נושא: Pokemon- The true Power!

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

"מים מיסטיים! תודה מאצ'אמפ !" אני אומרת .
"בואו נבדוק את זה " אני אומרת ומוציאה אקדח מים מהפה.

אקדח המים שלך יוצא בסילון חזק מאוד ואדיר, ששווה בחוזק שלו למשאבת הידרו. את התרגלת לא להתנגד לאקדח המים, אלה שעכשיו, מרוב שהוא חזק את פשוט משוגרת לאחור כאילו האקדח מים הוא סילון.
את מפסיקה אותו בבת אחת ורואה את באגי מצחקק. את מנסה לכעוס עליו אבל לא מצליחה ומתפקעת מצחוק בעצמך.

[quote=Akainu;800792]

פורסם במקור על ידי Lior Breaker

חברה תבקשו את הפרסים שלכם!





תביא התפתחות
אני אומר למי שולט על לרויטר"תעזבי את לרטויר היא לא עשה לך כלום"אני מנסה לעורר את לרויטר

לרוויטר מביטה בך בשאלה "עכשיו אף אחד לא שולט בי" היא אומרת לך "פשוט, שכשנזכרתי איך אימא שלי הייתה באותו יום זה הפחיד אותי מחדש... אני לא רוצה לזכור את זה אבל זה רודף אותי, ואני לא סיפרתי את זה לאף אחד עד היום. היא אומרת ואז לפתע עולה בה רעיון והיא מביטה בך "אבל במקום לדבר על זה, אני יכולה להראות לך את זה, אם תרצה?" היא שואלת.
אתה חושב על זה כמה שניות ובלי לשים לב, אומר "בסדר".
לרוויטר נוגעת לך בראש והיד שלה מתחילה לזהור.
אתה עומד פתאום בבית מפואר ומולך, לרוויטר עומדת, אבל היא צעירה מאוד ואין לה צלקת. היא מראה לך זיכרון שלה! לפתע אתה שומע צרחות מהקומה למעלה, ולרוויטר, ששיחקה במשחק כלשהו, מביטה למעלה בחשש וקוראת "אימא?".
ואז אתה רואה את זה- טיירניטר אדירה שואגת בכאב יורדת במדרגות. העיניים שלה לבנות לחלוטין, בלי אישונים. היא נופלת על הריצפה ומתחילה להתפתל ולשאוג בכאב ואז-
היא מפסיקה. העיניים שלה הופכות לפתע לאדומות וחיוך מלא ברוע מתפשט על פניה. היא קמה ומברישה את האבק מגופה ומביטה בלרוויטר הקטנה, שנראית מפוחדת, ובמכה אחת, פוערת פצע אדיר בראש ובורחת.

"די!" אתה צועק ושולף את עצמך מהזיכרון. אתה רועד כולך ולפתע אתה מתחיל לזהור. הרגשה משונה של בחילה מתפשטת לך בגוף והראש שלך מסתחרר בלי הפסקה. אתה נמתח וגדל בכאבים.
ולפתע הכל נפסק. אתה מביט בגוף שלך ורואה שהוא גדול ולפתע רואה קיר עשוי זכוכית ואתה רואה את ההשתקפות שלך-
התפתחת לראמפרדוס!

פורסם במקור על ידי killerbee

* אין לי ממש מה לבחור.. אני כבר מפותח...
אני מצחקק צחוק של רשעות וטוען את כל החשמל שאני יכול בתוך הגוף שלי עד שהוא לא יוכל לשרוד את זה וכשהוא יוצא אני אוציא את הזנב מהאדמה ואנסה לפגוע בו עם כל החשמל הזה

אתה מרגיש את הצל נאבק בך ובחשמל שלך על השליטה בגוף שלך, וכאב מעבר לכאב מתפשט בגוף שלך, כשהקרב קורע אותך מבפנים. הצל צועק בזעם כשפעם אחר פעם הוא נכשל בלפרוץ את ההגנות שלך. לבסוף הוא נפלט החוצה מגופך ובורח לפני שאתה מספיק לתקוף אותך.
אתה תשוש לחלוטין מהמאבק.

פורסם במקור על ידי killerbee

בשארית הכוחות שלי אני יוצא תשוש מהמקום הזה והולך לעבר ביתי דאוג מה עם דיגי. תוך כדי ההליכה האיטית אני מנסה להשתמש ביכולת שלי כדי לרפא את עצמי מבפנים

אתה מתאמץ לשמור על ערנות ומנסה לרפות את עצמך. את מרכז את כוחותיך כדי להצליח אבל נכשל ונופל על הריצפה. אתה מרגיש כאב חדים מהפגיעה ומנסה לרפות את הפצעים שלך, אבל כוחותיך בוגדים בך. אתה לא מצילח לזוז ואתה על סף אובדן הכרה. אתה שומע קריאת ציפור מרוחקת ומרגיש את חום השמש על גופך...

אתה מתעורר במיטה שלך, רועד לגמרי ותשוש. אתה שומע קול מוכר רוטן בכעס "הולך להרפתקה למרות שהזהרתי אותו!" אתה רואה כוס מים לידך ומנסה להרים אותה, אבל היא נופלת ומתנפצת. הקול מעיר את צומת הלב של מי שבמטבח והיא באה ואומרת בקול המוכר "התעוררת! איך העזת ללכת לשם?!"
מולך עומדת (או אולי עומדות?) דוג'טריו יפה. היא מביטה בך בזעם ולפתע את מבין מי זו.

[quote=Akainu;801063]

פורסם במקור על ידי Lior Breaker

"גדול התפתחתי לראמפארדוס ענקי" אני אומר לרויטר"אני מבין הכול עכשיו מישהו השטלט על אימך וגרם לצלקת שיש לך עכשיו"

לרוויטר מצחקקת "טוב לא הייתי כנה איתך בהתחלה, כי לא סמכתי עליך, אבל במחשבה שנייה, עד היום לא סמכתי על אף אחד" היא נושמת עמוק ואז אומרת "לא ביקשתי להיות חזקה יותר מאימי. לא פגשתי את דארקראי פנים אל פנים. מה שקרה היה שאימי תקפה אותי והותירה רעל מיוחד בגוף שלי. הוא הטריף אותי, רצחתי ללא היכר, וכשהשתלטתי על עצמי, הייתי בוכה ימים. דארקראי הופיע בחלום שלי ואמר שהוא יכול לרפא אותי בתנאי לשירות". היא נושמת עמוק ואומרת "שיקרתי כי התביישתי"

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

"חחחחחחחח" אני לא מצליחה להפסיק לצחוק .

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

"מידי פעם זה קורה לי ..כשהייתי קטנה זה קרה לי בתור צ'ינצ'ו " אני אומרת צוחקת .
"אני עדין זוכרת איך אמא שלי אמרה -למה עשית את זה כאן ?זאת מערה קטנה עבורך ,לא בית שעשועים !"

[b]באגי נופל אחורה מצחוק, מה שגורם לו להתקע על גבו, כיוון שרגליו היו קצרות ולא הצליחו להפוך אותו. אחד הגרידוסים בברכה טפח על באגי בזנבו וייצב אותו. באגי התנשף ומילמל תודה חפוזה. אחרי זה הוא נזכר לפתע למה התחיל הקטע עם המים המיסטיים ואז אומר לך "מהר! בואי! הם סיימו לבנות בקומת הקרקע כבר, נצטרך למהר למצוא סטארפטורית לפני שהן יצאו למשימה!" הוא מסיים ופותח בדהירה לכיוון הדלת.

פורסם במקור על ידי לוקאס

"אני מת?" אני אומר בצחוק ואז אומר לה(ן?) "מי מכן זאת דיגי?"

הדוג'טריו מתנפחת בזעם ושלושת הראשים מתחילים לצרוח עליך "קודם מלחיץ אותי למוות ואז לועג לי שהתפתחתי! חוצפן כפוי טובה שכמוך!" אבל למרותהעמדת הפנים המשכנעת שלה, אתה רואה הקלה בעיניה שהתעוררת וזיהית אותה. אבל היא ממשיכה להתאמץ להסתיר את ההקלה וממשיכה לעטות מסיכת זעם בעודה צועקת שאתה חסר אחריות או התחשבות, אבל באותו זמן זולגות לכל הראשים שלה דמעות הקלה קטנות שמכתימות את האדמה מתחתיה.

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

"אוי ,נכון ,קדימה אנחנו צריכים ללכת" אני אומרת עד שאנחנו מגיעים

'תליון המים המיסטיים עובד מצויין!' אתה חושבת לעצמךכשאת טסה במים כמו סילון, ושוחה במהירות שבלי המים המיסטיים לא היית מגיעה אליה בחיים. את מצליחה להגיע למהירות של באגי, שבעצמה עצומה ושניכם שוחים במהירות הבזק. את שוחה כל כך מהר עד שאפילו רסס מים לא יוצא מאחוריך. לבסוף באגי בולם ליד דלת, ואת קצת באיחור. את שוחה אחורנית ורואה את באגי נאבק בדלת הנעולה, ואת שמה לב את יכולה לשחות מתחתיה הודות נהרות שבנו שלישיית הסופמונים.

[quote=Akainu;801852]

פורסם במקור על ידי Lior Breaker

[b]


אני אומר לרויטר"לא נורא ששקירת.אז אספאיון מתה אא שאפשר להחזיר אותה?"

"טוב..." מהססת לרוויטר "אני לא כל כך בטוחה, אבל יש סיכוי קלוש... בחיים עוד לא ניסיתי את זה" היא אומרת ואגלי זיעה מכסים את מצחה. היא ממשיכה ברעד ואומרת "יש לי יכולת מסוכנת חוץ מזה שאני יכולה להראות לאחרים זכרונות. אתה מבין, אני 'סופמונית'. נולדתי עם יכולת לעומת אחרים שנולדים בלי יכולות וצריכים ללמוד. היכולת שלי נקראית "השיבה המתוקה-האסון הגמור". אני יכולה להשיב מהמתים בתמורה למשהו, שבלעדיו יהיה אסון" היא אומרת וכשרואה את המבט על פניך היא אומרת "לא הקרבת חיים! זה לא יעזור! דברים אחרים".

[quote=Akainu;803840]

פורסם במקור על ידי Lior Breaker

אני אומר לרויטר"מה אני אמור לעשות כדי שאספיאון תחזור לחיים"

אתה צריך... אומרת לרוויטר ולפתע מפסיקה לדבר.
העיניים שלה מתחילות לבהוק. הבוהק הולך וגדל ומסנוור אותך. אתה עוצם את העיניים אבל האור חודר את העפעפיים שלך וממשיך לסנוור אותך, עד שאתה מסב את גבך עד שזה ייפסק.
לפתע קול מדבר מאחורי גבך ואתה מסתובב. אתה רואה את לרוויטר, אבל משהו בה שונה... ואז אתה רואה שהעיניים שלה כחולות בוהקות, ושהיא בוהקת בעצמה. היא מתחילה לדבר ולקול הרגיל שלה מתלווה כעת הד כפול, לא ילדותי אלה מבוגר ונשי יותר "תצטרך להביא לי מה שיחסר לאספיאון יותר מכל. משהו שמעולם לא היה לה. משהו שהיא רוצה יותר מכל אבל אין לה אותו." היא אומרת ואז מוחאת כף. לידה מופיעה שעון חול ענק שבו חול ירוק בוהק אפילו יותר ממנה. "אני נותנת לך שעה אחת למצוא את הדבר" היא אומרת והחול מתחיל לזרום.

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

"באגי ,אני יכולה לשחות מתחת לדלת ,אני אנסה לפתוח לך מהמים " אני אומרת ,שוחה מתחת לדלת ומנסה לפתוח

את שוחה מתחת לדלת. את יוצאת מהצד השני ומחפשת ידית או מנעול. את לא מוצאת כולם ואז רואה שפה כלשהי חרוטה על דפנות הדלת. את מנסה לקרוא אותה אבל לא מצליחה. את מנסה לחשוב למה ואז נזכרת שאת בטעות מנסה לקרוא שם אנגלית, כמו בכדור הארץ. את מנערת את ראשך והפעם מזהה שזה לא אנגלית, אלה שפה קדומה שאת מכירה היטב. השפה של הפוקימונים הקדומים! השפה בה הם תקשרו זה עם זה לפני שבני האדם בייתו אות והכריחו אותם לומר את השמות שניתנו להם. את מנסה לקרוא, אבל את הספקת ללמוד רק כמה אותיות מאימך לפני שנלקחת ממנה. אבל הנה מה שאתה מצליחה לקרוא-
'כספת הביצה'
את מסתובבת במהירות ורואה ביצת פוקימון עם שיריון כמו של באגון.

פורסם במקור על ידי לוקאס

"אוקיי סליחה סליחה" אני אומר ומנסה לקום "לעזאזל עם הצל הזה אני בסדר אני רק עייף מזל שהוא לא השטלת עליי.."

[b]דיגי מפנה אליך את ראשיה. הפעם זה ממש משונה. ראש אחד עוד עוטה הבעה זועמת, ראש אחד מוותר ועוטה הבעת הקלה אבל הראש השלישי נראה ממש מודאג. אתה מטה את ראשך הצירה ולפתע מרגיש כאב חד. אתה משתעל ובמקום אוויר וקצת רוק, יוצא מגופך ערפל. עכשיו דיגי צועקת מלחץ וכל ראשיה עוטים הבעת בעתה ולחץ. "חלק ממנו בך!!" היא צועקת בפחד