נושא: Animalia

הסיפור הראשון בפורום שנעשה בכתיבה משותפת P=

מקרא פרקים:
פרק 1- הפרופסור
פרק 2- הגובלין והמוטאציה

דמויות:
טובים:
שם: ג'ייק
מין: זכר
מוטאציה: אדם- בז
אופי: בדחן, תלותי בקרובים אליו, אמיץ
תמונה: בקרוב

שם: סאלי
מין: נקבה
מוטאציה: אדם- טיגריס
אופי: עקשנית, אמיצה
תמונה: בקרוב

שם: אייס
מין: זכר
מוטאציה: ?- ?
אופי: ?
תמונה: בקרוב

רעים:
שם: דינאקס
מין: זכר
מוטאציה: אדם- טי רקס
אופי: ?
תמונה: בקרוב

שם: דלטוקוס
מין: זכר
מוטאציה: גובלין
אופי: ?
תמונה: בקרוב

פרק 1- הפרופסור

היה זה יום שטוף שמש והאדמה זעמה.
ג'ייק ישב ליד דלת ביתה של סאלי בעת שהאדמה רעדה.
הוא היה בעל שיער שחור ועיניים חומות וסאלי הייתה לו לחברת ילדות.
האדמה שקטה ודלת הבית נפתחה, נערה בלונדינית יצאה ממנה, מוכנה ליום הראשון בכיתה י'.
חיוך קטן פה ושם וגם ברכת שלום קטנה ושניהם יצאו לדרך, לכיוון בית הספר.
הם דיברו, איך עבר הבוקר שלהם ועוד אבל הם אינם יהיו מוכנים להרפתקה שצפויה להם.
בעת ההליכה האדמה החלה לרעוד ושבר נפתח בה בדיוק מול ג'ייק וסאלי, עוד צעד אחד והם היו נופלים.
סאלי מיד נבהלה ומעדה קדימה, ג'ייק שכבר הכיר אותה תפס את תיקה בידו הימנית ומשך אותה.
פרץ אפל זרם מתוך הקרע שבאדמה ושאב את כל בני האנוש והחיות שבעולם לתוכו.
הפרץ הסגלגל שיגר את החיים לעולם אחר, יקום מקביל, הבתים בעולם זה היו על עצים ושום עשן אינו נראה באופק,
פגסוסים ויצורים משונים אחרים נראו מדי פעם מתרוצצים ביערות.
סאלי וג'ייק נחתו על בית עץ ואיתם גם דוב גריזלי רעב.
סאלי מיד נבהלה וצעקה בחוזקה, כאילו שמישהו ישמע אותה ויבוא לעזור, כי לא נראה שהשאר נרתעים מהדוב.
היא התחבאה מאחורי ג'ייק בבהלה איומה וג'ייק עמד זקוף הגן עליה בגופו.
פתאום אחרי כמה צעדים, הדוב התחיל לדבר, לדבר כמו בן אדם רגיל, כמו שהם שניהם מדברים.
"אין לי כוונה לפגוע בכם, אני לא טורף ואין לי מושג למה אתם חושבים ככה" הוא אמר להם מבולבל וחזר קצת אחורנית מחכה להם שיענו לו.
"את.. אתה לא" סאלי נשמה לרווחה וצעדה קדימה כשעינייו השחורות של הדוב הביטו היישר לעינייה הירוקות "אני לא בוטחת בו, תזהר" היא לחשה לג'ייק ונשמע פיצוץ מבית העץ השכן.
"מה זה היה?!" סאלי וג'ייק צעקו מיד יחדיו, לא קולטים מה כבר יכול לעשות פיצוץ כזה.
"אל תדאגו, זה השכן שלי, הוא פרופסור מאוד נחמד, עכשיו יש לי שאלה אליכם, מאיפה הגעתם ומה אתם עושים פה?" הסביר הדוב ואז שאלה בחשדנות.
"אנחנו מכדור הארץ, אבל איך לחזור אנחנו לא יודעים ומה עושים זה כבר משהו אחר, בקושי הצלחנו להסתדר" ג'ייק אמר במהרה והסביר לדוב את המצב.
"פה זה גם כדור הארץ" נהם הדוב והלך בעודו ממלמל לעצמו "בני אדם מוזרים".
"אולי נלך אל הפרופסור?" שאל ג'ייק את סאלי "לא נראה לי, אני לא בוטחת בדוב הזה".
נשמע רעש מוזר, ג'ייק הביט בסאלי בבהלה, שצימחה ניבים וזנב "מה?" היא שאלה אותו בעת שבגדיה השתנו לפרווה, אך לא אמיתית, לפרווה "מתה", פרווה שאינה שייכת עוד לבעליה, פרווה כמו של מעילי פרווה.
"איכס" סאלי עיוות את פניה "אני לובשת פרווה של נמרים".
"טיגריס סאלי" ג'ייק תיקן אותה "משהו מוזר מתרחש פה".
"אני חושב שצריך ללכת לפרופסור בכל זאת, אולי הוא יודע מה קורה פה" אומר ג'ייק לסאלי ומתבונן בסקרנות, חושב לעצמו מה יכול להיות שעשה לה את זה.
"ג'ייק, גם אתה!" סאלי קוראת במהרה כשהיא רואה את ג'ייק הופך אל מול עיניה לסוג של ציפור.
"מה קרה לי?!" הוא צועק מופתע, חושב שמה שסאלי אמרה זה דבר רע.
סאלי מהר מביאה לו מראה והוא רואה שהפך לבז, נוצות צמחו לו בראש בידיים ומקור התחיל לבצבץ במקום אפו.
"מה קורה פה?" הוא זעק "חייבים ללכת לפרופסור הזה".
הפעם סאלי אינה התווכחה והם הלכו לבית העץ השכן.
"מי אתם?" שאל קול חשדן כשהם התחילו לטפס לבית העץ.
"ג'ייק וסאלי" נעצרו שניהם וג'ייק אמר, עדיין לא היה בטוח אל מי הוא מדבר.
"בואו תעלו" הוא אמר להם ושניהם המשיכו לטפס למעלה אל עבר הבית שהיה מונח בצמרת העץ.
אחרי הטיפוס הם נכנסו פנימה אל תוך הבית, לא היו בטוחים מה יש שם אבל זה לא מנע מהם להכנס.
הם ראו רק את גבו של הפרופסור, אולי הוא בן אדם הם חשבו, אבל אחרי שהוא הסתובב נודע להם שהוא בעצם מין סוג של לטאה.
"למה אתם מסתכלים עליי ככה?" הוא שאל אותם בזעם בחיים שלכם לא ראיתם כוח ענק?".
ג'ייק וסאלי עמדו המומים וציחקקו בלב "אל תצחקקו בלב, שומעים!".
מדברי הפרופסור הם כל כך נבהלו עד שג'ייק קפץ אחורה וכמעט נפל מבית העץ.
'הוא קורא מחשבות' סאלי חשבה לעצמה והחזיקה את סנטרה בחשש שלסתתה תיפול.
"מה הבעיה בקורא מחשבות?" שואל הפרופסור את ג'ייק וסאלי מופתע לראות שיש מישהו שלא מכירים בקוראי מחשבות.
הפרופסור חזר לעבודתו, רוקח כל מיני שיקווים מוזרים יחדיו ואפילו לא מתייחס אל ג'ייק וסאלי יותר.
"באנו לשאול אותך משהו" ג'ייק אמר לו באמצע עבודתו המוזרה, לא ידע מה הוא עשה אבל זה לא היה לו אכפת הוא חשב שהמקרה שלהם באח הרבה יותר חשוב.
הפרופסור התובב וג'ייק המשיך בדבריו "איך הפכנו לחיות? היו בני אדם רגילים רק לפני שנייה" שאל בתמימות אך עם חשש קל שמא הפרופסור יעשה משהו לא צפוי.
הפרופסור צחקק בטון ערמומי "זה קרה בעת המיזוג, אני מופתע ששרדתם".
"הוא מדבר על מזגן?" שאל ג'ייק את סאלי בצחוק והפרופסור השיב מבט עצבני.
"נמאסתם עליי!" הוא נהם ונראה כאילו הוא עומד לתלוש את עורו, באותם הרגעים קלטו ג'ייק וסאלי שעור הפרופסור הוא תחפושת.

סיפור טוב אהבתי את הרעיון,מחכה לפרק הבא.

ההתחלה של הסיפור קצת מפריעה לי
היא קצת מתחרשת במהירות מדי ,והכל מובן אך קצר ובלי תיאורים רבים

סך הכל הרעיון יפה
ואני מחכה לפרק הבא.

הרעיון הכללי הוא טוב,
אבל יש בעיות בניסוח,בעיקר בתיאורים.
מחכה לפרק הבא

אפשר דוגמאות?

וואהה רעיון מעולה לסיפור.

זה מזכיר לי איזושהי סדרה ששידרו בערוץ הילדים על כך שבני האדם יכולים להפוך לחיות מסוימות לזמן מסוים.

אחלה פרק. D:

תודה לכולם על התגובות, נקווה להשתפר! D:
פרק חדש בקרוב! D:

"מה קרה לי?!" הוא צועק מופתע, חושב שמה שסאלי אמרה זה דבר רע.
---------------------------------------------
יש פה בעיה של זמן,התחלת משפט בעבר אז גם הפעלים צועק וחושב צריכים להיות בעבר

"אל תצחקקו בלב, שומעים!".
--------------------------
הניסוח לא כל כך מובן..

"מה הבעיה בקורא מחשבות?" שואל הפרופסור את ג'ייק וסאלי מופתע לראות שיש מישהו שלא מכירים בקוראי מחשבות.
---------------------------------------------------
שוב בעיה של זמן בפועל שואל, ובסוף יש את הקטע של מישהו שלא מכירים..

אלה דוגמאות קלות אבל שצריכות שיפור..

מחכה לפרק הבא

נלמד לפעם הבאה, עוד?
והבדיחה זה סתם משלישית פרוזק.. בדיחה חרושה Xd

פרק 2- הגובלין והמוטאציה

זרוע דקה תלשה את עורה המחוספס של הלטאה.
סאלי עצמה את עינייה בחוזקה וג'ייק הביט במחזה באימה.
נחשף לפניהם גובלין מרושע בעל מוח חריף שאמר בטון עצבני "דינאקס עוד ידאג להרוג אותכם, ולאכול את בשרכם".
סאלי פקחה את עינייה היא הביטה בגובלין וראתה מוטאציה חסונה וגבוהה עומדת בשקט כ4 מטרים מהגובלין.
"מ.. מה.. מה זה?" סאלי מילמילה בעודה מצביעה על המוטאציה מאחורי הגובלין.
לא עבר הרבה זמן עד שהמוטציה הרימה את הגובלין למעלה ונראתה כמאיימת עליו.
"תעוף מפה!!" צעקה המוטאציה בקול, הורידה אותו למטה חזרה ושאגה עליו, סאלי וגם ג'ייק בכלל לא הבינו למה היא עוזרת להם.
"מי אתם?" שאל ג'ייק בפחד מן הלא נודע והמוטאציה ענתה "אני הוא דינאקס וזהו דלטוקוס".
דלטוקוס סר לצד בית העץ לאחר שדינאקס הורידו מהאוויר.
"אני חושבת שכדאי שנברח" סאלי אמרה לג'ייק בחשש והמוטאציה ענתה "על גופתי המתה".
"אם כבר הכנפיים האלה עלי, בואי!" ג'ייק קרא, תפס בידה של סאלי וקפץ מבית העץ עמה.
"מה אתה עושה?!" סאלי קראה בבהלה ועלתה על גבו של ג'ייק, מחזיקה בו חזק כדי לא ליפול.
"נראה אם זה יצליח" ג'ייק אמר ופרש את ידיו לצדדים, מנסה לדאות באוויר, עדיין חושש שהם יכולים להפגע מדינאקס.
סאלי הביטה למעלה בפחד בעוד ג'ייק פרס את ידיו לצדדים ודאה באוויר.
דינאקס זינק מבית העץ ושרק, השריקה הייתה מצמררת ובגללה איבד ג'ייק ריכוז והם צנחו מטה.
בעודם צוללים לאדמה הם ראו מין צבא מוטאציות מתאסף סביב דינאקס, מתכונן לתפוס את ג'ייק וסאלי.
"לא, אנחנו נמות עכשיו!" צעקה סאלי מפוחדת והחזיקה את ג'ייק עוד יותר חזק מקודם.
"לא! אני לא אתן לזה לקרות!" קרא ג'ייק באומץ רב ועיניו התחילו לזהור באדום, פתאום הוא נעצר באויר, מצליח לעופף כמו שצריך.
ג'ייק צעק חזק למעלה ואז מיד הסתכל למטה אל המוטאציות, נופף בכנפיו בפראות ומשב רוח אדיר עף לכיוון המוטאציות, מעיף אותם לאחור בחוזקה.
סאלי אזרה אומץ ושלפה ציפורניים, היא זינקה על דינאקס ונשכה את צווארו בכוח רב.
ג'ייק המשיך להרחיק מדינאקס וסאלי את המוטאציות בעוד דינאקס מושך את סאלי בעוצמה ומשליך אותה על סלע.
ראשה צונח על הסלע והיא מאבדת את הכרתה בעוד דינאקס צועד אל ג'ייק, מתעלם ממשבי הרוח.
"סאלי!!" קרא ג'ייק מעוצבן כמו שלא היה אף פעם.
משהו מוזר התחיל לקרות לו, הוא נהיה יותר גדול, עוד נוצות הופיעו על גופו ומקורו הפך ליותר גדול, שלא לבר על כך שטפרים יצאו מכפות רגליו.
הוא התחיל לאבד שליטה לגמרי, תקף את כולם עם הטפרים וגם עם מקורו החד, פצע המון מוטאציות.
"בוא ונראה אותך!" יצא קול אכזרי מפיו של ג'ייק למרות שזה לא היה הוא, משהו השתלט עליו וגרם להגיד זאת.
דינאקס צעד עליו, מעין דינוזאור- אדם צעד אל עבר ג'ייק.
הוא הכה במקורו וג'ייק צווח מכאב. "לא אתן לך דינאקס!" הם שמעו אדם צועק, בהבזק לבנבן הופיע לפניהם אדם.
שניהם שקטו והאדם פצה את פיו "אני אייס" ג'ייק שמע אותו אומר ונרדם.
כשהוא התעורר הוא היה במיטה חמימה ובמיטה נפרדת לידו שכבה סאלי ישנה, כשמצחה עטוף בתחבושות.

פרק מצוין!
יש ממש בעיה קטנה של שגיאת מקלדת אבל זה כלום כי הפרק מנוסח ממש טוב.
פרק יחסית קצר..
מחכה להמשך.

מצטער אבל חסרים קצת תיאורים של המצב וכו'...

אפשר פירוט? ואני יודע שהוא קצר, אבל הוא ממש עמוס אז החלטנו לא להמשיך אותו