Rust in Peace הוא אלבומה הרביעי של מגהדת', אחת מענקיות הת'ראש. האלבום יצא בספטמבר 24, 1990 על ידי חברת התקליטים "קפיטול רקורדס".
ההרכב של מגהדת' שלא היה יציב במיוחד הציג לראשונה באלבום זה את הגיטריסט מרטי פרידמן, שמוכיח את עצמו כגיטריסט מעולה.
רעיון השם של האלבום בעצם הגיע ממדבקה שדייב מצא על מכונית, כשעל המדבקה כתוב "Nuclear Weapons May They Rust In Peace", כלומר, "נשקים גרעיניים יחלידו על משכבם בשלום", משחק מילים של המילה Rust (להחליד) ו-Rest (לנוח).
בשנת 2,004 יצאה גרסא מחודשת לאלבום הזה עם איכות משופרת, 3 דמואים, שיר חדש וחידוש השירה באלבומים.
רשימת השירים באלבום:
Holy Wars.... The Punishment Due
השיר שפותח את האלבום, ובעצם שוחרר בתור סינגל לפני צאת האלבום ולווה בקליפ מוזיקה.
נושא השיר הוא בעצם על מלחמות הדת. דייב במילות השיר מגנה בעצם את המלחמות כחסרות תכלית וטוען כי אינו מבין אותן ומשתמש במטאפורות מאוד מעניינות ובדימויים בשיר. השיר מתחיל בפתיח אגריסיבי, מהיר ומלא דיסטורשן, כשלפתע הוא משנה כיוון בצורה קיצונית ומגיע לסולו קצר בסגנון ים תיכוני (כן כן, מה ששמעתם!), ומיד לאחר מכן השיר מקבל את הצורה המקורית שלו: עבודת גיטרות מלאה בדיסטורשן, שירה חזקה מצד דייב, מקצב מעניין מצד הבס והתופים השומרים יחסית על השיר איטי עד ל-4:48, בו השיר מקבל עוד תפנית. פריטה מהירה, תיפוף אגרסיבי, עבודת בס שמעמיקה נפח לשיר, ולפני שתספיקו לשים לב נכנסתם לסולו מהיר וסוחף. מה שגם, בשיר מוזכרת המילה ישראל (וטוען שהפעולות של ישראל, גם אם הן נראות רע, הן פעולות שכל מדינה אחרת הייתה נוקטת). ממש גאווה ישראלית!!!
Hangar 18
I know too much.
לאחר פתיחה מדהימה כמו הולי וורז אתה מצפה לנפילה קטנה בשיר השני - אבל לא. השיר "האנגר 18" מתאר את אזור 51, המקום שלכאורה מאוכסנות בו גופות חייזרים שהתגלו ברוזוול.
האנגר 18 הוא למעשה מבנה ראשי באותו איזו ידוע לשמצה.
המספר נשמע כמו מדריך שמסביר למבקר על אותו מקום, וחוזר על אותה אמרה "ראיתי יותר מדי, האנגר 18, אני יודע יותר מדי". גם שיר זה לווה בקליפ מוזיקה. ניתן לשמוע בשיר השפעות רבות בריף הראשי מהשיר "Kashmir" של לד זפלין. השיר כולל שני בתים בלבד, והם די קצרים כי בעצם רוב השיר הוא עבודה אינסטרומנטלית מדהימה. הוא כולל בתוכו סולואים קטנים, ומיד לאחר סיום הבית השני (והאחרון) מתחיל סולו מהיר השומר על מקצב איטי משאר חברי הלהקה כשלפתע התיפוף מתחיל להגביר קצב, הגיטרות מנגנות מהר יותר משתוכל להגיד מקדודלז מבלי להתפקע מצחוק על כמה מפגרת המילה הזאת, והבס כמובן מכניס קצב ייחודי משלו לשיר, שאותי בתור בסיסט הוא דיי מעניין. מרטי פרידמן מוכיח כבר בשיר השני באלבום הראשון שלו עם מגהדת' עבודת גיטרות משובחת, כאשר הסולו של השיר נחשב לאחד היידועים מהסולואים של הלהקה, כשהוא כל פעם נקטע לקטע גישור של תופים וחוזר בקטע חדש ומהיר. השיר לא ממולץ לאנשים שסובלים מגזים. או סולואים.
Take No Prisoners
Take no shit!!!
השיר בעצם מתאר מלחמה מנקודת המבט של חייל שמספר באופן די אכזרי על כך שהם לא הורגים רק את האויב - הם הורגים אנשים חפים מפשע. אני לא רוצה לחפור על השיר הזה יותר מדי, אני שומר את הכוח לשיר הבא, אחד האהובים עלי מהאלבום, אז אני אגיד את זה בקצרה: ליריקה חזקה, עבודת גיטרות מדהימה (כרגיל) והשיר בסגנון מקורי. שיר מאוד טוב!
Five Magics
שיר מעולה. פשוט מעולה.
דובר השיר הוא בעצם הוא איש אשר חי תחת שליט מרושע, והוא רוצה להעיפו מכס המלכות ולהיות המלך בעצמו. בכדי לעשות זאת, הוא לומד חמישה כישופים למרות שהזהירו אותו כי הם עלולים להיות מסוכנים. הוא נהפך לצמא כוח בדיוק כמו השליט שלו. השליט גם יודע את חמשת הכשפים, ובעצם בקרב נגד המספר בשיר השליט מנצח כיוון שיש לו את היתרון מנסיונו. ליריקה די מעניינת שבעצם מבוססת על סרט פנטזיה.
Poison Was the Cure
השיר הזה בעצם מספר על הגמילה של דייב מהרואין. השיר נפתח עם קטע בס כשהגיטרה מצטרפת לאט לאט ובשלב מסויים גם התופים מגיחים משום מקום בתיפוף אגרסיבי ומהיר, ממש כמו ההפך מהזמן שלקח לי לכתוב את הסיקור הזה (רמיזה להשקעה)! השיר מאוד טכני, מהיר וקצר. הסולו של השיר הוא הסולו הראשון שמרטי פרידמן הקליט עם הצטרפותו למגהדת'.
Lucretia
השיר מספר על רוח רפאים שחיה בעליית גג. השיר נפתח עם צחוק, כנראה של הרוח (כי זה צחוק של מישהי מרושעת/זקנה=רוח!$@^$%& או ג. יפית, אבל אני לא חושב שהיא קשורה ממש), ומיד לאחר מכן המנגינה מתחילה. השיר מסופר מנקודת מבטו של דייב שיוצא לבלות עם הרוח בעליית הגג בשעות הלילה המאוחרות. מרטי פרידמן סיפר בראיון שהסולו של השיר הוא דוגמא מעולה ליכולות הנגינה שלו. איזה מלך מרטי, הא?
Tornado of Souls
פאקינג טורנדו!!!
ה-שיר מהאלבום הזה, ומי שלא מסכים, שיצא עכשיו מהסיקור (או שימשיך לקרוא אם זה באמת מעניין אותו)!
השיר, בניגוד למה שהרבה אנשים חשבו, מספר על מערכת יחסים של דייב שהוא ניסה לצאת ממנה, אין לזה באמת קשר ללהרוג מישהו כמו שאנשים חשבו(?).
השיר מאפיין את מגהדת' טוב מאוד. תיפוף חזק ומהיר ומלא גיטרות מלאות דיסטורשן! אה, ובס, אבל אני בספק אם מישהו פה באמת שומע בס אז אני פשוט אפסיק לכתוב עליו.
הסולו שמנוגן על ידי מרטי פרידמן הוא אחד הסולואים הטובים והמהירים, וחוץ מזה יש בו גם מלא רגש ואפשר לשמוע את זה. התווים בסולו יעברו מהר יותר משתספיקו להגיד מקדודלז ולחשוב לעצמכם "שוב הבדיחה על מקדודלז? למה הוא ממחזר בדיחות? זה לא מצחיק!!!".
בשיר דייב מאסטיין חושף את הצד הנשי שלו. לא מבחינת הרגש, זה פשוט הצד שנוטה להשמע כמו בחורה מצוננת ששרה, ולמרות זאת בפזמון הוא חוזר על המשפט "Blow me" (המבין יבין מה הקשר). אני כבר לא בטוח מה לחשוב על דייב חוץ מזה שהוא מדהים, והוא מדהים. אל תיכנסו איתי לריבים על זה.
Dawn Patrol
אין יותר מדי מה לכתוב על השיר הזה, למען האמת. השיר הכי חלש באלבום (ושלא תבינו אותי לא נכון, זה לא אומר שהוא גרוע! זה אומר פשוט שהוא הכי חלש באלבום), וגם הכי קצר בגרסא המקורית של האלבום (1:51, זה ממש קצר יחסית לשיר). בשיר בעצם יש רק בס ותופים ודייב ששר מוזר מאוד. נושא השיר הוא בעצם שואה אטומית ומה שיקרה אחריה (ושאנשים יחיו מתחת לאדמה בגלל שהאטמוספירה תהיה רדיואקטיבית מהנשקים הגרעיניים). למרות שהשיר עצמו חלש, הנושא רציני ומתחבר מאוד לנושא העיקרי של האלבום - הרי שמו הוא מחאה על שימוש בנשקים גרעיניים.
Rust in Peace... Polaris
שיר הנושא של האלבום והשיר שבמקור היה אמור לסגור אותו (עד שיצאה גרסת Remasterd בא נוסף שיר חדש שסגר את האלבום). השיר נפתח בסולו תופים קצר כשהגיטרה מתחילה להתלוות אליה עם הבס, ובסוף גם דייב בשירתו הלא מצוננת דווקא, וזה די טוב. השיר הוא בעצם כמו שם האלבום - מחאה על נשקים גרעיניים, והשיר מגנה בעצם את השימוש בהם. דייב כתב את השיר כשעוד היה במטאליקה, וריפים מהשיר עוד כתב כשהיה נער בלהקה "פאניק". פולאריס זה בעצם שם של נשק גרעיני שפותח באמריקה בתקופת המלחמה הקרה. השיר מתאר את הפולאריס כנשק חזק, הרסני וסופר דופר משוכלל, ובפזמון דייב אומר שהם לא מפחדים מהתוצאות (שזה בעצם המוות), ובעצם כל השיר הוא על כמה שזה הרסני.
עכשיו לכמה נקודות חשובות בשיר:
פתיחה שמכניסה אותך לקצב מיד (סולו תופים די מגניב), סולו חמוד, נושא השיר מאוד חשוב, השיר שכביכול סוגר את האלבום, אבל יש קטע כזה שחוזר על עצמו מיליון פעם בסוף, ואתה כל פעם חושב "הנה נגמר השיר. אה בעצם לא. אה בעצם כן. אה רגע זה לא" עד שנגמר השיר ואז אתה בטוח שכן.
My Creation
השיר שבעצם סוגר את האלבום. הוא מופיע בהוצאה המחודשת בלבד, והוא יותר קצר מ-Dawn Patrol, הוא באורך דקה אחת ו-36 שניות בלבד. השיר נפתח כשדייב צועק עם קול מאוד מוזר "It's Alive!!!", ואז השיר מתחיל. הפעם אני לא אשבח את השיר, אני רק אגיד שאהבתי את עבודת התופים, כמעט לא יותר מזה (כי אין יותר מזה מה לאהוב, עבודת הגיטרות הפעם חלשה יחסית והבס לא מעניין). השיר מספר על דוקטור פרנקנשטיין שיוצר בעצם כלה למפלצת שלו (שכולם מכנים אותה פרנקשטיין, אתם יודעים, הירוק עם בורג שעובר בראש והצלקות על העיניים), אבל יחסית לבונוס טראק זה די טוב.
סיקור האלבום באופן כללי
יצירת מופת. אין דרך אחרת לתאר את האלבום.
באלבום זה דייב מוכיח שוב כמה הוא מוכן להשקיע כדי להביס את מטאליקה ולהראות שמגהדת' יותר טובים.
מרטי פרידמן מוכיח עצמו כגיטריסט מוכשר ומקורי שלמרות היותו חדש בעולם הבידור, טוב יותר מהרבה גיטריסטים ותיקים, ניק מנזה מוכיח את עצמו כמתופף מוכשר עם תיפוף כמו בשיר הנושא, דייויד אלפסון מראה לכולם את הצליל היחודי של הבס שלו בשירים כמו Dawn Patrol ודייב מוכיח את עצמו כמצונן ולא החלטי לגבי זהותו המינית (ראו ערך: Tornado of Souls).
רואי לציין כי זה ההרכב האהוב ביותר של מגהדת' וזה האלבום הראשון עם ההרכב הזה.
הכלים עובדים בתיאום מושלם, כמו שראוי לצפות מאחת מגדולות הת'ראש, ובקיצור, זה בנזונה של אלבום, והוא בן של הבנזונה, והוא בן של הבן של הבנזונה!
הציון שאני נותן לאלבום הוא...
ספוילר
איך אפשר לתת לאלבום כזה ציון נמוך יותר?
ונסיים עם כמה שירים מהאלבום:
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=rtsD2tBPZgo[/YOUTUBE]
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=HW2mBFz4TTc&feature=related[/YOUTUBE]
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=jiqmpcoL9a8&feature=related[/YOUTUBE]
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=mYlUe-SDqA0&feature=related[/YOUTUBE]
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=dLgv1_xqFCw[/YOUTUBE]
וזה כל הסיקור, מקווה שאהבתם!