תמות נפשי עם פלישתים!
מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמעוז יצא מתוק
וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי
האישה הראשונה הייתה כל כך יפה
אך כמה חבל שפלשתית מתמנה הייתה.
האישה השנייה זונה הייתה
תמיד קיימה יחסים עם אנשים שלא מכירה
ונושא אותם עד ראש ההר בפאתי חברון
ונטש אותה כשהגיע לעזה.
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה
בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה
ויסר כוחו מעליו
ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו
דלילה.
עימה האכזבה שפגעה באמון
התקווה והאהבה התנפצו כך
האכזבה והחשק לבכות חזרו
ואיתם נפשי.
כְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה,
הָאֱלֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי, מִפְּלִשְׁתִּים
אני ברחתי ,אני הגיבור ,אני בטחתי ,אני גיבור
תמות נפשי עם פלישתים!