נושא: King Of Thieves - Different Justice

מלך הגנבים

מבוסס על ספרה של קורנליה פונקה

*קרדיט ל-red dd על הלוגו המעגניב!

עלילה:
מאז שאתם זוכרים את עצמכם הייתם תמיד בבית היתומים. אף פעם לא היו לכם הורים אמיתיים או אפילו חברים. בבית היתומים היו המון ילדים, המנהלת כמעט וסגרה אותו אך בעקבות אימוץ של כמה ילדים הוא נשאר. בית היתומים היה מוזנח עקב חוסר תקציב של המנהלת מרשויות העיר. משאלתכם הגדולה הייתה תמיד לצאת משם, לחיות את החיים שאנשים רגילים חיים ולהרגיש איך זה. בלילות בקושי הייתם נרדמים ואם כן נרדמם זה היה מאוחר ובבית היתומים כולם צריכים לקום ב- 6 בבוקר. המנהלת של בית היתומים אף פעם לא הייתה נחמדה לאף אחד אבל גם לא כזאת מרושעת כלפי הילדים. בלילות לפעמים הייתם חולמים שמישהו בא להציל אתכם מהמקום הנורא שבו אתם תקועים. באחד הלילות שבהם לא הצלחתם להרדם ראיתם מבעד לחלון בחדרכם חבורה של נערים, חלקם אפילו נראו כמו ילדים בגילכם. כשעברו הנערים על יד בית היתומים ראה אחד מהם, שנראה הגדול מביניהם, אותכם מבעד לחלון. הסתכלתם עליו והוא טיפס על המרזב שהיה מוצב בקיר ליד החלון. כאשר הנער הגיע לחלונכם הוא סימן לכם לפתוח אותו ואמר: "אתה נראה כמו מישהו שמתאים לעזור לנו, אתה רוצה להצטרף אלינו". כמובן שבגלל שכל כך רציתם לצאת מבית היתומים התחלתם לחשוב על זה. בהתחלה לא הבנם למה הוא מתכוון אבל הרצון לצאת מהחדר המחניק, הקטן והזנוח התגבר עליכם והתחלתם לצאת אל הנער. הוא עזר לכם לרדת למטה ואז ראיתם את הילדים שהיו איתו, הם נראו די מוזנחים כמו שנראתם אתם ושאר היתומים. הנער סימן לכולם לרוץ ומשם הכל התחיל....

הסבר:
אז מה לעזאזל קורה כאן? במשחק זה אתם תשחקו גנבים מוכשרים בגילאים 11 - 15, שגרים בקולנוע הנטוש שבעיר נאפולי שבאיטליה. מלך הגנבים, פושע מקצועי ואנונימי, שפניו מוסתרות על ידי מסיכה, "אימץ" אתכם, גידל אתכם ולימד אתכם כל מה שהוא יודע. כל אחד ממכם הצטיין במשהו אחר. במהלך המשחק תישלחו למשימות רבות ע"י מלך הגנבים בכבודו ובעצמו, שבא לבקר אתכם מדי פעם. המטרה שלכם היא מאוד פשוטה: לעבור את המשימה בשלום, שלא יבחינו בכם.. ולחזור כולם ביחד, בלי להשאיר אף אחד מאחור! במהלך כל שלב במשחק יתבררו פרטים לגבי הוריכם, ויוספו טוויסטים עלילתיים רבים על מנת "לטבל" מעט את העלילה. אנחנו מבטיחים לכם, לא תתאכזבו.

חוקים ודברים בקשר למשחק:
1. כל החוקים הראשיים של הפורום חלים גם כאן.
2. משתמש שלא יגיב שבוע יסולק מהמשחק אבל יוכל לקבל הזדמנות אם יבקש ממני (בפרטי).
3. כאשר אתם רוצים לדבר במשחק השתמשו ב: " " דוגמא~ "שלום, מה קורה?"
וכאשר אתם חושבים על משהו השתמשו ב: ' ' דוגמא~ 'מעניין מי הבחור ההוא ששם?'
4. בתגובות שלכם אני מצפה לקצת חשיבה מקורית ולא משהו שכבר טחנו אותו וגם תנסו להשקיע בתגובות.
5. בקשר ל-4, משתמש שאני אראה שהוא באופן קבוע לא משקיע בתגובות שלו, אני אחשוב עליו ואחליט אם להשאיר אותו או לא.
6. במשחק יוצגו דברים שלא מתאימים לילדים מתחת לגיל 12 קללות (רציניות, לא דפוק ודביל) ומכות שמדי פעם ידרדרו למכות רצח,
ועוד הרבה סטריאוטיפים לא חינוכיים כגון סקס, סמים, אלכוהול, עישון, גזענות והמון המון עבירות על החוק.


לא להגיב!!

טופס הרשה עם הסבר:
שם: שם אירופאי, רצוי אנגלי/איטלקי
גיל: 11-15
רקע: 3-6 שורות, לכתוב בעיקר על דברים שקרו לו בבית היתומים, למה הוא עבר לשם בכלל וכו'..
מין: לא, לא בקטע המיני XD האם הדמות היא זכר או נקבה
מומחיות: כיוס/פריצה/האקינג/שוד/קומבינה/אחר - לבחירתכם. חובה הסבר למי שבחר אחר!
הערות/הארות/בקשות/המלצות: כל דבר שעולה ברוחכם..

טופס הרשמה ריק:

קוד:

שם:
גיל:
רקע:
מין:
מומחיות:
הערות/הארות/בקשות/המלצות:

הסבר על כל מיומנות:

כיוס: אנשים מהירים מאוד וחדי עין שלא מושכים יותר מדי תשומת לב. יש לכם חוכמת רחוב רבה ואתם בעלי ידיים זריזות (זריזות ידיים), המאפשרות לכם להעלים דברים ולחטוף דברים מבלי שאנשים יבחינו בכך. אנשים כמותכם מצטיינים בעיקר בגניבת ארנקים, תכשיטים, ועוד דברים קטנים אך בעלי ערך. הרחוב הוא כמו הבית השני שלכם, ובזירה עמוסה באנשים, אין לכם שום בעיה לבצע את המשימה בקלילות רבה.

פריצה- למדתם פריצת מנעולים מקצועית, ואתם יודעים לפרוץ כמעט כל מנעול אפשרי. אתם יודעים להפוך כל דבר לפותחן לא חוקי - סיכה, כפית, סרגל ועוד המון אביזרים. אתם יודעים להיות שקטים במיוחד שאנשים לא ישימו לב שאתם נמצאים. יש לכם יכולות שכנוע קלה וכישורי משחק טובים, ואתם יודעים להתחזות ולהסתתר מעולה. כמו כן הפריצה לא חייבת להיות רק לבתים, אלה גם לכספות ולמכוניות, אך הזהרו מן האזעקה!

שוד- אתם מסתדרים טוב עם כלי נשק, ומשתמשים באלמנט ההפתעה מצוין. יש לכם נוכחות חלשה במיוחד, מה שמאפשר לכם "לפשוט" על חנות בקלות, מבלי שהמוכרים ישימו לב לזה. בדרך כלל פניכם יוסתרו אך לא על ידי מסיכות בשביל לא לעורר חשד, אלה ע"י דברים אלגנטיים כמו כובע, משקפי שמש ועוד. החג האהוב עליכם הוא ליל כל הקדושים, מפני שאתם מאוד אוהבים להתחפש, דבר העוזר לכם גם בשודים - אתם מסוגלים להכין פאות, זקנים ושפמים מזוייפים שנראים אמיתיים לגמרי, מה שיכול להסתיר את זהותכם, אם במקרה יעלו עליכם.

האקינג- מחשבים זה התחום שלכם, וכל עולמכם. יש לכם מומחיות שאין לאף ילד בגיל שלכם בעולם המחשבים. אתם יודעים כל פרט ופרט באינטרנט, ואין שום דבר שאתם לא מכירים. יש לכם תוכנות ריגול ופריצה מצויינות, אתם משתלטים בקלות על אתרים של חברות גדולות לצורך "משיכה" של כספים, ויוצאים במהירות בלי להשאיר עקבות. המחשב שלכם מוסתר ע"י תוכנת בילוש סודית, ככה שאם במקרה יעלו על פריצה, לא ידעו איזה מחשב פרץ, והיכן הוא נמצא. למדתם בעצמכם להכין וירוסים קטלניים, שיכולים להרוס כל מחשב בעולם. האתגר הגדול ביותר והחלום שלכם הוא לפרוץ לאתרי חברות כמו גוגל ונאס"א, אך בינתיים ללא הצלחה. בנוסף על כך אתם יודעים להשתלט על מכונות מזל, מערכות אזעקה וכל דבר חשמלי כמעט.

קומבינה- אתם מבינים בכספים, אנשים קרי רוח בעלי "פוקר פייס" שאף פעם לא ממצמצים ראשונים. אתם משתמשים בפסיכולוגיה הפוכה על מנת לגרום ל"קורבן" בתת מודע שלו, אפילו בלי שהוא שם לב, לחשוב בדיוק כמותכם, ולעשות דברים שלא על דעתו. לא פעם ולא פעמיים שעשיתם מניפולציות אדירות שאף אחד אחר לא חשב עליהם לפניכם. בקיצור - מיסיונרים מקצועיים. אתם יודעים את סודות המקצוע של כל החברות הגדולות, מיקומים טובים להחבאת כסף וגם, תאמינו או לא - זיוף כסף. כישורי הזיוף שלכם מאוד גבוהים, אתם מסוגלים לזייף כמעט כל מוצר שקיים בשוק, כולל שטרות ומטבעות. למרות שאין לכם מכונת כסף אמיתית, יש לכם את השיטות המסתוריות שלכם. כמו כן, פרוטקציות הוא דבר שיש לכל רמאי טוב, ולכם יש כאלה בשפע. זכרו - קומבינאטור טוב, לעולם לא מגלה את סודותיו!



לא להגיב!!

דף זה שמור להמשך המשחק





לא להגיב!!

רשומים:
1.
שם: לאונרדו קמפיי
גיל: 13
רקע: לאונרדו הוא ילד כאשר נולד אמא שלו מתה מחוסר דם , כשהיה לאונרדו בין שנתיים אביו התחיל להפסיד כסף בקזינויים והסתבך עם הרבה מאפיות. בגיל 4 אביו הלך לכלא עקב ניסיון להעלמת מיסים רבים ובגיל 5 נשלח לבית היתומים , במהלך גילאים 5-8 מנהלת בית היתומים הבחינה שלאונרדו הוא סתם עוד ילד רגיל וגילתה שיש לו ידיים חלקלקות וזריזות וגם בעל זיכרון רב כאשר תמיד ניצח את כל הילדים בבית היתומים במשחקי זיכרון. בגיל 9 לאונרדו שלא זכר כלום בילדותו שמה מכמה ילדים על עברם וכשהגיעו לתורו של לאנורדו לא ידע מה להגיד ולכן החליט לחפש על הוריו. לאונרדו ניסה דרכים רבות לחפש על הוריו אבל המנהלת של בית היתומים קצת הגבילה אותו , בגיל 13 לאונרדו ושאר הילדים שמעו צעקות מהרחוב וראו חבורת ילדים ברחוב אשר הסתכלו עליהם. הילדים האלה הבחינו בילדי בית היתומים וניסו לשאול אותם אם הם מוכנים לצאת מבית היתומים ולהיות אחד מילדי הרחוב , לאונרדו לא היסס והסכים ואמר לעצמו בלב "זהו , זה הצ'אנס האחרון שלי להבין קצת על הוריי , מה יש לי להפסיד?" ואז הם יוצאים לדרך!
מין: זכר
מומחיות: כיוס
הערות/הארות/בקשות/המלצות: אחי משחק סוס! , אבל דיי הגזמת "מין: לא, לא בקטע המיני Xd האם הדמות היא זכר או נקבה" מי יחשוב אחרת ? :d

2.
שם: רוברטו רוסליני (מקווה שזה שם איטלקי מספיק).
גיל: 14
רקע: אני זוכר דלת גדולה ושחורה. אני זוכר קולות של ילדים צורחים. אני זוכר שאישה מבוגרת, בערך בגיל העמידה לקחה אותי מזרועותיו של זר.
קוראים לי רוברטו, רוברטו רוסליני. אני יתום.
אני לא יודע מי הורי, מאיפה אני, המשפחה שלי זה בית היתומים.
הבנתי שעברתי לבית היתומים כי להורי, שלעולם לא יצא לי להכיר, היו בעיות כלכליות, שהפריעו להם בגידול ילדים.
אני לא מאמין בזה.
אבל למדתי להסתדר בעצמי, לא לסמוך על אף אחד. הבנתי שכל אדם הוא אוייב, אלא אם כן הוא מוכיח לך אחרת.
אף פעם לא סבלתי את בית היתומים. הוא היה ריק, ריק וקר.
אף פעם לא הרגשתי שם שייך, שאני שווה שם משהו, אפילו אהבה לא קיבלתי שם.
אהבה.. זה מה שחסר לי מהילדותי.
תמיד בבית היתומים אתה חייב להרביץ כדי להשיג משהו.
והמנהלת הזאת.. היא אף פעם לא הייתה נחמדה אליי.
היה רק מחשב אחד בבית היתומים. זה כבר היה השטח שלי.
כולם ידעו שחדר המחשב הוא מחוץ לתחומם. רק לרוברטו היה מותר להכנס.
ככה למדתי לפרוץ.
בהתחלה פרצתי לאתרים קטנים, שלחתי וירוסים, בקיצור.. רק בשביל הכיף.
אבל זה השתנה. התחלתי לפתח וירוסים קטלניים, שיטות פריצה, הכל בשביל להרגיש שיש לי משהו שאני טוב בו. שיש לי סיבה להיות פה.
ואני גם זוכר את הלילה הזה. הלילה שלא הצלחתי להרדם בו.
שמעתי קולות מלמטה, קולות של נערים.
אחד מהם הציע להם להצטרף.
אני לא יכול לשקר ולהגיד שהססתי, אבל לפספס הזדמנות כזאת... לא יכולתי לסרב.
לנער שהציע לי להצטרף אליו קוראים 'מלך הגנבים'.
הוא לימד אותי את כל מה שהוא יודע, הוא היה כמו המשפחה שלי.
ממנו קיבלתי את החום והאהבה.
מין: זכר
מומחיות: האקינג.
הערות/הארות/בקשות/המלצות: רק בהצלחה במשחק המקורי הזה ^^

3.
שם: אלברט דארק
גיל: 13
רקע: אלברט גדל בבית היתומים כילד מבודד מאוד.חבריו תמיד עיצבנו אותו בקללות וירדו עליו והרביצו לו.אלברט החליט לשים לזה סוף. הוא התחיל להתאמן בלילות ולהראות להם על כל מה שחבר בצעירותו. הוא התחזק משמעותית וכל פעם שהיו מעבנים אותו היה מפרק אותם. הוא נענש קשות כמו: לישון ברחובות, להנעל בחדר ימים וכד'. כשנעלץ לבלות ברחוב למד את אומנות הכיוס. . כשברח מבית היתומים שינה את שמו לקווין (לא כמו מלכה). הוא הבטיח לעצמו שיום יבוא וינקום בכל הילדים שנתפלו לו.
מין: זכר
מומחיות: כיוס
הערות/הארות/בקשות/המלצות: להרשם....

4.
שם: ג'ייק
גיל: 13
רקע: ג'ייק הגיע לבית יתומים מסיבה שלא ברורה לו. ג'ייק לא סבל את הבית יתומים הזה וניסה ליברוח כמה וכמה פעמים אך ללא הצלחה, בנוסף לזה הוא לא התחבר עם שום ילד אחר מהבית יתומים והוא היה לבד. ג'ייק היה רוב הזמן בחדר שלו והוא חשב על דרכים ליברוח מהבית יתומים אבל כמובן ששום תוכנית לא הצליחה, הוא חיכה לרגע הזה שהוא יצא כבר מהחור הזה. ג'ייק היה טוב מאוד בגנבה של כל מיני חפצים כמו ארנקים ותכשיטים וכך הוא חי.
מין: בן
מומחיות: כיוס
הערות/הארות/בקשות/המלצות: אין

5.
שם: אזיו (Ezio) אודיטורי מפירנצה
גיל: 15
רקע: הי שמי אוזיו ואני נולדתי ב,אין לי מוסג.
תמיד הייתי מבודד וחסר כול חברים מאז שאני זוכר את עצמי הייתי יתום.
ולא היו לי אבא או אמא.
יש לי קצת בעיות אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות.
פעם אחת המנהלת של בית היתומים אמרה לי להביא לה את האוכל ולהוציא את הזבל בשבילה.
ואני ממש לא רציתי היא אמרה לכמה מן השומרים לעלות אותי לחדר וברגע שהם הכניסו אותי לחדר.
דפקתי לאחד בקבוק זכוכית בראש,ולאחד הכנסתי מספרים לעין.
שניהם נהרגו.
מאז לא היו לי חברים.
לא שלא רציתי פשוט כולם פחדו מימני.
אני לא כחם ולא מהיר אין כישרון.
ואני רק יודעה להרוס דברים.
כול חיי רציתי הזדמנות לעזור ולגרום לאחרים אושר.
אך כול מה שניסיתי רק החמיר את המצב.
פעם אחת היה ילד שמו היה אדוארד.
הוא היה גאון וכול מה רצה היה לו אפילו שהיה יתום.
כולם אהבו אותו וכולם רצו להיות חברים שלו.
וזה פשות הרג אותי אז בגלל שלילדים בבית היתומים לא היה כסף וצעצועים.
ורק לו היה אז גנבתי ממנו כמה דברים.
אך באותו זמן הוא ניכנס לחדר וראה אותי.
הוא אמר שהוא יגיד למנהלת.
ואני לא רציתי להסתבך ולכן זרקתי עלו כרית וניסיתי לברוח.
אך בטעות הכרית פגעה במדף שהיה מעלו.
במדף היו כמה סכינים שאדוארד נהג לאסוף.
אך כאשר המדף נפל סכין פגעה לו ברגל.
הוא התחיל לבכות ובגלל שהיתי מאוד מפוחד מהמנהלת פחדתי שיאשימו אותי שדקרתי אותו.
ולכן חתחתי את האצבע שלי כדאי שלא יחדשו בי.
אך לא חשבתי על מה שיקרא.
הייתי מאוד מפוחד ומבולבל מכול הדם והכאבים ולכן דקרתי אותו.
לאחר מיכן הוא מת ולכן זה היה הרצח השלישי שלי.
תמיד הייתי בבידוד ולא יצאתי מהחדר אלה רק בסוף שבועה.
לא היה לי חברים וכולם פחדו מימני.
אני למדתי בחדרי להשתמש בסכינים.
בבית היתומים היה ילד נחה וכולם חשבו שהוא מפגר והתרחקו מימנו.
אני התחלתי להתחבר אלו וגיליתי שהוא גאון.
הוא בנה לי נשקים ממש מגניב.
רובי קשת סכינים וחרבות.
זה ההוה.
זה הסיפור שלי אני הוא אזיו אודיטורי מפירנצה.
מין: זכר
מומחיות: אחר. כמו שהזכרתי ברקע אני רוצה מומחיות שבא אני הורג אנשים ורוצח אותו (כמו אססין XD).
הערות/הארות/בקשות/המלצות: ניראה משחק ממש טוב.

6.
שם: ברנדון
גיל: 15
רקע: ברנדון נמצא על סף בית היתומים, הדבר היחידי שנשאר לו מהוריו זה חרב ובנדנה שהייתה איתו מתי שמצאו אותו על סף בית היתומים עם מכתב שבו כתוב: "בבקשה תטפלו בו יפה ותתנו לו את החרב מתי שיגיע לגיל עשר". ברנדון נחמד וטוב לב למי שהוא מחשיב חבר, הוא נהוג לישון על גג של בית היתומים, ברנדון הוא פחדן ולפעמים שנא לעשות דבר שאסור, ברנדון הוא טיפוס חברותי מאוד כבר מהפעם הראשונה שהתחיל לדבר הוא התבר עם כל הילדים שם, והוא נהג להיות בחבורה של יתומים שהרגיש שהם כמו מרגישים שחסר להם משהו. ברנדון עד גיל עשר התאמן עם אחד מהבוגרים שמה באמוניות לחימה, ומאז הוא התחיל להתאמן בחרב, ברנדון בגיל שמונה קיבל מחשב לחדר שלו ממישהו לא ידוע, ברנדון התחיל להתעסק עם המחשב החדש שלו, והתחיל לפרוץ לכל מיני מחשבים שהייו בבית היתומים ושינה את הדברים שלא הייו מקובלים עליהם, אחרי זה ברנדון אהב לעשות דברים שאסורים עליו והתחיל לפרוץ לכל מיני מחשבים מהמעמדות הגבוהות בעולם ושינה אותם כירצונו.
מין: זכר
מומחיות: האקינג
הערות/הארות/בקשות/המלצות: להירשם, תגרום לי מידי פעם להשתמש בחרב ובאומנויות לחימה ותעשה לי עלילה טובה

7.
שם: אלנזו (השד.) מסטריד
גיל: 14
רקע: אני זוכר שכול החיים שנאו אותי, הייתי החתול השחור של המקום המקולל. כול היום ילדים התרחקו ממני, לא הבנתי למה, כנראה, שתמיד ראו אצלי דם עלי ידי. כולם, כולל כולם. כול החיים אני הייתי זה שהכי התאכזרו אליו, סגור בחדר קטן, עם ארוחות קטנות יותר משל אחרים, ויחס קטן יותר משל אחרים. זה כול כך הכאיס אותי, לא הייתה לי גישה למחשב. שעה ביום ללכת החוצה, 2 ארוחות ביום במקום שלושה, זה היה כול קשה להיות נורמאלי אחרי זה, ולכן. אני בכלל לא נורמאלי!. כול הזמן שבוא הייתי בעל יחס קטן, החלטתי שלהיות חסר יחס, זה הכי טוב, טיפסתי על הבקעים בקירות, על סולמות, למדתי לתקוע ברזלים בתקרה ולהטלות עליהם. לעמוד שני סטינמטרים מילד והוא בכלל לא מבחין בי, למדתי להיות איש צללים, או נער צללים.. והאמת, זה באמת היה הרבה יותר טוב בשבילי, גנבתי 4 ארוחות מלכותיות ביום מהמקרר, לימדתי את עצמי בטבע, שדתתי אנשים ברחוב. ונעלמתי. אבל זה עדיין לא הספיק לי, מטבעות זהב, שטרות יורו, אוכל כפי רצוני. עדיין הייתי במקום, במקום הנוראי הזה, בבית היתומים. אבל, היום שבוא הופיע בחלוני נער בגילי, ועוד חבורת ילדים. היום המבורך הזה, הוא היום.
מין: זכר
מומחיות: אחר~
איש צללים: אחד שבא, ופוף - נעלם, מישהו שיודע לברוח, לטפס, להתגנב.
להיות בשקט, לפעמים אפילו לא מרגישים שאתה כאן, מומחה בתקיפת פתע, בגנבה, ובבריחה.
ולפעמים, ממש לפעמים, יש אנשי צללים.
שיודעים להשתמש בנשק קר בצורה מצוינת, בעלי קורדיצניה ושיוו משקל שאין לתאר.
הערות/הארות/בקשות/המלצות: שיהיה לך מקום לי ותלהק אותי כשחקן.

8.
שם: ג'ו בלאק
גיל: 15
רקע: ג'ו נולד למשפחה ענייה שלא יכלה לגדל אותו ולכן שלחה אותו לבית היתומים. בבית היתומים ג'ו היה נחשב למין שודד בגלל שהיה גונב לשאר היתומים חפצים ולעיתים רחוקות שבהם היו מוציאים אותם לטיול ג'ו היה גונב לילדים קטנים שפגש בטיול צעצועים וממתקים מבלי שהמשגיחים ישימו לב לכך. ג'ו גדל ולא נתפס אף פעם הגניבה נהפכה למין תחביב שלו,ג'ו היתבגר והתחיל לגנוב גם כסף ותכשיטים שאותם היה מחליף בתמורה לבגדים ואוכל,עבר הזמן וג'ו התחיל לעשן כדי להרגיע את עצמו לפני הגניבות,בבית היתומים לא הרשו לג'ו לעשן אך הוא שיחד את המשגיח של הקומה שלו והמשיך לעשן מבלי שיאמרו לו מילה. בגיל 13 ג'ו נתפס על גניבת ארנק בזמן טיול שדה וקיבל על זה עונש גדול אך להפתעתו בלילה של אותו יום אותם הנערים המיסתוריים עברו ליד בית היתומים ושאלו אותו אם הוא רוצה לבוא ג'ו הסכים מייד בגלל שנמאס לו שבית היתומים מגביל אותו והוא רצה לצאת לעולם הגדול ולהפוך לפושע אמיתי.
מין: זכר.
מומחיות: שוד
הערות/הארות/בקשות/המלצות: משחק סוס מקווה להיתקבל =]



מותר להגיב!!

שם: לאונרדו קמפיי
גיל: 13
רקע: לאונרדו הוא ילד כאשר נולד אמא שלו מתה מחוסר דם , כשהיה לאונרדו בין שנתיים אביו התחיל להפסיד כסף בקזינויים והסתבך עם הרבה מאפיות. בגיל 4 אביו הלך לכלא עקב ניסיון להעלמת מיסים רבים ובגיל 5 נשלח לבית היתומים , במהלך גילאים 5-8 מנהלת בית היתומים הבחינה שלאונרדו הוא סתם עוד ילד רגיל וגלתה שיש לו ידיים חלקלקות וזריזות וגם בעל זיכרון רב כאשר תמיד ניצח את כל הילדים בבית היתומים במשחקי זיכרון.
בגיל 9 לאונרדו שלא זכר כלום בילדותו שמה מכמה ילדים על עברם וכשהגיעו לתורו של לאנורדו לא ידע מה להגיד ולכן החליט לחפש על הוריו. לאונרדו ניסה דרכים רבות לחפש על הוריו אבל המנהלת של בית היתומים קצת הגבילה אותו , בגיל 13 לאונרדו ושאר הילדים שמעו צעקות מהרחוב וראו חבורת ילדים ברחוב אשר הסתכלו עליהם. הילדים האלה הבחינו בילדי בית היתומים וניסו לשאול אותם אם הם מוכנים לצאת מבית היתומים ולהיות אחד מילדי הרחוב , לאונרדו לא היסס והסכים ואמר לעצמו בלב "זהו , זה הצ'אנס האחרון שלי להבין קצת על הוריי , מה יש לי להפסיד?" ואז הם יוצאים לדרך!
מין: זכר
מומחיות: כיוס ,
הערות/הארות/בקשות/המלצות: אחי משחק סוס! , אבל דיי הגזמת "מין: לא, לא בקטע המיני Xd האם הדמות היא זכר או נקבה" מי יחשוב אחרת ? :d

שכנעת אותי עם חוק מספר 6. P:

שם: רוברטו רוסליני (מקווה שזה שם איטלקי מספיק).
גיל: 14
רקע: אני זוכר דלת גדולה ושחורה. אני זוכר קולות של ילדים צורחים. אני זוכר שאישה מבוגרת, בערך בגיל העמידה לקחה אותי מזרועותיו של זר.
קוראים לי רוברטו, רוברטו רוסליני. אני יתום.
אני לא יודע מי הורי, מאיפה אני, המשפחה שלי זה בית היתומים.
הבנתי שעברתי לבית היתומים כי להורי, שלעולם לא יצא לי להכיר, היו בעיות כלכליות, שהפריעו להם בגידול ילדים.
אני לא מאמין בזה.
אבל למדתי להסתדר בעצמי, לא לסמוך על אף אחד. הבנתי שכל אדם הוא אוייב, אלא אם כן הוא מוכיח לך אחרת.
אף פעם לא סבלתי את בית היתומים. הוא היה ריק, ריק וקר.
אף פעם לא הרגשתי שם שייך, שאני שווה שם משהו, אפילו אהבה לא קיבלתי שם.
אהבה.. זה מה שחסר לי מהילדותי.
תמיד בבית היתומים אתה חייב להרביץ כדי להשיג משהו.
והמנהלת הזאת.. היא אף פעם לא הייתה נחמדה אליי.
היה רק מחשב אחד בבית היתומים. זה כבר היה השטח שלי.
כולם ידעו שחדר המחשב הוא מחוץ לתחומם. רק לרוברטו היה מותר להכנס.
ככה למדתי לפרוץ.
בהתחלה פרצתי לאתרים קטנים, שלחתי וירוסים, בקיצור.. רק בשביל הכיף.
אבל זה השתנה. התחלתי לפתח וירוסים קטלניים, שיטות פריצה, הכל בשביל להרגיש שיש לי משהו שאני טוב בו. שיש לי סיבה להיות פה.
ואני גם זוכר את הלילה הזה. הלילה שלא הצלחתי להרדם בו.
שמעתי קולות מלמטה, קולות של נערים.
אחד מהם הציע להם להצטרף.
אני לא יכול לשקר ולהגיד שהססתי, אבל לפספס הזדמנות כזאת... לא יכולתי לסרב.
לנער שהציע לי להצטרף אליו קוראים 'מלך הגנבים'.
הוא לימד אותי את כל מה שהוא יודע, הוא היה כמו המשפחה שלי.
ממנו קיבלתי את החום והאהבה.
מין: זכר
מומחיות: האקינג.
הערות/הארות/בקשות/המלצות: רק בהצלחה במשחק המקורי הזה ^^

שם:אלברט דארק
גיל:13
רקע:אלברט גדל בבית היתומים כילד מבודד מאוד.חבריו תמיד עיצבנו אותו בקללות וירדו עליו והרביצו לו.אלברט החליט לשים לזה סוף.
הוא התחיל להתאמן בלילות ולהראות להם על כל מה שחבר בצעירותו.הוא התחזק משמעותית וכל פעם שהיו מעבנים אותו היה מפרק אותם.הוא נענש קשות כמו:לישון ברחובות ,להנעל בחדר ימים וכד'.כשנעלץ לבלות ברחוב למד את אומנות הכיוס. .כשברח מבית היתומים שינה את שמו לקווין(לא כמו מלכה...).הוא הבטיח לעצמו שיום יבוא וינקום בכל הילדים שנתפלו לו.
מין:זכר
מומחיות:כיוס
הערות/הארות/בקשות/המלצות:להרשם....

שחר-
אחלה של רקע אהבתי מאוד את הקטע שהוא מנצח את כולם בקלפים P:

וולפמן-
חחח מספר 6 זה מה שהניע אותי להפעיל את המשחק הזה P:
קיצור, אהבתי איך שכתבת את הרקע שלך, ממש טוב ומלא פרטים.

אלבז-
רקע מאוד נחמד, אהבתי את הקטע ברחובות P:

תומר-
רשום גם כן. אני אוסיף אותך. ד"א אהבתי, רקע נחמד P:

כולכם רשומים.. אני אערוך את ההודעה הזאת אחרי שאני אוסיף אתכם לרשומים D:


התחלות:

לאונרדו- אתה מתחיל לרוץ ביחד עם כל חבורת הילדים, משאיר מאחוריך את בית היתומים השנוא ובו כל היתומים האחרים שאתה שם לב שגם מביטים בכם רצים דרך החלום בחדרם. אחרי כמה דקות אתה כבר מתחיל לראות שהנער הראשון, בעל המסיכה, מתחיל להעצר. "בוא שנייה אלי, אתה מבית היתומים" הוא אומר וכולם מסתכלים עליך, מחכים שתלך אליו. "תכננתי משהו בשבילך, אני רוצה שתלך אל החנות ההיא ששם, חנות התכשיטים, לפי המחקר שלי היא עדיין פתוחה בשעה הזו ואני צריך שתמצא את בעל החנות ותגנוב מהקופה או מדלפק התכשיטים אחרי הסחת דעתו במהירות." הוא מסביר ומצביע על החנות הקרובה אליכם, בערך 20-50 מטרים לפניכם. "קודם כל לך אל מאוחרי הבניין ותחפש שם הודעה ממני, היא תסביר לך יותר" הוא ממשיך וכולם, חוץ ממך ממשיכים לרוץ קדימה.

רוברטו- כל הילדים וגם אתה מתחילים לרוץ בכיוון מסוים ומתקדמים בערך 100 מטרים שאחריהם הם עוצרים לפקודת מלך הגנבים. "בוא שנייה אלי" הוא אומר לך במהירות ומחכה בחוסר סבלנות מעצבן שתבא אליו כבר. אתה הולך לידו והוא מתחיל לדבר: "אני שולח אותך ועוד שניים לבניין החברה של האחים מריאנו". הוא מסתובב בזריזות ומצביע על בניין שעליו שלט גדול בו כתוב, האחים מריאנו. אתה רואה שעוד שניים מהנערים שמאוחריך מתקדמים לידכם ומחכים בסבלנות רבה להוראות מלך הגנבים. "לכו לשם, אל מאוחרי בניין, יש שם סולם ולמעלה על הגג ישנו הסבר יותר עמוק על המשימה שלכם וגם מקום שממנו תכנסו לבניין עצמו. "אין בעיה!" שני הנערים צועקים יחדיו ומתקדמים במהירות אל עבר הבניין.

אלברט- אתה מתחיל ללכת, לא כמו שאר הנערים אשר רצים להם, אתה מסתכל לאחור אל בית היתומים ועדיין חושב על מה שיכול להיות שיהיה עתידך וגם על עברת בבית היתומים המוזנח, על היתומים האחרים ואפילו על המנהלת המרשעת שהייתה לך. אחרי כמה זמן אתה שם לב שאתה באמת מפגר מאחור אחרי כולם ומחיל לרוץ ולהדביק את הקצב. אתם ממשיכים לרוץ, מתגנבים בצללים ונמנעים מקרבה אל האנשים המועטים אשר מסתובבים ברחובות בשעת המאוחרות האלו של הלילה. אחרי חצי שעה של התחמקות מאנשים וריצה לא מהירה ושומרת על שקט אתם כולכם מגיעים לבית קולנוע נטוש הנראה מוזנח עוד יותר מבית היתומים אפילו. כולם נכנסים ובפנים אתה רואה די הרבה נערים ונערות שעוסקים בדברים שונים אחד מהשני, סדר הגודל של הילדים הוא בערך פי 2 מבית היתומים.

ג'ייק- כולכם מתחילים לרוץ ואתה עוד שקוע במחשבות מטרידות על עתידך בעולם הפשע, מה היה קורה אילו בחרת להשאר בבית היתומים, אתה חושב לעצמך וממשיך, כמו כולם, לרוץ. אתם ממשיכים לרוץ בערך חצי שעה ולא מגיעים לשום מקום, אתה מתחיל להתעייף ומוריד את הקצב עד שאתה בקצב של בחור די שמנמן שמתקשה טיפה לרוץ. "שלום, איך קוראים לך? שמי הוא הורטון" הוא שואל ואומר לך פה אחד, מתנשף בכבדות וממשיך לרוץ לאט ובקצב ה"מיוחד" שלו. אתם ממשיכים לרוץ שניכם אבל אתה מרגיש מוזר לענות לו, אתה לא מכיר אותו בכלל, אם הוא מסוכן, אתה חושב. אחרי עוד 10 דקות כולם נעצרים ואתם מרגישים הקלה רבה שסוף סוף אתם מפסיקים ויכולים לנוח טיפה. "בואו שניכם אלי, הילד מבית היתומים וגם אתה הורטון" הנער עם המסיכה, הנקראה גם מלך הגנבים קורא לכם ואתם מיד נעמדים לידו עדיין טיפה מתנשמים בכבדות. "לכו לבניין ההוא שניכם, לידו בפח הזבל תמצאו הוראות למשימה שלכם" הוא אומר ומצביע על חנות לחומרי בניין קטנה הנמצאת בקצה הרחוב שלידכם.

התחלות פורסמו לכולם!

שם:אזיו (Ezio) אודיטורי מפירנצה
גיל:15
רקע:הי שמי אוזיו ואני נולדתי ב,אין לי מוסג.
תמיד הייתי מבודד וחסר כול חברים מאז שאני זוכר את עצמי הייתי יתום.
ולא היו לי אבא או אמא.
יש לי קצת בעיות אני לא אוהב שאומרים לי מה לעשות.
פעם אחת המנהלת של בית היתומים אמרה לי להביא לה את האוכל ולהוציא את הזבל בשבילה.
ואני ממש לא רציתי היא אמרה לכמה מן השומרים לעלות אותי לחדר וברגע שהם הכניסו אותי לחדר.
דפקתי לאחד בקבוק זכוכית בראש,ולאחד הכנסתי מספרים לעין.
שניהם נהרגו.
מאז לא היו לי חברים.
לא שלא רציתי פשוט כולם פחדו מימני.
אני לא כחם ולא מהיר אין כישרון.
ואני רק יודעה להרוס דברים.
כול חיי רציתי הזדמנות לעזור ולגרום לאחרים אושר.
אך כול מה שניסיתי רק החמיר את המצב.
פעם אחת היה ילד שמו היה אדוארד.
הוא היה גאון וכול מה רצה היה לו אפילו שהיה יתום.
כולם אהבו אותו וכולם רצו להיות חברים שלו.
וזה פשות הרג אותי אז בגלל שלילדים בבית היתומים לא היה כסף וצעצועים.
ורק לו היה אז גנבתי ממנו כמה דברים.
אך באותו זמן הוא ניכנס לחדר וראה אותי.
הוא אמר שהוא יגיד למנהלת.
ואני לא רציתי להסתבך ולכן זרקתי עלו כרית וניסיתי לברוח.
אך בטעות הכרית פגעה במדף שהיה מעלו.
במדף היו כמה סכינים שאדוארד נהג לאסוף.
אך כאשר המדף נפל סכין פגעה לו ברגל.
הוא התחיל לבכות ובגלל שהיתי מאוד מפוחד מהמנהלת פחדתי שיאשימו אותי שדקרתי אותו.
ולכן חתחתי את האצבע שלי כדאי שלא יחדשו בי.
אך לא חשבתי על מה שיקרא.
הייתי מאוד מפוחד ומבולבל מכול הדם והכאבים ולכן דקרתי אותו.
לאחר מיכן הוא מת ולכן זה היה הרצח השלישי שלי.
תמיד הייתי בבידוד ולא יצאתי מהחדר אלה רק בסוף שבועה.
לא היה לי חברים וכולם פחדו מימני.
אני למדתי בחדרי להשתמש בסכינים.
בבית היתומים היה ילד נחה וכולם חשבו שהוא מפגר והתרחקו מימנו.
אני התחלתי להתחבר אלו וגיליתי שהוא גאון.
הוא בנה לי נשקים ממש מגניב.
רובי קשת סכינים וחרבות.
זה ההוה.
זה הסיפור שלי אני הוא אזיו אודיטורי מפירנצה.
מין:זכר
מומחיות:אחר.
כמו שהזכרתי ברקע אני רוצה מומחיות שבא אני הורג אנשים ורוצח אותו (כמו אססין XD).
הערות/הארות/בקשות/המלצות:ניראה משחק ממש טוב.

אלברט- אתה מתחיל ללכת, לא כמו שאר הנערים אשר רצים להם, אתה מסתכל לאחור אל בית היתומים ועדיין חושב על מה שיכול להיות שיהיה עתידך וגם על עברת בבית היתומים המוזנח, על היתומים האחרים ואפילו על המנהלת המרשעת שהייתה לך. אחרי כמה זמן אתה שם לב שאתה באמת מפגר מאחור אחרי כולם ומחיל לרוץ ולהדביק את הקצב. אתם ממשיכים לרוץ, מתגנבים בצללים ונמנעים מקרבה אל האנשים המועטים אשר מסתובבים ברחובות בשעת המאוחרות האלו של הלילה. אחרי חצי שעה של התחמקות מאנשים וריצה לא מהירה ושומרת על שקט אתם כולכם מגיעים לבית קולנוע נטוש הנראה מוזנח עוד יותר מבית היתומים אפילו. כולם נכנסים ובפנים אתה רואה די הרבה נערים ונערות שעוסקים בדברים שונים אחד מהשני, סדר הגודל של הילדים הוא בערך פי 2 מבית היתומים.

אשמח אם תקרא לי קווין...

אלך אל אחת הנערות ואשאל אותה:"הי...שמי קווין אני חדש פה אשמח אם תדריכי אותי בשלביי הראשונים.בתור התחלה..אהההה מי המנהיג???או איפה המגורים וחדרי השינה???

פורסם במקור על ידי Kratos

התחלות:

לאונרדו- אתה מתחיל לרוץ ביחד עם כל חבורת הילדים, משאיר מאחוריך את בית היתומים השנוא ובו כל היתומים האחרים שאתה שם לב שגם מביטים בכם רצים דרך החלום בחדרם. אחרי כמה דקות אתה כבר מתחיל לראות שהנער הראשון, בעל המסיכה, מתחיל להעצר. "בוא שנייה אלי, אתה מבית היתומים" הוא אומר וכולם מסתכלים עליך, מחכים שתלך אליו. "תכננתי משהו בשבילך, אני רוצה שתלך אל החנות ההיא ששם, חנות התכשיטים, לפי המחקר שלי היא עדיין פתוחה בשעה הזו ואני צריך שתמצא את בעל החנות ותגנוב מהקופה או מדלפק התכשיטים אחרי הסחת דעתו במהירות." הוא מסביר ומצביע על החנות הקרובה אליכם, בערך 20-50 מטרים לפניכם. "קודם כל לך אל מאוחרי הבניין ותחפש שם הודעה ממני, היא תסביר לך יותר" הוא ממשיך וכולם, חוץ ממך ממשיכים לרוץ קדימה.

אני בולע רוק ומתחיל להתקדם לעבר הבניין בתקווה שאני שלאחר מכן אני יגלה קצת על ההורים שלי.

רוברטו- כל הילדים וגם אתה מתחילים לרוץ בכיוון מסוים ומתקדמים בערך 100 מטרים שאחריהם הם עוצרים לפקודת מלך הגנבים. "בוא שנייה אלי" הוא אומר לך במהירות ומחכה בחוסר סבלנות מעצבן שתבא אליו כבר. אתה הולך לידו והוא מתחיל לדבר: "אני שולח אותך ועוד שניים לבניין החברה של האחים מריאנו". הוא מסתובב בזריזות ומצביע על בניין שעליו שלט גדול בו כתוב, האחים מריאנו. אתה רואה שעוד שניים מהנערים שמאוחריך מתקדמים לידכם ומחכים בסבלנות רבה להוראות מלך הגנבים. "לכו לשם, אל מאוחרי בניין, יש שם סולם ולמעלה על הגג ישנו הסבר יותר עמוק על המשימה שלכם וגם מקום שממנו תכנסו לבניין עצמו. "אין בעיה!" שני הנערים צועקים יחדיו ומתקדמים במהירות אל עבר הבניין.

"בסדר.." אני אומר קצת מבולבול, עוקב אחרי שני הנערים הנוספים במשימה.