נושא: rose series 1-journey of a imp

אה כן על האופי, אבל אלו היו מתוכננים להיות ימים שבהם לא קורה הרבה, הרי שלא הגיוני שייתקל באויבים בכל 24 שעות? בכל מקרה אתה תראה, שווה לקרוא כי אם הסיפור ימשיך, אתה עוד תופתע

קראתי את הראשון - קצת לא ברור, תיאורים מדהימים, לא הבנתי את העלילה, מהיר מדי ודחסת.
אבל מהמם !

באמת?
אתה חושב?
פשוט פתחתי בשביל האנשים ואני ישתפר עם הזמן, אבל רק שיגיבו שיראו, שאני ידע שלא לחינם!

rose series 1-journey of a imp
*כנראה שאעשה סדרה של סיפורים מבית רוס, סיפורי פנטזיה*

הסבר שלי: החלטתי לתמוך באסף ובפורום סיפורים בפתיחת סיפור חדש!
לא אשקיע בו 5 שעות כל יום, אני אתן מאמץ מינימלי בכדי ליצור סיפור שתהנו לקרוא.
מקווה לתגובות טובות.

החלטתי לא ללכת על רקע, אתחיל מהפרק הראשון!

מדריך פרקים:
1-הבריחה מהבית(אין קישור כי הפרק נמצא בהודעה זו)
2-ההחלטה של ספונה

1-הבריחה מהבית

השמיים הקרינו אורות אדמומיים, לא היה ניתן לדעת אם זוהי התגשמות זוהר מרהיבה או שמה חצי אש המלחמה אשר עפים לכל כיוון.
נער צעיר בעל שיער ארוך וחלק, בצבע זהוב כלימון, עיניים ירוקות וביגוד מסורתי של אלפים, מגפיים חומות, חולצה גדולה ומחממת בצבע ירוק וכמובן סרט חום על הראש.
הנער המכונה קבוטו, התהלך בין כותלי העיר. אי היה אפשר שלא לשמוע את האימונים של מיטב חיילי האלפים, מתאמנים בשדות, ברחובות ובבסיסים.
באחד הבסיסים היה ניתן לשמוע מפקד, מספר לטירונים על המצב:
"שלום לכם טירונים, הגעתם לגיל בו הצבא צריך אתכם, למען ההגנה על כל בני מין האלפים!"
כל הטירונים מסתכלים עליו באדישות ומחכים לרגע בו יחזרו הביתה, לארוחת הערב.
"כמו שאתם יודעים, הרבה זנים של יצורים בעולם, מקנאים בחוכמתנו והמיומנות שלנו, בחיים ובקרב"
"הטרולים שהינם האויב מספר אחת, נמצאים איתנו בשלום שנקבע לפי החלטת 12 הזקנים אשר שולטים בארצנו"
"12 אלפים שכולנו מעריצים, כאלה שהיו כאן מתחילת העולם ושרדו כל מכשול!"
"גם 12 הזקנים בכפרי הטרולים, החליטו שנבסס שלום ונפסיק עם המלחמות המיותרות"
"לצערנו יש מתנגדים לדבר, אלף חזק ביותר ששמו וזהותו לא ידועה, הוא מהיחידים שמתמחה בכישוף, טרול שמתמחה בהטלת כשפים ולחשים, ממש נדיר"
הטירונים החלו לצחקק
"זוהי לא הייתה בדיחה!"
אמר המפקד בעצבים.
"מסתבר שהטרול כעס על השלום שקיים כבר 10 שנים, לכן הוא עזב את הכפר שלו והחל בלמידת כשפים אסורים, כאלה שאסור היה לו ללמוד כשהשתייך לכפר"
"הוא הצליח בתום עשרת השנים, להשתמש בלחש זימון אפל שגרם ליצירתו של היצור הנורא ביותר בתקף את זן האלפים"
"היצור נוצר להשמדת הזן שלנו!"
כולם השתתקו באותו הרגע, אם היה אפשרי להיות שקטים יותר מהמצב בו הם היו.
"לוחמים רבים חוסלו על ידו"
המפקד עמד להמשיך עד שעצר אותו טירון:
"מה עם המאסטר פונקאי? הוא יכול להרוג מאות טרולים בקרב לבדו"
אמר הטירון וגרם לכולם להתפקע מצחוק, אפילו המפקד התקשה להסתיר את הגיחוך.
"מאסטר פונקאי הוא סיפור שנוצר על ידי הממשלה בכדי שנאמין בגיבור שתמיד מציל אותנו"
"אלו שטויות, הצבא הוא היחידי שעוזר לנו ואני בתור מפקד בו, יכול להבטיח לכם את זה!"
"אל תאמינו לסיפורים שסיפרו לכם בגן, על גיבור בשם מאסטר פונקאי שהוא האלף הכל יכול"
"למה הוא לא מחסל את המפלצת אם כך? רבים טוענים שהוא כבר לא כשיר להילחם, אבל זה עוד תירוץ לקיום הסיפור"

בינתיים במרתף אפל מתחת לאדמה רקובה וחרוכה.
"אז תגיד קיושי, אנחנו צריכים לצאת לדרך?"
שאל יצור גבוהה שדומה מעט לקוף. צבע עורו סגול ומחזיק הוא להב גדולה ומסוכנת בידיו. מגן מצח מברזל היה על ראשו ובגדים חומים כיסו את רוב גופו. הוא היה טרול, 3 טרולים דומים עמדו לידו, חלקם נמוכים ממנו וחלקם בגובהו, ההבדל בניהם היה נשק שונה, קשת, חנית וגרזן.
"האם אני יכול לסמוך עליכם?"
אמר יצור באפלה, קול מחלחל היה לו ומבט רצחני שניתן היה לראות גם באפלה.
"כן מר קיושי, אנו ארבעת הטרולים של האמת, לוחמים בכירים ומנוסים, נבצע את המשימה ונפיל את כל 12 הזקנים החכמים של כפרי האלפים!"

קבוטו עמד ליד אחד הבסיסים, שומע ומבין את מטרת האימונים הרבים שנעשו בכפר ובכל מערך כפרי האלפים. קבוטו נס אל בית הוריו בבהלה ומצא שם אותם, שותים סאקה(סאקה= יין אורז) ומתבדחים.
הוא רץ אל החדר הפרטי של הוריו, לקח חרב גדולה אשר הייתה שייכת לאביו, הכין תיק עם חפצים ועמד לצאת מהבית.
"לאן אתה הולך? מה אתה עושה?"
צעקו ההורים של קבוטו ועצרו אותו.
"אני יודע הכל אמא, אני יודע הכל אבא! אנחנו עומדים למות, כל הזן הולך להיכחד מהמפלצת!"
אביו של קבוטו מיד סתם את פיו בעזרת ידו ואמר בתקיפות
"אתה עדיין נער, דברים מהסוג הזה לא אמורים להיוודע לך ולא לעניין אותך!"
קבוטו הסיט את ידו של אביו ואמר
"זה כן ענייני, גם אני יחוסל אם המפלצת תמשיך להתקיים!"
"איך אתה יודע על זה בכלל אבא?"
שאל קבוטו.
"חוץ מהילדים אותם החליטו 12 הזקנים החכמים שלא לערב, כל הכפר יודע"
"מה כבר תוכל לעשות, למצוא אותה ולמות?"
אמר אביו בזלזול ודאגה.
"אני אמצא את מאסטר פונקאי והוא ילמד אותי להילחם!"
קבוטו ברח משם, ללא כל התראה מוקדמת. מצויד בחרב ותיק קטן, מקווה שמאסטר פונקאי חי וקיים והוא יעזור לקבוטו, להציל את כל זן האלפים.

מדריך דמויות חשובות:
קבוטו-קבוטו הוא הגיבור הראשי של הסיפור, אלף שיצא בחיפוש אחר מאסטר שילמד אותו להילחם ולחסל את האיום העיקרי של זן האלפים

שמות לא ידועים-ארבעת הטרולים האלה חזקים במיוחד ונשלחו על ידי יצור לא ידוע, לחיסול 12 הזקנים של כפרי האלפים

ספונה וקרנו-השניים הללו הם חברים טובים, בעלי לב טוב. ספונה החליטה להצתרף אל קבוטו במסע שלו והמטרה שלה בזמן הקרוב, היא למצוא באחד השוקים שבמדינה את מטה הקסם החזק שנקרא מטה הדרקון.

העלילה עצמה בסדר, למרות שחשפת יותר מידי לפרק ראשון.
הקריאה הייתה קצת קשה בגלל התמונות שהכנסת.
עדיף לשים תמונות בסוף ולא באמצע הסיפור, תן לקורא לדמיין בסיפור את הדמות

אה פשוט אני לא רוצה להכניס יותר מדי תיאורים משעממים ולכן אם אתן להם את התמונות בשילוב עם העלילה, הם ממש יוכלו לראות את הדברים קורים.
בכל מקרה מקווה שתאהב את ההמשכים, יהיו הפתעות[מיצמיץ תיכנס לסיפור אולי, הרי שהנסיכה שלי תקבל פרוטקציות בכל מצב]

אפ לא יהיו היום עוד תגובות\, אנעל את הסיפור

חח יותר מדי?
אין לכם מושג מה יהיה, יהיו מלא הפתעות
והוא לא יהיה ארוך מדי, אנירוצה לסיים, לעשות סיפור נוסף ולהפגיש בין הסיפורים, הרי זה סדרה של סיפורים בשם "rose"
אז בלי תמנות? טוב אז רק בסוף הפרק אראה תמונות של החשובים שהשתתפו, תודה ^^

סיפור נחמד אבל התמונות גדולות מדי... אבל בסדר

פרק 2-ההחלטה של ספונה

כהרף עין עברו הימים בהם טייל לו קבוטו, אל ההר בו מאמינים ששוכן המאסטר.
בין סלעים ובין שיחים, רצו להם שפני הסלע ופיזזו בשמחה את ריקוד האהבה.
קרני השמש העירו את ציפור השיר אשר החלה במחרוזת ציוצים מלבבת.
קבוטו פסע בשביל החרציות שביער ונהנה מהריחות ומהצבעים.
היה ניתן להרגיש רעידות קלות באדמה, כנראה נוצרו על ידי היצור שקורא בקול.
קולות חזקים נשמעו מאזור בו מפלי המים יוצרים קשת ססגונית.
קבוטו התקרב אל השיחים וצפה ביצור דמוי סוס, בעל קרן גדולה על ראשו, פרווה לבנה כאשר בישבנו ובראשו של היצור מן זנבות סגלגלים וארוכים. ליד היצור התכופפה לה נערה ושתתה מן מי המפל, מים זכים וטהורים. קבוטו צופה ונפעם מיופייה של הנערה והיצור שלידה. הנערה הרגישה בנוכחותו של קבוטו והסתובבה לאחור כאשר היא מפנת אליו מן מקל עץ ארוך, נראה כמטה קסמים. קבוטו מביט בה, נערה בעלת שיער צהבהב, בגדים בעלי גוון ירוק-חום וסרט ירוק על ראשה, היה ניתן לזהות שגם היא אלפית.
"מי אתה?"
אמרה הנערה בקול תקיף
"שמי הוא קבוטו ואיני מתכוון לפגוע בך"
אמר קבוטו וחשש מן יכולות הקסם שבשליטתה.
"אני מאמינה לך, שלום שמי הוא ספונה וזהו חד הקרן שלי, קרנו"
אמרה הנערה בחיוך ולטפה את חד הקרן, קרנו.
קבוטו וספונה התיישבו על הסלעים מסביב למפל והחלו לדבר, קרנו הרשה לקבוטו ללטף אותו ולחוש את פרוותו הנעימה למגע.
קבוטו סיפר לה על משימתו והיא השיבה לו:
"אני מבינה, אתה יוצא למסע למען הזן שלנו ומוכן להקריב הכל בשביל המטרה"
"גם אני במן מסע, אני מחפשת אחר מטה הדרקון, מטה שבקצהו נמצא ראש של דרקון מסוכן אשר מספק למטה כוח קסם רב"
"אני יוצאת בחיפוש בשוקים אחר המטה הזה, עד שאמצא ואהפוך לקוסמת מתמחה"
קבוטו התפעל מדבריה ומהרצון העז שלה להתמחות בכשפות.
"היכן נמצא השוק הבא שתבקרי בו ספונה?"
שאל קבוטו בתמיהה ולצערו הרב גילה שהשוק, נמצא בעיר מרוחקת.
"אז העיר לא נמצאת בשביל שמוביל להר בו גר מאסטר פונקאי?"
"מאסטר פונקאי? אתה היית רציני כאשר אמרת שתלך אליו?" אמרה ספונה.
"כן, אני מאמין שהוא שם, יש לי הרגשה בלב שאם אלך אליו, אשיג את הכוח להצלת כל הזן שלנו!"
צעק קבוטו ועינוי התמלאו בדמעות
"אני לא אתן להכל לקרוס, במשך שנים שאנו חיים וממשיכים את הזן שלנו, את האמונה שלנו בחיים, אני לא אתן לטרול אחד וליצור שלו להרוס את הכל!"
ספונה הביטה בו, נפעמת מהרגשות שהתפרצו ממנו.
ספונה הרימה את המטה שלה וקמה מן הסלעים.
"אני אבוא איתך, אני אעזור לך להציל את כל הזן שלנו. גם אני אלפית, זוהי החובה שלי!"
"אם הוא נמצא שם באמת, אולי הוא יוכל לעזור לי בהתמחות שלי בכשפות"
אמרה ספונה והחליטה לצעוד ביחד עם קבוטו וקרנו, אל עבר ההר בו גר מאסטר פונקאי.
ספונה וקבוטו הלכו להם בין העצים שביער לאחר שהתרעננו במי המפל, לפתע חשה ספונה רע.
"אני מרגישה שמשהו עומד לקרות, המקום הזה מפחיד אותי"
אמרה ספונה והסתכלה סביב, סביבה שכנו להם עצים קמורים שאיבדו את כל העלים שלהם.
"בטח הסוס המעצבן שלך השתין למי המפל, לא היית צריכה לשתות משם" אמר קבוטו והסתכל על קרנו באי חיבה, הוא השיב לו באותו המבט.
"אתה שתית משם בעצמך ואל תקרא לקרנו סוס, הוא חד-קרן!" הטיחה ספונה את דבריה.
הם המשיכו לדבר כשלפתע, הענפים של העצים זזו כזרועות אדם ותפסו בספונה ובקרנו!
השלושה נתקפו בהלה, ספונה וקרנו מנסים להשתחרר בכל הכוחות אך לשווא.
"מה הולך פה? העצים האלה מכושפים!"
אמר קבוטו, לא היסס לרגע והשתמש בחרבו בכדי לקצוץ את הענפים המחזיקים בחבריו.
השניים השתחררו והחלו לתקוף את הענפים השועטים אליהם, קרנו בקרן החזקה שעל ראשו וספונה בשיגור ברקי אנרגיה קטנים, אשר שרפו את הענפים.
"עצים לא יכולים לזוז בכוחות עצמם, בטח התחולל כאן קרב קסמים שההשפעות שלו כישפו את העצים" אמרה ספונה ונראה שדבריה נכונים.
השלושה ממשיכים להתקיף את העצים ומנסים לברוח מן המקום באותו הזמן.
"לא אנחנו לא נוכל להילחם בהם לעד, אולי אם אשתמש בקסם שלי על העצים החרוכים, הוא יבטל את השפעת הקסם הקודם!"
אמרה ספונה והפסיקה לתקוף את הענפים, היא החלה לתקוף את הגזעים ולאט לאט, כל העצים נרגעו!
לאחר זמן מה, כל העצים נרגעו והשלושה יכלו לנוח וליהנות מחוסר המעש.

דמויות חשובות שנראו בפרק:
ספונה-
קרנו-
*אערוך את עמוד הדמויות*

יש, המשכת! עוד לא יצאה לי לקרוא את השני, אני אקרה אותו מאוחר יותר אבל כבר אמרתי לך מה אני חושבת על הראשון ואני מתה ליקרוא את השני ;)

יאי שמח ^^
לפחות מישהי הגיבה, נסיכה מדהימה ופוניקסית, אבל אחת <_<

יש לי בעיה עם זה שזה מתחיל באמצע של כלום.
חוץ מזה שבעצם לא קורה כלום
ובנוסף מציק לי שפתאום קבוטו אוהב את קרנו ורגע אחרי הוא שונא אותו, זה שינויי מהיר מידי בתגובות

הוא לא אוהב אותו, הוא נדהם כי פעם ראשונה הוא רואה חד-קרן, חוץ מזה אמרתי שהם ישבו ודיבור ולא הראתי את כל השיחה, יש *סיכוי* שהם דיברו על דברים חשובים ויהיה מכו פלאשבק בהמשך של השיחה הזו

מה אמצע של כלום? אתה לא ראית את רביעיית הטרולים? את היצור שמשתולל? את הטרול שאף אחד לא יודע את זהותו?
חוץ מזה שאלה שני פרקים ראשונים, אתה ממש סותר את עצמך, מצד אחד אסור להתקדם מהר, מצד שני לא קורא כלום...