נושא: Pokemon- The true Power!

פורסם במקור על ידי Eustass Kid

אני משתמד בקריאה על קולית על אמבריאון

אתה שומע אנקה ואז צעדים רצים. אמבריאון מיילל ונוהם פעם אחת, אתה רואה את העיניים האדומות והשונאות שלו מביטות בך בזעם, ואז הוא נעלם במשב רוח חזק וערפל שחור וכבד.
כשהערפל מתפוגג, אתה רואה את אספיאון משתעלת ומתחילה להתעורר. אתה רץ לעזור לה ולפתע שם לב שאתם שוב מחוץ לסדק שדרכו נפלתם... מוזר...

[quote=METAGROSS16;715804]

פורסם במקור על ידי The Spaceman

[b]


-------------------------
'יש!,הצלחתי להשיג מים מתוקים'אני חושב בשמחה רבה,ושותה מין המים לרוויה.

אתה שותה מהמים עד שאתה רווה. כשאתה קם אתה רואה לפע המון פוקימונים צוהלים ומתקדמים לעברך. תחילה אתה נבהל אבל אז הם מניפים אותך על הזרועות שלהם ומריאים לך. אתה מבולבל מאוד אבל שוכח את זה כשבייליף חמודה מעבירה לך עם הגפנים שלה פלח עצום של אבטיח. אתה מתחיל לאכול אותו.
כשאתה מסיים, התהלוכה של הפוקימונים עוד נושאת אותך על הידיים. הבייליף החמודה, אתה רואה, היא זאת שנושאת אותך על גבה עכשיו. אתה תוהה אם זה רק המזל שהביא לך מים, אוכל, מעריצים ומישהי חמודה כמו בייליף או שזה משהו בכוכב.

פורסם במקור על ידי בר.

כמה מיניאטורי רשמת XD
________________
"זה מקום מקסים באגי " אני אומרת ומנשקת אותו בלחי .
"טוב ..אז מה עכשיו ?" אני שואלת .

XD אני אוהב את המילה מיניאטורי XD
---------------------------------
"עכשיו" אומר באגי ומניף אותך על גבו שוב "עכשיו מראים לך את שאר הטירה!" והוא מתחיל לרוץ ברחבי הטירה.
אתם עוברים ליד חדר עצום מלא בחפצים מוזרים שבו רואים המון דיטואים מתרוצצים בו. מדי פעם מישהו מהם מחליף צורה לאיזה שהוא פוקימון "זה חדר המשחקים של הילדים" אומר לך באגי "הוא המקום האהוב על הדיטואים האלו"
לאחר מכן אתם מגיעים לחדר גדול ובו המון כיורים, מקררים ועוד... במקום מתרוצצים מילטאנקיות, מגבים ופורטים ומכינים אוכל. "זה המטבח!" הוא אומר ונעצר. "רוצה לאכול משהו?"

פורסם במקור על ידי killerbee

ני הולך לחפש לי אוכל במחילות שלהם בזמן שאני צועק "דיגלטים גנבים אני ארצח כל אחד ממכם!"

אתה לא מוצא אוכל במחילות וזה מעצבן אותך עוד יותר. אתה צועק בתיסכול ואז לפתע מגיע אליך ריח חזק ומתוק. כל המחשבות שלך, הרצונות שלך והכל מחוברים לאף שלך ברגע שאתה מריח את הריח. הגוף שלך נגרר אחרי האף והפה שלך מתחיל להזיל ריר. לפתע אתה מוצא חדר גדול ואתה מחייך בתודה וברשעות- המחסן של הדיגלטים! אם אתה לא טועה, הגונב מגנב פטור, כך ש...

פורסם במקור על ידי Tiger

"מה?" אני שואל,מתעורר מהרהוריי "מה קורה כאן?" אני שואל בשקט,מתרומם באיטיות,ומותח את שריריי.
אני יוצא בחוץ,לעשות אמבטיית-שמש קטנה,וכשאני שוכה על החול החם,אני מרחרח את האוויר,מחפש את ריחו של זורואה

להפתעתך אתה לא מריח אותו. למעשה המקום נדמה כאילו מעולם לא היה שם זורא. אתה מתחיל ללכת בלי לחשוב ליער האפל, אבל כשאתה חוצה את הגבול, היער החי, הירוק והיפה נשאר. אתה ממשיך ללכת אבל לא מגיע ליער האפל.
אתה חוזר מבולבל לסנדי וממשיך לטעות איפה הזורא שבעזרתו התפתחת...

פורסם במקור על ידי darkon10000

אתה כזה פטי, נראה לך שאני אדבר על זה כול כך מוקדם ברצינות
---------------------------
"באמת, אין לך חוש הומר?." אני שואל אותה ומנשק אותה בלחי, "זה הרבה יותר מדי מוקדם, מותק."
אני אומר לה ויוצא מהמקלחת גם כן, מתנגב ואומר , "בה לך לעשות משהו ביחד?, אולי נמצא יהלום ואני אלטש אותו בשבלך.." אני אומר לה.

ואתה כזה שקוף. הרי ברור גם לי וגם לך שאם לא הייתי אומר לך "זה מוקדם מדי" אלה פשוט מגיע לזה, לא היית אומר את זה
------------------------
קריסי אומרת "יש לך התנגדות לסגסוגת של יהלום ועוד אבן?" וכשאתה לא עונה כי אתה לא מבין, היא גוררת אותך אחריה. אתם מגיעים למחסן קטן והיא פותחת את הדלת והפה שלך נפער בתדהמה.
המחסן מלא יהלומים, אבל לא סתם יהלומים... למעשה, אין שם יהלום רגיל אחד. אתה רואה סגסוגות של יהלום וארמלד, של יהלום וטיטניום, של יהלום ואיזמרגד ועוד המון סוגים אחרים. קורסולה מתפקעת מצחוק למראה הבעתך הנדהמת

פורסם במקור על ידי ~Lior Dragon~

להפתעתך אתה לא מריח אותו. למעשה המקום נדמה כאילו מעולם לא היה שם זורא. אתה מתחיל ללכת בלי לחשוב ליער האפל, אבל כשאתה חוצה את הגבול, היער החי, הירוק והיפה נשאר. אתה ממשיך ללכת אבל לא מגיע ליער האפל.
אתה חוזר מבולבל לסנדי וממשיך לטעות איפה הזורא שבעזרתו התפתחת...

אני מחליט ללכת לישון אחרי היום המעייף הזה,ולכן אני מזמין את סנדי אלי לישון והולך לישון

פורסם במקור על ידי monster

אני שואל את אספיאון"את בסדר אספיאון"

אספיאון מנערת את הראש, מצליפה קלות בזנבה ואז אומרת "נראה לי".
היא מנסה להתרומם אבל הרגליים שלה קורסות. היא עושה ניסיון אחרות אבל הפעם אפילו לא מצליחה להזיז את הרגליים. אתה בוחן את הרגליים וכמעט חוטף התקף לב במקום.
אתה נושם כמה נשימות עמוקות ומסיט את העיניים מאספיאון. לאחר מכן אתה עוצם את העיניים שלך חזק, למקרה שמשהו עיוות לך את הראייה ופוקח אותן שוב.
אתה מביט שוב ברגליה ורואה את אותו דבר-
שתיים מרגליה מעוקמות קדימה בזוויות מאוד, אבל מאוד לא טבעיות.
רגלה השמאלית האחורית מדממת ורגלה הימנית האחורית לא מחוברת בכלל לגופה, אלה שוכבת לצד הזנב של אספיאון. אתה בולע את הקיא שעולה לך בפה.

פורסם במקור על ידי killerbee

אני לוקח כל מה שאני יכול ואז יוצא החוצה ועושה ערמה של אדמה ואז מדמיין שזה בית גדול ומפואר עם רהיטים ונכנס ושם את הכל

אתה נכנס לבית הדו קומתי שהקמת מהאדמה. אתה רואה שם מקרר, ארונות, ספות, טלוויזיה, מיטה ועוד...
אתה מכניס את ערימת האוכל שגנבת למקרר יחד עם כמה דליים של מים. המקרר גדל לפי הצורך שלך.
לאחר מכן אתה שומע קריאה קטנה מבחוץ. אתה נזכר שלא הכנת חלונות ובשניות נפתח פתח מלבני מושלם בתור חלון. אתה מביט דרכו ורואה דיגלטית פצועה. אתה מזהה סימני שריטה, פגיעות מאבנים ופגיעה מדחיפה. אתה רואה היא מכוסה ביותר אבק משאר הדיגלטים ואתה מנחש שהדיגלטים התעללו בה והיא הצליחה לברוח רק עכשיו. היא קוראת "עזור לי!" ואז ראשה צונח לאדמה ואתה רואה רק את קצה קודקודו. היא התעלפה.

פורסם במקור על ידי Tiger

אני מחליט ללכת לישון אחרי היום המעייף הזה,ולכן אני מזמין את סנדי אלי לישון והולך לישון

סנדי מסמיקה קלות בנוגע להצעה שלך ומתחילה למלמל "לא, אממ... אני צריכה, אהה... ללכת לחפש אוכל. כן אני צריכה לחפש אוכל!" והיא יוצאת מהבית, סמוקה והאש על גבה בוערת. משום מה היא נבוכה...
אתה מושך בכתפיך ונכנס למיטה. אתה מתכסה בשמיכה ומכוון את הפרח שעל גבך לחלון- לכיוון השמש. היא מחזקת אותך ואתה נרדם במהרה.
כשאתה מתעורר אתה שומע קריאות שמחה מהמטבח.

פורסם במקור על ידי ~Lior Dragon~

[B]
סנדי מסמיקה קלות בנוגע להצעה שלך ומתחילה למלמל "לא, אממ... אני צריכה, אהה... ללכת לחפש אוכל. כן אני צריכה לחפש אוכל!" והיא יוצאת מהבית, סמוקה והאש על גבה בוערת. משום מה היא נבוכה...
אתה מושך בכתפיך ונכנס למיטה. אתה מתכסה בשמיכה ומכוון את הפרח שעל גבך לחלון- לכיוון השמש. היא מחזקת אותך ואתה נרדם במהרה.
כשאתה מתעורר אתה שומע קריאות שמחה מהמטבח.

'מי מעז לפרוץ לי לבית,ועוד להפריע לי לישון?' אני חושב לעצמי,והולך למטבח לראות מה קורה שם.

פורסם במקור על ידי monster

אני אומר לאספיאון"ראית את מצבהרגלים שלך את לא בסדר"

אספיאון מסתכלת על הרגליים שלה. מעט הצבע שהיה בפנים שלה נעלם בשנייה והיא חיוורת יותר משלג. היא מתעלפת שם והנשימות שלה נחלשות. בחרדה אתה רואה שהדופק עולה עם כל נשימה וזרם הדם מואץ בכל עלייה כזאת. אם לא תעשה משהו היא תמות בזמן קצר מאוד!

פורסם במקור על ידי killerbee

'דיגלטים מגעילים' אני חושב לעצמי מה לעשות ואז לוקח את המים מהמקרר, מביא אותה הביתה שם אותה על המיטה בחדר שינה ומחשמל אותה בזרם חלש ואם זה לא מצליח אז אני שופך עליה מעט מים...

הדיגלטית מתעוררת מהזרם החלש ואתה שופך עליה את המים כדי לנקות אותה. היא משתעלת קלות ואז פוקחת עיניים. היא רואה שהיא מחוץ לאדמה, וישר קופצת לאדמה ורק הראש שלה נשאר בחוץ. "תודה רבה!" היא אומרת לך. ואז אתה שומע קירקור חזק וצורם והדיגלטית אומרת בהסמקה "סליחה.... לא אכלתי פשוט רבה מאוד זמן"

פורסם במקור על ידי Tiger

'מי מעז לפרוץ לי לבית,ועוד להפריע לי לישון?' אני חושב לעצמי,והולך למטבח לראות מה קורה שם.

אתה נכנס למטבח בזעם ואז רואה משהו מפתיע.
אתה רואה מול העיניים שלךקווילבה יפה שנראית מוכרת. כשהיא מביטה בך היא אומרת "אופס, סליחה שהערתי אותך!" ואז היא מצחקקת קלות. כשהיא רואה שאתה לא מזהה אותה היא אומרת "זאת אני! סנדי! התפתחתי!"

פורסם במקור על ידי monster

אני אומ לאספיאון"תירגעי הכל היה בסדר"מחפש משהו שיעזור לאספיאון

אתה מוצא כמה עלים מוזרים וכשאתה דורך על אחד מהם יוצא ממנו דבק. בלי לחשוב אתה לוקח ארבעה עלים ודוחף אותם לפה ומתחיל ללעוס.
הטעם נוראי ומריר. אתה ממשיך ללעוס עד שנוצרת בפה שלך עיסה רירית. אתה מוציא אותה מהפה שלך ומתחיל לירוק מהטעם הרע. עדיין אין לך מושג מה אתה עושה ואתה לא שולט בידיים שלך, שמעצבות את העיסה לצורת לולאה דביקה ונוקשה. אחת הידיים שלך לוקחת את הרגל הקטועה ומניחה אותה במקומה. לאחר מכן שתי הידיים כובלות את הרגל למקומה עם העיסה הדביקה.כשהידיים שלך מתרוממות העיסה מתחיהל להתפשט ועוטפת את הרגל של אספיאון ונספגת שם. העיסה נעלמת והרגל כמו חדשה.
נדהם, אתה חוזר על הפעולה הזו בשאר הרגליים וכולן מבריאות כשהעיסה נספגת.
אספיאון מתעוררת ונראית כמו חדשה, ויפה יותר ממקודם. אתה נחוש לקבל כמה תשובות...

פורסם במקור על ידי killerbee

"זה לא נורא אני אביא לך אוכל" אני הולך להביא לה אוכל ושואל אותה "איך הגעת למצב הזה?"

"ניסיתי להציל את אימא שלי" היא עונה בפשטות "לפני חצי שנה היא חלתה וגנבתי לה תרופות ואוכל אבל תפסו אותי. זרקו אותי לתא מתכת, וזה החליש אותי כי החלק של הגוף שלי שמתחת לאדמה חייב להיות באדמה... לא נתנו לי אוכל או מים. היום, כשפרצת למקום, היכולת שלך ריסקה את התא שלי ונמלטתי.אבל הייתי חלשה והשתוקקתי לאוויר צח. הצלחתי רק לעלות לאדמה ולקרוא לך.