הצרים שלכם אתה חושב ולוקח אותו. שני הנערים מחפשים עוד קצת ומוצאים כמה תכשיטים, הם גונבים את התכשיטים ואתם יוצאים מהחלון, הם עוזרים לך לרדת. "נראה לך שזה שווה משהו?" שואל אותך אחד הנערים וממשיך לעיין בדברים שלקחתם.

"אולי נשאל את 'מלך הגנבים' את דעתו על ערך התכשיטים" אני משיב לשאלתו של הנער.
"'מלך הגנבים' כבר חווה דברים בחייו, הוא בטח יוכל לעזור לנו" אני מפרט את כוונתי.
"ובכל מקרה, מה נעשה עם התכשיטים? נמכור אותם? ואם כן, מה נעשה עם הכסף?" אני שואל את שני הנערים שלצידי.

darkon10000 כתבתי לך בה"פ מה לא טוב אצלך..

ג'ייק- אתה מתחיל להתבלבל מכל המצב המעצבן שאליו נקלעת ועולה למעלה, עדיין חושב מה לעשות עם הילדה שכמעט בטוח ראתה אותך. "לא יא כלב מפגר! אל תפגע בה!" צועק לך בעל החנות עדיין סובל מכאבים נוראיים והמון דם יוצא לו מהרגל מה שגורם לך לכאב ראש פיצפון. אתה מגיע למעלה אחרי כמה שניות ומבין שהדבר החכם ביותר לעשות הוא לעלף את הילדה, ככה היא לתזכור כלום ממה שהתרחש פה אתה חושב, ונכנס לחדרה, עדיין בחשש שמה היא תצרח שוב ולא רק אבא שלה ישמע, אלא גם אנשים העוברים ברחוב. אתה רואה שהילדה מתחבאת מתחת לשמיכה כאילו שהיא ראתה אותך מתקרב ומבינה שהיא צריכה לחשוש לחייה, אתה מתקרב אל המיטה עד למצב בו אתה שני מילימטרים מהילדה ומלחץ ופחד שהיו לך באותו הזמן אתה פשוט נותן לה מכה בראש, מה שלמזלך מעלף אותה. "לא!! למה?!" אתה שומע את בעל החנות קורא מלמטה ויורד מהר לבדוק מה קורה לו, אתה רואה פתאום שהורטון עומד על רגליו כאשר עדיין נוזל דם מאפו ומרביץ לבעל החנות מכות מוות, עם אגרופיו וקצת עם את החפירה.

לאונרדו- אחרי היציאה מהחנות וירידת כל הלחץ ממך אתה מתחיל לחשוב ולהתלהב על זה שהיום הזה הוא היום הטוב ביותר שהיה לך, כל מה שרצית עשית ביום אחד אתה חושב ומתחיל ללכת מחפש רמזים לאיפה הלכו כל שאר הנערים ובמיוחד לאן הלך יחד איתם מלך הגנבים אבל עדיין לא מבין למה יש לאישה כרטיס כניסה לחברת בטון. אתה מתחיל לבדוק באיזור, אולי יש משהו שיסגיר את מיקומם אתה חושב וממשיך, פתאום אתה רואה בקיר של החנות מולך דף, אתה מתקרב ומתחיל לקרוא: "ידעתי שתצליח לסיים את המשימה, כל הכבוד! עכשיו ברצינות, בערך 500 מטרים מכיוון צפון לך אתה תמצא בית קולנוע נטוש שם אני ושאר הנערים נמצאים, תגיע לשם במהירות, אני צריך להסביר לך על המסחר שלנו, יכול להיות שיש לך משהו ששווה כסף טוב". אתה ישר מבין שזו הודעה ממלך הגנבים ומתחיל ללכת לכיוון שצוין על הדף, לוקח את הזמן שלך ועדיין חושב על היום הטוב ביותר בכל חייך, אחרי כ-15 דקות אתה מגיע לקולנוע הנטוש ונכנס פנימה, שם אתה רואה המון נערים ונערות בטווח הגילאים 11-15.

ברנדון- הפציעה של הבריון וכל הקטע של הולתו למרפאה לא מזיזה לך בשיט אתה פשוט מסתכל אל כולם חזרה ומזהיר אותם שמי שיתעסק יתך יגמור כמו הנער ההוא, עם פציעות כאלו וסבל גדול שיוביל גם לעזרה רפואית דחופה. אתה לוקח חתיכת בד שאתה מוצא על הרצפה ומתיידב לך בצד, מנסה להוריד את דמו של הנער המגודל מחרבך אבל עדיין אתה מרגיש מאוד רע, כולך מלא פציעות ולזוז אתה בקושי יכול, אולי כדאי ללכת למרפאה גם כן אתה חושב אבל ממשיך לנקות את חרבך בשקט מוחלט. אתה רואה שנער אחד בערך בגילך מתקרב אליך בחיפזון, "וואו! זה היה מדהים איך שהבסת אותו!" הוא אומר לך עם חיוך ענק ובהתלהבות שעוד לא ראית כמותה. "אבל כדאי שתלך למרפאה גם כן, אני לא חושב שתצליח להחזיק מעמד עם פציעות כאלה חמורות וגם אם תקלע לעוד סכסוך למי שיהיה נגדך יהיה יתרון ברור" הוא ממשיך הפעם עם פחות התלהבות אבל רצינות ובאמת רצון לעזור לך.

אזיו- אחרי שתמו כל שאלותיך אתה מודה לנער על עזרתו הרבה ועל כך שהוא ענה לך ולא התייאש בשאלה השנייה, אתה אומר לו שאתה הולך לגג והוא נפרד ממך כידיד, הולך לשלו ואתה לשלך. אתה מוציא אל ידך סכין קטנה למקרה שיהיה שם בחוץ משהו מסוכן ואז בזריזות יוצא, אתה עדיין לא בטוח אם זה משהו רע לצאת, כדאי לא לסכן את המוניטין שלי אתה חושב וממהר עוד יותר. אחרי שאתה יוצא אתה רואה שם חבורה של נערים ונערות שפשוט יושבים שם ומתבודדים, חלקם אפילו מעשנים סיגריה ואז אתה קולט שאחד מהם ראה אותך יוצא, "מה אתה עושה פה? בדרך כלל אחרים לא באים הנה, רק כדי להציק לנו או סתם להתנהג כמו מפגרים. אז תענה לי, מי אתה ומה אתה רוצה מאיתנו?" שואל אותך בעוקצנות הנער ומחכה בחוסר סבלנות, שמתבטא גם בעצבנות, לתשובתך בשביל שאלתו.

רוברטו- אחרי השאלה של הנער אתה מתחיל לחשוב על מה לענות לו, להגיד שזה שווה משהו או לא ולמה אתה צריך לשפוט אותם אתה חושב ואז עונה לו שכדאי לכם להראות למלך הגנבים, הוא בטח מבין משהו בתכשיטים אתה מסביר ואז מפרט ואומר שהוא בטוח כבר עבר הרבה דברים בחייו ויודע מה שצריך לדעת על תכשיטים. אתה רואה שהנערים מסכימים איתך אבל שאלה אחת מטרידה אותך ואתה שואל אותה, מה אתם תעשו עם התכשיטים, תמכרו ומה הלאה עם כל הכסף שמרוויחים. "כן, אנחנו נמכור אותם לסוחר המיוחד שלנו, פרסטון, הוא סוחר מיוחד שעוסק בעיקר בתכשיטים וחפצי ערך מעוטרים אחרים למיניהם. אנחנו מוכרים לו את כל מה שאנחנו אוספים, אבל לא אנחנו באמת אלה המתמחים בקומבינות, אלה שיודעים איך לשכנע אותו לקנות ביותר כסף את הכל. עם הכסף אנחנו חיים, כולנו היתומים גרים בבית הקולנוע הנטוש, וחוץ מאיתנו יש עוד מספר רב של נערים ונערות, אנחנו צריכים לחיות טוב לא בדרך הזנחה, אתה לא חושב? מלך הגנבים מוצא לנו מקומות או אנשים לגנוב מהם ואנחנו מרוויחים מזה כסף כדי לקיים את כל מי שיחד איתנו נמצא" עונה לך אחד מהם בהרחבה על הכל ונראה שהוא וחושב שאתה בטח קלטת את המסר שהוא ניסה להעביר לך, על איך חייהם מתנהלים.

פורסם במקור על ידי Kratos

רוברטו- אחרי השאלה של הנער אתה מתחיל לחשוב על מה לענות לו, להגיד שזה שווה משהו או לא ולמה אתה צריך לשפוט אותם אתה חושב ואז עונה לו שכדאי לכם להראות למלך הגנבים, הוא בטח מבין משהו בתכשיטים אתה מסביר ואז מפרט ואומר שהוא בטוח כבר עבר הרבה דברים בחייו ויודע מה שצריך לדעת על תכשיטים. אתה רואה שהנערים מסכימים איתך אבל שאלה אחת מטרידה אותך ואתה שואל אותה, מה אתם תעשו עם התכשיטים, תמכרו ומה הלאה עם כל הכסף שמרוויחים. "כן, אנחנו נמכור אותם לסוחר המיוחד שלנו, פרסטון, הוא סוחר מיוחד שעוסק בעיקר בתכשיטים וחפצי ערך מעוטרים אחרים למיניהם. אנחנו מוכרים לו את כל מה שאנחנו אוספים, אבל לא אנחנו באמת אלה המתמחים בקומבינות, אלה שיודעים איך לשכנע אותו לקנות ביותר כסף את הכל. עם הכסף אנחנו חיים, כולנו היתומים גרים בבית הקולנוע הנטוש, וחוץ מאיתנו יש עוד מספר רב של נערים ונערות, אנחנו צריכים לחיות טוב לא בדרך הזנחה, אתה לא חושב? מלך הגנבים מוצא לנו מקומות או אנשים לגנוב מהם ואנחנו מרוויחים מזה כסף כדי לקיים את כל מי שיחד איתנו נמצא" עונה לך אחד מהם בהרחבה על הכל ונראה שהוא וחושב שאתה בטח קלטת את המסר שהוא ניסה להעביר לך, על איך חייהם מתנהלים.

"אז כל נער שנמצא שם הוא בעצם.. הוא בעצם זאב בודד?" אני שואל בבילבול.
"אז.. בכסף שנקבל על התכשיטים, נתחלק נכון?" אני משנה נושא, חושב על מה שהם אמרו.
'אם כל אחד זאב בודד, הוא צריך לעבוד לבד.. אז למה מלך הגנבים רוצה שנעבוד ביחד אם כל אחד הוא זאב בודד?'.

פורסם במקור על ידי Kratos

ברנדון- הפציעה של הבריון וכל הקטע של הולתו למרפאה לא מזיזה לך בשיט אתה פשוט מסתכל אל כולם חזרה ומזהיר אותם שמי שיתעסק יתך יגמור כמו הנער ההוא, עם פציעות כאלו וסבל גדול שיוביל גם לעזרה רפואית דחופה. אתה לוקח חתיכת בד שאתה מוצא על הרצפה ומתיידב לך בצד, מנסה להוריד את דמו של הנער המגודל מחרבך אבל עדיין אתה מרגיש מאוד רע, כולך מלא פציעות ולזוז אתה בקושי יכול, אולי כדאי ללכת למרפאה גם כן אתה חושב אבל ממשיך לנקות את חרבך בשקט מוחלט. אתה רואה שנער אחד בערך בגילך מתקרב אליך בחיפזון, "וואו! זה היה מדהים איך שהבסת אותו!" הוא אומר לך עם חיוך ענק ובהתלהבות שעוד לא ראית כמותה. "אבל כדאי שתלך למרפאה גם כן, אני לא חושב שתצליח להחזיק מעמד עם פציעות כאלה חמורות וגם אם תקלע לעוד סכסוך למי שיהיה נגדך יהיה יתרון ברור" הוא ממשיך הפעם עם פחות התלהבות אבל רצינות ובאמת רצון לעזור לך.

"אתה צודק."אני אומר מחזיר את החרב לנדן וקם, "רק איפה מרפאה הזאתי שלכם?" אני שואל אותו

לאונרדו- אחרי היציאה מהחנות וירידת כל הלחץ ממך אתה מתחיל לחשוב ולהתלהב על זה שהיום הזה הוא היום הטוב ביותר שהיה לך, כל מה שרצית עשית ביום אחד אתה חושב ומתחיל ללכת מחפש רמזים לאיפה הלכו כל שאר הנערים ובמיוחד לאן הלך יחד איתם מלך הגנבים אבל עדיין לא מבין למה יש לאישה כרטיס כניסה לחברת בטון. אתה מתחיל לבדוק באיזור, אולי יש משהו שיסגיר את מיקומם אתה חושב וממשיך, פתאום אתה רואה בקיר של החנות מולך דף, אתה מתקרב ומתחיל לקרוא: "ידעתי שתצליח לסיים את המשימה, כל הכבוד! עכשיו ברצינות, בערך 500 מטרים מכיוון צפון לך אתה תמצא בית קולנוע נטוש שם אני ושאר הנערים נמצאים, תגיע לשם במהירות, אני צריך להסביר לך על המסחר שלנו, יכול להיות שיש לך משהו ששווה כסף טוב". אתה ישר מבין שזו הודעה ממלך הגנבים ומתחיל ללכת לכיוון שצוין על הדף, לוקח את הזמן שלך ועדיין חושב על היום הטוב ביותר בכל חייך, אחרי כ-15 דקות אתה מגיע לקולנוע הנטוש ונכנס פנימה, שם אתה רואה המון נערים ונערות בטווח הגילאים 11-15.

'אוקי כדי שאני יכנס וקצת יראה מה כולם עושים פה ואני שוב מסתכל על הכרטיס של האישה'

אזיו- אחרי שתמו כל שאלותיך אתה מודה לנער על עזרתו הרבה ועל כך שהוא ענה לך ולא התייאש בשאלה השנייה, אתה אומר לו שאתה הולך לגג והוא נפרד ממך כידיד, הולך לשלו ואתה לשלך. אתה מוציא אל ידך סכין קטנה למקרה שיהיה שם בחוץ משהו מסוכן ואז בזריזות יוצא, אתה עדיין לא בטוח אם זה משהו רע לצאת, כדאי לא לסכן את המוניטין שלי אתה חושב וממהר עוד יותר. אחרי שאתה יוצא אתה רואה שם חבורה של נערים ונערות שפשוט יושבים שם ומתבודדים, חלקם אפילו מעשנים סיגריה ואז אתה קולט שאחד מהם ראה אותך יוצא, "מה אתה עושה פה? בדרך כלל אחרים לא באים הנה, רק כדי להציק לנו או סתם להתנהג כמו מפגרים. אז תענה לי, מי אתה ומה אתה רוצה מאיתנו?" שואל אותך בעוקצנות הנער ומחכה בחוסר סבלנות, שמתבטא גם בעצבנות, לתשובתך בשביל שאלתו.

אומר לו "אחי אני חדש כאן ואני רק רציתי לראות את כול המקום".
"ואם זה מפריעה לך אני אלך אני לא רוצה לעצבן אף אחד?".
ואחזיר את הסכין שלי לנדון שלה.