נושא: Pokemon- The true Power!

פורסם במקור על ידי chimcharboy

אני התלבט קצת ובסופו של דבר אני הולך לעץ ומוריד בננות ואוכל אותם

אתה אוכל את הבננות בהנאה. לתדהמתך, הקליפות שלהם נראות כאילוברגע שהוסרו הופכות לאוהל! ובתוך האוהל יש המון אספקה של... זרעים. כל זרע מצמיח עץ בננות ויש שם מיליארדי זרעים!

פורסם במקור על ידי בר.

מעניין איך זה לחיות ככה .
וואו ,אני כבר מתארת את הסלאמנסים ההורים שלך ,אני מתה לפגוש אותם .סלאמנס נחשב לפוקימון שיכול לנצח קיוגר מאיפה שאני באתי .

להפתעתך באגון נעצר ואומר- "אני באתי איתכם את יודעת... ברחתי לחללית הזאת אחרי... אחרי..." אבל הוא פשוט מתחיל לבכות ומתיישב על סלע. "אחרי שההורים שלי, הסאלמנסים הדגולים, והאחים שלי השלגונים נכחדו לגמרי! אני האחרון שנשאר!" הוא מממשיך לבכות והתייפח.

פורסם במקור על ידי The Spaceman

אתה אוכל את הבננות בהנאה. לתדהמתך, הקליפות שלהם נראות כאילוברגע שהוסרו הופכות לאוהל! ובתוך האוהל יש המון אספקה של... זרעים. כל זרע מצמיח עץ בננות ויש שם מיליארדי זרעים!

אני יקח את הזרעים והשתול אותם באדמה, ואחרי זה אני ילך להביא מים כדי להשקות אותם

פורסם במקור על ידי The Spaceman

אתה חותך את העצים עם עלי תער חזקים מאוד. אתה מתחיל לבנות בית קטן ואז אתה שומע קול ביישני מאחוריך. אתה מסתובב ורואה נקבה. היא נראת מבויישת מאוד. למראה המבט שלה אתה מסמיק.

"היי" אני אומר בבישנות,וניגש אליה.
"מי את?" אני שואל בחיוך שרמנטי,זוקף כתפיים (עד כמה שאפשר) ובכללי מנסה להראות מרשים

פורסם במקור על ידי chimcharboy

אני יקח את הזרעים והשתול אותם באדמה, ואחרי זה אני ילך להביא מים כדי להשקות אותם

כשאתה חוזר עם המים אתה מחליט שלא להתפוצץ מזעם ולא להרוג את הטיילו החוצפן שאוכל את הזרעים שלך. הטיילו ממשיך לאכול את כל הזרעים ששתלת ופונה לכיוון האוהלים לשאר הזרעים וזה כבר מוגזם דעתך.

פורסם במקור על ידי בר.

לא הייתי צריכה להזכיר את זה ... שחכתי את זה לגמרי ...החללית בכללי נמחקה לי מהמוח .
אבל אתה יודע ...יום אחד אתה תהיה סלאמנס יפה ודגול ,דיטוים וזואורקים יחקו אותך ,וככה הדור של הבאגונים השלגונים והסלאמנסים יחזור מחדש.האמא שלי לנטורן גם נכחדה ...אני כשאני אתפתח אהיה הלנטורן האחרון .אבל אף אחד לא מכבד לנטורונים ,אף אחד לא יחקה אותי .לי הדור לא יצמח מחדש.

באגון מביט בך בתודה על העידוד ואומר "את יודעת, לדעתי את טועה בקשר אליך" הוא נעצר להרהר ואז אומר "את חושבת שאף אחד לא מעריך את הלנטרונים? פעם אחד האחים שלי יש יצא לשחייה לילית קטנה. הוא חזר רק בזכות האורות של הלנטרונים. אתם האור של הים, בלעדיכם לא היו דגים בים" הוא מחייך אליך. "אם רק היית יודעת כמה מקנאים בכם ביבשה..." דבריו בפעם גורמים לך להסמיק

אני אומר לראיקוזה"אולי תוף מהשטח שלי אוקי"

"אתה מעז לזלזל בי?!" שואל ראיקוזה בשאגה

"היי" אני אומר בבישנות,וניגש אליה.
"מי את?" אני שואל בחיוך שרמנטי,זוקף כתפיים (עד כמה שאפשר) ובכללי מנסה להראות מרשים

הסינדקווילית מצייצת במבוכה ונסה מפניך בעודה אדומה אפילו יותר מהאש שעל גבה. אתה מרוצה מאוד מעצמך שהרשמת אותה ונראה לך שהיא עוד תחזור

פורסם במקור על ידי The Spaceman

[B]
הסינדקווילית מצייצת במבוכה ונסה מפניך בעודה אדומה אפילו יותר מהאש שעל גבה. אתה מרוצה מאוד מעצמך שהרשמת אותה ונראה לך שהיא עוד תחזור

'וואו...אוקיי...' אני חושב לעצמי בבלבול,ואז חוזר לנסות להרים את הבית שלי בצורת בית/בקתה

פורסם במקור על ידי The Spaceman

כשאתה חוזר עם המים אתה מחליט שלא להתפוצץ מזעם ולא להרוג את הטיילו החוצפן שאוכל את הזרעים שלך. הטיילו ממשיך לאכול את כל הזרעים ששתלת ופונה לכיוון האוהלים לשאר הזרעים וזה כבר מוגזם דעתך.

אני אצעק עליו בכעס "תפסיק כבר! אלה הזרעים שלי"

פורסם במקור על ידי Eustass Kid

אני אומר לראיקוזאה" כן אתה פלשת לשטח שלי והרסת את החללית שלי"

ראיקוזה כל כך זועם עד שהוא הופך לאדום כהה כל כך עד שאתה מופתע שהוא לא מתפוצץ במקום. לאחר מכן הוא שואג בעוצמה אדירה וחומת אבנים חוסמת את הדרך אליו. מאחוריה נשמע קול חדש, מפתיע- יבבות של ראיקוזה.

פורסם במקור על ידי Tiger

'וואו...אוקיי...' אני חושב לעצמי בבלבול,ואז חוזר לנסות להרים את הבית שלי בצורת בית/בקתה

אתה מקים בקתה יפה מאוד ועד מהרה מתפשט עליה טחב רטוב, כמו על העצים וגורם לבקתה להראות מזמינה מאוד. לפתע אתה שומע ציוץ. אתה מסתובב ומופתע לראות את הסינדקווילית. היא מתקרבת אליך ומניחה מולך תפוח קטן ועסיסי.

פורסם במקור על ידי בר.

חח תודה .בים החברים היחידים של צ'ינצ'ו זה מג'יקארפ ופיבאס .
אבל כשהם הופכים להיות מילוטיק וגרידוס הם פשוט תוקעים לנו סכין בגב .
אנחנו נחשבים לזן נחות מאוד בים .לא תיארתי לעצמי שמישהו באמת רוצה להיות כמונו.

"את לא יודעת עד כמה מעריצים אותכם" הוא אמר. "הגענו!" הוא הוסיף. את רואה מולך מערה קטנה שבה יש מדורה קטנה שחיממה את המערה. בצד אחר הייתה בריכה קטנה וחמימה. הבית שהוא הקים בזמן כל כך קצר היה מרשים מאוד...

אני אצעק עליו בכעס "תפסיק כבר! אלה הזרעים שלי".

"וזה השטח שלי!" עונה הטיילו ויורק עליך כמה זרעים לא לעוסים. אתה עכשיו מאבד שליטה ומביט על הזרע שבמקור של טיילו. הוא משתנה לפלדה ומתחיל לגדול. טיילו צורח כשגוש הפלדה מתחיל למחוץ אותו. טיילו עומד למות!

עוד פעם שכחת אותי