נושא: פוקמון - דרכו של מאמן

אני חושב שרד יתפוס עוד פוקימון או שצ'ארמנדר התפתח

אני יודע ששם הפרק גורם לאכזבה אבל רציתי שגם יעורר בעקבותיו הרבה אסוציציות.
ואם אוציא את הפרק הכפול הוא בטח יפצה אותך על הפרק הזה.

אני יודע, עשיתי את רד באמת בור בצורה מוקצנת יחסית אבל זה בגלל שרציתי לקחת את הסיפור ממש מההתחלה. שהסיפור ילווה את רד מתחילת הדרך.

עוד חמש תגובות ויהיה פרק כפול!

אתה חייב לעשות פרק כפול!!!!
אני מקווה שצ'ארמנדר היתפתח זה יהיה ממש מגניב!

יש לי שאלה
למה רד ביכלל לא מבין בפוקימונים?
זה מאוד מוזר שהוא לא יודע אליהם כלום

תודה רבה לכולם!
נכתבו חמישה עשר תגובות, מה שמוכיח שאתם, הקוראים, באמת תומכים בסיפור והסיפור מעניין אתכם. אני מודה לכם על כך ומקווה שתהנו מהפרק הכפול
את הפרק (14 ו-15) אפרסם מחר בשעה יותר נוחה של היום.

בנוסף לכל מי ששאל:
כן, אני מודע לכך שהוא ממש לא מודע לכלום וזה אכן מוזר. אבל שתוך כדי המסע של רד יראו גם את כישוריו בקרבות גוברים וגם את השכלתו גדלה. אני אשתדל "להחכים" אותו יותר בכל מקרה.

בנוסף, את ההודעה שהודעתי ל- death note שהיה אז chimcharboy כפרס על התחרות. אודיע לכולם בפרק הכפול.

יש!!
אני מת כבר ליקרוא את הפרקים האלה מחר!

פרק 14: שדרוג הצוות


'צ'רמנדר תתכונן להתפתח!' חשב רד. "צ'רמנדר תשתמש בגחלת!" צ'רמנדר קפץ קפיצה אחורה ולקח את ראשו לאחור למטרת תנופה, הוא פתח את פיו ומתוכו יצאו כדורי גחלים קטנים ובוערים. הגחלת פגעה חזיתית ברטטה אך למרות שנפגע ואפילו פגיעה ברמה בינונית ניער את ראשו להתרעננות וחזר דרוך לקרב. הרטטה רץ לכיוון צ'רמנדר ונגח בו בבטנו וּנרתע אחורה. 'זה רע' חשב רד. בעקבות המכה, לצ'רמנדר נתפס האוויר, וּכשהצליח סוף סוף לנשום החל להשתעל. "צ'רמנדר אתה בסדר?" שאל רד בדאגה. צ'רמנדר השתעל מספר פעמים ולפתע מאחד השיעולים שלו יצא עשן בכמות שהתפזרה לרדיוס של כחמישה מטרים. כולם חוץ מצ'רמנדר פצחו בשיעול קל. "אני חושב שהצ'רמנדר שלך למד מסך עשן" אמר כריס והעשן החל קצת להתפוגג. "באמת?" אמר רד עם חצי סימן שאלה. "גדול! עכשיו בוא נבדוק צ'רמנדר מה אתה מסוגל לעשות עם ההתקפה החדשה. תשתמש במסך עשן ואז תתקוף את רטטה עם שריטות מזוויות שונות." צ'רמנדר פיזר מתוך פיו עשן והפעם כיסה בעשן רק את האזור בו נמצאים צ'רמנדר ורטטה. רטטה לא הבין היכן הוא נמצא ונשמעו קולות שריטות. צ'רמנדר תקף משמאלו של רטטה, מימינו ומעוד כיוונים רבים. כשהענן השחור התפוגג סופית היה אפשר לראות את צ'רמנדר עומד ומחייך כשמרים את ידו כסימן ניצחון ואת רגלו על בטנו של רטטה שהיה מעולף שכוב על גבו. "כל הכבוד צ'רמנדר!" רד הלך אליו וליטף את ראשו.
"אבל אני לא מבין למה לא התפתחת?" אמר רד בתֶהִיַה. "ניסיתי להגיד לך קודם . . ." כריס החל להסביר. "הפוקמון שלך לא יתפתח רק אם תרצה ובקרב אחד. הוא צריך לעבור הרבה קרבות ואימונים כדי להגיע לרמה מסוימת בה הוא יתפתח." "הבנתי!" אמר רד והחזיר את צ'רמנדר לפוכדור. "הי כריס, אתה מעונין אולי בקרב קטן, אחד על אחד?" "בטח" השיב. "אבל הפוקמון שלך לא עייף מהקרב שהיה לך הרגע?" "אל תדאג יש לי עוד פוקמון" הסביר. "אם כך בסדר" אמר כריס והוציא את פוכדורו מכיסו. רד לקח שישה צעדים אחורה, עמד עם הפנים לכיוון כריס והוציא מהכיס את הפוכדור של סנד. הם נעצו זה בזה מבטים וזרקו בו זמנית את הפוקמונים שלהם, מהפוכדור של רד יצא סנד ומשל כריס דוגטריו. "סנד תשתמש בשריטות!" "דוגטריו חפירה!" סנד בא לתקוף בשריטות, אך דוגטריו נכנס לאדמה כמו שנראה בקרב הקודם שלו ותקף את סנד מתחתיו. אך בניגוד לרטטה, כשסנד היה באוויר, למרות המכה הכואבת היה כבר מוכן לנחות על שתיים. "סנד תשתמש בסליל הגנה!" "דוגטריו תשתמש במתקפת חול!" סנד חיזק לעצמו את ההגנה אך חול נכנס לעיניו של סנד ובכך כושר הדיוק שלו צנח. "דוגטריו עוד פעם חפירה!" דוגטריו חפר מתחת לאדמה ועקב זאת שעיניו של סנד לא תפקדו ברמה מספיק גבוהה, סנד לא היה מוכן להתקפה, הוא נפגע בצורה קריטית ממתקפת החפירה וחוסל. "אבל איך ניצחת כל כך מהר!?" התפלא רד. "כמו שאמרתי, הדיגלט שלי לא התפתח סתם כך, הוא עבר הרבה אימונים וקרבות. הוא משומן לכל קרב!" "אם כך אנחנו נתאמן עד שנהיה יותר חזקים מכם!" אמר רד. "אני כבר מצפה לזה" אמר כריס והושיט את ידו אל עבר רד. רד לחץ את ידו והלך חזרה למרכז הפוקמונים של פיוטר כדי לרפות את פוקמוניו. עברו כשלוש שעות ורד היה מוכן ליציאה חוזרת. כשהגיע לאותו שביל הנקרא: "שביל 3" והחל להתהלך בו כעשר דקות, ראה פוקמון משונה שראשו כמו גליל צהוב, גופו גבעול עם ענפים קטנים המשמשים רגליים ועלים המשמשים ידיים. "זה נראה כמו פוקמון עשב" אמר רד ושלף מכיסו את הפוקדקס. הפוקדקס טען את המתקבל מולו להתאמת המידע שמכיל ולבסוף הציג תמונה של הפוקמון והחל לדקלם: "בלספרווט, בלספרווט הוא פוקמון מסוג עשב ורעל, הוא ידוע בקטגוריית פוקמון הפרח. המזון העיקרי של הבלספרווטים הוא חרקים. גופו הגמיש והרזה מאפשר לו להתכופף ולהמנע ממתקפות בקלות בנוסף לכך הנוזל שמכיל בפיו יכול להמיס אפילו ברזל." "הוא נשמע כמו פוקמון חזק" אמר רד. "זה נשמע כמו אתגר נחמד ובגלל שהוא פוקמון עשב אני אוציא את צ'רמנדר, הרי אש טוב על עשב, צא צ'רמנדר!" ברגע שצ'רמנדר יצא מתוך הפוכדור בלספרווט לבש פנים מבוהלות. "צ'רמנדר שריטות!" צ'רמנדר רץ שציפורניו שלופות לעבר בלספרווט. אך הוא התכופף לאחור כמו גשר והשתמש בגופו כמו מקל בגובה חמישה סנטימטרים מעל האדמה כדי להפיל את צ'רמנדר וצ'רמנדר אכן נפל. "טוב אם הוא דק מדי מכדי להשתמש בשריטות אז צ'רמנדר! תשתמש במסך עשן כדי להפריע לראייתו ואז תשתמש בגחלת!" צ'רמנדר מילא אחר הפקודות והבלספרווט לא ראה מה קורה מסביבו. צ'רמנדר ניצל הזדמנות זו והוציא את כדורי האש הקטנים מפיו הנקראים מתקפת גחלת ופגע בבלספרווט. כשהעשן התפזר ראה רד שהבלספרווט חלש וזרק לכיוונו פוכדור.







פרק 15: מה קרה לפוקמונים?

כשהעשן התפזר ראה רד שבלספרווט חלש וזרק לכיוונו פוכדור. הפוכדור פגע בבלספרווט וקפץ לגובה של כארבעים סנטימטרים מהאדמה ונפתח. בלספרווט הפך לאנרגיה אדומה והאנרגיה נכנסה לכדור. הכדור נסגר ונחת על האדמה שהכפתור על הלבן שבאמצע נהיה אדום. הכדור התנדנד ימינה פעם אחת, רד הסתכל על הכדור בלהט, הכדור התנדנד עוד פעם לצד שמאל, פעימות הלב של רד הכפילו את עצמן ועיניו נראו כאילו יצאו ממקומן בכל רגע, הכדור התנדנד עוד פעם ימינה ולבסוף עצר, האור האדום חזר להיות לבן. "צ'רמנדר הצלחנו!" הכריז רד בשמחה. "צ'רם, צ'רמנדר, צ'רם!" השמיע צ'רמנדר. "טוב צ'רמנדר תחזור" אמר רד, לחץ על הכפתור בפוכדור של צ'רמנדר וצ'רמנדר חזר לכדורו. רגע לאחר מכן הוציא רד את בלספרווט מתוך פוכדורו. בלספרווט יצא כשמביט סביב. "הי בלספרווט, אני המאמן החדש שלך, רד" הציג עצמו רד. כשבלספרווט קלט שרד פונה אליו כיסה את פניו עם שני העלים השימשו לו כידיים ועצם את עיניו חזק. "הי אל תדאג" אמר רד. רד הושיט באיטיות את ידו אל ראשו של בלספרווט אך בלספרווט נסג צעד לאחור. "נראה שמישהו פה מאד ביישן" אמר רד. "אל תדאג, אני לא אפגע בך" אמר לו ברכות, התכופף והושיט לו את ידו. בלספרווט הציץ בין עליו אל עבר רד במבט זהיר, הוריד מעט את ידיו מפניו והתקרב לאט, לאט. לבסוף נגע ראשו של בלספרווט בידו של רד. "זהו, רואה זה לא היה נורא כל כך" בלספרווט חייך. "פוכדורים צאו!" רד זרק את הפוכדורים של צ'רמנדר וסנד והפוקמונים יצאו מתוכם. "צ'רמנדר, סנד, אני רוצה שתכירו חבר חדש בצוות, בלספרווט" "צ'רם, צ'רם" "סנד, סנדשרו" השמיעו שני הפוקמונים "בל, בלספרוו" בלספרווט השמיע קול הססני וחייך חיוך קטן. "יופי, עכשיו אני מקווה שאתה לא פוחד יותר" אמר רד והחזיר את שלושת הפוקמונים לכדורים שלהם.
*
"טוב, מאט, אוליבר הפעם שניכם מבצעים את המשימה, אני מקווה שלאחר מכן לא יהיה לכם תירוץ, ברור?" "כן" אמרו שניהם באותו הזמן ויצאו מן החדר החשוך.
*
כשהתקדם רד, ראה כניסה למערה בתוך הר. "צא צ'רמנדר!" רד הוציא את צ'רמנדר מהפוכדור ואמר לו: "עכשיו צ'רמנדר, אני צריך שתלך לצידי במערה כדי שהאש בקצה הזנב שלך יפיק לי אור אז. . . ." לפתע הבחין רד בפוקמון מעופף בשמיים. "צ'רמנדר תראה פוקמון, תתקוף אותו בגחלת!" צ'רמנדר כיוון את הגחלת לשמים והיה אפשר לראות שהציפור נפגעה. הציפור טסה במהירות לעברם. לפתע קול נשמע: "עצור פיג'יוט!" הציפור עצרה ונחתה על האדמה. מגבה ירד בן אדם, בן האדם זה היה גרין. "גרין!? מה אתה עושה פה? ומאיפה השגת פוקמון כזה גדול?" שאל רד. "אפילו אני לא אצליח להשיג פוקמון כזה בזמן כה קצר" אמר גרין. "הייתי צריך להעביר לסבא שלי כמה שיקויים למעבדה מהמכולת שבעיר סרוליאן ולכן הוא העביר לי את הפוקמון הזה במכונת שיגור. "מכונת שיגור?"שאל רד. "זו מכונה שיש בכל מרכז פוקמונים, שאפשר לשלוח דרך המכונה פוקמון ממקום מסוים שיש בו מכונה, למקום אחר שגם בו יש מכונה ומכיוון שבמעבדה של סבא שלי יש מכונה כזו זה התאפשר. אז השתמשתי בפיג'יוט הזה כדי לעוף מסרוליאן לעיר פאלט ועכשיו אני עף בחזרה. אבל מכיוון שאני רואה שאתה באותו כיוון אז נראה שאפסח על הטיסה ואלך איתך ברגל דרך המערה. אבל שנצא ממנה אני רוצה קרב נגדך של שלושה על שלושה פוקמונים." "סגרנו" אמר רד. "אוי" נזכר רד לפתע. "עוד לפני חמישה ימים, כשרק יצאתי מהבית להתחיל את המסע הבטחתי לאמא שלי שברגע שאגיע למרכז הפוקמונים הראשון אתקשר לאליה." הוסיף רד ושם את ידו על פרצופו. "אם כך תדבר איתה ברגע שנגיע לעיר סרוליאן." אמר גרין. "בסדר" השיב רד. "תגיד רד, כמה תגים כבר השגת?" שאל גרין "1" ענה. "אני השגתי שניים" אמר והראה לו את שני התגים שעל חולצתו, אחד כמו של רד והשני לא מוכר. "השגתי את זה בפיוטר ואת זה בסרוליאן" אמר גרין והצביעה עליהם. "זה לא הוגן!" קרא רד ורקע ברגלו. "בכל מקרה אנחנו יוצאים או לא?" שאל גרין במעט עצבנות. "כן, כן" אמר רד. "טוב אז תחזור פיג'יוט" גרין לחץ על הכפתור בפוכדור, ופיג'יוט נכנס לכדור. שני המאמנים וצ'רמנדר נכנסו למערה ובזכות צ'רמנדר היה להם אור בהיקף רדיוס של כחמישה מטרים. "קלפרי!!!!!!!!" נשמע קול של פוקמון הצועק מכאב. "מה זה היה?" שאל רד. "אני לא יודע, אבל כדאי שנלך מהר לבדוק" שניהם רצו קדימה, שלפתע נשמע עוד פעם קול כאב: "קלפרי!!!!" הפעם איתרו השניים את מקור הקול והגיעו למקום, כשרואים מספר די רב של פוקמונים שעורם ורוד, פצועים מאד ושכובים על הרצפה. "מי יכול היה לעשות את זה?" אמר רד. "אנחנו" נשמע קול, רד וגרין הסבו את מבטם וראו את שני חברי צוות רוקט שרד פגש, אחד ממערת הדיגלטים בפעם הראשונה שביקרו והשני המנהיג של הקבוצה מהפעם השנייה . . .

פרקים ממש יפים!!!!
אבל אני קצת מאוכזב שהוא טפס בלספרווט אבל לא נורא