תודה לאתר "טיפ ירוק".
שקיות קקי- נכון שנורא נעים ונוח להגיש את היד אל שקיות הסופר במתקן מתחת לכיור, אבל צריך לזכור שאם מדובר בלהרים את הקקי של הכלב מהמדרכה, גם השקית של הפסטה תעשה בדיוק את אותה העבודה. לכן, שמרו על שקיות הבמבה ושאר הזבל המעובד שאנחנו כל כך אוהבים לאכול, והשתמשו גם בהם.
ואגב, תמיד עדיף להרים את הקקי עם חתיכת נייר ולא לסיים את ימיה של שקית סופר שיכולה עוד להיות שימושית.
כריות משקיות: תופרים שרוול או מרובע מבדים ישנים שיש לנו, ומשאירים פתח.
לתוכו מכניסים שקיות נילון ותופרים עד הסוף. את זה אפשר לקשט עם רקמה, טוליפ או טושים עמידים במים.
והנה יש לכם כרית, והיא גם מרשרשת שזה נחמד ביותר!
שימוש חוזר בשקיות ניילון- הצטיידו ב "שרוול" מפלסטיק [ מאלה שבהם מגיע העיתון הביתה] והכניסו לתוכו את שקיות הפלסטיק בהן שקלתם את הירקות והפירות שקניתם אצל הירקן.
בצאתכם לקניות בפעם הבאה -
קחו איתכם את ה"שרוול" ובו השקיות והשתמשו בהן שוב לקניית הירקות והפירות.
מניסיוני, שקיות בשימוש-חוזר מחזיקות מעמד חודשים ארוכים ואין צורך "לקטוף" שקיות חדשות בכל קנייה בחנות הירקות.
ביחד נפחית את כמות הניילון שאנו צורכים!
סנדוויץ' בפלסטיק במקום שקית- בישראל ישנם כחצי מיליון תלמידים, ורובם מביאים מידי יום ביומו סנדוויץ' בשקית ניילון. יש כ200 ימי לימודים בשנה, כפול חצי מליון תלמידים, זה מאה מיליון שקיות ניילון בשנה! 100,000,000! ואני אפילו לא מדבר על הסטודנטים ואלה שמביאים סנדוויץ' לעבודה! ושקיות ניילון לא ממחזרים. לא חבל? שלחו את הילדים לבית הספר עם הסנדוויץ' בקופסת פלסטיק רב פעמית.
בואו נבחן את המצב לרגע: קרה לכם שהסנדוויץ' נמעך בתיק? עם קופסה זה לא יקרה. את הקופסה גם אפשר לקשט ולתת לה אופי, מה שקצת קשה עם שקית. בתי ספר יכולים לעשות מזה פרוייקט ולתת לכל כיתה נושא לקישוט הקופסה, כך שזה ישמש גם כפעילות מגבשת (יש כמה בתי ספר שכבר עשו זאת בהצלחה מרובה!). אה, וזה גם חוסך כמה שקיות על הדרך...