משתמשים
הרשם
קרדיט ענק ל OrOhana על הלוגו
Pokemon - The New Way
הרבה אנשים אמרו לי שאני טוב בכתיבה, (לא בפורום הזה) והחלטתי לנסות לכתוב סיפור.
אני כבר אומר שלא אשקיע על הסיפור יום ולילה, אבל אני אכן יעבוד עליו, והכל תלוי בתגובות שלכם.
ככל שיהיו יותר תגובות, כך אפרסם יותר פרקים, הסיפור יהיה סיפור פוקימון.
תוכן עניינים
פרקים 1-25
ספוילר
פרקים 26-50
דמויות
; ג'ון
; איימי
;מארק
;מריאנה
;קודי
;המלכה קווי
;ברנדון
מפת מחוז נאבר
מפה נקייה
מפה עם נקודות הציון שבהם עבר ג'ון
;מנהיגי מכון
;טד
;ריצ'י
;מאי
;ניב
פרק 1 – הדרך החדשה
כדור הארץ מאוכלס בשני סוגים של יצורים, בני האדם, והפוקימונים. על בני האדם, אין מה להוסיף, בני אדם רגילים, בדיוק כמוני וכמוך, אך על הפוקימונים יש הרבה מה לדבר, הם יצורים קסומים אשר לכל אחד מהם יש אלמנט אחד או שניים מתוך שבעה-עשר אלמנטים, בני האדם תופסים את הפוקימונים בתוך כדור אדום הנקרא פוקדור, לומדים עליהם בעזרת מכשיר שנקרא פוקדע, ונלחמים אחד בשני בקרבות מיוחדים לפוקימונים, יש כאלה שחוקרים אותם, יש כאלה שמנסים לגרום לפוקימונים שלהם להיראות טוב בעזרת לבוש ומתקפות, בכל כדור הארץ נתגלו עד כה חמש מחוזות, בכל מחוז פוקימונים חדשים משלו, או לפחות בארבעה מהם, המחוז החמישי נוצר כי מאמנים חיפשו דברים חדשים, ריגושים חדשים, וכך נוצר מחוז נאבר, ובין הגבעות, בין הימים, בעיירה קטנה הנקראת טווילאף, גר ג'ון, הילד ששינה את ההגדרה המילולית למילה "מאמן פוקימונים".
"צ'אריזארד השתמש בלהביור!" שמעתי את עצמי צועק וקולי מהדהד ברחבי הזירה, והפוקימון האדום הגדול והמכונף שעמד מולי, ציית לי.
הוא פתח את פיו והוציא אוויר חם מבין שיניו, שבמהרה הפך לפרץ אש אדום ולוהט, " דונפן תחמוק מהר!" אמר המאמן שעמד בצד השני של הזירה, והפוקימון דמוי הפיל שהיה לידו קפץ באוויר וחמק מלהבות מלחששות שנורו ישר אליו. הקהל הריע.
"עכשיו גלגל להבה!" אמר המאמן ודונפן התחיל להסתחרר מוקף באש ושעט לעבר צ'אריזארד.
"צ'אריזארד מהר תשתמש ב..." התחלתי להגיד אבל זה היה מאוחר מידי.
צ'אריזארד נפל לקרקע בחבטה אדירה, ובדיוק אז, הזירה נעלמה, התעוררתי מחלומי.
'מה השעה?' חשבתי לעצמי בעייפות והסתכלתי בשעוני, הוא הורה על השעה תשע בבוקר, 'יש לי עוד שעה' חשבתי לעצמי, וקמתי מהמיטה באיטיות.
"ג'ון אתה תאחר לעבודה!" שמעתי את קול אימי – האחות ג'ואי, מהמטבח.
התלבשתי במהירות וירדתי למטבחון בביתי, ארוחת בוקר קלה הייתה מונחת לפני על השולחן, התחלתי לאכול בעודי מנסה להיזכר בחלום ולהתענג עליו.
אני רוצה להיות מאמן פוקימונים, אבל אני פשוט לא יכול, אימי היא האחות ג'ואי ממרכז הפוקימונים בעיר שלי – טווילאף. המקום בו אני עובד. אימי תמיד אומרת לי "ג'ון, פשוט תהנה מהעבודה, בלי חלומות טיפשיים", אבל אני פשוט לא יכול. עברה כבר חצי שנה מאז יום הולדתי העשירי, ועדיין לא התחלתי את מסעי בתור מאמן פוקימונים.
כל חברי כבר יצאו למסעם במחוז נאבר, ובוודאי כבר השיגו את כל התגים, ואני היחיד שנשארתי בבית כדי לשמור את המסורת של המשפחה, ולרפא פוקימונים פצועים. לא שזה רע, פשוט הייתי מעדיף לעשות משהו אחר, כמו להסתובב ברחבי המחוז ולהיות מאמן פוקימונים.
"אל תשכח לחזור הביתה עד שבע בערב", אמרה לי אימי לפני שיצאתי, השמעתי אנחה ארוכה ויצאתי אל האוויר הפתוח, הרגשתי את משב הרוח הקריר על כל גופי והתחלתי לצעוד על השביל במעלה הגבעה לעבר מרכז הפוקימונים.
בחרתי לקחת דרך אירוך, כדי שיהיה לי יותר זמן לנשוף אוויר צח, והחלטה זו, לאחר זאת ידעתי, הייתה ההחלטה החשובה בחיי.
בערך בחצי הדרך למרכז הפוקימונים, התחיל המסע שלי. שמעתי רחש בשיחים לידי, מטבעי אני אדם סקרן, ושלחתי את ידי לתוך השיח. הרגשתי משהו פרוותיי, ואז דם, משכתי מהר את הדבר הזה החוצה, וזה היה הפוקימון ששינה את חיי.
"מה קרה לך?" שאלתי את אייפום אשר דימם מרגלו. "איי אייפו" הוא ענה ולא הוסיף יותר מילה בנושא. פרקתי את תיקי מהר והוצאתי את תיק העזרה הראשונה לפוקימונים, אחרי הכל יש כמה יתרונות בלהיות מרפא פוקימונים. חיטאתי לאייפום את הפצע ביעילות ולאחר מכן חבשתי אותו.
כשלפתע שמעתי קול מאחורי, "נחמד" אמר הקול. הסתובבתי לאחור, וראיתי ילדה בערך בגילי, בעלת שיער אדמוני וכובע מצחייה, היא לבשה צעיף ורוד וארוך לצווארה, ובחנה אותי מכף רגל ועד ראש.
לא ידעתי מה להגיד, אך לבסוף יצא לי משהו כמו: "זה מה שאני עושה כל יום".
"אתה מאוד גאוותן" אמרה הילדה וצחקקה, "שמי איימי, איך קוראים לך?"
"ג'ון" עניתי בקול בטוח יותר מהפעם הקודמת.
"זה האייפום שלך?" שאלה אותי.
"לא, אני מצאתי אותו כאן פצוע, מעולם לא התחלתי את המסע שלי, כי ההורים שלי רוצים שאשמור על מסורת משפחתית" עניתי.
"חכה רגע, אני מזהה אותך! אתה ההוא שעובד במרכז הפוקימונים במעלה הגבעה!"
"כן, זה אני" עניתי הפעם מנסה להגיד את זה בנימה של ענווה.
"אז זו המסורת המשפחתית שאתה מנסה לשמור? למה לא אמרת?"
"אממ.. אין צורך להיכנס לפרטים", עניתי.
"תקשיב אני היום יוצאת למסע שלי, כבר קיבלתי את הפוקימון שלי, פוקדע וחמש פוקדורים, אתה נראה לי בן אדם טוב."
"לאן את הולכת עם זה?..." שאלתי אותה בנימה מסתורית.
"אני אתן לך פוקדור אחד, אני יכולה להסתדר עם עוד ארבעה, תתפוס את האייפום הזה אני בטוחה שהוא רוצה בכך גם ככה, אני בטוחה שיש לך כסף בתיק הזה, צא למסע שלך, ואולי עוד ניפגש". לאחר מכן היא תחבה לכיס שלי פוקדור והסתלקה משם בצעדים מהירים. לא ידעתי מה להגיד, היה קשה לי לעזוב את המשפחה שלי, ולפתע הסתכלתי על האייפום וליבי נמלא אהבה, הוצאתי את הפוקדור מכיסי, ובתנועה מהוססת זרקתי אותו על אייפום, אייפום נכנס לתוך הפוקדור, והפוקדור התחיל להתנדנד מצד לצד בעוד מרכזו מהבהב באור אדום, לא ידעתי מה לחשוב, אך אייפום כבר חשב בשבילי, האור האדום הפסיק להבהב והפוקדור נעצר על האדמה, סגור.
'זה הזמן להתחיל את המסע שלי' חשבתי לעצמי בעוד לקחתי את הפוקדור מהאדמה, ופסעתי לעבר היציאה היחידה מהעיר, דרך מספר 101, אולי אין לי פוקדע, אולי אין לי מפה, אולי אין לי פוקדורים, אבל יש לי פוקימון, ויש לי נחישות, וזה כל מה שצריך בשביל להיות מאסטר פוקימון...
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: ביש-מזל
Pokemon GO
מציג תוצאות 1 עד 15 מתוך 445
נושא: Pokemon - The New Way
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: May 2010
שם: דביר
הודעות: 1,573
#107-20-2010, 09:00 PMנערך לאחרונה על ידי FakeBoy, 10-05-2010 בשעה 08:48 PM
בברכה, דביר.
סופר מקצוען, מפקסל מקצוען.
גם אני אוהב את אייפום!
אייפום שולט!
קישורים חשובים שלי
ספוילר
סיפור שלי, תיכנסו ותגיבו
הסיפור הנצפה ביותר בפורום! פרק 43 יצא! (לחצו על הלוגו כדי להיכנס לסיפור)
-
היכל התהילה
תאריך הצטרפות: Apr 2010
הודעות: 46,420
#207-20-2010, 09:02 PMממש יפה, לא הייתי משנה כלום P=
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: Apr 2010
הודעות: 5,383
#307-20-2010, 09:13 PMאהבתי מאוד .
תמשיך לפרסם.
כי זה יוון ורומא.
אמיר סאן הכין לי ~
פורסם במקור על ידי Inuzuka Kiba
-
משתמש פעילתאריך הצטרפות: Mar 2009
הודעות: 412
#407-20-2010, 09:15 PMתודה רבה, אני שמח שאני מהווה השראה. למרות שהינך מהווה לי סוג של תחרות בפורום. אני מאחל לך המון הצלחה בסיפור. בעיני הסיפור היה מנוסח בצורה יפה לעין ומעניינת. תמשיך לכתוב ומחכה לפרק הבא.
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: Jun 2010
שם: סתכל לכיוון דרום-מערב, אני לא נמצא שם.
הודעות: 693
#507-20-2010, 09:41 PMאמממ...
סיפור לטעמי
אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: May 2010
שם: דביר
הודעות: 1,573
#607-20-2010, 09:50 PMתודה על כך התגובות, אני באמת מעריך את זה!
firechimchar תקשיב, אין סיבה שלא יקראו את הסיפור של שנינו... ואני לא רוצה שנעשה שום תחרות, ואני מודה לך מאוד על התגובה...
אני אפרסם את הפרק הבא מתישהו מחר, כי הוא כמעט מוכן.
הבנתי שאף אחד לא רוצה ספוילר כי אף אחד לא כתב.
בכל מקרה שתדעו: בתחילת כל פרק אני אכתוב קטע קצר באותה התגובה של הפרק (לפני הפרק עצמו), שבה אני בעצם מצטט משפטים לפני הפרק כמו פרומו ראשוני שאמור לגרום למתח.
אתם תראו בקרוב... ואני רוצה לדעת אם לדעתכם זה רעיון טוב...
ושוב תודה על כל התגובות.בברכה, דביר.
סופר מקצוען, מפקסל מקצוען.
גם אני אוהב את אייפום!
אייפום שולט!
קישורים חשובים שלי
ספוילר
סיפור שלי, תיכנסו ותגיבו
הסיפור הנצפה ביותר בפורום! פרק 43 יצא! (לחצו על הלוגו כדי להיכנס לסיפור)
-
פקח לשעבר
תאריך הצטרפות: Oct 2008
שם: ארוין ,כן זה השם שלי .
הודעות: 26,429
#707-21-2010, 12:22 AMאני לא מתחבר לסיפורים על פוקימון .למרות שלפני שנה כתבתי סיפור ששמו "פוקימון -מבט אחר"
סיפור חדש ,עלילה חדשה ,דמויות חדשות .
אחרי 5 סיפורים מצליחים :
לכודים בזמן
אסון הזמן
עולם אחר
החולם
אסון הטבע 1+2 +3 :עידן חדש
ועכשיו !
בפורום ספרות !
"פרשי התקווה" ,סיפור חדש ומרתק על סודות המחקר הגדול בעולם.
ועל ארבעת הגיבורים שהיו אמורים בעבר להציל את העולם אך לא הופיעו כדי לעזור ,וכאן אתם נכנסים לתמונה!
פרשי התקווה !
http://myforum.co.il/showthread.php?t=54134
-
מנהל פורום אנימה, מנגה ומצויירים
תאריך הצטרפות: Oct 2009
שם: לי
הודעות: 57,121
#807-21-2010, 09:39 AMסיפור טוב מחכה כבר לפרק הבא
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=7FLhc...layer_embedded[/YOUTUBE]
ספוילר
<<< לוקאס אוו לוקאס למה עזבת פתאום? לוקאס או לוקאס תחזור תחזור היום וואואואואו!
העם דורש וינר חברתי!
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: May 2010
שם: דביר
הודעות: 1,573
#907-21-2010, 10:26 AMמה שנמצא בתוך תיבת ספוילר בתחילת הפרק זה הפרומו שדיברתי אליו.
פרק 2 – ביש-מזל
ספוילר
התחלתי ללכת בדרך מספר 101, בעוד אייפום יושב על כתפי. הבחנתי בהרבה שיחים ועצים שיצרו סוג של סבך על השביל, ואני התחלתי ללכת לפי השביל לעבר העיר הקרובה ביותר, שאת שמה אפילו לא ידעתי. "הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות עכשיו, הוא להשיג עוד פוקדורים" לחשתי לאייפום, והוא השיב לי ב "אייפו איי". המשכתי ללכת לאורך השביל כשלפתע משהו משך את עיני: השביל הסתיים. "איי?" הסתכל אייפום על השביל בסקרנות, "אתה צודק אייפום, אנחנו צריכים למצוא את דרכנו בלי שביל" השבתי לו. והתקדמתי בעודי משאיר את השביל מאחורי, צועד לבין העצים.
/בסיס צוות ביתא, במקום לא ידוע/
"אדוני, הוא נמלט" אמר האיש בחליפה ומשקפי השמש לעבר האיש שישב על הכורסא בנוחיות.
"אתה רוצה שאשלח סוכנים לתפוס אותו?" שאל האיש עם משקפי השמש.
"לא... הסוכן פול" אמר האיש שבכורסא בנימת צחוק. "הוא כבר יבוא אלינו".
"אבל אדוני... מה אם הוא לא יפול בפיתיון!" אמר פול.
"אתה מעז לערער על מוצא פי?!" התעצבן האיש שישב בכורסא.
"לא המפקד" אמר פול ובלע את רוקו.
"טוב מאוד" אמר האיש בכורסא, "עכשיו צא".
ופול יצא מהחדר.
/דרך 101/
סללתי את דרכי בין העצים, מקפיד ללכת ישר כל הזמן, ואז שמעתי קול ממרחק כמאה מטר, כמו שכבר אמרתי, אני סקרן, ולכן התחלתי ללכת במהירות לעבר הקול, 'הלוואי פוקימון או בן-אדם' שיננתי לעצמי שוב ושוב בעודי מתקדם במהירות.
"נו טריקו, רד כבר, אני לא אפגע בך" שמעתי קול עצבני במרחק קצר קדימה. התקדמתי וראיתי בן אדם קצת זקן, לבוש חלוק מעבדה ומסתכל לעבר עץ שעליו נמצא טריקו, מפוחד, ונצמד לגזע בעודו עומד על ענף דק.
"טריקו אני לא אפגע בך, רק רד לכאן" אמר האיש מנסה ללבוש נימה של חביבות. "אייפום, חושב שתוכל לעשות משהו בנידון?" לחשתי לאייפום שהיה כל הזמן הזה על כתפי. "אייפו" הוא ענה ובלי מילים נוספות הוא קפץ אל הענף שבו היה טריקו והתחיל לדבר איתו. הבן-אדם בעל החלוק הסתובב לאחור והבחין בי. "שלום" אמרתי לו ולחצתי לו את היד. "שלום, אני פרופסור מארק" הוא ענה לי.
"אני ג'ון, והתחלתי את המסע שלי רק היום, עם אייפום" השבתי לו והפנים שלו לבשו ארשת מוזרה. "אני לא זוכר שחילקתי אייפום לשום מאמן היום", אמר.
"לא, אני מצאתי אותו פצוע וטיפלתי בו ולאחר מכן תפסתי אותו", השבתי.
"אם כך, אתה בוודאי צריך פוקדורים ופוקדע", אמר בעוד אייפום וטריקו יורדים מהעץ.
"כן, אני באמת צריך" השבתי לו.
"אני לא אמור לעשות את זה..." הוא מלמל לעצמו, "תקשיב אתה עזרת לי להוריד את הטריקו הזה, ואם לא היית עוזר לי בוודאי הייתי צריך להישאר כאן עד מחר כי כמו שאתה בוודאי יודע, טריקו הוא פוקימון מאוד עקשן, לכן אהיה חייב לתגמל אותך, עכשיו תקשיב טוב, אני הולך לשכוח כאן חמש פוקדורים ופוקדע, ובוודאי אשים לב לכך רק כשאגיע למעבדה שלי, ויש לי הרגשה שכשאני אחזור, הם כבר לא יהיו כאן", הוא תפס את הטריקו בזרועותיו, והפיל על הרצפה חמש פוקדורים ופוקדע, והסתלק.
אומרים שאם אתה ביש מזל, זה מחשל אותך להיות חזק ולנצח. יש לי הרגשה אם כך, שלעולם לא אפסיד, כי בדיוק כשבאתי להרים את הפוקדורים והפוקדע, ביש המזל שלי נכנס לפעולה.
הספקתי להרים רק את הפוקדע כאשר משום מקום הגיע פוקימון סגלגל שיש לו זנב ארוך עם שני קוצים בקצה, והפוקימון הזה לקח פוקדור אחד בידיו הקטנות. 'בוא נראה מה יש על הפוקימון הזה...' חשבתי לעצמי וכיוונתי את הלייזר של הפוקדע על הפוקימון והוא התחיל לדבר בקול מתכתי: "סקורפיו, פוקימון חרק הרעל, הוא פוקימון פחדן, ומשתמש בזנבו כדי להתקיף את אויביו".
ניסיתי לרכז קול מאיים ואמרתי "אז ככה סקורפיו? תהיה מוכן להרגיש את נחת זרועי!"
ביש-מזל, הוא כבר לא היה שם, ועל הרצפה נשארו רק שלושה פוקדורים. הרמתי את שלושת הפוקדורים והכנסתי אותם לכיסי.
"אייפום" אמר אייפום מאוכזב, אך ניסיתי לנחם אותו ואמרתי: "אל תדאג אייפום, בסך הכל גנבו לנו כמעט חצי מהפוקדורים. משום מה הוא נראה יותר מאוכזב.
כשלפתע שמעתי צרחה: "אהה, מישהו! הצילו!" התחלתי לרוץ לכיוון הקול בעוד אייפום בעקבותיי.
פרצתי מבעד לשיחים ולא האמנתי למראה שנגלה לנגד עיניי. זו הייתה איימי, ומולה עמד סקורפיו, עדיין מחזיק פוקדור אחז בזנב, ואחד בידיו הקטנות.
"אייפום מהר תשתמש בחבטה!" אמרתי.
שמעתי שמסתובבים הרבה אידיוטים שחושבים שעל הרגע שהם קיבלו את הפוקימון הוא יוכל לעשות כל מתקפה שהם רוצים שיעשה.
למרבה המזל – אני לא אידיוט.
אייפום התחיל לרוץ וחבט בכל גופו בסקורפיו הקטן, והוא הורעל. "ביש-מזל" מלמלתי לעצמי. כשלפתע הבחנתי שעל אף שהיה נראה שסקורפיו לא נפגע, הוא מתאמץ להחזיק את הפוקדורים, הוא נפל לקרקע והפוקדורים התגלגלו לצידו. "אייפום, לך תביא את הפוקדורים, אמרתי לו, והוא ציית.
"נראה לי שהגיע הזמן שלי להציל את המצב!" אמרה איימי.
"צ'יקוריטה! אני בוחרת בך!" אמרה איימי וזרקה פוקדור לאוויר, הפוקדור הסתובב מעט באוויר ולאחר כמה שניות נפתח, אנרגיה לבנה יצאה מתוכו ופוקימון ירוק הולך על ארבע, עם עלה בקצה ראשו יצא החוצה.
פתחתי את הפוקדע וכיוונתי אל צ'יקוריטה, כעבור כמה שניות הוא כבר התחיל להסביר: "צ'יקוריטה, פוקימון העשב, העלה שעל ראשה חד במיוחד, והוא גם מקור רב מתקפות העשב שלה".
"צ'יקוריטה, תשתמשי בשריטות!" אמרה איימי וצ'יקוריטה התחילה לרוץ לעבר סקורפיו, ופגעה בו חזק עם ציפורניה הקטנות. סקורפיו החליק אחורנית מתפתל מכאב, אך הצליח איכשהו לעמוד.
בינתיים אני הספקתי לרפא את האייפום שלי, אך הוא היה חלש וחסר ביטחון, לא משהו שכדאי שיהיה לפוקימון.
ואז כמו בתיאום מושלם אמרנו אני ואיימי ביחד.
-"אייפום השתמש בחבטה!"
-"צ'יקוריטה השתמשי בשריטות!"
שני הפוקימונים שעטו לעבר סקורפיו המסכן ותקפו אותו ביחד, סקורפיו עף לאחור והתעלף.
"הגיע הזמן לתפוס סקורפיו!" אמרתי לעצמי והוצאתי פוקדור מכיסי. כשלפתע שמעתי את איימי: "היי! אני עשיתי את כל העבודה! הוא אמור להיות פוקימון שלי!"
"אני ראיתי אותו ראשון!" צעקתי עליה.
"טוב אותי הוא לא הרעיל!" השיבה.
"הוא הפחיד אותך למוות! לא היית תופסת אותו בלי העזרה שלי!" אמרתי אני.
"לי יש רק פוקימון אחד!" אמרה.
"גם לי!" השבתי.
"טוב, אתה עדיין חייב לי!", אמרה, וזה היה הקש ששבר את גב הגמל.
"למה שלא ניישב את זה בקרב" הצעתי.
"לך על זה!" השיבה לי.
"אחד על אחד, מי שמנצח זוכה בסקורפיו" אמרתי.
"תהיה מוכן להפסיד!" אמרה, והיא וציקוריה תקעו בי מבט רצחני.
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: ג'ון נגד איימי! הקרב על סקורפיו
תגובות בונות בבקשה.בברכה, דביר.
סופר מקצוען, מפקסל מקצוען.
גם אני אוהב את אייפום!
אייפום שולט!
קישורים חשובים שלי
ספוילר
סיפור שלי, תיכנסו ותגיבו
הסיפור הנצפה ביותר בפורום! פרק 43 יצא! (לחצו על הלוגו כדי להיכנס לסיפור)
-
משתמש פעילתאריך הצטרפות: Mar 2009
הודעות: 412
#1007-21-2010, 11:02 AMפרק יפה מאד, התיאורים מתארים את הסיפור בצורה מפורטת וטובה.
רק בתוכן הענינים שכחת להוסיף את טריקו בפרקים שנראו.
-
מנהל פורום אנימה, מנגה ומצויירים
תאריך הצטרפות: Oct 2009
שם: לי
הודעות: 57,121
#1107-21-2010, 11:03 AMפרק טוב ומצוין מחכהלפרק הבא
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=7FLhc...layer_embedded[/YOUTUBE]
ספוילר
<<< לוקאס אוו לוקאס למה עזבת פתאום? לוקאס או לוקאס תחזור תחזור היום וואואואואו!
העם דורש וינר חברתי!
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: May 2010
שם: דביר
הודעות: 1,573
#1207-21-2010, 12:42 PMצודק שכחתי Xd
בכל מקרה הוספתי עכשיו.
תמשיכו להגיב (:בברכה, דביר.
סופר מקצוען, מפקסל מקצוען.
גם אני אוהב את אייפום!
אייפום שולט!
קישורים חשובים שלי
ספוילר
סיפור שלי, תיכנסו ותגיבו
הסיפור הנצפה ביותר בפורום! פרק 43 יצא! (לחצו על הלוגו כדי להיכנס לסיפור)
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: Jun 2010
שם: סתכל לכיוון דרום-מערב, אני לא נמצא שם.
הודעות: 693
#1307-21-2010, 05:28 PMסיפור ממש מצוין, אני מחכה בקוצר רוח לפרק 'הקרב על סקורפיו.'
אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי
-
משתמש מנוסה
תאריך הצטרפות: May 2010
שם: דביר
הודעות: 1,573
#1407-21-2010, 09:02 PMפרק 3 - ג'ון נגד איימי! הקרב על סקורפיו
ספוילר
/בסיס צוות ביתא, במקום לא ידוע/
פול יצא מהבניין ושינה את צורתו לצורה האמיתית שלו, צורת הפוקימון.
הוא טס מעבר להרים, ורק מחשבה אחת בראשו: "להציל את הפוקימונים".
הוא הגיע למקום שבו לכדו את הפוקימון המסתורי.
'מטומטמים' חשב לעצמו, וביטל את מתקפת צוות כפול שלו. והפוקימון שברשת נעלם.
הצעקות שהיו אחר-כך היו מטורפות.
וכולם חיפשו, רק פוקימון אחד. בלי לדעת הם חיפשו את פול.
כל צוות ביתא חיפש אחר הפוקימון מיו. פוקימון המפתח לשליטה בעולם הפוקימונים.
/דרך 101/
"הגיע הזמן לניצחון הראשון שלי!" אמרתי בביטחון.
"היית מת, צ'יקוריטה השתמשי בשריטות!" אמרה איימי וצ'יקוריטה הנהנה בראשה.
צ'יקוריטה התחילה לרוץ במהירות לעבר אייפום.
"אייפום תחמוק ותשתמש בהצלפת זנב!" אמרתי בנחישות.
אייפום קפץ לאוויר וחמק מציפורניה החדות של צ'יקוריטה, הוא עשה סלטה באוויר והצליף בזנב שלו על צ'יקוריטה.
"אתה בוחר להחליש אותי לפני שאתה תוקף... מהלך נחמד, אבל לא מספיק!"
"עוד נראה לגבי זה..." השבתי, "אייפום השתמש שוב פעם בהצלפת זנב!"
"צ'יקוריטה שוב שריטות!" אמרה איימי וצ'יקוריטה קפצה לאוויר לעבר אייפום.
הם התנגשו אחד בשני, הזנב של אייפום והציפורניים של צ'יקוריטה.
אייפום נפגע קצת וצ'יקוריטה נחלשה. כשלפתע קרה משהו שאף אחד לא ציפה, אפילו לא אני.
אייפום תפס את צ'יקוריטה בזנבו דמוי היד, והטיח אותה לעבר עץ שהיה בסביבה, לאחר כל הצלפות הזנב, צ'יקוריטה הייתה חלשה מאוד וההתרסקות על העץ השפיעה עליה מאוד.
אייפום נחת על זנבו בקלילות, הבעת פניו נחושה.
"אייפום השתמש בחבטה!" אמרתי לאייפום.
"צ'יקוריטה הגני על עצמך בעזרת העלה שלך" אמרה איימי בלחץ.
צ'יקוריטה הצליחה לחסום את המתקפה של אייפום בקושי.
"מה לעזאזל?! זה עלה! הוא לא אמור לעשות לאייפום כלום!" אמרתי, יותר צעקתי.
"תבדוק שוב" אמרה איימי בלעג.
הוצאתי את הפוקדע שלי ובדקתי: "העלה של צ'יקוריטה משמש לרב מתקפות העשב שלה, הוא חד מאוד, אך כשצ'יקוריטה רוצה, הוא יכול להיות גם עמיד ביותר, ולחסום מתקפות פיזיות".
"צ'יקוריטה השתמשי בנהמה!" אמרה איימי לצ'יקוריטה שכבר הספיקה לקום על רגליה.
צ'יקוריטה פתחה את פיה ונהמה בקול מוזר, קול שהשפיע מאוד על אוזניו הרגישות והגדולות של אייפום.
"עכשיו מהר השתמשי בשריטות!" אמרה איימי.
"אייפום תחמוק ותשתמש בחבטה!"
צ'יקוריטה רצה במהירות, אך לא מהירה מספיק בשביל של אייפום. אייפום קפץ וחבט חזק בצ'יקוריטה, צ'יקוריטה הייתה כחושה, ובקושי יכלה לעמוד.
"טוב מאוד אייפום, סיים את זה עם חבטה!"
"צ'יקוריטה, תתפסי את הרגל שלו עם העלה שלך" אמרה איימי.
אייפום ניסה לחבוט בצ'יקוריטה אך צ'יקוריטה תפסה את רגלו בעזרת העלה שלו והטיחה אותו על הרצפה.
"אייפום נסה להשתמש בזנב שלך כדי להשתחרר!" אמרתי בלחץ.
"צ'יקוריטה תפגעי בו חזק בשריטות!" אמרה איימי, בשלווה ובביטחון.
אייפום ניסה לחבוט בפרצופה של צ'יקוריטה בעזרת זנבו אך צ'יקוריטה שרטה את זנבו בלי היסוס, ואייפום נרתע.
"אייפום מהר תנסה להשתחרר!" אמרתי בלחץ, אך אייפום היה חסר-ביטחון, והוא היסס לשלוח את זנבו שוב.
"צ'יקוריטה השתמשי בשריטות, התרכזי ותקפי בכל הכוח!"
אייפום ניסה להשתחרר אך ללא הועיל. צ'יקוריטה עצמה את עיניה והתרכזה, הציפורניים שלה התחילו לזהור. האחיזה שלה באייפום נחלשה, ואייפום ניסה להתרחק. אך ללא הועיל. צ'יקוריטה שעטה לעברו ותקפה אותו בכל הכוח.
לא ראיתי את המכה, עצמתי את העיניים רק מההדף. כשפתחתי את עיניי, ראיתי את צ'יקוריטה עומדת מתנשפת, מותשת מעוצמת המכה שהיא עצמה נתנה, ובצד השני עמד אייפום, כולו כאב אחד גדול, הוא ניסה לעמוד, אך המכה הייתה חזקה מידי והוא נפל והתעלף.
לא היו לי מילים לדבר. "היית טוב אייפום" אמרתי לו. אני חושב שהצלחתי לנחם אותו.
"אני חושבת שניצחתי והסקורפיו שלי!" אמרה איימי, אך אני לא הקשבתי, הייתי מרוכז בלרפא את האייפום שלי. ולכן לא ראיתי את התפיסה הראשונה של איימי.
לא ראיתי שאיימי נעלמה, השעה הייתה שלוש בצהריים, טיפלתי ברב הפצעים של אייפום, ונשארו לי רק מספיק ציוד לעוד שלוש פעמים שאייפום יפצע. הבנתי שאייפום חייב לנוח, וכדאי שזה יהיה מהר.
"כנס חזרה לפוקדור" אמרתי לו תוך כדי שליטפתי אותו בראשו, הוצאתי את הפוקדור והוא נכנס חזרה, עכשיו נשאר לי רק למצוא את העיר. איזה עיר? לא היה לי מושג.
אז פשוט הלכתי, והלכתי, והלכתי...
המשך יבוא...
שם הפרק הבא: העיר מיומא
כל פרק יפורסם רק אם יהיה לפחות 3 תגובות על הפרק שהיה לפניו (לא משנה טובות, או רעות)
ואנשים, זה לא עולה כסף להגיב, אז בבקשה תגיבו.נערך לאחרונה על ידי FakeBoy, 07-23-2010 בשעה 01:07 PM
בברכה, דביר.
סופר מקצוען, מפקסל מקצוען.
גם אני אוהב את אייפום!
אייפום שולט!
קישורים חשובים שלי
ספוילר
סיפור שלי, תיכנסו ותגיבו
הסיפור הנצפה ביותר בפורום! פרק 43 יצא! (לחצו על הלוגו כדי להיכנס לסיפור)
-
מנהל פורום אנימה, מנגה ומצויירים
תאריך הצטרפות: Oct 2009
שם: לי
הודעות: 57,121
#1507-21-2010, 09:06 PMפרק נהדר אהבתי את הקרב
[YOUTUBE]http://www.youtube.com/watch?v=7FLhc...layer_embedded[/YOUTUBE]
ספוילר
<<< לוקאס אוו לוקאס למה עזבת פתאום? לוקאס או לוקאס תחזור תחזור היום וואואואואו!
העם דורש וינר חברתי!
, דארקרי 
.
, קומבי 
, הרקרוקס 
.
.
.
.
.
, וורטלטל 
.
, פיג'יוטו 
.
.
, גאלייד 
, ויקטיני 
.
.
, גוביטו 
.
, ביוטיפלי 
.
, סטארפטור 
.
.
.
.
.
, אזומריל 
, גרידוס 
, מנטיין 
.
, דיינו 
, קינגדרה 
.
.
זכר
מין לא ידוע (רק לבטרפרי יש מין)
זכר[/COLOR]
נקבה[/COLOR]
נקבה[/COLOR]
נקבה
נקבה
זכר
נקבה
זכר
זכר
זכר
מידע על הנושא
משתמשים שצופים באשכול
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)
הרשאות
מופעל על vBulletin® Version 4.2
Copyright ©2000 - 2014, Jelsoft Enterprises Ltd.
Copyright ©2000 - 2014, Jelsoft Enterprises Ltd.
עוצב ע"י רותם שמואלי