נושא: Pokemon - The New Way

וואו.
פרק ממש יפה.
והוא לא היה כ"כ ארוך.

פורסם במקור על ידי dav5000

וואו.
פרק ממש יפה.
והוא לא היה כ"כ ארוך.

תודה.
ורב הפורום עצלן...

תראה, אני חושב שאתה יכול להכניס יותר צבע קרבות שלך, תחשוב על זה.

פורסם במקור על ידי the charmander

תראה, אני חושב שאתה יכול להכניס יותר צבע קרבות שלך, תחשוב על זה.

זה יהיה קצת בעייתי. כי אני יכול לעשות את זה בד"כ לפי הזירה. ולא תמיד יש לי זירה מתאימה... בכל מקרה אני לוקח לתשומת ליבי.

סוף כל כך צפוי אבל דורש :p
פרק טוב תמשיך מהר ^^

קראתי עוד פרק פרק מענין מענין איך גון יצא מגוף של סטרביה

מתי תפרסם (בערך, אתה לא צריך להתחייב) את הפרק הבא?

לא יודע... בהמשך השבוע. אני מקווה

אני מאוד אוהב את הסיפור שלך,ומקווה שתגיב בשלי,כי הרבה אומרים לי שהשתפרתי בזמן האחרון,אז אני רוצה לדעת מה דעתך בנוגע לזה.
אגב,מתי אחד מהדמויות הראשיות כבר ילכוד פוקימון מדור 5?

תודה
וגם אני בד"כ בסיפורים של אחרים קורא ברפרוף את הקרבות ויותר מתרכז בעלילה.
אבל אני עדיין משקיע בקרבות כי זה חלק מהסיפור, לא?

פרק יפה, כל הפרקים יפים...

פרק 29 – ג'ון נגד מארק! שלוש על שלוש! (חלק ב')


"הרקרוקס לא!" צעקתי בעוד המתקפה הלבנה פוגעת בהרקרוקס ויוצרת גל אנרגיה עצום שמתפשט אל כל המטוס והעיף אותי ואת מארק אחורה אל הרצפה. עשן גדול מילא את כל המטוס, ראיתי את מארק נאבק לנשום, משתעל ומשתנק.
העשן התפזר, והמחזה שנגלה לעיניי הפתיע אותי ואת מארק כאחד.
"זה לא יכול להיות..." אמר מארק בקושי.
"הוא... שרד!" אמרתי.
הרקרוקס עמד, עדיין ישן, חבול כולו, אגרוף ידו הימנית זוהר באור לבן.
הסתכלתי על הפוקדע שלי, היה כתוב שם "הרקרוקס למד דיבור שינה". זה הסביר הרבה.
הסתכלתי על נוקטאוול שהתעלף מההדף שיצרה ההתנגשות של האגרוף הממוקד של הרקרוקס עם מתקפת השמיים של נוקטאוול.
"הוא שרד..." אמרתי, לא מאמין. ובדיוק באותה השנייה הרקרוקס התעלף.
"הבאת קרב מצוין" אמרתי להרקרוקס והחזרתי אותו לפוקדור.
"גם אתה" אמר מארק לנוקטאוול שחזר גם הוא לפוקדור.
"וורטלטל צא!" אמר מארק, הפוקימון האחרון של מארק יצא ונעמד על המטוס, שכבר היה חצי הרוס מההתנגשות הגדולה של נוקטאוול והרקרוקס.
"שלגון צא!" צעקתי.
"שלג" אמר שלגון ובחן את זירתו החדשה.
"וורטלטל סיבוב מהיר!" אמר מארק. וורטלטל נכנס לקונכייה שלו תוך כדי קפיצה והחל להסתובב במהירות עצומה.
"שלגון התקשחות!" אמרתי.
"וורט" אמר וורטלטל בכאב כשהתנגש בגופו הקשיח של שלגון.
"שלג" אמר שלגון, הוא נפצע, אבל לא עד כדי כך.
"שלגון נשימת דרקון!" צעקתי.
"וורטלטל תחמוק ותשתמש ביריית בוץ!" צעק מארק.
"שלג" אמר שלגון ונשם נשימה כחלחלה סגולה לעבר וורטלטל שקפץ מעליה אל הקיר.
"וורטל" אמר וורטלטל ופתח את פיו. יריות קטנות של בוץ יצאו מפיו במהירות כמו במתקפת גחלת.
"שלגון תחסום את זהה עם גחלת!" אמרתי. שתי המתקפות התנגשו ויצרו פיצוץ חזק, עוד מספר כיסאות נשברו.
"שלגון ריכוז אנרגיה ואז נשיכה!" אמרתי. שלגון עצם את עיניו והתרכז חזק.
"וורטלטל נצל את הזמן לזנב אקווה!" אמר מארק.
"זנב אקווה?" שאלתי אותו, מעולם לא שמעתי על המתקפה הזאת. מארק חייך חיוך זדוני.
וורטלטל קפץ לאוויר לכיוון שלגון. זנבו החל לזהור והוא קיפץ בין המושבים שעדיין היו שלמים.
"וור" אמר ופגע בדיוק במצח של שלגון עם זנבו בחבטה חזקה. מים השפריצו לכל מקום ורצפת המטוס הפכה רטובה ומחליקה.
שלגון איבד את הריכוז שלו לגמרי.
"שלגון נשיכה!" צעקתי.
"וורטלטל טכניקה 3!" אמר מארק.
"טכניקה מה?" שאלתי באי הבנה.
וורטלטל הפנה את גבו לשלגון וונכנס לתוך הקנכייה.
"שלגון עצור!" צעקתי כשהבנתי את הטכניקה. שלגון ניסה לעצור, אך הוא החליק על המים ונפגע חזק בשיניים מהקונכייה של וורטלטל.
"וורטלטל זנב אקווה!" אמר מארק, אך לי הייתה תכנית.
"שלגון נשיכה!" אמרתי ברגע האחרון. "שלג" אמר שלגון ותפס את זנבו של וורטלטל במתקפת נשיכה.
"שלגון נשימת דרקון!" צעקתי.
"וורט" ניסה וורטלטל להשתחרר אך ללא הצלחה, בעוד נשימה סגולה נטענת בתוך פיו של שלגון.
שלגון הוקף הילה אדומה של זעם, ותקף בנשימת דרקון.
וורטלטל עף לכל אורך המטוס באוויר צורח מכאבים.
"וורט" אמר לבסוף כשנחת בכאב ליד מארק. "שלג" אמר שלגון בגאווה.
"אנחנו לא מוותרים! וורטלטל יריית בוץ!" אמר מארק.
"וורט" אמר וורטלטל ובקושי קם לפתוח את פיו.
"שלגון תחסום את זה עם גחלת, אין צורך להתאמץ המתקפה שלו תהיה חלשה" אמרתי לשלגון.
"וורט" קפץ לפתע וורטלטל ותקף ביריית בוץ בכל הכוח.
"זו הייתה העמדת פנים" אמרתי מופתע.
"שלג?" אמר שלגון בהפתעה וניסה להשתמש בגחלת, אך לחץ ההפתעה הכניע אותו והוא נפגע בחוזקה מיריית הבוץ.
שני הפוקימונים נראו מותשים כמו שהם מעולם לא היו, אך כל אחד מהם ידע טוב מאוד שהוא הפוקימון האחרון למאמנו, והוא יעשה הכל כדי לנצח, שניהם ידעו שהשני לא הולך לוותר, ואף אחד מהם לא התכוון ליפול בדיוק עכשיו, ברגע המכריע.

/בסיס צוות ביתא, במקום לא ידוע/

"הצלחתי להשיג פרטים" אמר דארקרי למיו תוך כדי שעבר דרך קיר המפקדה אל מחוצה לה.
"דבר ראשון, צדקת יש להם את אבן האודם השחורה" אמר דארקרי.
"אני שונא כשאני צודק" אמר מיו.
"דבר שני, הם שומרים אותה בכספת נעולה, ואני לא מצליח לעבור דרכה".
"חשבתי שזה יהיה קרוב לבוס..." אמר מיו.
"כן, יהיה יותר קשה עכשיו לחטוף אותה" ענה דארקרי.
"ומה לגבי ההשערה השלישית שלי?" שאל מיו בסקרנות.
"צדקת" אמר דארקרי.
"אז כן יש מפקד מעל הבוס הקירח ההוא..." אמר מיו והחל לחשוב על אפשרויות.
"כן, למעשה מפקדת, היא המנהיגה של צוות ביתא, היא נותנת את כל הפקודות, אין מישהו בדרגה יותר גבוהה ממנה" אמר דארקרי.
"הצלחת לשמוע מי?" שאל מיו בסקרנות.
"כן" ענה דארקרי.
"נו ו..." שאל מיו.
"קוראים לה מריאנה"

/סימולציה של מטוס, בתוך מטוס בדרכו לאי מוואי/

"קדימה שלגון, אתה עדיין יכול לעמוד!" ניסיתי לעודד אותו.
"וורטלטל אל תתייאש!" אמר מארק בצד השני.
זה היה קרב של מי יפול ויתעלף ראשון, בלי תקיפות, הגנות וטכניקות.
"יופי שלגון, אתה מעולה!" אמרתי בניסיון לעודד אותו.
"שלג" אמר שלגון וחייך אלי. ואז נפל בכאב והתעלף.
"ווטלטל ניצחת!" אמר מארק לוורטלטל בצד השני של המטוס.
"וורט" אמר וורטלטל וניסה לחייך, אך זה רק גרם לו לכאבים.
"מגיעה לך מנוחה ארוכה" אמר והחזיר אותו לפוקדור.
"כל הכבוד שלגון, נתת קרב מצוין!" אמרתי גם אני והחזרתי את שלגון לפוקדור.
"טוב הגיע הזמן לחזור למציאות" אמר מארק. הוא הוציא את לוח הבקרה שלו ולחץ על מספר כפתורים.
העולם התערבל, ופתאום המטוס חזר להיות שלם, אנשים החלו הופיע, ומצאתי את עצמי יושב על אחד הכיסאות.
"זה היה קרב מעולה!" שמעתי קול שהניח את ידו על כתפי, אבל זה לא היה הקול של מארק.
"אמא?" שאלתי והסתובבתי.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: איחוד

פרק מעולה
אהבתי