Pokemon GO
עמוד 1 מתוך 2 12 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 15 מתוך 25
  1. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    הודעות: 806
    #1
    pokemon:ghost of wars

    תוכן עניינים:
    *דבר המחבר
    *הקדמה
    *פרק 1-רוח המלחמה ומאמן הפוקימונים
    *פרק 2-אש קאטצ'ם והאחווה האפלה
    *פרק 3-אימת פוקימוני הרוח של סיילנט היל!
    *פרק 4-הרוח של אנתוני!טירת קיוריאן
    *פרק 5-אביר אוליבין נגד רוח המלחמה!הגעתה של נסיכת האוון
    *פרק 6-תקיפת לילה!מי אתה נייטס?
    *פרק 7-שלושה בתחרות אחת! SAX ריידלי


    מדריך דמויות:
    אש קאטצ'ם
    מאמן פוקימונים עקשן מאוד,שחלומו הוא להיות אלוף פוקימונים נודע מאוד,ועם חברו פיקאצ'ו,הוא הפך למאמן פוקימונים בעל כישורים טובים.
    אך לאש יש יותר מכישורים בקרבות פוקימונים...,מאז שהוא נפגע מיריית אקדח שהייתה אמורה להרוג אותו,הוא קם לתחייה אחרי 10 דקות ארוכות ושקטות.
    כדי לעצור ארגון מסויים,ולברר מי רצח את אימו-דלייה קאטצ'ם,הוא חבר אל נייטס פאזון אמלס.
    ומי יודע,אולי יש בו כוח עילאי ואולי לא...

    פוקימונים שיש לו:
    פיקאצ'ו-הפוקימון הראשי של אש,בעל מתקפות חשמל מדהימות,וביניהן המתקפה:מתקפת בולט
    ריאולו-פוקימון מיוחד הננטש בטירת קיוריאן שבסיילנט היל על ידי ארגון "האחווה האפלה",יש לו מכשיר בצורת כפתור המאפשר לו לדבר בשפת בני האדם.ריאולו יודע מתקפות חזקות כמו:מתקפה מהירה וכדור הילה.


    נייטס פאזון אמלס
    ידוע גם כ:"רוח המלחמה",קולל על ידי צל מסתורי שהפך אותו לבעל חיי נצח,אך הפך את גופו לקשיח ביותר,ולקח את הפיסה היחידה המשפחתית שנשארה לו לכל השנים-סניזל,ופועל עם אש קאטצ'ם ועם האחים הצופים-לטיאוס ולטיאס,נגד הארגון המסתורי והנורא:"האחווה האפלה"
    נייטס הוא אדם בעל כישורים מדהימים-זריזות מדהימה,כוח עילאי ורמת משכל יפה מאוד הפכה את נייטס ללוחם קטלני,ועם הלהבים הקטלניים שלו שקיבל מעורך הדין של סבא שלו,עושים את נייטס למכונת הריגה חסרת מעצורים!
    נייטס הוא אדם רציני וקשוח,בעל אינסטיקטים חדים,אך כשהוא רוצה להיות נחמד,הוא יהיה נחמד.

    פוקימונים שהיו לו:
    סניזל-פוקימון מיוחד בעל התקפות שונות משאר בני מינו כמו:טפרי שרשרת

    מיי
    עונה גם לכינוי"נסיכת האוון",מתאמת חזקה ביותר וחברה וותיקה של אש,בזמן שהם טיילו ברחבי מחוז האוון וקנטו.
    כמו אש,היא עקשנית,אך פחות מאש,יש לה עין חדה מאוד,דבר הגורם לה להיות אדם די חשדן.
    מיי,שטיילה ברחבי ג'וטו,הצטרפה לאש ונייטס במסע לעצור את האחווה האפלה,ועם הפוקימונים שלה:בלזיקן,גלקאון ועוד,היא תגיע די רחוק כמתאמת,ואולי כמאמנת אם היא תרצה...

    פוקימונים שיש לה:
    בלאזיקן:הפוקימון הראשי שלה-בעל מתקפות אש חזקות וטוב גם לצורך קרבות.
    ווארטרטל-פוקימון בעל התקפות מים טובות ומסוגננות,ובעל הגנה יפה ומרשימה


    דבר המחבר
    קודם כל,כתבתי את הסיפור בפורום פוקימונים אחר,אז אל תחשבו שאני מעתיק וכאלה
    כבר הרבה זמן שאני צפיתי בסדרה של פוקימון וכל הזמן אותן השטויות-אש והחברים שלו מגלים משהו,צוות רוקט מגיע והם מעיפים אותם,אז יום אחד אמרתי לעצמי:"למה אי אפשר יותר אקשן?,יותר מתח וכאלה"
    ואז עלה לי הרעיון,הרעיון לכתוב את הסיפור הזה,סיפור הנמצא בפורום אחר,אך כמעט ואין תגובות כי לא נראה לי שמישהו מתעניין בסיפורים,אז החלטתי לפרסם את הסיפור שלי פה.
    עוד דבר אחד-אם מישהו רוצה להעיר שיעשה זאת,רק לא בעוקצניות בבקשה,אני רק מתחיל,אז בבקשה.
    בסיפור הזה אתם לא תראו שטויות וכאלה,אתם תראו קרבות פוקימונים,תחרויות וכאלה,אבל אתם גם תראו אקשן,דם ועוד כמה וכמה דברים,אז תיהנו...

    הקדמה

    היקום...,הוא היה ריק בתחילתו,לא הייתה בו שום נפש חיה,רק ביצה אחת...,הביצה הייתה גדולה:היא הוארה באור זהוב,יפה ושמימי,אך החלק השני היה שחור ואפל,בעל כתמי דם טריים,והייתה בה ישות מפחידה ואפלה....,הביצה רמזה לחידה,והישות של היקום רצתה לדעת מה נמצא בתוכה,מה הדבר השמימי,אך האפל שנמצא בתוכה,לכן,ישות היקום השקיעה את מאמציה בלהבקיע אותה,ובסוף,היא הצליחה.
    הדבר שיצא ממנה היה יצור שמימי,בעל כוונות טהורות וחוכמה עליונה,הפוקימון הראשון שנוצר עלי האדמות,שמו היה ארסואס...
    ארסואס ראה את מה שסבב אותו,שממה מוחלטת,והחליט ליצור כוכבים:הוא יצר את נוגה,יופיטר,ועוד הרבה כוכבים,אך האהוב עליו היה כדור הארץ,ולכן,הוא יצר עליו שני זנים:זן הפוקימונים,הזן שהוא היה,וזן חדש,בעל תבונה קצת גבוהה יותר מפוקימונים,ורגישים יותר,אלה היו בני האדם,ארסואס יצר גם אדמה,פרחים,מים,כדי שהפוקימונים יוכלו לחיות....
    אבל,הוא לא היה היחיד...,ארסואס הרגיש לפתע ישות מרושעת,המשתלטת על כמות גדולה מבני האדם והפוקימונים,והתחילה להילחם נגד ארסואס,המלחמה הייתה גדולה,אך ארסואס ניצח במאבק צמוד ביותר וכלא את הישות,שנשארה כלואה בגיהינום,בלי יכולת לזרוע הרס וחורבן......
    עד שהמעשה הנורא ביותר קרה...מעשה שגרם לשינוי נורא עקב רצון עז לחיי נצח,וגרם לשחרור היצור הנורא מכולם...

    ****
    1935.7.23
    ארצות הברית,ניו יורק,
    23:45

    הלילה השחור ששרר בניו יורק עטף אותה בחשכה גדולה,הרבה מהמתבגרים שחיו בניו יורק בילו ברחביה בלהשתכר,לגנוב חפצים,וקרבות ליליים..,אך לא נייטס...,הוא היה בדרך לתחנת המשטרה המקומית,כדי לשתות אם חבריו כוסית וויסקי קטנה,שם חיכה לו הפוקימון שלו,ה"ילד" שלו-סניזל.
    נייטס,או בשמו המלא:נייטס פאזון אמלס,היה חוקר רציחות במשרה חלקית,בזמן האחר שלו הוא היה רוצח שכיר,אך זה לא הפריע לשוטרים שגייסו אותו לשורותיהם,כי הוא היה מחסל רק אנשים בכירים במאפיות מסויימות,אך נייטס לא השתמש בנשקים מודרנים,כמו אקדחים,בזוקות וכאלה,הוא השתמש בלהבים מיוחדים,שאותם הוא קיבל בירושה,ומאז,הוא לא נכשל במשימה אחת....
    נייטס היה אפרו אמריקאי,רציני בקשר לכל דבר הסובב אותו,מה שגורם לו להיות מתבודד רציני,היו לו עיניים ירוקות וקול עמוק,הוא עסק בעבר בכמה מאפיות, דבר שגרם לו להפוך לרוצח שכיר במשרה חלקית.
    בכל מקרה,הוא היה בדרך לתחנת המשטרה,לבקר את חבריו,לא כמו שהוא עושה בכל יום...
    ברגע שעשה צעד אחד לתוך תחנת המשטרה,חבריו צעקו לו"היי נייטס!,בוא לפה חבר"צעק וויל,המפקד שלו, "מגיע מגיע"אמר נייטס בעוד שהוא רץ לחדר המפקד.
    בחדר המפקד היה שולחן ובו בקבוק וויסקי,כמה פוכדורים והרבה כוסיות,נייטס ראה את חבריו חורפים וישנים חוץ מהמפקד,נייטס לא הבין מה פשר הדבר...
    "הנה אתה נייטס, חיכיתי לך" אמר וויל,בעודו מוזג לעצמו וויסקי, "מה לקח לך כל כך הרבה זמן??"
    "רציתי להסתובב קצת ברחובות העיר המפקד"
    "נו נייטס,הרחובות לא ייברחו לך חבר,אתה רואה אותם כל לילה!"
    "אני יודע אבל..."
    "או,תסתום ותשב כבר,אני רוצה לדבר איתך על משהו"אמר לו וויל,נייטס עשה כדבריו בחוסר רצון, הוא לא אהב לקבל פקודות מאנשים.
    "תגיד נייטס,מה הדבר שהכי רצית מכל מה שיש לעולם להציע?" שאל וויל
    נייטס השיב לו בשני מילים:חיי נצח,לנייטס הייתה תאווה לחיי נצח,לחיות מבלי למות,לא לגסוס,לא לדמם,לא למות....,זה הדבר שהוא רצה מכל...
    "זה? נייטס אתה יודע שזוהי אגדה,סתם בולשיט של איזה זקן...."
    "אל תגיד את זה,אני מאמין בבולשיט של איזה זקן או איך שלא תקרא לזה"
    "טוב תירגע!,פשוט תשתה לך וויסקי"
    נייטס סירב בנימוס לוויסקי,"אני צריך ללכת כבר מזמן,יש לי עבודה לבצע,איפה סניזל?"
    "אה,הוא נמצא פה,שמרתי לך אותו,הנה"אמר וויל והושיט לו פוכדור לבן כשלג,ובו נראה פוקימון שובב אך חזק.
    "תודה"אמר נייטס ויצא מתחנת המשטרה לרחובות ניו יורק,פתאום הוא שמע ירייה ובעקבותה צרחה של גבר,נייטס הסתובב לכיוון הפנייה וראה את חנות העתיקות של ברנס,דבר אחד עלה לו בראשו-שוד מזויין.
    נייטס לא בזבז רגע והתחיל לרוץ אל עבר החנות...


    "נו אתה רואה משהו אנתוני?"צעק באגי, "שום דבר באגי,תשגיח על ברנס שלא יעשה שטויות" אמר אנתוני לבאגי.
    אנתוני ובאגי הם שני אחים שעבדו במאפיה הרוסית,שם הם עבדו גם עם נייטס, והיו שלישייה רצחנית ביותר,אך הם גורשו יחד עם נייטס לפני 5 שנים באשמת בגידה.
    "אני אומר לך באגי,זה בזבוז זמן לשדוד את המקום הזה", "למה אתה חושב ככה?,יש פה איזה אוצר שאומרים שיש בו יהלומים שנוצרו מאש גיהינום"
    "יופי!,יהלומים שטניים,מה השלב הבא?!" צעק אנתוני אך פתאום הפסיק לדבר
    "אנתוני?,הכל בסדר שם אחי?" שאל באגי,לא הייתה תשובה,באגי הסתובב וראה לחרדתו את גופתו של באגי ובתוכה שני להבים תקועים בה,"אנתוני!!!!!","כן,אם לא היית שודד את המקום הזה...." נשמע קול מבחוץ,באגי הכיר את הקול היטב...
    "תעזוב אותי נייטס!,אני לא לוקח כסף אז תעוף"
    "אז מה אתה כן לוקח,הא באגי?" שאל נייטס,באותו מתקרב לבאגי, ומחזיק בידו האחת פוכדור,ובשנייה להב חד כתער.
    "זה לא עניינך נייטס!" צעק באגי,"אתה לא רוצה לדעת"
    "תאמין לי,אני רוצה" אמר נייטס וזרק את הפוכדור,ממנו יצא פוקימון שחור כמו הלילה,עם להבים במקום ידיים.
    "סניזל תראה לו מה אתה יודע,אה חבר?" אמר נייטס,סניזל הנהן בנימוס והתקדם לאט לאט אל באגי
    "ניי...נייטס,א.. את..ת..תה יודע שאנחחחנו חברים,נככון?"שאל באגי בחשש,"אני לא יודע,אני בטוח" אמר נייטס ונקש באצבעותיו.
    ברגע שנייטס עשה זאת,להבותיו של סניזל פרצו מידיו עם שרשרת והקיפו את באגי עד שהוא היה שרוי על הרצפה,קשור בשרשראות של ציפורניו של סניזל
    "עכשיו תגיד לי" אמר נייטס,"מה אתה מחפש פה?"
    "הוא מחפש את הכד של ת'ור"ענה הזקן ברנס
    "מה?"
    "זה כד שמכיל את הישות של ת'ור,האח המרושע והאכזרי של בורא הפוקימונים,מי שישחרר אותו יקבל מה שהוא ירצה כל עוד הוא יעשה כפקודותיו.. ו.."
    "יותר מזה אני לא צריך לשמוע" קטע אותו נייטס"המממ,מה שאני רוצה הא?,אני יכול לבקש חיי נצח אבל אני לא אתן אפילו לאיזה שד מכוער לתת לי פקודות" חשב לעצמו נייטס,אך לפתע משהו משך את תשומת ליבו-פרצופו המבוהל של ברנס המביט אל עבר התקרה,נייטס הסתובב לאט לאט ולא האמין למראה עיניו:באותו מקום ששכב באגי כבול,עמד קיקלופ ענקי המיישר מבט אל עבר נייטס,ועל כתפו נמצא סניזל"סניז...."אמר סניזל במבוכה,בעודו קשור לזרוע הקיקלופ.
    נייטס קרא כמה וכמה מיתולוגיות,והוא ידע מה הקיקלופ יעשה,אבל מרוב ההלם,כל מה שהוא הספיק לעשות זה לומר"חר"אך הוא נקטע בעודו הוא נהדף לקיר מהאגרוף הענקי של הקיקלופ.
    נייטס לא איבד רגע,הוא תפס את שני הלהבים שלו ושלח אותם היישר אל זרועות הקיקלופ,הלהבים, נתקעו עמוק מאוד בתוך זרועות הקיקלופ,דבר שגרם לקיקלופ לאבד הרבה דם.
    הדבר הבא שנייטס עשה היה למשוך את הקיקלופ למטה ולהפיל אותו,אך הקיקלופ היה חזק לא פחות מנייטס,מה שגרם לקיקלופ למשוך את נייטס בחזרה ולהעיף אותו אל הדוכן,דבר שהצליח,הקיקלופ הישיר מבט אל נייטס וחייך,אך אז הוא החוויר.
    בעודו מתאושש,נייטס גילה שהוא נפל על משהו קשה,שבור ומלא שרשראות,הוא קם לראות מה זה והוא נחרד לגלות שהוא שבר את הכד של ת'ור,דבר שאמר רק דבר אחד...
    צל ענקי עלה מן הכד השבור ועף היישר אל תוך הקיקלופ וחצה את ראשו לשניים,דבר שהיה מגעיל ביותר,והקיקלופ נפל עם סניזל,שאיתו נמעך.
    המום ונחרד,נייטס הסתכל על השד שהחזיק שעף מולו"אתה שחררת אותי....,יש משהו שאתה רוצה?" אמר קול אפל ומתכתי,"אי..אין שום דבר שאני רוצה!"גמגם נייטס,"באמת?,לפי מה שאני יודע,אתה היית רוצה חיי נצח לא?"אמר הקול בשובבות,"אתה יכול לקבל אותם אם אתה רוצה"
    נייטס לא חשב לרגע"כן כן,אני רוצה חיי נצח,מאז ומתמיד!!!" קרא נייטס בשמחה,"טוב,בבקשה" אמר הקול ונתן לנייטס את מה שהוא רצה מכל-חיי נצח.
    נייטס לא היה מאושר מזה שנים,"עכשיו,הנה מה שאתה צריך לעשות.."אך לפני שהספיק להמשיך קטע אותו נייטס"מה?"
    "אתה קיבלת את חיי הנצח שלך אז עכשיו אתה.."
    "חייב לציית לי,טוב,זה חלק שאני לא אמלא"
    "מה?!"צרח הקול
    "אני לא מפחד ממך שד עלוב,אבל אם אתה רוצה משהו אחר.."
    "שד עלוב?!,זהו זה!,אתה עכשיו תרגיש את נחת זרועי"קרא הקול ולחשש מילים שמשמעותן לא ידועה,פתאום נייטס הרגיש משהו מוזר,הוא הרגיש שעורו משתנה,הופך לקשיח יותר,חזק יותר,סלעי יותר...
    נייטס הבין מה קרה,אך זה היה מאוחר מדי,כי כשהוא הספיק להבין,הוא הפך לחייל חי ונושם העשוי מאבן
    "כל עוד אני חי,אתה תישאר ככה,וכל מה שיקר לך,שייך לי!"אמר הישות ועטפה את הסניזל הקשור לגופת הקיקלופ,"סניזלללל!!!"קרא סניזל,בעודו נעלם בחשכה,והישות נעלמה...
    עייף וממורמר,צלע נייטס אל הרחוב,ולא ידע מה לעשות..
    פתאום,שני אורות הופיעו מהשמיים השחורים,האחד היה בעל גוון כחול אך לבן,והשני היה בעל גוון אדום אך לבן גם כן,האורות התגלו כפוקימונים,אשר עפו אל נייטס.
    נייטס הרים את ראשו ושאל בקול חלוש"מי אתם?"
    "אני לטיאוס"ענה הפוקימון בעל הגוון הכחול
    "אני לטיאס"ענתה הפוקימונית בעלת הגוון האדום
    "אנחנו האחים הצופים אשר על כל מה שמתרחש בכדור הארץ"ענו האחים.
    "אבל מה אתם רוצים ממני?"שאל נייטס בעודו ממורמר
    "אנחנו ראינו את מה שמתרחש בחנות,אבל אנו נוכל לעזור לך לתקן את זה"
    "איך?"
    "אנו נציע לך עסקה,יש ארגון מרושע הקוראים לו האחווה האפלה,הם מקפיאים את חיי הפוקימונים ומוכרים אותם כפסלים,אך אנו חושדים שיש להם קשר לצל שחטף את הפוקימון שלך,תעצור את הארגון,ובתמורה אנו נלכוד את הצל ההוא כדי שתהרוג אותו"
    באי ברירה,נייטס הסכים לעצה,כי הוא ידע שהם יוכלו לעזור לו
    "אבל,יש עוד דבר אחד-אנו לא רוצים שידעו מי אתה,אז מעכשיו אתה לא נייטס.פ.אמלס,אתה נייטס-רוח המלחמה"
    "אני מסכים" אמר נייטס,"אני אעשה זאת"

    וכך פעל נייטס עם האחים הצופים נגד הארגון האחווה האפלה,אך הוא גילה שהמשימה הייתה קשה הרבה יותר ממה שהוא חשב אי פעם,והיום,גורלו יצטלבו עם גורלו של אש קאטצ'אם,שחזר מסינו,שממפגשו עם נייטס,יגרום לו להתהפכות חייו ולכל מה שהוא מכיר.

    בפרק הבא:
    רוח המלחמה ומאמן הפוקימונים!

    נו? מה אתם חושבים
    נערך לאחרונה על ידי ERMAGEDON, 06-29-2010 בשעה 08:04 PM סיבה: הוספת לכותרת
    פרינד קוד:
    פלאטינום:0903-9215-1765
    פנינה:2922-2808-4907

    תרשמו


    grab the sword,and run
    into the heat of day

  2. משתמש גאון
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    שם: מתן
    הודעות: 725
    #2
    התחלה יפה. אני מחכה לראות את הפרק השני

  3. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    שם: סתכל לכיוון דרום-מערב, אני לא נמצא שם.
    הודעות: 693
    #3
    אני אכתוב את זה באנגלית.
    i love the story!
    אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי

  4. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    הודעות: 3,298
    #4
    סיפור יפה מאוד,מחכה לפרק הבא.

  5. bbuuuii
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: עידן
    הודעות: 10,560
    #5
    וואוו!
    זה ממש יפה! אני כבר מחכה לפרק הבא!
    תגיד כשהוא נפגש עם אש זה כבר בשנות האלפיים?

    Spoiler ספוילר



  6. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    הודעות: 806
    #6
    תודה על התגובות,תקשיבו,אני לא אהיה מהראשון עד לרביעי ליולי אז עד אז אל תצפו לפרקים

    פרק ראשון:רוח המלחמה ומאמן הפוקימונים


    2010.6.24

    עברו 75 שנים מאז התקרית של נייטס.פאזון.אמלס,רוצח שכיר שהפך לרוח המלחמה השמימית והאדירה אשר פועל ביחד עם האחים הצופים-לטיאוס ולטיאס,כד לעצור את הארגון המרושע והנורא:האחווה האפלה, אך לפעמים האחים הצופים טעו במודיעין ולא פעם עשה נייטס שגיאה והרג חפים מפשע על סמך שהם היו חיילי הארגון...
    היום,נייטס נקרא כדי לעצור שליחות של הארגון:
    שלושה מטוסים ובאחד מהם פסלים ובהם פוקימונים חיים טסים לעיר סאפרון כדי למכור את פסלי הפוקימונים שחייהם נתקעו בתוך חומר לא ידוע העוצר את תוחלת חייהם,נייטס יהיה חייב להרוס את המטוסים,ולהציל את הפוקימונים התקועים כפסלים ולהחזיר אותם למצבם הרגיל....
    *****
    דרך 27,קנטו
    שעה:13:47

    "כולם להישאר רגועים ולהמשיך לשמור על האוצר"קרא קלינטון,"אדוני אם נוכל..."
    "למהר?,יש לנו מספיק זמן עד ל5 וחצי,אלא אם.." תהה קלינטון,דממה השתררה במטוס,כי כל החיילים ידעו שקלינטון אריאל,מפקד היחידות האווירות,לא האמין ברוח המלחמה ואף זלזל בה,וחייליו ידעו זאת טוב מאוד,כי כל פעם שמישהו הזכיר את שמו של נייטס,רוח המלחמה,אז קלינטון היה מעניש את החייל המסכן ב340.
    אך,קלינטון לא ידע שהוא עשה את הטעות הראשונה שלו בכך שזלזל ברוח המלחמה....

    ******
    אור כחול ולבן הואר בשמיים ועליו נייטס עף היישר לגב המטוס והנחית שם את נייטס,"אתה יודע מה לעשות נכון?"שאל לטיאוס,"כן,אני זוכר טוב מאוד"אמר נייטס בעייפות,"ותזכור,אם תצטרך עזרת חירום,אתה יודע איך לקרוא לנו"אמר לטיאוס ועף לדרכו..
    ברגע שלטיאוס נעלם באופק,התחיל נייטס לחבוט בגב המטוס,עד שהוא שמע חיילים המתחילים לדאוג"זה הולך להיות כיף"אמר לעצמו נייטס וחיכה קרוב קרוב לחלון המטוס...
    בנתיים,החיילים התחילו לדאוג במטוס שעליו עמד נייטס,הם חשבו שמותם עומד להתקרב,אך מכיוון שהם לא רצו לסכל את המשימה,שלחו החיילים את החייל הכי חלש בקבוצה שלהם לחלון לבדוק...
    החייל המסכן התבונן בחשש אל השמיים אך לא ראה שם סימן לרוח המלחמה,אולי זה יום המזל שלי,חשב לעצמו,אך ברגע שהחזיר את ראשו למטוס,שני להבים חדרו דרך ראשו כמו פיתיון על קרס חכת דיג...
    החיילים היו המומים לגמרי,אך פתאום משהו משך את תשומת לבם-הם התבוננו בנייטס המתבונן ברחבי המטוס..
    "לא,אין פה שום דבר"אמר לעצמו,החיילים חשבו שזה זמן טוב לתפוס את נייטס,אך כמובן שנייטס ידע מה לעשות ולמעשה,לנסות לתפוס אותו במצב זה היה הרעיון הכי גרוע שבנאדם יכול להעלות,אך,מכיוון שהם לא הכירו את נייטס הם תפסו את מכונת הירייה הכי קרובה והתחילו לירות,נייטס ידע מה לעשות במקרה זה והחזיר את הלהבים,שעדיין היו תקועים בגופה והשתמש בה כדי להגן על עצמו מאש הירי.
    לרוע המזל של החיילים,אחד מאש הירי של החיילים פגע במערכת הניווט,והמטוס התחיל לבצע נחיתת אונס ישר אל הים,אבל נייטס לא היה מודאג כל כך,לנוכח העובדה שהוא לא היה כבר במטוס...
    נייטס נחת על המטוס השני,וחדר אליו,אך לא מצא כלום-שום חיילים לא עמדו במטוס,לא היו שם פסלי פוקימונים תקועים,רק ערמה גדולה של מכונות ירייה,פתאום הוא שמע צפצוף מכני המגיע מתא הטייס,נייטס הכיר את הצפצוף הזה,והוא ידע טוב מאוד מה היה צריך לעשות.
    במהירות הבזק,לקח נייטס מכונת ירייה וקפץ דרך חלון הזכוכית כדי לברוח מהמטוס שעמד להתפוצץ,בשנייה האחרונה...
    לבסוף נייטס הצליח לנחות על כנף המטוס האחרון,"פסלי הפוקימונים חייבים להיות פה"אמר לעצמו נייטס והתקדם אל עבר חלון המטוס והתחיל לירות.
    כל החיילים שבמטוס התחילו להשיב אש אל החלון,אך נייטס כבר היה בכנף השנייה והתחיל לירות שוב כדי לבלבל אותם,וזה הצליח.
    שני חיילים מתוך עשרה נשארו בחיים עם קלינטון,שהיה בתא הטייס,החיילים התחילו לבכות,אך קלינטון סתר להם"מה אתם,נקבות?!,כבר אמרתי לכם,אין דבר כזה.."אך קלינטון לא הספיק לסיים ורצפת המטוס נפרצה על ידי שני להבים חדים,החיילים מרוב בהלה התחילו לירות,אך מכיוון שהם נבהלו יותר מדי,הידיים שלהם רעדו בזמן הירייה ובטעות,ירו אחד בשני,"אידיוטים,חיל האוויר שלי הם חבורה של בכיינים אדיוטים"
    "כמה שאתה צודק"אמר לו נייטס,בעודו מתנקה לו מהדם של החיילים,"מה אתם יודעים,אתה אמיתי","חיי ונושם"
    "ואני חשבתי שאתה אגדה"אמר קלינטון והמשיך"טוב,אם אתה רוח המלחמה,תוכיח את זה"
    "בשמחה"אמר נייטס ושלח את להביו אל קלינטון המסכן,שני הלהבים נתקעו ברגליו ושפכו לקלינטון הרבה דם,בזריזות מדהימה,משך נייטס את קלינטון לפני שהספיק לצרוח מכאבים ודרך על חזהו.
    "בבקשה רחם עלי,אני אתן לך את כל מה שאתה רוצה"התחנן קלינטון,אך נייטס לא הקשיב,והתחיל להתבונן מסביבו,"אני אתן לך את כל מה שאתה רוצה-זהב,כסף,יהלומים,פוקימונים עבדים.."
    "פוקימונים הם יצורים עם תבונה,כמוך מטומטם"אמר לו נייטס
    "א..אני"
    "תגיד ביי ביי לעולם ותגיד שלום לגיהינום"אמר לו נייטס ותפס אותו בצווארונו והשליך אותו דרך החור במטוס אל תוך הים הפתוח.
    לאחר מכן,התחיל נייטס לאסוף את כל פסלי הפוקימונים והתחיל לשרוק,פתאום,אור כחול הופיע משום מקום ועף היישר אל נייטס"כך אותי אל דרך 1" אמר לו נייטס וקפץ על לטיאוס,"בשמחה" אמר לטיאוס ועף היישר אל דרך 1..
    ********
    געגועיו ועלילותיו של אש קאטצ'ם לא יוכלו להיספר בדרכו אל ביתו עם חברו פיקאצ'ו..
    אש קאטצ'ם היה מאמן פוקימונים,אחד עקשן שאוהב לעזור,עם חברו הטוב והפוקימון הראשון,פיקאצ'ו,הוא טייל דרך קנטו,ג'וטו,האוון וסינו,ועכשיו,הוא בדרכו לעיר פאלט,לבקר את אימו ואת פרופסור אוק החביב,כדי לדעת מה קרה בעיר מולדתו ולנוח בעיקר"כמה זמן לא הייתי בבית,בטח יהיה נחמד לנוח שמה נכון פיקאצ'ו?" שאל אש,"פיקה פיקה"ענה לו פיקאצ'ו בשמחה,בעודו נמצא על כתפו של אש,אך משהו משך את תשומת ליבו של פיקאצ'ו-מטוס שמתרסק אל תוך דרך 1,גם אש ראה אותו,ולכן השניים הלכו לבדוק אותו...
    ******
    "וואה"התפלא אש מהמסוק המרוסק והתחיל לבדוק את תכולתו,הוא נכנס למטוס המרוסק ולא מצא שם כלום חוץ מערמה גדולה של נשק,"מה לעזע..."אש תהה,הילד היה בן 15,אז יש סיכוי שהוא התחיל לקלל פה ושם..
    פתאום הוא התחיל לשמוע צעדי ענק,צעדים המרעידים את האדמה כמו שטיח,אש ידע שזה לא משהו טוב"פיקאצ'ו תיכנס לתיק,לא נראה לי שכדאי שניתקל בדבר הזה"אמר אש,פיקאצ'ו עשה כדבריו ונכנס לתיק,אך לפני שהתחיל לעשות צעד אחד,נשמעה ירייה ואש הרגיש כאב חד בכתפו,"שיט"אמר אש והתעלף עם כתפו המלאה בדם.
    ******
    "לטיאוס,קח את הפוקימונים ותשחרר אותם עם לטיאס,אני צריך ללכת"אמר נייטס בעודו קופץ מלטיאוס,לפני שהספיק להתנגד ללטיאוס.
    נייטס התחיל לקפץ על העצים ומשהו משך את תשומת-קיקלופ ומולו ילד עם כתף מדממת,נייטס לא בזבז רגע וקפץ היישר על ראש הקיקלופ.
    הקיקלופ התחיל להשתגע ולרוץ ולחבוט בראשו,אך לנייטס הוא לא הזיז בכלל.נייטס שלף את להביו ותקע אותם בתוך עין הקיקלופ,הקיקלופ התחיל לרוץ ולהשתגע אבל זה לא עזר לו בכלום...
    לבסוף,הקיקלופ צנס על עץ והתרסק,נייטס שלף את הלהבות מראש הקיקלופ ורץ היישר אל הילד.
    נייטס החדיר את ידו אל הכתף המדממת בניסיון לשלוף את הכדור שנורה,הילד פלט זעקת כאב,אך עד שהוא הצליח,זה היה מאוחר מדי,"הוא מת...."הוא לחשש והתחיל לקלל בכל שפה שהוא הכיר,פיקאצ'ו שהיה שם התחיל ליילל,הוא ידע שהילד מת,לפחות ככה הוא חשב....

    ****
    אש התעורר בתוך מסך שחור ואפל לגמרי,"הלו?,יש כאן מישהו?"הוא שאל והתחיל לגשש בחשיכה,פתאום הוא הרגיש משהו שונה בכתפו,הוא גשש את כתפו וראה שהיא לא מדממת,פתאום אש ראה את האישה הכי יפה שהוא ראה בחייו...
    "זמנך עדיין לא הגיע...,אתה לא אמור למות......אתה חצי אל"היא אמרה ונעלמה,ואיתה נעלם המסך השחור,ואיתו התעלף אש......

    הפרק הבא:אש קאטצ'אם והאחווה האפלה!

    נו איך?
    פרינד קוד:
    פלאטינום:0903-9215-1765
    פנינה:2922-2808-4907

    תרשמו


    grab the sword,and run
    into the heat of day

  7. משתמש גאון
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    שם: מתן
    הודעות: 725
    #7
    יפה! יש לי הרגשה שבסוף יגלו שקלינטון לא מת והרעים ימצאו אותו ויהפכו אותו לאחד מהם. זה יהיה נחמד.
    אהבתי גם שהכנסת את אש ושהוא כנראה גם יהיה מהדמויות הראשיות.

  8. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    הודעות: 806
    #8
    חברה פרק חדש מקווה שתאהבו

    פרק 2-אש קאטצ'ם והאחווה האפלה

    הדבר הראשון שאש ראה כשפקח את עיניו הוא יצור מוזר המקלל ברוסית,ספרדית,עברית ועוד כמה שפות,"אממ סליחה?,מי אתה?"שאל אש,היצור הסתובב לאט לאט והתבונן באש בפליאה"מה?,אבל זה בלתי אפשרי...,אני ראיתי אותך מול העיניים שלי מת,אתה...אתה..אמור להיות מת!"הופתע היצור,אש התחיל להיזכר באירועים שחווה לפני כ10 דקות,"כן,אבל אני חי...,מוזר"מלמל לעצמו,פיקאצ'ו רץ אל אש ונתן לו חיבוק גדול"כן חבר,גם אני שמח שאני בחיים" אמר אש לפיקאצ'ו,"מה שמזכיר לי...,תודה שהצלת אותי,אבל מי אתה?",היצור התבונן בקרירות היישר אל אש,"היי,רק שאלתי מי אתה,זה הכל"אמר אש בפליאה,"מידע מסווג" אמר היצור,"מה זאת אומרת?","מידע מסווג,משהו שאתה לא יכול לדעת"
    "אבל רק שאלתי את השם שלך"
    "היי"תקף היצור,"אם אני לא הייתי פה ומוציא לך ת'כדור הדפוק מהכתף המדממת שלך,היית גומר כארוחת ערב לקיקלופ שעיר ושמן" אמר היצור
    "קיקלופ?"נחרד אש,הוא חשב שהוא הזה,"אתה אומר שקיקלופ ניסה לאכול אותי?!"
    "כמעט"אמר היצור והלך לו,אך אש לא הסתפק בזה,הוא רצה תשובות...
    "איך לעזאזל הופיע קיקלופ שעיר ושמן בקנטו?,זה יצור דמיוני!" קרא אש,אך היצור התעלם ממנו,אש לא וויתר,"היי,אתה יודע,אם אתה יודע משהו אז כדאי שתסביר לי כי אתה.."
    "חייב לי תשובות?,ילד,אני לא חייב לך שום דבר אז תשתוק ותן לי להמשיך בחיים אוקיי?"אמר היצור והלך לדרכו.
    "בסדר,אבל אם אתה תראה אותי אתה לא תצפה ממני לעזרה כשאתה תיפגע"צעק אש וחזר לכיוונו לעיר פאלט,"זה יהיה בלתי אפשרי,אני בעל חיי נצח"גיכך לעצמו היצור והלך בדרך ההפוכה מזו של אש....


    בעודו מתקדם לוירדיאן,נייטס נתקל בשלולית ויושב לו מולה,"איזה ילד מוזר"חשב לעצמו נייטס בעודו נח על גזע עץ,פתאום הוא ראה משהו בבבואה,דרקון בעל גוון כחול לבן היה מאחוריו והביט בו,ואיתו משמאל הופיע עוד דרקונית עם גוון אדום לבן,הנמצאת ליד אחיה.
    "אם אתם רוצים לדעת על המשימה, עשיתי אותה בלי בעיה" אמר נייטס בשלווה אל האחים הצופים,אך הם התבוננו בנייטס ויישרו אליו מבט כועס, "מה?, הייתה לכם בעייה עם שחרור הפוקימונים מהפסלים?" שאל נייטס בפליאה,"לא, מה שמפריע לנו זה איך שהתנהגת לאש..."אמרה לטיאס...
    "מי?"
    "הילד המדמם,למען השם!"זעק לטיאוס והמשיך,"למה נפנפת אותו והמשכת בדרכך?!"
    "אממ...,זוכר לפני 75 שנה ,שאמרתם לי לשמור על זהותי בכל מחיר?!"צעק נייטס בחזרה
    "רק למי שאנחנו לא מכירים"
    "נו?,אז מה עשיתם איתו" לגלג נייטס,"הוא עזר לכם לנצח בלוטו?!,או אולי ראיתם איתו איזה סרט קטן,ושחכתם לקחת כסף והוא התחיל לצרו..."
    "הוא הציל את הבית שלנו וגם את אחי אילולא הוא לא עבר שם..." קראה לטיאס בכעס
    "....,בסדר" אמר נייטס במבוכה,"אז להגיד לו שאני שליח שלכם?","לא, הוא יודע יותר מדי,וכדאי לך למהר" אמרו שניהם ביחד
    "ל..למה?
    "תעלה את העצים ותסתכל ימינה,אש נמצא בעיר פאלט"אמרו השניים
    "ותיזהר"הוסיפה לטיאס והם נעלמו להם
    נייטס לא הבין במה מדובר,הוא התחיל לטפס על העץ הקרוב ביותר והסתכל אל עבר העיר פאלט,אחר כך הוא הסתכל ימינה ומשהו משך את תשומת ליבו:ענן ריצה אדיר המתקרב אל העיר פאלט,נייטס כבר ידע מה זה:מפלצות,מפלצות ומפלצות...
    "כוס אוחתק" קלל נייטס והתחיל לרוץ לעבר העיר פאלט.


    הדבר הראשון שאש שמע כשהגיע לעיר פאלט היה...כלום...,גם הריח,הוא לא ראה גם שום דבר,כאילו העיר ננטשה"מוזר" אמר לעצמו אש,בעודו עמד בכניסה לביתו...
    "אני בבית אמא" קרא אש בשמחה בעודו נכנס לבית,פיקאצ'ו שלו הריח משהו מוזר,משהו לא טוב,משהו רקוב....
    אש התחיל להסתובב בבית,הוא חיפש בכל חדר:בחדרו,בחדר הכביסה,אך לא מצא אותה בשום מקום...
    "היא בטח בסידור..."חשב אש אך מחשבתו נקטעה כשדרך על משהו,אש הסתכל וראה משהו שהוא לא ציפה לו-דם..,ברגע זה,נחרד אש,כי הוא לא רצה שהרעיון שעלה במוחו בעקבות הדם יהיה נכון..
    אש התחיל לעקוב אחרי שביל הדם וראה שהדם הגיע מהארון,אש פתח את הארון וראה משהו שגרם לו להתחרט על פתיחת הארון-גופת אימו המלאה בדם,אש התחיל להזיל דמעות,פיקאצ'ו ידע שזה זמן קשה בשביל אש...
    אש צעד אל הסלון,לראות משהו שישפר את הרגשתו,אך זה לא עזר.פתאום משהו משך את תשומת לב של אש-מבזק חדשות על שלושה מטוסים שהתרסקו.
    "..ולא נמצא אף ניצול"אמרה הכתבת והמשיכה"המשטרה חושדת בכך שזה לא קרה בטעות,אלא שמישהו חיבל במטוסי החברה אחוות נאו והרג את כל הנוסעים,הנה תמונות שצילם תייר ממטוס עובר אורח" אמרה הכתבת ..,אש התבונן בתמונות טוב טוב,"היי,זה דומה ל..." ואז משהו היכה בו-היצור שהציל את חייו בדרך 1, הוא בטח יודע משהו על מות אמו.
    אש לא בזבז רגע" בו פיקאצ'ו,הולכים","פיקה?" שאל פיקאצ'ו בתהייה מה הוא חיפש.אש התחיל לארגן את התיק ואת כובעו כדי למצוא את היצור שחייב לו כמה תשובות,אך ברגע שפתח את הדלת משהו נתקל בו.
    "הנה אתה,תקשיב,אין לך הרבה זמן אז כדאי ש..."אמר היצור אך אש קטע אותו,"אתה!"אמר אש ותפס אותו בידו "תקשיב לי ותקשיב לי טוב טוב,כדאי לך להסביר את כל הקטע הזה עם הקיקלופ אחרת.."
    "אחרת מה?" שאל אותו היצור,"תקשיב ילד,אני צריך שתתחבא,הם באים לצוד אותך,ואם תחייה,אתן לך את ההסבר שאתה צריך"אמר היצור,בחוסר רצון הסכים אש לדברי היצור והלך למעלה לחדרו והתחיל לחשוב על מקום להתחבא,אבל ממה?,ולמה? התחיל לחשוב אש,אך מחשבותיו נקטעו כשהרגיש משהו שנושם על עורפו,נשימה מצחינה המריחה מדם,אש הסתובב לאט לאט ונחרד למראה היצור.
    זה היה האנדום,אבל לא האנדום רגיל-עורו השחור לא היה ובמקומו היה בשר חי המטפטף דם,ניביו של ההאנדום המעוות היו חדים כמו סכין,ועיניו היו שחורות לגמרי.
    ההאנדום תקף בנשיכה על אש,אך אש היה זריז יותר ובעט בו,"פיקאצ'ו מכת ברק!" קרא אש,פיקאצ'ו שלח אל ההאנדום מכת ברק אך זה לא הזיז לו הרבה,האנדום השיב בלהביור,אך פיקאצ'ו התחמק,"צא מתקפה מהירה!" אמר אש ופיקאצ'ו פתח בריצה מהירה ופגע בהאנדום,שהתעלף מהמכה המהירה,"זהו זה?,חשבתי שיהיה יותר.."חשב לעצמו אש אך נקטע בעודו רואה 5 האנדומים מעוותים המגיעים מחלונו,והתחיל לקרוא לעזרה,"פיקאצ'ו תתרחק מהם!"קרא אש לפיקאצ'ו ופיקאצ'ו עשה כדבריו.
    ההאנדומים המעוותים התקרבו לאט לאט עם שיניים חשופות,אך לפני שהם התחילו לתקוף,שני להבים חדרו דרך גופם במכה אחת.
    אותו היצור הצליח במזל לעצור את ההאנדומים שעמדו לאכול ארוחת ערב,"תודה שוב" אמר אש,"אין בעייה,וכנראה שאני חייב לך התנצלות"אמר היצור והמשיך"השם שלי הוא נייטס,מי אתה" שאל אותו נייטס,"אני אש,מאמן פוקימונים" אמר אש בחיבה ולחץ איתו יד,אך הלחיצה נקטעה בעוד שהבית רועד,נייטס הסתכל החוצה וראה 3 קיקלופים הדוחפים את הבית,ומאחוריהם גדוד שלם של האנדומים מעוותים,נייטס הסתכל מימינו וראה עמודי חשמל,ועלה לו רעיון קטן.
    "תטפס עלי"
    "מה?"
    "תטפס עליי ואני אוציא את שלושתנו מפה"אמר נייטס ושלף את להביו,אש התחיל לטפס על גבו של נייטס וקרא לפיקאצ'ו להיכנס לתיק.
    נייטס שלח את להביו אל חוטי החשמל ונתלה עליהם בשקט כדי שאויביו לא ישימו לב,לבסוף,נייטס הגיע ליציאה מפאלט והתחיל לברוח יחד עם אש ופיקאצ'ו.


    לאחר שעה של ריצה,ישב אש,מתנשף ומזיע,על הדשא,לעומתו,נייטס עמד והביט בשמיים,"אתה לא התעייפת?"שאל אש בפליאה,"בכלל לא,אימנתי את עצמי לא להתעייף,אני מתעייף אם אני רץ 10 שעות רצוף ביום בעלייה" אמר נייטס,אש הסתכל עליו עם פה פעור ולא ידע מה להגיד,"אתה רוצה את התשובות שאני חייב לך?" שאל אותו נייטס,"או כן,אז.." אמר אש,"טוב,אז ככה" אמר נייטס והמשיך:
    "אני נייטס,ואני עובד עם הממשלה כדי לעצור ארגון פשע העונה לשם:האחווה האפלה,ארגון זה מסווה את עצמו בכך שהוא עונה לשם כיסוי:אחוות נאו-ארגון המתעסק במוצרים רפואיים וכו'"אש שרק מהתרשמות.
    "בכל מקרה,הארגון הזה עוסק בהפיכת פוקימונים חיים ונושמים לפסלים ומוכר אותם לאנשים בכל רחבי העולם,אך אני גיליתי שיש יותר מזה","מה זאת אומרת?" שאל אותו אש,"היצורים שתקפו אותך בחדר שלך,הם הזכירו לך פוקימון מסויים?",אש חשב לרגע ואז נחרד,"אתה בעצם אומר לי ש..","בדיוק,הם הופכים פוקימונים למוטציות".
    "אתה לא רציני,זה...זה....התעללות בפוקימונים!"זעם אש,"מה לעשות,הארגון הזה חושב שהוא מעל החוק"
    "אז מה עושים?"
    "קודם כל עוצרים את אספקת התקציב שלהם,אנו צריכים לעצור את אספקת האדוונטל"
    "המה?"
    "זה חומר שמתפשט על יצור חי ומקפיא אותו,החומר לא טוב עם אוויר,לכן,כמה שפחות אוויר,ככה יותר טוב"
    "אז איפה נמצא את האספקה?"
    "אני קבעתי להיפגש עם איש קשר,הוא ימסור לי את המודיעין למיקום האספקה,מקום הפגישה נמצא במרכז הפוקימונים שבוירדיאן" אמר נייטס בעודו מצחצח את להביו.
    "אוקיי" אמר אש "אבל יש לי שאלה?"
    "רוץ"
    "אם אתה מספר לי את זה,זה אומר שאנחנו צוות?"
    נייטס שתק לרגע וחשב,"מה אתה חושב אש?",אש חייך אליו בעודו ליטף את פיקאצ'ו,"אל תדאג,אני לא אאכזב אותך נייטס"אמר אש.
    "אני יודע שלא"אמר נייטס,קיפץ אל ענף עץ והתחיל לישון
    "לילה טוב גם לך"אמר אש ושכב על הקרקע ונרדם

    אז כנראה שנייטס מצא לעצמו שותף להרפתקה,אותו הדבר לאש,שניהם ידעו שהמסע הולך להיות ארוך וקשה,אבל הם ידעו שיש להם אחד את השני...

    בפרק הבא:אימת פוקימוני הרוח בסיילנט היל!
    פרינד קוד:
    פלאטינום:0903-9215-1765
    פנינה:2922-2808-4907

    תרשמו


    grab the sword,and run
    into the heat of day

  9. משתמש גאון
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    שם: מתן
    הודעות: 725
    #9
    אחלה פרק אבל עשית את זה כאילו אש שכח מאמא שלו די מהר

  10. bbuuuii
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: עידן
    הודעות: 10,560
    #10
    ממש אחלה פרק! אני ממש בכיתי כשאש ראה את אמא שלו.... מחכה להמשך...

    Spoiler ספוילר



  11. bbuuuii
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: עידן
    הודעות: 10,560
    #11
    ממש אחלה פרק! אני בכיתי כשאש ראה את אמא שלו... מחכה להמשך....
    ומי שמעליי צודק אש שכח מהר מידי מאימו....

    Spoiler ספוילר



  12. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    הודעות: 806
    #12
    בוויזל השולט,לא לעשות דאבל בבקשה ><,הנה פרק שלישי

    פרק 3:אימת פוקימוני הרוח בסיילנט היל!

    2010.6.25
    העיר וירדיאן,קנטו

    העיר וירדיאן,עיר בעלת מכון פוקימונים מצליח וחזק ביותר המנוהל על ידי אגטה,שהייתה אליט פורית בעבר וכיום מנהלת את מכון וירדיאן.
    "..."שתק אש למראה העיר,"מה קרה?" שאל אותו נייטס,"שום דבר,אני פשוט..."אמר אש ויישר מבט אל הרצפה,"...,זו אמא שלך נכון?"
    "כן...,אבל למה דווקא היא?"
    "אני מאמין שהיא סוג של קורבן מלחמה,ככה הארגון קורא לנפגעים חפים מפשע"
    "אני נשבע לך,אני אהרוג את מי שעשה זאת"אמר אש ודמעה זלגה מעיניו
    "תקשיב,אני מציע לך להתקדם,למרות הקושי,מי שעשה את זה חושב שאתה תבכה כדי יהיה לו זמן לעבור לצעד הבא"
    "מהו?"
    "אין לי מושג...,בכל מקרה, כדאי לך להתגבר על זה,אחרת זה יעכב אותך"אמר נייטס בעודו מתקדם אל מרכז הפוקימונים,בחוסר ברירה הסכים אש ובא איתו.
    ברגע שאש ונייטס נכנסו למרכז הפוקימונים,אש רץ היישר אל האחות ג'וי,בעוד נייטס מתיישב בשולחן
    "שלום האחות ג'וי,יש לך קופסה של אוכל לפיקאצ'ו שלי?"שאל אש את ג'וי,אבל לפני שהיא הספיקה לענות,נייטס סימן לאש לבוא,"מה?,אתה לא רואה שאני באמצע משהו?" אמר אש בכעס,"אם אתה צריך אוכל לפיקאצ'ו שלך,יש לי משהו שימלא לו את הקיבה ליומיים שלמים",אמר נייטס ושלח יד אל נרתיק הלהבות שלו,"שם אני מחזיק כל מיני חפצים ומאכלים שיעזרו לי" אמר והוציא משם פרי כתום כחול,בעל ריח משביע,נייטס נתן את הפרי לפיקאצ'ו ופיקאצ'ו התחיל לאכול בשמחה"פיקה פיקה!"קרא פיקאצ'ו בשמחה, בעודו הוא נהנה מהפרי.
    פתאום נשמע גיהוק מדלת הכניסה של מרכז הפוקימונים,נייטס הסתכל לשם,"אוי לא,רק לו הוא" אמר נייטס בתסכול,"מי זה?" שאל אש,"זה ג'ונ אן רולה" אמר נייטס והמשיך"איש המודיעין הכי טוב שיש אבל הבנאדם הכי שיכור שראית בחיים שלך,יאללה בוא" אמר נייטס והלך לכיוון ג'וני אן רולה.
    "היי ג'וני" אמר נייטס,האיש השיב בגיהוק ואמר"מה נשמע אמלס?,מה ת'ה מחפש אמיגו?","אתה מכיר את הארגון האחווה האפלה?" האיש גיהק והנהן,"יופי,אני צריך שתגיד לי איפה מאכסנים את אספקת האדוונטל" אמר נייטס,האיש התחיל להקיא וכשסיים הוא אמר שני מילים שהחרידו את נייטס:"סיילנט היל" אמר והתחיל ללכת לכיוון ג'וי.
    "בוא" אמר נייטס לאש והתקדם לעבר היציאה בעודו רועד, אש שם לב לזה והתחיל לשאול"מה זה סיילנט היל?".
    נייטס קפא במקום,"אתה לא רוצה לדעת" אמר והמשיך ללכת,אש ידע שזה יעבור לו,וכשזה יקרה,הוא ישאל.
    נייטס התחיל ללכת לכיוון אינדיגו,ואש הלך בעקבותיו,בסוף הוא עצר ואמר"תעלה על הגב שלי",אש עשה כדבריו,נייטס התחיל לקפץ על גגי מבנה אינדיגו עד שהגיע למחוז ג'וטו."מעניין מה אנחנו עושים בג'וטו" חשב לעצמו אש.

    לאחר חצי שעה של קיפוצים וריצות,הגיעו הצמד לעיר אוליבין,נייטס הוריד את אש ושניהם ישבו על ספסל ונייטס התחיל לדבר:"אש,אני צריך שתישאר פה","מה?" שאל אש,"אני צריך שתישאר פה,סיילנט היל זה לא מקום לילדים כמוך" אמר נייטס בקרירות.
    "קדימה נייטס,אני שרדתי מלא מקומות גרועים מהסיילנט היל הזה,מה כל כך גרוע בו?"
    "לא אכפת לי,אני לא רוצה שתגמור כמו אמא שלך"
    "תודה שהזכרת לי" מלמל אש,ולמראהו נאנח נייטס והסביר:"סיילנט היל זה מקום שהייתי בו כמה פעמים,וייחלתי לעצמי שלא אחזור לשם..." אמר נייטס והמשיך"סיילנט היל היה במקור ישוב שהצטיין בפורימוני הרוח והאופל שלו...,אך יום אחד מאמן אחד הגיע לעיירה ומשום מה שרף אותה עד אפר,אך משהו קרה לעיר,כמה מאמני רוח שרדו והם החליטו להישאר בסיילנט היל ולשמור עליה מכל צרה.."
    אש קטע אותו ושאל"אז איך זה שהאחווה האפלה הצליחה להשיג את האספקה שלה?"
    נייטס שתק וחשב,לבסוף הוא ענה לו:"אין לי מושג,בכל מקרה,מי שנכנס לסיילנט חתם את סופו,ולא הייתה משם דרך חזרה..."
    "איך?"
    "מאמני הרוח המאוחדים משתמשים בפוקימוני הרוח שלהם כדי לגרום לפולש להשתגע ולהרוג את עצמו"
    אש נחרד כששמע זאת,עכשיו כשהוא חשב על זה,הוא לא כל כך רצה להיכנס לשם,אך הוא הבטיח לעצמו שהוא עם נייטס אש ובמים.
    לבסוף נייטס קם והתחיל ללכת לחוף אוליבין,אש הלך בעקבותיו,נייטס הסתכל על אש והבין שהוא לא מתכוון לוותר,אז הם התקדמו ביחד.

    חוף אוליבין היה מקום די שמח,ילדים שחו ושיחקו אחד עם השני,מאמני פוקימונים ניסו לתפוס פוקימוני מים, ואחרים פשוט השתזפו.
    אך נייטס ואש לא באו לשם במטרה זו,"רגע,איך מגיעים לסיילנט היל?" שאל אש,נייטס לא ענה והלך עד ששניהם הגיעו לגבעה,נייטס לא הוסיף מילה והתחיל לטפס,אש טיפס בעקבותיו..
    פתאום אש הריח משהו שרוף,ריח של אפר,עלתה בראשו אפשרות אחת-הם הגיעו.נייטס תפס בקרקע ועלה עליה,ועזר לאש לעלות לאדמה,מולם עמד חצי שלט המלא באפר ועליו כתוב:סיילנט היל,מקומם של______הרוחות.
    אש נבהל למראה השלט"אל תדאג,אני אעזור לך לעבור" אמר נייטס אך בפנים חשש שהוא יתקע שם לנצח,מאחר שהוא בעל חיי נצח...

    מה שאש ראה מולו היה מעבר למציאות-עיר שרופה למוות ובכביש היו כמה וכמה גופות,להקה של אבסולים עברה בכביש,ואש ידע שזה סימן גרוע מאוד.כתמי דם טריים היו מרוחים על המבנים שהיו שרופים למחצה,נייטס כנראה שם לב לעור הברווז שנוצר מהחרדה של אש,"אם אתה חושב שזה מפחיד,נראה איך תגיב לערמת הרגליים" אמר והמשיך,"אז...איפה הם?"
    "איפה מה?"
    פוקימוני הרוחות?"
    "כנראה שהם לא יופיעו בקרוב"
    אש ופיקאצ'ו נאנחו להקלתם,הם חשבו שהם הולכים למות 5 דקות אחרי שהם נכנסו,פיקאצ'ו הסתכל לעבר הרחוב וראה משהו שהקפיץ אותו,פיקאצ'ו התחיל להצביע אל עבר הערפל,"מה קרה חבר?","הוא מתריע"
    "מתריע למה?"
    "על בואם" אמר נייטס,"בוא לסמטה מהר!" אמר נייטס,אך אש קפא במקומו,כי מה שהוא ראה גרם לו לקפוא כמו פסל-אותה גופה של אימו,נראתה כמהלכת אליו,נייטס ראה זאת,והתחיל למשוך את אש איתו,"זו רק אשליה,תתעורר אש!"אמר נייטס בעודו מושך את אש לסמטה וסותר לו,אך זה לא עזר,"מצטער חבר" אמר ונתן לאש אגרוף,דבר שכנראה העיר את אש בזעקת כאב,"התעוררת?,יופי עכשיו בוא!" צעק נייטס והתחיל לרוץ ולגרור את אש.
    יותר ויותר רוחות התחילו להופיע ולרדוף את נייטס ואת אש,נייטס ניסה להתחמק מכמה שיותר רוחות בדרך,אך עם כמות הרוחות שהופיעו,זה היה בלתי אפשרי.
    לבסוף,גנגר אחד הצליח לתפוס את נייטס והאט אותו,ועוד פוקימוני רוח התחילו לקפוץ עליו ונערמו עליו,עד שבסוף,נייטס לא יכל לזוז,אש התחיל לבעוט בהם בייאוש,בעודו מגן על פיקאצ'ו שלו,אך רגע לפני שאש התחיל להשתגע,נשמעה צעקה חדה שגרמה לרוחות לסגת,נייטס לא הבין במה מדובר....,הוא הסתכל מסביב וראה רוח מוזרה,אחת שלא גרמה לו להיבהל...,אחת שהוא הכיר...

    בפרק הבא:הרוח של אנתוני!,טירת קיוריאן
    פרינד קוד:
    פלאטינום:0903-9215-1765
    פנינה:2922-2808-4907

    תרשמו


    grab the sword,and run
    into the heat of day

  13. משתמש גאון
    תאריך הצטרפות: Jul 2009
    שם: מתן
    הודעות: 725
    #13
    פרק טוב. איזה עיר מגניבה

  14. bbuuuii
    תאריך הצטרפות: Apr 2010
    שם: עידן
    הודעות: 10,560
    #14
    וואוו מעניין מי זאת הרוח הזאת ואיך הוא מכיר אותה...
    אגב בששר לדאבל זה היה סוג של תקלה אני כתבתי משהו וזה העלה את זה ולא שמתי לב ואז המשכתי לכתוב וזה העלה את השני... אז סליחה....

    Spoiler ספוילר



  15. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Aug 2008
    הודעות: 806
    #15
    טוב חברה,כמו שאמרתי לכם,מה-1 ליולי עד ל4 ליולי אני אהיה מחוץ לארץ אז אל תצפו לפרקים בתאריכים אלה,הנה הפרק הרביעי

    פרק 4-הרוח של אנתוני! טירת קיוריאן
    הרוח של אנתוני ריחפה לאט לאט אל נייטס,"....,קשה לי להאמין שיש לך משהו לחפש פה,אחרי שרצחת אותי לפני 75 שנים" אמר אנתוני בכעס,"אנתוני,מ..מה אתה עושה פה?" שאל נייטס בתהייה,"אתה אמור להיות ב..."
    "גיהינום?,הייתי בדרך לשם,אבל אני נשארתי תקוע פה,והאמת,הגיהינום עדיף לי מפה" אמר אנתוני בכעס,אש ופיקאצ'ו הביטו ברוח של אנתותי בפליאה,"אתה מכיר אותו"שאל את נייטס,"כן,אבל זה לא העסק שלך"
    "מה קרה נייטס?,לא קשוח כמו פעם?" גיחך אנתוני,בעודו מביט על הפיקאצ'ו המבוהל,"אתה לא רוצה שאכאיב לך נכון?" אמר נייטס בזעם,"כבר שכחת שאני רוח,ידידי,או שעלי להגיד-חבר שהרג אותך"
    נייטס שחק שיניים,אך אש הרגיע אותו"אין לנו זמן לזה,אנחנו צריכים למצוא את אספקת האדוונטל"אמר אש,נייטס הנהן והמשיך להתקדם.
    "וואו וואו וואו" קרא להם אנתוני,"אתם מחפשים את האדוונטל של האחווה האפלה הא?","מה כבר אתה יודע?" אמר אש,"דווקא ציפיתי לתשובה מנייטס,אבל אם אתה זה ששואל,אני הייתי "אחראי" על מיקום חציבת האדוונטל,ואני עדיין יודע אותו" אמר אנתוני בגאווה,"מרשים,עם כמות אינטליגנציה כמו שלך,הייתי בטוח שתשכח אותו" לגלג עליו נייטס,"נייטס,הוא יכול לעזור לנו","יכול,אבל הוא לא יעשה זאת אלא אם כן משהו יצא לו מזה" אמר נייטס,"וכרגיל אתה צודק!" אמר אנתוני ומחא כפיים,אך מכיוון שהוא היה רוח ,הידיים שלו עברו דרך אחת לשנייה,"ומה שאני רוצה זה שתשחררו אותי מפה" אמר אנתוני,"אבל איך?" שאל אש,"אממ....תהרגו את הבוס של המקום,הוא האחראי הקבוע של האדוונטל ומנהיג מאמני פוקימוני הרוח ששרדו,הוא מחזיק בנשק מיוחד שיוצר בועה שמקיפה את סיילנט היל ולא נותנת לשום רוח אומללה כמוני לצאת!,אז מה שאני רוצה זה שתשמידו את הנשק,וכך תוכלו לעצור את כריית האדוונטל,שתי ציפורים במכה!" אמר אנתוני,"זו באמת עסקה טובה" אמר אש ונייטס הסכים איתו ואמר"דיל,רק עוד דבר אחד,איפה נמצא המכרה" שאל נייטס,"אתה מתכוון לטירה" אמר אנתוני,"היא נמצאת בהמשך הגבעה,אף רוח לא מעזה להתקרב לשם,רק הם.." אמר אנתוני בחשש,"מי זה "הם?" שאל אש,"הם זה האנשים אחרי המוות,כאלה שקוללו על ידי האחראי ותקועים בטירה" אמר אנתוני,"וכשאתה מתכוון לאנשים אחרי המוות אתה מתכוון ל.."
    "כן,אני מתכוון לזומבים אוכלי מוח,מתים מהלכים,בלה בלה בלה וכל השטויות האלה" אמר אנתוני.
    צבע העור של אש ופיקאצ'ו הפך לבהיר מאוד מרוב פחד,לנייטס זה לא הזיז כל כך-זומבים זה אומר בשבילו אנשים גוססים,שרק צריך לעשות להם "קנאק"בצוואר כדי להרוג אותם.
    "טוב,אז אנחנו יוצאים" אמר נייטס וגרר את אש איתו,אש בחוסר ברירה,נגרר איתו"בוא פיקאצ'ו" אמר בפחד,ופיקאצ'ו בא אחריו.


    מה שנייטס ואש ראו גרם להם לקפוא במקום-מולם עמדה טירה המכוסה בכתמי דם וכמה איברי אדם עליה,ועל אחד החלונות היה תלוי איבר מין כרות של הגבר,אש עמד להקיא מרוב גועל,אך לנייטס זה לא הזיז.
    נייטס התחיל לצעוד אל תוך הטירה ואש אחריו,ומה שהשניים ראו הבהיל אותם עוד יותר-חרבות מגואלות דם עמדו על דלתות לחדרים,ובתקרת החדר היה תלוי ראיצ'ו,פיקאצ'ו התחיל ליילל מפחד,"די פיקאצ'ו,הכל יהיה בסדר,אני איתך חבר" אמר אש אך פתאום שמע מישהו הגווע מאחוריו,נייטס שמע את הרעש הזה והסתובב לכיוון אש,ושלף את להביו,"תתכופף"צעק נייטס לאש,אש עשה כדבריו ונייטס שלח את להביו מעל אש,אש הסתובב וראה זומבי מגואל בדם ובבטנו שני הלהבים של נייטס,אש התחיל להקיא למראה הזומבי המת,וסיים אחרי 5 דקות,"סיימת להקיא?,כי אני רוצה לסיים עם זה"אמר נייטס,כן גם אני,חשב לעצמו אש,בעודו מחזיק בבטנו.
    נייטס פתח את הדלת ונכנס לחדר ואחריו אש,"וואו!" קרא אש בעודו מסתכל על החדק הענקי ובו מלא זומבים במכלים,נייטס לא האמין למראה גם,אך ידע שאין מה לחפש פה,"קדימה אש,אין מה לחפש בחדר הזה..." אמר נייטס אך נקטע בגלל הקריאות של פיקאצ'ו לתקרה,"מה קרה פיקאצ'ו" אמר אש והסתכל למעלה,וראה משהו מוזר-שתי עיניים כחולות הסתכלו לעבר אש ונייטס,נייטס שלח את ידיו לנרתיק הנשק שלו,אך אש עצר אותו,"פיקאצ'ו מכת ברק אל עבר העיניים"אמר אש ופיקאצ'ו שלח מכת ברק אל עבר זוג העיניים.
    זוג העיניים התחיל ליפול ואיתם גוף של פוקימון קטן עם אוזניים גדולות,אש גיחך לעצמו"זה ריאולו,מה אתם יודעים..."אמר אש ושלח יד כדי ללטף את הריאולו,אך ריאולו קפץ אחורה מאש,פיקאצ'ו התחיל לדבר איתו,אך ריאולו התעלם,"מה הוא עושה" שאל את עצמו נייטס,בעודו הוא רואה את הריאולו מחטט בגופו ומחפש משהו...
    בסוף,ריאולו הוציא כפתור ותלה אותו על חזהו,"שלום" אמר הריאולו,אש ונייטס נדהמו למראה הריאולו המדבר,"אתה מדבר?" שאל אש בפליאה,"כן,רק אם המכשיר הזה,כמובן" אמר ריאולו,"מה אתה עושה פה?,זה מקום מסוכן מדי לפוקימונים כמוך"
    "אני לא רציתי לבוא לפה"אמר ריאולו והמשיך"אנשים במדים עם רובים ונשקים ופסלים שנראים כמו פוקימונים נטשו אותי פה" אמר הריאולו,"ומאז אני לא מצליח לצאת מפה...","יש דלתות יציאה אתה יודע" אמר נייטס
    "הייתי יוצא אם קיוריאן היה חלש"
    "מי זה קיוריאן?" שאל אש
    "קיוריאן הוא המנהיג המפלצתי של סיילנט היל,הוא סוג של חצי ענק וחצי זומבי,הוא והשרשראות המפחידות שלו כולאים אותי ואת כל הזומבים האחרים פה" אמר ריאולו והמשיך"בני האדם היחידים שהוא נותן להם להיכנס ולצאת הם אותם האנשים שנטשו אותי פה,והם יוצאין מפה אם איזה חומר בצבע זהב כזה,נראה לי שהם קוראים לזה אדננסל?"
    אש ונייטס החליפו מבטים,הם ידעו טוב מאוד מי האנשים האלה היו"קודם כל,האנשים שנטשו אותך הם מרושעים,הם שייכים לארגון האחווה האפלה,אשר הופכת פוקימונים לפסלים,שנית,קוראים לחומר אדוונטל" אמר נייטס ושאל:"מה שאני לא מבין זה למה הם לא הפכו אותך לפסל כמו הפוקימונים האחרים..","אולי הוא מיוחד..." אמר אש ופנה אל ריאולו:"אל תדאג ריאולו,אני אש והעיר פאלט,וזה פיקאצ'ו,הבחור שלידי הוא נייטס ואנחנו נוציא אותך מפה" אמר,"באמת?,כי אם כן,אני חייב לך את חיי אש!" אמר ריאולו בשמחה.
    "אתה יודע שאנחנו פה כדי למצוא את האדוונטל,ואנחנו עדיין לא יודעים מהו המיקום שלו" אמר נייטס,"אל תדאגו,אני יודע כל מקום בטירה הזו",אמר ריאולו,"אבל הזומבים..."
    "לא צריך לדאוג,הם בדרך כלל אוכלים אחד את השני כל היום" אמר ריאולו,אש ונייטס החליפו מבטים והתחילו לעקוב אחרי ריאולו...



    כעבור חצי שעה,ואחרי כמה זומבים חלשים וגוססים,הגיעו אש , פיקאצ'ו,נייטס וריאולו אל הר סלעים הזוהרים בזוהר טהור,"אז זה האדוונטל.." מלמל אש,"אכן כן" אמר נייטס בעודו מחטט בנרתיק,"מה אתה עושה?" שאל אותו אש,"את זה" אמר נייטס והוציא שלט ודינמיט,"אתה הולך לפוצץ את המקום?!","אל תדאג,כשזה יתפוצץ,אנחנו נהיה כבר מחוץ לטירה" אמר נייטס בעודו שותל את הפצצה עמוק בתוך הר האדוונטל,"ברגע שאלחץ על הכפתור הזה,הפצצה תתפוצץ בעוד רבע שעה,ועד שמישהו ימצא אותה או ינסה לפרק אותה...בום!" אמר נייטס וצחקק,"אוקיי,בוא נעוף מפה" אמר ריאולו בחשש,"כבר בדרך חבר" אמר אש בעודו יוצא מהחדר"



    "הגענו" אמר ריאולו בעודו עומד אל היציאה,נייטס הסתכל על דלת הטירה ולחץ על הכפתור,"זה אמור לעשות את העבודה,שום זומבי או יצור אחר יוכל לפרק את הפצצה" אמר אש בעודו מתקדם אל הדלת בשמחה.
    אך פתאום הוא הרגיש חום,הוא הסתכל אל עבר היד שלו וראה שהוא נכווה"אאווו!" צרח אש מכאב,"זה מחסום!"אמר ריאולו"הוא גילה אותנו" ילל ריאולו.
    "נו נו...,נראה שמישהו ניסה לפוצץ את הטירה שלי..." נשמע קול קר ומתכתי,"מי זה?" צרח נייטס בעודו שולף את להביו,"הסיוט הכי גרוע שלך..." גיחך הקול.
    פתאום נייטס ראה משהו שמשך את תשומת ליבו:שני האנדומים המתקרבים אל אש ומאחוריהם הדבר הכי מכוער שהוא ראה:מול נייטס עמד ענק שמן ואדום מרוב דם,ועל ראשו שרשרת גולגלות,ובידיו שרשראות ובסופן סכינים סגולים בעלי זוהר מסוכן.."אלוהים..." מלמל נייטס,"אז חשבתם שתוכלו להרוס את הבית היפה שלי?!,אני אראה לכם,עכברים חסרי נימוס,שאסור להתעסק עם ביתי,ובטח שלא איתי" צרח היצור"האנדומים,לתקוף" הוא אמר,ההאנדומים תקפו את אש,"פיקא!" אמר פיקאצ'ו בעודו משתמש במתקפת ברק מחשמלת,"אני אגן עליך אש!" אמר ריאולו ותקפץ במתקפה מהירה,ההאנדומים גערו אל עבר פיקאצ'ו וריאולו ותקפו בנשיכה,אך שניהם התחמקו,"פיקאצ'ו מכת בולט!,ריאולו מתקפה מהירה" אמר ואש והשניים עשו כדבריו:פיקאצ'ו זהר בזוהר צהוב והתחיל לרוץ אל עבר ההאנדום השמאלי,בעוד שריאולו פתח בריצה מהירה ופגע היישר בהאנדום השני,אשר נהדף מהמתקפה.
    בנתיים,נייטס ניהל קרב משלו עם קיוריאן:קיוריאן פתח במתקפה עם להביו-הוא שלח את להביו הסגולים היישר אל נייטס,נייטס פתח בריצה אל עבר הקיר,עלה עליו בריצה וקפץ היישר אל עבר ראשו של קיוריאן,ונתלה עליו עם להביו שנתקעו היישר בראשו,"גרררהההההההה!!!!" צרח קיוריאן מכאבים בעודו מסתחרר כדי להעיף את נייטס,"תרד ממני חלאה!" קרא קיוריאן בכעס,נייטס הסתכל אל עבר המנורה ועלה במוחו רעיון שטני.
    נייטס קפץ אל עבר המנורה ונתלה עליו,הוא העביר את השרשראות של להביו דרך המנורה וקפץ אל הרצפה,קיוריאן הסתכל אל עבר המנורה והבין מה נייטס הלך לעשות"אוי" אמר קיוריאן,נייטס משך במושכות להביו והרים את קיוריאן והתחיל לדפוק את ראשו בתקרה,עד שלהביו נתלשו וקיוריאן נפל על הרצפה.
    בנתיים,קרב הפוקימונים נמשך-פיקאצ'ו המשיך לתקוף במתקפת ברק בעוד שריאולו תקף במתקפה מהירה,אך בשלב כלשהו שילבו ההאנדומים את התקפתם ויצרו להביור ענקי,שפגע בפיקאצ'ו,אך פספס את ריאולו,אך לרוע המזל,הלהביור הענקי פגע באש בזרוע,שגרם לו ליפול בצעקת כאב,ריאולו הביט בכעס אל עבר שני ההאנדומים"אתם לא תפגעו בחבר שלי!" צעק ריאולו וכדור הילה נוצר בין ידיו ופגע בשני ההאנדומים במכה."וואו,זה היה מדהים!" קרא אש לריאולו,פיקאצ'ו טפח לריאולו על הכפתף,"זה היה שום דבר" אמר ריאולו בעודו מחייך משמחה,"קדימה,צריך לעזור לנייטס" אמר אש והתחיל לרוץ אל עבר נייטס.
    נייטס הביט בקיוריאן והביט בשלט-3 דקות להתפוצצות,"טוב,הגיע הזמן להיות רציניים" אמר נייטס ולקח את הלהבים הסגולים,אך פתאום הוא הרגיש משהו שהחזיק אותו חזק,פתאום הוא ראה את הפרצוף המכוער של קיוריאן מולו,הוא הסתובב וראה את אש מולו וקרא לו"אש! הלהבים של קיוריאן,תיפטר מהם",אש הביט אל עבר נייטס,תפס את הלהבים והתחיל להתקדם אל עבר קיוריאן,"פיקאצ'ו זנב ברזל על הרגל של קיוריאן!" פיקאצ'ו עשה כדבריו והכה את רגלו של קיוריאן בזנב הברזל שלו,קיוריאן צרח מכאב והתכופף,אש הרים את להביו ותקע אותם בצוואר של קיוריאן.
    קיוריאן צרח מכאב והתמוטט אל עבר הדלת ופתח את המחסום ושחרר את נייטס,"מהר!,זה עומד להתפוצץ"אמר נייטס,וארבעתם יצאו מהטירה,ומאחוריהם נשמע בום ענקי,ואחריו משב רוח ענקי,נייטס ידע מה זה-המחסום ששחרר את הרוחות הכלואות,וביניהם אנתוני.
    "עבודה טובה אש" אמר נייטס,"בחזרה אליך" אמר אש,אך הוא הרגיש שמישהו משך בבגדיו,הוא הסתובב וראה את ריאולו,"מה קרה?" שאל אותו אש,"תודה שהצלת אותי,אתה ממש מאמן נחמד אש,אתה...אני יכול להצטרף אליך?" שאל ריאולו.
    אש חייך אליו ואמר"בטח",אש שלף פוכדור וזרק אותו על ריאולו,ולאחר כמה צפצופים,הוא נלכד,נייטס הסתכל עליו ומלמל:"רואים,רואים שאתה מאמן טוב.."

    בפרק הבא:אביר אוליבין נגד רוח המלחמה!,הגעתה של נסיכת הוואן
    פרינד קוד:
    פלאטינום:0903-9215-1765
    פנינה:2922-2808-4907

    תרשמו


    grab the sword,and run
    into the heat of day

עמוד 1 מתוך 2 12 אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •