נושא: Pokemon - The New Way

תודה לך.
אתה ממש מחמיא לי.

פרק מעולה!

לא התכוונתי לזה שיש מלך/מלכה בסיפור פוקימון...
אבל בכללי, הגיבור איכשהו יפגוש את האיש הכי חשוב.
במקרה שלנו המלכה קווי.

תודה
ויש בזה משהו, אבל מה לעשות. המלכה קווי חשובה אצלי בסיפור.

אהבתי את הפרק,ונחמד לראות שאתה משלב לאט לאט את דור 5 בסיפור.......
אגב,יש מצב שאתה מגיב לי בסיפור סוף סוף?

קראתי את פרק 29
פרק מעולה בסוף השארת אותי במתח

תודה לשניכם
ולl25 לקח לי בערך שעה התגובה הקודמת שלי בסיפור שלך... אני אראה מתי אני אוכל להגיב.

תודה

תודה. והפרק הבא אני מקווה לפרסם מחר.

שני דברים:
אמרת שאולי תפרסם היום את הפרק הבא.
אתה יכול להגיב גם בסיפור שלי?

פרק 32 – כוחו של ויקטיני


"גאלייד! תקוף באגרוף על חושי!" צעקה מנהיגת צוות ביתא – מריאנה.
"אייפום תחמוק!" אמרתי אני.
"דלקטי עצור את זה עם השתקפות!" צעקה המלכה קווי.
אגרופו של גאלייד זהר באור לבן בוהק, וכעס היה שרוי על פניו, הוא קפץ במהירות אל אייפום ותקף במספר אגרופים, אך אייפום התחמק במהירות. הוא עבר מיד לתקוף את דלקטי אך מראה קסומה שיקפה את המתקפה בחזרה אליו.
"דלקטי תשתמש בקרן קרח!" צעקה קווי.
"גאלייד עצור את זה עם התגוננות!" צרחה מריאנה. מגן ירקרק שנראה כמו השדה המגנטי שתפס את ויקטיני הופיע מסביבו של גאלייד, מתקפת קרן הקרח פגעה במגן ויצאה מצידו השני, מבלי לפגוע בכלל בגאלייד שהיה בתוכו.
"גאלייד להביור!" צקעה מריאנה.
"אייפום תעצור את זה מהירות!" צעקתי.
אייפום קפץ גבוהה לאוויר והזיז את זנבו במהירות גבוהה מאוד, כוכבים יצאו משם בדיוק בקו ישר אל גאלייד שתקף בלהביור אדום ולוהט. הכוכבים הנוצצים פגעו בלהביור ופשוט נבלעו בתוכו מבלי לעשות לו שום נזק, הלהביור המשיך במסלולו המקורי לתדהמתו של אייפום שנפגע חזק מפרץ חזק של אש.
"דלקטי, חיקוי!" צעקה קווי.
דלקטי פתחה את פיה והשתמשה בלהביור שהיה מכוון אל גאלייד. אייפום הסתכל וניסה ללמוד איך עושים חיקוי, אך לא ממש היה נראה שהוא מבין.
"גאלייד, מספרי אקס!" צרחה מריאנה.
גאלייד עשה צורה של איקס עם ידיו ואור לבן ואיקסי יצא מהם כנגד הלהביור. הוא פגע בלהביור ועצר אותו, בעוד האש התפרצה לצדדים מכיוון שנחסמה על ידי המתקפה.
"דלקטי מסך עשן!" צעקה קווי.
"גאלייד התגוננות!" אמרה מריאנה.
"אייפום צוות כפול!" אמרתי.
"דלקטי קרן קרח!" צעקה קווי.
"גאלייד אגרוף ממוקד!" צעקה מריאנה.
העשן התפזר, ומה שנגלה לפני כלל לא היה מה שציפיתי. אייפום היה בתוך קובית קרח. דלקטי היה על הרצפה וגאלייד עמד מעליו, ללא כל שריטה.
"גאלייד סיים את דלקטי עם אגרוף ממוקד!" אמרה מריאנה.
"אייפום עצור אותו עם חתך עצים!" צעקתי.
אייפום רץ במהירות אל גאלייד שעמד מעל דלקטי בעודו טוען את אגרופו למתקפה סופית.
"איי" צעק אייפום ותקף. אך נראה שגאלייד היה קשיח מאוד וזה כמעט ולא השפיע עליו חוץ משריטה קטנה.
"חה! הגאלייד שלי כמעט ולא סופג מתקפות פיזיות!" צחקה מריאנה.
"גאלייד!" צעק גאלייד ותקף באגרוף חזק את דלקטי. הוא ריסק את רצפת הגג שעליה שכב דלקטי ודלקטי היה מעולף ללא כל יכולת לזוז.
"אייפום למד חיקוי" אמר לפתע הפוקדע שלי. "מעולה! אייפום, חיקוי!" צעקתי.
אייפום טען את זנבו לאגרוף ממוקד ורץ במהירות אל גאלייד.
"זו מתקפה פיזית!" צחקה מריאנה ושילבה את ידיה.
"עכשיו ברגליים!" צעקתי. וכולם היו מופתעים, כולל אייפום, אך הוא עדיין ציית לי. הוא תקף את גאלייד ברגליים באגרוף ממוקד עוצמתי וחזק. גאלייד אומנם לא נפגע כל כך אך שיווי משקלו התערער והוא נפל בחוזקה על הרצפה.
"אייפום מהירות!" צעקתי. אייפום קפץ וירה כוכבים על גאלייד אך הוא העיף אותם בעזרת ידו האימתנית כאילו הכוכבים הם אוויר.
"גאלייד קרן על חושית!" צעקה מריאנה. גאלייד קם במהירות וקרן רוטטת בצבע האוויר נורתה מפיו במהירות אדירה אל אייפום.
"סיים אותו בלהביור!" צרחה.
מתקפת האש האימתנית יצאה מפיו של גאלייד ופגעה באייפום בחוזקה.
"איי" אמר אייפום, שנפל מעולף על הרצפה.
"מילים אחרונות?" שאלה מריאנה אותי ואת המלכה קווי ברוגע.
ניסיתי להריץ רעיונות במוחי. אך פשוט לא הצלחתי.
"ויקטיני יהיה שלי!" צרחה מריאנה. ואז עלה לי רעיון.
הסתכלתי על ויקטיני טוב טוב והתרכזתי.
"אבן הספיר הכחולה..." לחשה קווי בהבנה כשראתה שאני זוהר.
"הוא משתמש באבן הספיר הכחולה! עצרו אותו!" צרחה מריאנה.
גאלייד החל לטעון את אגרופו, ואז הוא תקף. אבל עד אז התהליך הסתיים, ואני כבר הייתי ויקטיני.
התחמקתי במהירות מהמתקפה. בעוד גאלייד פגע בקיר הבטון שהיה מאחורי.
הרגשתי לגמרי אחרת. אולי כי הייתי פוקימון אגדי, פשוט הרגשתי עוצמה בלתי מתוארת. הרגשתי מהיר, חזק, חכם, פשוט אגדי.
"ויקט!" צעקתי בקול צווחני ופתחתי את פי במהירות בעודי מעופף באוויר, ותקפתי את גאלייד במתקפת אש שאיני יודע מה הייתה, אך היא הייתה עוצמתית.
"גאלייד תחמוק!" צעקה מריאנה, אך גאלייד בדיוק החליק על הרצפה והמתקפה פגעה בו. יש עוד יתרונות בלהיות פוקימון אגדי.
"ויקטיני!" צרחתי בעודי יוצר לעצמי מגן כמו של גאלייד מהתקפות פוקימונים נוספים שהוציאו חיילי צוות ביתא.
"ויקט!" צרחתי וטענתי כדור אש עצום ולוהט.
"תברחו!" שמעתי צעקות. בזווית העין ראיתי כמה חיילים קופצים מהמגדל הגבוה.
"טיני!" צרחתי, ושחררתי את הכדור. ואז התעלפתי.

"איפה אני?" שאלתי את מארק שהיה מולי כשפתחתי את עיני.
"אתה בבית החולים" אמר מארק. הסתכלתי סביבי. היו שם מיטות לבנות ורכות, אני הייתי באחת מהם. ראיתי פוקימון מוזר נכנס עם מיטת חולה אל תוך החדר. שלחתי את ידי אל השולחן ליד והרמתי את הפוקדע.
"טאבון, פוקימון הנורמל, טאבון הפוקימון המרפא, בעל יכולות ריפוי מדהימות. הוא מצוי מאוד בקרב מרכזי פוקינים ובתי חולים, יש לו את היכולת 'רפואה שלמה' שמאפשרת לו לרפאות אנשים ופוקימונים ללא כל קושי.
"הטאבון הזו ריפאה אותך" אמר לי מארק.
הרגשתי חלש מעט, ניסיתי לקום, אבל זה היה מלווה בכאבים גדולים, ולכן ויתרתי על זה לעת עתה.
"התחרות כבר היית" אמר מארק.
"היית מעולף למשך יומיים" אמר.
"מי ניצח?" שאלתי.
"קודי" ענה לי מארק. הוא היה נראה מעט עצוב על זה.
"וגם הספקתי לזכות בתג שלי כשהיית מעולף, תראה" אמר והוציא קופסאת תגים כמו שלי מכיסו. הוא פתח אותה ובתוכה נגלו שלוש תגים בוהקים. תג האסטרטגיה, תג השרף, ועוד תג שלישי. הוא היה בצורת כנף תכולה. בלי עוד שום דברים מיוחדים.
"כל הכבוד" אמרתי לו.
"תודה" אמר והסמיק מעט.
ואז הוא קם ועזב את החדר. ואני נרדמתי.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: הרביעי שבאגם


הערה - שם הפרק הבא עלול להשתנות. אבל כרגע הוא נשאר כך.
טאבון -
תג הכנף -

פרק נחמד,מתי הפרק הבא?
אתה יכול להגיב גם בשלי?