נושא: pokemon:ghost of wars

יש לך כמה טעויות שמצאתי בפרקים 4 ו3...

אתה מתחיל 'אמירת דמות.' הרבה פעמים עם 3 או יותר נקודות, וזה טעות, אתה מנסה להדגיש את השקט, אבל בלי שאתה כותב כלום שהדמויות אומרות זה כבר נקרא שקט...

אתה כותב סוגריים-אמירת-דמות (להלן אלו - " ") ככה לדוגמא: (רק דוגמא, אני לא אומר שזה יקרא.)
אש ונייסט ישבו על הדשא במשך שעה ארוכה, עייפים, כועסים, וחלשים, מהמאבק האחרון שלהם.
"זה בדיוק מה שהיינו צרכים."אמר אש"בזה אתה צודק ידידי, הם הביאו ספיריטומב, פוקימון אולטימטיבי ממש."המשיך נייטס את משפטו של אש.

___________
וככה קשה להבין על מה אומר נייטס, אש...
קשה..

תשתדל לעשות רווח בין כול סוגריים שאתה פותח וסוגר.
להלן דוגמא:

"סוף, סוף ניצחון." אמר נייטס, "ניצחון קשה אבל ניצחנו.." אמר אש.
שניהם ישבו על הדשא בבגדים מרופטים אך שמחים מנצחון, בהחלט שמחים מנצחון השד ההוא, ספיריטומב.
"ולחשוב שמה שהיינו צרכים היה לקרב אותו למקדש ולהלחיש אותו במכת ברק.." צחק נייטס.

______
מקווה שתיקח את ההערות לצומת לבך..

טוב חברה,אני הרבה זמן עבדתי על הפרק הזה,אז בבקשה תקראו,ולפי טענות הקוראים,שיפרתי את הכתיבה שלי,אם יש טעות שאני חוזר עליה,תגידו לי

פרק 5:אביר אוליבין נגד רוח המלחמה!הגעתה של נסיכת האוון
מבצר דארקו.האי אלטו מאר.גבול ג'וטו

2010.6.28
22:38
מבצר דארקו התקיים באי אלטו מאר תחת הכיסוי של המפעל של החברה המצליחה בתחומי הרפואה,מדע והנשק-אחוות נאו,כמעט לכל משפחה ברחבי ג'וטו והאוון יש את מוצריה,אך כשהמפעל נסגר בלילה,ארגון הפשע האחווה האפלה מתחילה את מבצעיה.
מבצר דארקו מחולק לשני חלקים:
החלק הראשון הוא המפעל-המפעל פועל בבוקר,ובו ההוכחה להתקדמות משמעותית בטכנולוגיה:עשרות רובוטים ומכשירים מתקדמים,כל יום מגיעים עשרות רופאים,מדענים ומרכיבי נשק אל המפעל,ומקדמים אלפי מוצרי הנשלחים ברחבי המחוזות בכל יום.
החלק השני של המבצר פעיל בלילות כמו שנאמר:3 שעות אחרי שהמפעל נסגר,אנשי מחלקת המדע והנשק יוצאים מבתיהם היישר אל המפעל,כשהם נכנסים,הם מגיעים לחדר הבקרה ומכניסים ססמה אשר מורידה אותם אל מבצר הנמצא מתחת לאי אלטו מאר.
במבצר דארקו אין הרבה חדרים,מקסימום 8-12,בעוד שבמפעל יש 50 חדרים,במבצר מסתובבים אלפי חיילים,המתאמנים בירייה,קרבות פוקימונים והתנקשות,על המבצר מפקדים 8 מנהלי מחלקת קרב או מדע שעליהם מפקד כמובן המנהיג,או יותר נכון מנהיגה.
היום במבצר דארקו,הייתה ישיבה חשובה ביותר של צוות הניהול-מפתח הנשק המדעי דנטור אלקרו קרא אל צוות הניהול כדי להדגים את הנשק החדש שהמציא.כולם כבר היו בחדר הישיבות,חוץ מדנטור....
"נו,מה לוקח לו כל כך הרבה זמן?!" רטן דין,בעודו מגרד ברגלו,"אם זה חשוב לו כל כך כמו שהוא אמר לי,אז הוא יבוא בסופו של דבר" אמרה המפקדת ג'יי,ג'יי הייתה בעברה ציידת פוקימונים,אך לבסוף היא תפסה פיקוד על ארגון ציידים הנקרא:"האחווה האפלה".
פתאום נכנס אל הדלת בסערה הודי מיוזע,הוא לבש חלוק מעבדה מלוכלך והחזיק בידו הימנית אקדח כחול-סגול,"סליחה שאיחרתי,היו לי כמה עניינים עם כמה וכמה אנשים מבחוץ והייתי די עסוק אז...,ניגש לעניינים!" אמר דנטור,"הגיע הזמן..." גיחך דין,"סתום" אמרה ג'יי"אתה מוזמן להמשיך".
"אהמ כן,בכל מקרה,הארגון שלנו קיים מאז מסע הצלב האחרון,אנחנו שעבדנו פוקימונים ומכרנו אותם,אבל מאז הופעתו של היצור המוזר הזה,הקורא לעצמו:"רוח המלחמה",תכניותינו מתעכבות ונכשלות יותר ויותר,עד היום הזה!" אמר דנטור וצעק אל עבר הכניסה.
שני בריונים אסייתים נכנסו אל החדר ואיתם כלוב ענקי ובו פסל של אביר,צוות ההנהלה היה מבולבל למראה הפסל של הכלוב,ג'יי הייתה מבולבלת עוד יותר"למה הפסל נמצא בכלוב?"שאלה.דנטור לא אמר מילה וחייך,הוא כיוון את האקדח וירה זרם אנרגיה כחול היישר אל עבר הפסל,בהתחלה לא קרה שום דבר,וכמה מפקדים התחילו לגחך,אך פתאום ידיו של הפסל התחילו לזוז,גם כן רגליו,הפסל הביט בצוות ההנהלה ההמום והתחיל לרוץ אליהם במבט רצחני,והוא יכל לתפוס אותם אם לא היה כלוב שמחזיק אותו.
"זה אקדח מ.פ:מחייה פסלים,ירייה אחת על פסל כזה וזה יחייה אותו,ובאותו הזמן הוא יהיה מכונת הרג,הפסל יהפוך מהירייה לחסין לכל חומר מוצק שממנו יותקף כמו-קליע,בזוקה,אבנים כל דבר!,אך באותו הזמן הירייה תהפוך אותו לסופר חלש לכל חומר נוזלי שיבוא איתו במגע" אמר דנטור.
"יפה מאוד דנטור,אני מתרשמת" חייכה ג'יי,"עכשיו,כל מה שנצטרך לעשות זה למצוא את התועבה המוזרה הזו,להביא פסל ולחסל אותה" חייכה ג'יי.פתאום נכנס אל החדר חייל מתנשף,שהזיע כמו חמור ,פני החייל נראו אדומים כסלק,והוא לא הצליח אסוף את נשימתו,"מה יש?" שאלה ג'יי,החייל לקח נשימה עמוקה"המפקדת ג'יי,רוח המלחמה הצליח לעצור את אספקת האדוונטל שלנו ולנתק אותה אחת ולתמיד" ג'יי חרקה שיניים בזעם,החייל המשיך בדבריו"רוח המלחמה גם לא פעל לבד"
"מה?" הופתעה ג'יי
"רוח המלחמה האף האף...,הוא פועל עם אדם האף..האף שקוראים לו אש קאטצ'ם"
ג'יי קפאה במקום-אוייב ותיק עם נודניק,שילוב גרוע לאויבים,"איפה הם עכשיו","אני חושב שהם בדרך לאוליבין,עניין של חברה וותיקה נראה לי" אמר החייל,ג'יי פנתה לדנטור ואמרה:"דנטור,לך לעיר אוליבין וקח איתך את האקדח,תירה בפסל שקוראים לו "אביר אוליבין" ואני לא רוצה לשמוע מילה של כישלון,מובן?"
"כן ג'יי" אמר דנטור ויצא לדרכו.

בנתיים-בחוף אוליבין...
"אאו,הישבן" אמר אש בעודו משפשף את אחוריו השרופים,הדרך למעלה היא קשה ומייגעת,אך הדרך למטה מהירה וכואבת,מאוד כואבת,"חחח..זה מצחיק" גיחך נייטס,בעודו מתנקה ומתמתח,אש התבונן בו בבלבול"מה כל כך מצחיק?"
"בזה שזומבים רצו לאכול אותך לא קיטרת,ומזה אתה מקטר?" צחק נייטס,אש הסמיק ואמר"לך אין ישבן אנושי,או משהו אנושי בגוף שלך"
"פפפפ...אל תזכיר לי" אמר נייטס.
"עכשיו כשגמרנו עם סיילנט היל המפחידה ההיא,אפשר לכבס את הבגדים שלי?,החולצה שלי מלאה בדם" אמר אש בעודו מצטמרר,בטירה הוא הרג זומבי אחד,חוויה שלא רצה לחוות שוב,"לא אנחנו לא יכולים,הם בטח גילו שאנחנו הרסנו להם את אספקת האדוונטל שלהם,לכן אנחנו צריכים להיות בהיכון מלא" אמר נייטס והתחיל לצעוד אל עבר החוף"עכשיו בוא,אני מכיר בר איטלקי מצויין,אולי תמצא שם לאכול משהו","כן,ואולי במזל אמצא מכונת כביסה" מלמל אש והלך עם נייטס.

"זה נראה כמו מקום עם קלאסה" התרשם אש,בעודו מסתכל על המסעדה מולו,נייטס הסתכל עליו וגיחך"נראה?,למקום הזה יש קלאסה יותר מהמסעדה שחבר שלך יריץ",אש גלגל עיניים"לא אכפת לי,בוא ניכנס כבר,אני ופיקאצ'ו מתים מרעב" אמר אש ונכנס.
אש שרק מהתפעלות,מולו עמד בר ובו מלא משקאות וקוקטילים,בבר עמד בחור עם שפם בעל חולצה שחורה שעליה היה כתוב באנגלית:dead lovers lane."בוא" אמר נייטס והתיישב בבר,הברמן ניגש אליהם וזרק אליהם תפריטים,נייטס התבונן בהם וחייך"מה ת'ם יודעים?,יש להם פה צי'ס בורגר",אש התעלם מדבריו והניח את התפריט וקרא למלצר,"כן אפשר לעזור?" שאל המלצר,"אני רוצה פיצה מרגריטה,אוכל פוקימונים לשני הפוקימונים שלי"אמר אש,"ואני אקח צי'ס בורגר ופחית בירה" הוסיף נייטס.
לאחר חצי שעה,המלצר הניח את האוכל על השולחן,פיקאצ'ו וריאולו הביטו בו ברעב,והתחילו לזלול,אש כבר התחיל לאכול את הפיצה,ונייטס כבר גמר את הצי'ס בורגר ואת הבירה בעוד שהוא מגהק הוא אמר"זה היה אחד הצי'סבורגרים שבלעתי בחיים שלי","אתה מתכוון"אכלת" "לא,בלעתי" אמר נייטס וגיהק,והלך אל השירותים.
בזמן שעשה את צרכיו,הוא שמע קול הקורא לו,נייטס הסתכל למעלה וראה חלון,נייטס טיפס אל האסלה ומצא הפתעה שלא רצה כל כך לראות.
"מה אתם עושים פה?!" נזף נייטס באחים הצופים,"יש לנו חדשות רעות" אמרו שניהם ביחד,אילולא זה לא הייתי רואה אותכם חשב נייטס,"דנטור בדרך אליכם" אמר לטיאוס,נייטס נאנח "איזה נשק הוא פיתח כבר?"
"איו לנו מושג" אמרה לטיאס,"אך כדאי שתתרחק ממנו הפעם,אני חושבת שיש לנשק קשר עם הפסל אביר אוליבין,אז תתרחק מדנטור לשם שינוי","אולי" אמר נייטס,"או כן!אתה מסתדר עם אש נכון?" שאל לטיאוס,נייטס הביט בלטיאוס וחייך"כן,אני מסתדר איתו,והוא עדיין לא מת" אמר והסתלק.
כשנייטס חזר אל הבר הוא ראה משהו שהכעיס אותו מאוד-איש ענקי החונק את אש ואת פוקימוניו,"תשחרר ת'ילד, חתיכת מכוער או שאני מפגיש אותך עם בורא עולם" צרח נייטס,אך הבריון לא הקשיב,במקום זה,הוא הרים סכין ותפס את רגלו של אש ועשה בא חתך כואב,חתך שגרם לנייטס לאבד את עשתונותיו-הוא פתח במתקפה ועיקם את ידו של הבריון,הבריון צרח מכאב ושחרר את רגלו של אש "אתה בסדר?" שאל אש את פיקאצ'ו,פיקאצ'ו הנהן והביט בפחד בבריון,"אדוני אתה בסדר?" שאל ריאולו"אני בסדר" אמר אש."בוא" אמר נייטס וסחב את אש אל היציאה.
כשהם יצאו,נייטס התחיל לנזוף באש"למה היית חייב להילחם בענק הירוק?!","אני לא,הוא רצה את הפיצה שלי ואמרתי לו שיקנה אחת" אמר אש,"טוב,בכל מקרה,אתה הולך אל מרכז הפוקימונים שבאוליבין"אמר נייטס וסחב את אש אל עבר אוליבין.


לדנטור לקח הרבה זמן להגיע לאוליבין,והוא התחיל לתהות מאיפה החייל השיג את המידע הזה,והאם הוא נכון.דנטור היה בבגדים מהודרים ביותר:מקטורן שחור עם מכנסיים לבנים,נעליו היו מלוכלכות בגלל הנסיעות הרבות לאוליבין,וידיו היו מלוכלכות ומיוזעות.
דנטור התיישב על ספסל ונאנח עמוקות-מאיפה הוא יודע את המיקום של הפסל "אביר אוליבין",ואיפה נמצא רוח המלחמה המעצבן?,דנטור הסתכל אל עבר מכון אוליבין והלך אליו.
"שלום?,יש כאן מישהו?" קרא דנטור כשנכנס אל המכון,"אפשר לעזור לך?" שאלה אותו ילדה קטנה,"כן אני מחפש פסל הנקרא:"אביר אוליבין" את יודעת איפה הוא?" שאל דנטור,הילדה יצאה מהמכון והצביעה ימינה,"תודה" אמר דנטור והלך.
כשהגיע,הוא התפעל ממה שראה-אביר זהוב עמד מולו בגאווה,האביר המוזהב החזיק בחרב עצומה ושחורה כזפת,ובמגן כחול ועליו סמל של מערבולת,דנטור חשב שהוא עומד לבכות למראה האביר השמימי,והתחיל למשש את האביר,הוא היה כל כך קשה,כל כך מוצק,כל כך חזק...
אך לפתע דנטור שמע קול שהעיר אותו-קול מתכתי וקר,אך מזכיר קול של מלחמה באוויר,הוא ידע של מי היה הקול הזה.דנטור לא בזבז שנייה אחת והסתכל מסביבו,הוא ראה פח אשפה,וקפץ אליו,הוא הציץ אל עבר הפסל וראה את מה שהוא חשב שהוא יראה,"בדיוק בזמן" מלמל וירה זרם של אנרגיה על הפסל והתחבא.



"כמעט הגענו אש" אמר נייטס בעודו סוחב את אש הצולע,הפצע של אש נראה יותר חמור מקודם,"אאווו....אני לא מרגיש את הרגל שלי" אמר אש מכאבים,נייטס הניח את אש על הספסל והסתכל על הפצע,"זה רעל משתק,הוא ישתק את הרגל שלך לשעה,אני מניח" אמר,"אוף,אילולא ניסיתי להילחם בגורילה ההיא"רטן אש.
פתאום נייטס שמע משהו מאחוריו,הוא הסתובב אך לא ראה שום דבר,הוא הסתובב אל אש בחזרה ואמר"אל תדאג,אנחנו מגיעים עוד שנייה",אש חייך,למרות הכאב המשתק את רגלו,הוא שמח לדעת שזה עוד מעט ייגמר.
פתאום נייטס הרים את אש וקפץ היישר מאחורי פח האשפה,"מה לעזאזל?!" הופתע אש כשנחת,נייטס הסתובב לאחור וראה ספסל מרוטש ובמקומו אביר ענקי ובעל עוצמה,"שיט" מלמל נייטס והניח את אש על העשב"תישאר פה,אני אטפל בדבר הזה..." אמר נייטס והתקדם אל עבר האביר,האביר היכה את מגנו בחרבו,הנראה כמו קריאת קרב,"בוא נראה למה אתה מסוגל" מלמל נייטס.
נייטס פתח במתקפה,הוא שלף את שני להביו ולפת אותם דרך ראש האביר,נייטס משך במושכות הלהבים וכרת את הראש של האביר ממקומו,"זה היה קל" חשב לעצמו נייטס,אך הוא טעה:לפתע,ראש האביר התחיל להתרומם ולרחף היישר אל גוף האביר והתחבר אליו,בלי לבזבז שנייה,האביר הנחית מכה עצמתית בנייטס ההמום שהדף אותו היישר אל עבר הדשא,לנייטס לקח קצת זמן להתאושש מהמכה,אך לבסוף הוא קם,שלף את להביו ופתח במתקפה שוב,אך נהדף מהמגן של האביר,"לעזאזל עם זה" אמר נייטס ושלח את להביו אל החרב,אך האביר ידע מה נייטס תכנן,והגן על עצמו במגנו ופתח במתקפה,נייטס היה מוכן לבלימה,אבל רגע לפני שהרים את חרבו,האביר החליף במהרה את חרבו ומגנו והלם את נייטס במגנו,נייטס הסתחרר מהמגן ונחבט ממכת החרב העצמתית של האביר.
בזמן שהחלים,צפה אש במתרחש,"אני חייב לעזור לו","פיקאצ'ו מכת ברק!" אמר,פיקאצ'ו שלח מכת ברק אל האביר,אך זה לא עזר,אש הסתכל מסביבו וראה אבן קטנה,"נסתפק בזה" חשב אש וזרק את האבן על ראש האביר,לרוע מזלו,האביר הסתובב אל עבר אש והתקדם אליו ,אש ניסה להתרחק מהאביר,אך הוא לא הצליח להתקדם בגלל הרגל המשותקת שלו,כך שאש לא יכל לעשות שום דבר.
אך רגע לפני שהאביר ניסה להנחית מכה,שרשראות הלהבים של נייטס לפתו את ידי האביר ומנעו ממנו לנוע אל עבר אש,"מצב גרוע הא נייטס?" צחקק קול זקן,נייטס הסתכל אל עבר הקול וראה הודי היוצא מפח אשפה,"דנטור חתיכת כלב,אני אהרוג אותך" צרח נייטס אל דנטור,אך דנטור נופף לנייטס לשלום וברח,דבר שעצבן את נייטס.לרוע המזל,הכעס שנאזר בנייטס גרם לו להרפות את להביו ושחרר את האביר בלא כוונה,האביר הרים את חרבו היישר אל אש המסכן והנחית את המכה האחרונה.
טוב,הוא היה מצליח אילולא זרם מים ענקי היה פוגע בו,האביר ההמום הסתחרר וניסה להתאושש,"אקדח מים וורטאטל!" קרא קול נשי,זרם מים נוסף נשלח אל עבר האביר ופגע בבטנו,האביר התקפל מכאבים ונפל על הרצפה,אש הסתכל אל עבר הקול וראה את מיי ואת הוורטארטל שלה עומדים,מיי הסתכלה אליו ונופפה אליו לשלום,אש נופף לה בחזרה,אך הפסיק זאת כשראה את האביר שעומד מאחוריו,אש ידע שהוא גמור,אך לפני שהאביר ניסה להנחית מכה,תקע נייטס את להביו ישר בתוך בטנו של האביר,דבר שגרם לאביר אוליבין להתפורר בצרחה מחרישת אוזניים ולהיעלם.
"היה לך מזל" אמרה מיי,בעודה עזרה לאש לקום,"כן,את צודקת" הסכים איתה אש,נייטס הסתכל עליה לכמה זמן ושאל "עבודה יפה,אתה מכיר אותה אש?","כן,זאת מיי,אני,היא וברוק טיילנו ביחד ברחבי האוון" אמר אש,"מעניין" אמר נייטס.
מיי הסתכלה על אש ונייטס,"מה?" שאל נייטס,"מה קרה לאביר?" שאלה מיי,בעודה מביטה במקום שבו נמס האביר,אש ונייטס הסתכלו אחד על השני וחייכו,"זה סיפור ארוך,תאמיני לי" אמר אש וחייך,כנראה שחברה וותיקה תצטרף אליו.

בפרק הבא:חקירת חצות!,זהותו האמיתית של נייטס!

טוב חברה הנה פרק שישי של הסיפור מקווה שתיהנו ממנו,עוד מעט אני אעשה סקר אם כדאי לעשות מדריך דמויות,תקראו בבקשה זה פרק טוב

פרק 6:תקיפת לילה! מי אתה נייטס?
לאחר תקיפתו של פסל "אביר אוליבין" את נייטס ואש,ניצלו השניים על ידי חברה וותיקה של אש-מיי,והסבירו לה על כל מה שהשניים ידעו-על הארגון,על מעשיהם ועל עלילותיו של שניהם,או לפחות מה אש ידע...
אך מיי לא הסתפקה במידע הזה,היא ידעה שהמראה של נייטס הוא לא רגיל,אש חשב שזו סתם חליפת קרב שלא ירדה לו,אך מיי לא השתכנעה מזה,היא רצתה לדעת מי הוא נייטס באמת-סוכן ממשלתי או חייזר....
היא ידעה שהוא מסתיר משהו,והיא רצתה לגלות בכל מחיר.


מלון סטארשיין.אוליבין.ג'וטו

2010.6.28

19:45

מלון סטארשיין שעמד לו קרוב לנמל משך הרבה תיירים אליו בגלל המבנה הזוהר והשירות המרהיב,אך הוא היה די יקר ולכן לא הרבה יכלו להרשות לעצמם לשכור חדר,לכן, הרבה אנשים עשירים עברו שם וקנו לעצמם תכשיטים ודברים יקרים.
"מה אתם חושבים על המלון?" שאלה מיי,אש ונייטס הביטו אל עבר הבניין הזוהר ואמרו באותו הזמן:זה מדהים!
"דברים כאלה לא רואים בניו יורק" התרשם נייטס,"או בכל מקום אחר" הוסיף אש ושאל"זה לא עולה די הרבה?",מיי נענעה בראשה"זה איפה שאני אישן לקראת התחרות באוליבין" אמרה ונכנסה,ואש ונייטס בעקבותיה.
כשנכנסו,התרשמו נייטס ואש ממבנה המלון עוד יותר,אך הרושם של נייטס הופסק כשעלתה בדעתו שאלה די חשובה,"מיי,את יודעת איפה אני ואש נישן" שאל נייטס,אש הביט בנייטס,"עם מיי,אלא מה?"
נייטס ומיי הביטו באש,"למה נראה לך?,אני אשיג לכם חדרים" נזפה בו מיי והלכה לקבל את החדר.
בזמן שחיכו אל מיי,הביט אש בגופו של נייטס כמה פעמים,נייטס שם לב לזה,והוא לא אוהב שחודרים לפרטיות שלו,"מה?" שאל נייטס,"לא...,כלום פשוט..."
"פשוט מה?" תקף נייטס,בעודו מיישר מבט כועס אל אש,"אם כל הכבוד זה,זה בכלל לא חליפת קרב של הממשלה,זה מראה מוזר מדי" אמר אש בחשדנות,נייטס לא נלחץ,הוא כבר ידע מה לענות,"תגיד לי אש,אתה סוכן בCIA?" שאל נייטס בתקיפות,"לא,למה שאלת..."
"אתה יודע איזה נשקים מתקדמים מכינים בממשלה?" תקף נייטס בעודו מביט בעיניו של אש,אש הרגיש קצת נבוך ומלמל"אה.. אנ..אני ל..."
"אז עם כל הכבוד,מה שאתה רואה פה זה רק אקדח קטן כמו האצבעונת הקטנה שלך,תאמין לי-יש נשקים הרבה יותר מתקדמים מהגרוטאה הזו" תקף נייטס והביט אל עבר התקרה,אש השפיל מבט במבוכה לרצפה ולחש"סליחה".
"טוב,זה היה קשה להשיג לכם חדר,אבל בסוף הצלחתי" חייכה מיי ונתנה לאש את המפתחות,"אתם באים?" שאלה מיי,בעודה מתקדמת אל המעלית,"כן" אמר אש וגרר את נייטס איתו לפני שהוא קם.
כשהם יצאו מהמעלית,הם הגיעו לקומה 6 והתקדמו עד שהם הגיעו למספרי החדרים שלהם: 138 ו139.
"טוב,זה היה נחמד וכל זה,אבל אני צריך ללכת" אמר נייטס ופנה אל עבר המעלית,"לאן,רק הגענו,אתה לא רוצה לנוח?" שאל אש,"כי מישהו נורמלי היה נח בחדר במלון יוקרתי אחרי שפסל של אביר חבט בו"
נייטס נעצר והתבונן באש בכעס,"טוב טוב,לך תעשה מה שת'ה רוצה" אמר אש ומלמל"איזה עצבני"
"שמעתי את זה" אמר נייטס וירד ללובי,"אש,אפשר לדבר איתך שנייה?" שאלה אותו מיי,"בטח,מה קרה?" שאל אש,"הנייטס הזה...,הוא לא נראה לך מוזר?" שאלה מיי בחשדנות,"גם לי הוא נראה מוזר,אבל אני מסתדר איתו" אמר אש בצניעות,מיי גלגלה עיניים"אש,זה רציני,תקשיב שנייה" אמרה מיי והמשיכה"כשהייתי באקטורק,לתחרות פוקימונים,רציתי לתפוס פוקימון חדש,אז ראיתי ארקניין מדהים,אבל גם דרו היה שם ורצה אותו והתחלנו לריב ולרדוף אחרי הארקניין.." אמרה מיי והתחילה להיסחף,אש היה עייף וקצת היה עצבני,"הנקודה מיי,הנקודה!" נזף בה אש,"אה כן" אמרה מיי והמשיכה"כשסוף סוף עמדתי לתפוס אותו,קבוצה של אנשים הקיפה את הארקניין והקפיאה אותו עם קרן משונה,ניסיתי לעצור אותם אך זה לא עזר" אמרה מיי והמשיכה"אבל פתאום,יצור שנראה כמו החבר שלך הגיע והרג אותם" אמרה מיי,"זה היה נייטס לפני שנפגשנו,אז מה?" אמר אש וגלגל עיניים,"עוד לא סיימתי" נזפה בו מיי והמשיכה,"פתאום,איזה צל ענקי עלה מהאדמה ואיתו איזה יצור מוזר והשלושה התחילו להילחם" אמרה מיי והמשיכה,"הצל והיצור המוזר הביסו את החבר שלך ותפסו את הרגל שלו וכיוונו סכין אל איזושהי נקודה אל עבר הגב שלו,אבל פתאום שני דרקונים תאומים הגיעו והגנו על החבר שלך,לבסוף,הצל נעלם והיצור נשאר עומד,והוא אמר"סוף סוף...,חיי הנצח שלך כבר לא יישארו...,רוח המלחמה"
אש היה קצת המום,"זה מה שראית?" הוא שאל,"ומי היו הדרקונים?" שאל אש,מיי שלפה מכיסה פוקדקס ופתחה תמונה של דרקונים בעלי גוון לבן כחול-אדום,ומעל תמונותיהם היה רשום-לטיאוס ולטיאס.
אש היה המום ומופתע באותו הזמן,"אני לא מאמין...,זה...,אני לא מבין" מלמל אש,"גם אני לא,כדאי שנעקוב אחרי נייטס ונגלה מיהו" אמרה מיי והתקדמה אל עבר המעלית,ואש בעקבותיה.



רחובות אוליבין היו חשוכים ביותר,למרות הפנסים,נייטס אהב את זה,זה הזכיר לו קצת את ביתו-ניו יורק,זה הזכיר לו את תחנת המשטרה,את חנות הממתקים שבה קנה את ממתקיו,שהיו חלק רציני מילדותו,שכמעט לא הייתה...,אך זה הזכיר לו מכל את האירוע שקרה לפני 75 שנה,וזה גרם לו להיות קצת עצוב-מתי הוא כבר יחזור לעצמו?ולמה האחים הצופים בחרו דווקא בו?
נייטס נאנח והמשיך להסתובב ברחובות אוליבין,בלי מטרה, או בלי סיבה בכלל....נייטס עבר ליד שלולית והביט בבבואה של עצמו בעצב,"אולי זה הגורל שלי.." מלמל נייטס בעצב,אך פתאום נוספו לבבואה שני דרקונים בעלי פצעים הכבולים בשרשראות,נייטס ידע מי אלה,ואלה לא היו חדשות טובות בשבילו.
נייטס הסתכל למעלה וראה את לטיאוס ולטיאס כבולים לשרשראות,"עזור לנו" הם קראו לו בקול חלוש,נייטס הסתכל על השרשראות ששהו באוויר וראה משהו שגרם לו לרתוח-יצור מוזר בעל כובע קטן החזיק בשרשראות שכבלו את לטיאוס ולטיאס,"עזוב אותם קרוס!,הם לא עשו לך שום דבר!" צרח נייטס אל עבר היצור,היצור הביט בנייטס ואמר בשקט"אתה לא יודע כלום" ושרק.
מהאדמה יצאו גופות רקובות המחזיקות בחרבות שחורות,עיני הגופות היו חלולים ושיניהם היו רקובות ומגעילות,היצורים הקיפו את נייטס,"תן לנו אותו" אמרו הגופות,נייטס לא ידע על מה הם מדברים,אבל הוא גם לא היה מעוניין לתת להם את הדבר הזה,"אני לא הולך לתת לכם שום דבר רקובי נפש!",היצורים צרחו ופתחו בהתקפה,אך נייטס היה מהיר מהם,וקפץ היישר מחוץ לתווך ההרג של היצורים ושלף את להביו,היצורים התנגשו אחד בשני וחלקם נפלו אל האדמה,"מטומטמים" גיחך נייטס,אך זה היה מוקדם לשמוח,כי היצורים תקפו אותו וכמעט פגעו בו,אך נייטס התחמק בשנייה האחרונה.
נייטס תפס במהירות מדהימה את אחת הגופות והשתמש בה כמגן,לאחר מכן,הוא שלח את להביו אל עבר שני הגופות האחרות ותקע אותם עמוק בחזה,והגופות התפוגגו להן.
"מרשים נייטס,אתה משתפר,חשבתי שתצליח יותר,אבל לא נורא,גם זה טוב" גיחך היצור,נייטס הביט בזעם ביצור ושלח אליו את להביו אליו,אך היצור עצר את הלהבים בדרך כלשהי וצחק,"לפחות ניסית נייטס,עכשיו תביט איך אני הורג את החברים...","מכת ברק!" קרא לפתע קול,ולפני שהיצור ניסה להבין מה קרה,הוא חושמל ממכת ברק חזקה שגרמה לו להרפות את אחיזתו באחים הצופים ושחרר אותם.
נייטס הביט אל עבר הסמטה וראה את אש ומיי ופיקאצ'ו בסמטה,נייטס הביט בחזרה אל היצור שהיה מוטל כעת על הרצפה,"בן כלבה" מלמל היצור ונעלם,נייטס פנה אל לטיאוס ולטיאס הכבולים ושחרר אותם,"אתם בסדר?" שאל אותם,"כן,אבל כנראה שאתה חייב למישהו הסברים" אמר לטיאוס והצביע מאחורי נייטס,"כן,הוא די צודק" אמרה מיי,אש הביט בו"אתה לא עובד בממשלה נכון?" שאל אש בעצב,"לא,אני לא",אש צעד אחורה בבהלה"אז מה אתה?" שאל אש בפחד.
נייטס נאנח עמוקות ואמר"יותר נכון,מה הייתי ולמה הפכתי" אמר נייטס,"לפני 75 שנים אני הייתי אדם רגיל בעל חיי זבל-לא היה לי אבא או אמא,או סבתא,או משפחה..,הדבר היחיד שהיה המשפחה שלי הוא הפוקימון הראשון שלי-סניזל.." אמר נייטס בעצב והשפיל מבט,"אז מה קרה?" שאלה מיי,"נפלתי בפח,זה מה שקרה" אמר נייטס בכעס,"בגלל הצל המוזר הזה ששחררתי בטעות,אני תקוע ככה עם חיי נצח" רטן נייטס,"למה אתה מתכוון?" שאל אש,בעודו היה המום ממה שנייטס סיפר לו.
"לפני 75 שנה,היה איזה שוד בחנות עתיקות בניו יורק,אני הייתי שוטר אז,בכל מקרה,אחרי שהצלתי את החנות משדידה,אחד השודדים הפך לקיקלופ והדף אותי אל עבר קובייה כבולה בשרשראות,ושברתי אותה בטעות,ויצא ממנה צל שהרג את הקיקלופ,הוא העניק לי חיי נצח אך הוא רצה שאציית לו,אני סירבתי והוא לקח את סניזל והפך אותי לזה" אמר נייטס והמשיך"זמן קצר אחרי שהפכתי לתועבה הזו,לטיאוס ולטיאס באו אלי והציעו לי עזרה-הם חושדים שהצל ההוא שהפך אותי לזה נמצא בארגון האחווה האפלה,הסכמתי לעזור להם והנה אני פה" אמר נייטס,"אז למה שיקרת לי?" שאל אש,"תשאל את השניים" אמר נייטס והצביע אל עבר לטיאוס ולטיאס,השניים החליפו מבטים,"זה בגלל שתחשוב שמדובר בבדיחה" אמרו.
אש הביט בנייטס,"טוב,אז כנראה שאני עוזר לך לחזור לעצמך",נייטס הביט בו מופתע,"מה?"
"כן,אני ומיי נעזור לך לחזור לעצמך" אמר אש,מיי הנהנה איתו וגם פיקאצ'ו,"אבל למה?" שאל נייטס,אש חייך ואמר:"כי אנחנו חברים"
נייטס חייך,לא היה לו חבר 75 שנה,הוא הרגיש ממש טוב עם עצמו,"תודה" הוא אמר והוסיף"חבר",אש הביט אל עבר מיי,הביט בחזרה אל נייטס ואמר"אנחנו צוות,ובצוות אף אחד לא נשאר מאחור".

בפרק הבא:שלושה בתחרות אחת!,ניסוי SAX-1

מה אתם חושבים? =]

פרק יפה מאוד,מחכה להמשך.

אוקיי הנה פרק שביעי,עוד מעט אעשה סקר עם לעשות מדריך דמויות[או להמשיך בכלל את הסיפור]

תיהנו =]
פרק 7: שלושה בתחרות אחת! SAX ריידלי

אצטדיון אוליבין.אוליבין.ג'וטו

2010.6.29
11:28

"נו למה אני חייב" רטן נייטס,"קדימה,זה לא יהיה כזה נורא" אמרה מיי,"כן,בשבילך" אמר נייטס בבוז וגלגל עיניים,אש הסתכל עליו וגלגל עיניים,"זו רק תחרות פוקימונים,לפחות תבוא ותצפה",נייטס הסתכל על אש ומיי,"בסדר בסדר,אני אעשה את זה" אמר נייטס והוסיף"אבל רק אם תהיה לי גישה למאחורי הקלעים",אש ומיי החליפו מבטים,"ברור" אמרו.
למי שלא הבין,היום זה היום שבו מתקיימת התחרות החמישית של מיי בגו'טו,אש הצטרף אל התחרות,אך נייטס לא הסכים לבוא איתם,ולפי מה שראיתם,מיי ואש ניצחו בוויכוח הקטן,והלכו לתחרות הפוקימונים ואיתם נגרר נייטס.
אצטדיון אוליבין הינו אצטדיון ענקי ומדהים-הוא היה מעוצב מאוד יפה,בעל קישוטים בכל פינה,המושבים היו מרופדים וצבועים בכחול,ועליהם הונחו סיגליות.המראה נתן לנייטס בחילה קטנה,כשעבר באצטדיון,הוא לא אהב יופי,אלא אהב רק את הפנימיות שבאדם,ולכן הוא הלך מהר מאוד משאר המתחרים היישר אל עבר מאחורי הקלעים.
"טוב,אנחנו הולכים להתכונן לתחרות" אמרה מיי,"אז מה אני אעשה עכשיו?" שאל נייטס,"למה שלא תקנה פופקורן?" אמר אש,נייטס הביט בו וחייך,"בסדר" הוא אמר וישב על ספסל.פתאום,נייטס שמע לחשושים מתא השופטים,כשנייטס התקרב הוא ראה את האחות ג'וי ועוד שני שופטים מתווכחים,"אני לא מאמינה,זה פשוט לא קורה לי" אמרה ג'וי בדאגה,"אל תדאגי ג'וי,אנחנו עוד נמצא מישהו" אמר השופט הראשון,"בהתראה כזאת קצרה?!" צרח השופט השני,"אממ..,אפשר לעזור לכם?" שאל נייטס בעודו מתקדם אל עבר השלושה,"לא,עוף מפה" אמר אחד השופטים,ג'וי הביטה בו בכעס,ופנתה אל נייטס,"כן,מאוד" אמרה ג'וי,"מה קרה?" שאל נייטס,"אממ,אתמול מנחת התחרות של היום לא יכלה להגיע"
"הבריזה את מתכוונת"
"די כבר שלדון" נזפה ג'וי בשופט שעמד מימינה,השופט השני צחקק"שלדון..." הוא מלמל בעודו מחייך בשובבות."בכל מקרה,אין לנו שום מנחה שיעשה את העבודה,והתחרות מתחילה בעוד 4 דקות" אמרה ג'וי ונלחצה מרגע לרגע,נייטס הביט בה וגיחך,"אז למה אתם לא מנחים?",ג'וי הביטה בו בכעס"כי יש לנו פחד במה!" נזפה בו ג'וי,"כן,זה חסרון רציני אצל שלושתנו" אמר השופט הראשון,"אני הוא אלווד דרך אגב" אמר והמשיך"ובגלל זה אפשר להגיד שאנחנו.."
"פחדנים" קטע אותו שלדון,"צ'יקנים,תרנגולים,פחדנים ועוד",נייטס הביט בשלושה,"טוב,זה די גרוע,חבל שאין לכם מישהו שאין לו פחד במה" אמר נייטס וגיחך,השלושה הביטו בו וחייכו,נייטס הבין מה קורה ונבהל,"אוי לא,לא לא לא לא לא!" אמר נייטס,"אני לא הולך להנחות את הדבר הזה!","נו,אנחנו ממש נואשים!" אמרה ג'וי והביטה בו בעיניים מתחננות,נייטס הביט בה ולא ידע איך להגיד לא,אך כשראה שזולגת דמעה מעיניה,הוא נשבר,"טוב טוב,אני אעשה את זה" אמר,ג'וי חייכה,אך אלווד ושלדון התנגדו לרעיון,"ג'וי את בסדר?!,אנחנו לא יודעים אם הוא מתאים!","זה עדיף מכלום" אמרה ג'וי.
"אז,מתי אני מתחיל?" שאל נייטס,ג'וי הביטה בשעון ודחפה את נייטס אל עבר האצטדיון,"עכשיו!" אמרה והסתלקה,נייטס הסתכל אל עבר כל הצופים שצופים בו,הוא לא ידע מה להגיד והתחיל לחשוב על משהו,לבסוף הוא עלה על רעיון שיעזור לו לאורך כל המופע.
נייטס התחיל לכחכך בגרונו והתחיל לדבר בקול גבוה" אולה מיאמיגוס!" הוא קרא אל עבר כולם,"מה נשמע?!" הוא קרא אל עבר הצופים,"זה פעל" הוא חשב לעצמו והמשיך"ברוכים הבאים אל תחרות הפוקימונים של או-לי-בייייין!" הוא קרא,הקהל קרא אליו בחזרה בשמחה,"אני מת על הדבר הזה" חשב לעצמו נייטס,אך ראה את האחות ג'וי הלחוצה מאחוריו ונזכר למה הוא על הבמה."כן,היום אני מבטיח לכם שתהיה תחרות יפה היום,יש לנו הרבה מתחרים,ואנחנו נתחיל עם.." גמגם נייטס והביט אל עבר ג'וי,ג'וי סימנה אל נייטס להתקרב ונתנה לו כרטיס,נייטס הביט אל הכרטיס וקרא אל עבר הקהל:"אש קאטצ'ם!".
נייטס לא חשב שהוא ייהנה מתחרות הפוקימונים,הביצועים לא עניינו אותו כל כך,אבל הנחיית התחרות גרמה לו להרגיש על העננים,הרגשה שהוא לא הרגיש שנים,למעשה,הוא נהנה מזה יותר משהוא נהנה כשהוא הורג אנשים!,אך ברור שזה לא יימשך לנצח,לכן הוא ניסה לנצל את הזמן שלו כמה שאפשר-דבר שהלהיב את הקהל יותר ויותר.
לבסוף הגיעו לגמר אש ומיי,לקרב התחרות המכריע,נייטס הסתכל על השניים וחייך,"זה יהיה מעניין" הוא חשב לעצמו,"טוב חברים,אתם מוכנים?" הוא שאל את השניים,אש ומיי הנהנו בהסכמה,נייטס חייך וקרא אל הקהל"אז תתחילו!".
אש זרק פוכדור,וממנו יצא ריאולו,מיי הביטה בריאולו וגיחכה"זה הכל?" היא אמרה וזרקה פוכדור,מהפוכדור יצא בלזיקן,אש לא שכח את הבלזיקן של מיי,אבל הריאולו שלו היה חזק יחסית.
"צא ריאולו,כדור הילה!"קרא אש אל עבר ריאולו,ריאולו יצר כדור כחול מלא בהילה חזקה, אך לא שלח אותה,בלזיקן נרתע למראה כדור ההילה של ריאולו,"בלזיקן תשתמש בלהביור!",בלזיקן קרא בשמו וירק אש מתוך פיו אל עבר ריאולו,אך ריאולו היה מהיר יותר,והתחמק מהלהביור הקטלני,מיי הביטה אל עבר לוח התוצאות:נקודה אחת ירדה לה"שיט" היא סיננה,אש חייך והביט בריאולו,ושם לב למשהו-כדור ההילה של ריאולו גדל קצת,"הוא גדל עם הזמן" הוא מלמל,הוא הביט בשעון-ארבע דקות ושלושים שניות עד לסוף הקרב,"מושלם" הוא חשב לעצמו.
"בלזיקן,מתקפת שמיים!" אמרה מיי,ובלזיקן קפץ אל עבר השמיים ונחת אל עבר ריאולו,והוא היה מצליח,אם ריאולו לא היה מתחמק.בלזיקן התרסק על האדמה,"נו באמת" היא סיננה והסתכלה אל לוח התוצאות-עוד נקודה ירדה לה,ואם תרד לה עוד נקודה אחת,היא תיפסל.
מיי הביטה בבלזיקן והביטה בריאולו ומשהו גרם לה להיבהל-כדור ההילה של ריאולו היה גדול יותר מקודם.מיי לא בזבזה זמן"בלזיקן,בעיטה כפולה!" היא קראה אל עבר בלזיקן,אך זה היה מאוחר מדי,"שלח את כדור ההילה!" קרא אש.ריאולו,שהחזיק בכדור ההילה הגדול,שלח אותו אל עבר בלזיקן והדף אותו אל עבר הקיר.
נייטס הסתכל המום אל עבר הבלזיקן המעולף והביט בריאולו ואש,"טוב,כולם ראו מי ניצח" הוא אמר לקהל והתקדם אל עבר אש ומיי,"קרב יפה ילדים" הוא אמר,מיי הביטה באש והביטה בבלזיקן,היא שלפה את הפוכדור,"חזור בלזיקן" היא אמרה ובלזיקן חזר אל הפוכדור.
"קרב יפה מאוד,אסטרטגיה מדהימה" אמרו השופטים ונתנו את הסרט לאש,פיקאצ'ו הביט בריאולו וטפח לו על הגב."תודה" אמר אש וחייך,"כל הכבוד ילד" אמר נייטס וטפח לאש על הגב,"כן,קרב טוב באמת" אמרה מיי ולחצה עם אש ידיים.
אך פתאום הרגיש אש הרגשה מוזרה,לרגע אחד הוא ראה את האצטדיון מלא אנשים,ולרגע אחד הוא ראה מפלצת מחרידה,שלא ראה בחייו.אש ידע שמשהו רע עומד לקרות,משהו רע מאוד,שיגרום לנזק רציני לדבר מסויים...



מעבדת X .מבצר דארקו.אלטו מאר.ג'וטו

2010.6.29
22:58

"זה לא ייאמן!" צרחה ג'יי והכתה בשולחן,"כל פעם,כל פעם הוא מצליח להתחמק מהמוות,בנוסף לתועבה שאני צריכה להתמודד מולו כבר 75 שנה!",לאחר הכישלון של דנטור באוליבין,ג'יי חשבה שהיא עומדת להשתגע,דנטור הביט בה ולא ידע מה להגיד,הוא ידע שהוא נכשל וזה ממש הכעיס אותו,אבל הוא ניסה לשמור קור רוח,"ג'יי,הדבר הזה חזק מדי,ואיננו יכולים לעצור אותו,כשהוא עם אש והילדה ההיא.."
"השם שלה הוא מיי" סיננה ג'יי,"כן,בכל מקרה,אני ניסיתי למצוא אפשרות לנצח אותו,ומצאתי" אמר דנטור ולחץ על כפתור הנמצא באחד השולחנות שבמעבדת X.
מהשולחן עלה תותח כסוף ענקי,ואיתו מבחנה ובה דם שחור,ג'יי הסתכלה על הדם בבלבול "זה...,דגימת הדם של נייטס" היא אמרה,דנטור חייך,"כן,אכן כן" הוא אמר ויצא מהמעבדה.
אחרי 5 דקות,הוא חזר עם מכלית ובה ראש בעל עין אחת גדולה,"תכירי,זה SAX,ידוע גם כמודר בראין,זוהי צורת חיים חזק,שיכולה לספוג כל נזק שהיא תקבל ותרפא אותו בתוך שנייה,אנחנו יכולים לשלב את מודר בראין עם דגימת הדם ועם גוף של פוקימון חזק,כדי ליצור יצור חזק ביותר" אמר דנטור והמשיך"וזה הרגע שההמצאה שלי תפעל-זוהי קרן השילוב,קרן המשלבת בין 3 חפצים והופכת אותם ליצור חזק ביותר,השילוב יצא חזק פי 2 ממה שהיה קודם,ויוכל להתאושש מהר יותר ממהירותו הקודמת".
ג'יי התרשמה מאוד מדנטור,אך היא לא רצתה כישלון נוסף,"כדאי שזה יפעל דנטור" היא אמרה,"אבל מה עם בחירת הפוקימון ש.."
"אל תדאג,זה מטופל" אמרה ג'יי וזרקה פוכדור,מהפוכדור יצא סאלאמנס ענקי ואכזרי,הסאלאמנס ישב בשלווה,כאילו הוא ידע מה הולכים לעשות לו."אוקיי דנטור,תפעיל את הקרן!" אמרה ג'יי,דנטור רץ אל עבר הקרן ופתח את אחד המכסים,הוא הכניס לשם את מודר בראין ואת דגימת הדם וירה.
זרם של אנרגיה נורה אל עבר הסאלאמנס המסכן,וגרם לו לזהור בזוהר סגול שחור,האדמה התחילה לרעוד,ונראה שאפילו האי התחיל לרעוד.
לבסוף,האדמה הפסיקה לרעוד וסאלאמנס התשנה,ג'יי הביטה בו בפה פעור,דנטור חשב שהוא עומד להקיא מרוב פחד-מולם עמד דרקון בעל עיניים שטניות,גוף שחור וקשיח,ציפורני היצור וידיו ורגליו היו שחורים וקשיחים כמו גופו,ראשו היה קשיח פחות,ופיו היה מלא בשיניים חדות כתער,וכנפיו היו שחורות כמו שאר גופו וקשיחות כמו גופו.
"מרשים מאוד דנטור" אמרה ג'יי,בעודה מביטה ביצור,"הוא נראה די חזק...,וגם די אכזרי" חייכה ג'יי,היא פנתה לדנטור ואמרה"דנטור,אני צריכה שתוציא את היחידות הכי טובות שלנו אל עבר התקפה על העיר פטלבורג,אני רוצה שתכלאו את כולם ואם מישהו מנסה לברוח-תהרגו אותו,ואני רוצה שריידלי יהיה בהתקפה",דנטור הביט בג'יי בהפתעה"ריידלי?" הוא שאל,"כן,זה יהיה הכינוי שלו,עכשיו צא!" אמרה ג'יי,"ואל תאכזב אותי".


בפרק הבא:העיר פטלבורג בלהבות!ריידלי נגד אש ונייטס

איך הפרק?

פרק טוב...מחכה לבא.!

איזו הקפצה!אתה יודע שאסור להגיב בנושאים כאלה ישנים?איפה מצאת את הסיפור הזה בכלל?
תקרא חוקים!

קראתי את הפרק הראשון וממש אהבתי (: אני אקרא תכף את השאר. נראה מבטיח.

נ.ב- גם לי יש סיפור, אשמח אם תקרא ותגיב... קישור בחתימה


עריכה: שיט לא ראיתי שהקפיצו ><