נושא: מסעו של מאסטר

היי חדש בפורום וזאת פעם ראשונה בכלל שאני מנסה לכתוב סיפור

ועוד במהדורת החדשות של סינו:
היום בשעה 4:30 לפנות בוקר נעצרו שלושה פעילים נוספים של
צוות Rg כאשר ניסו לפרוץ למעבדת המאובנים באורברג שבסינו,
מטרותיהם עדיין נחקרות.
"דן חמוד לך לשון כבר 21:00 ומחר אתה צריך לקום מוקדם מאוד" צעקה אמא מהמטבח. " בסדר " השיב לה וקם מהסלון לחדרו. כשנכנס דן למיטתו לא יכל להירדם כי מחשבות רבות הציפו את ראשו כמו למה צוות רוקט וגלקטיק התאחדו ויצרו צוות חדש שנקרא Rg ומה מטרותיהם וכמובן שהתרגש מאוד כי ידע שלמחרת הוא אמור לקבל את הפוקימון הראשון שלו ולהתחיל את מסעו בתור מאמן פוקימונים.
~ למחרת בבוקר~
פרר פרר פררר פררר צלצל השעון המעורר בצורת סטארלי שבחדרו של דן
"שמישהו כבר יכבה את השעון הזה לעזאזל ! ", מכיוון שהשעון לא נכבה דן נאלץ לקום ממיטתו וכשהביט בשעון ראה שהשעה רק 5:00 בבוקר.
"אני לא זוכר שהפעלתי לעצמי את שעון המעורר ל- 5:00 בבוקר" מלמל לעצמו דן בעייפות ולפתע שם לב שאחיו הקטן רון מתחבא מאחורי מיטתו, מתפוצץ מצחוק ומנסה להיות בשקט בו זמנית.
"רון ! ! ! !" התעצבן דן. למזלו של רון דן היה עייף ועד שהספיק לזוז רון כבר
היה נעול בחדרו מתפקע מצחוק. "אוף עם הילד הזה.. אני צריך ללמד אותו לקח..." סנן לעצמו דן בזמן שהיה בדרכו לחדר האמבטיה.
" שלום חתיך ! " אמר דן בשמחה כאשר הסתכל על עצמו בראי. למעשה, דן היה ילד לא ממש גבוהה, אלא קצת מעל הממוצע לגילו , היה לו שיער קוצני בצבע חום ועיניים בצבע ירוק. כאשר סיים דן להתרחץ הוא נגש לחדרו להתלבש. דן פתח את ארון הבגדים שלו והוציא את חולצתו הלבנה כשפסים רבים בצבע ירוק בהיר נמתחים לרוחבה, את מכנסיו הקצרות בצבע לבן ונעליו הגבוהות בצבע ירוק בהיר ולבן גם הן.
כשסיים להתלבש הביט שוב בשעונו וראה שכבר השעה היא 5:45 בבוקר ושנשארו רק שעה ורבע להספיק לארגן את הציוד הנדרש למסע ולהיפרד ממשפחתו וחבריו. לפתע, דן הרגיש תחושת רעב קלה אז הוא ירד למטבח.
כאשר הגיע דן למטבח הוא פתח את המקרר והוציא משם קצת שוקו ולפתע..
נשמע קול של נפילת חפץ מכוון הסלון. דן הידוע בתור ילד אמיץ הלך לסלון כדי לבדוק מה קרה ופתאום נפתח האור שבחדר ומול עיניו של דן נמצאו כל משפחתו של דן שבאו לברך אותו לפני מסעו. "אמא מה קורה פה? " שאל דן את אמו בפליאה "אנחנו מנסים להפתיע אותך זה מה!" השיבה אמא בשמחה.
לאחר שבני המשפחה גמרו לברך את דן אמא הוציאה מהשידה תיק גדול ואמרה:" דן חמוד, בגלל שאני יודעת שאתה קצת לא מאורגן אז הכנתי לך את התיק בעצמי... יש לך פה בגדים נוספים מאותו הסוג שאתה לובש כרגע, 2 מברשות שיניים, קצת כסף וכמובן שג..." " כמובן שגם זוגות נוספים של תחתוני ברבי שלך" קטע רון את אמא, "לא.. התכוונתי לומר וכמובן שגם תמונה משפחתית שתמיד תזכור אותנו יקירי" המשיכה.
דן נפרד מכל האורחים בשעה 6:50 ורק הוא אמו ואחיו נשארו בבית.
" טוב" אמרה אמא בכל צרוד מדמעות "אתה צריך ללכת עכשיו, תדע שאני ואחיך נתגעגע אליך מאוד" " כן ממש " צחק רון אך בליבו ידע שאמא צודקת.
" להתראות אמא ביי" אמר רון ויצא מדלת ביתו לכיוון מעבדת הפרופסור.
בדרכו חשב לעצמו דן " בשביל מה לעזאזל אני צריך תמונה של אחי הקטן בתיק?!..."

~~
אשמח לתגובות בונות