נושא: Pokemon - The New Way

חלק ממה שאמרת אני מודע לבעיה, למשל התיאורים. אני פשוט עצלן מידי כדי לתקן אותה...

מתי הפרק הבא?

מתי הפרק הבא?

אני מצטער שהרבה זמן לא הוצאתי פרק, אני אשתדל להגביר את הקצב מעכשיו.
ורק שתדעו - התגובות האלה של "מתי הפרק הבא?" ששואלים אם באמת לא הוצאתי הרבה זמן, זה באמת נותן רצון להמשיך לכתוב, אני מרגיש כאילו אני לא כותב את הסיפור הזה "סתם" וכן יש מי שמתעניין בו, תודה.


פרק 34 – קרב המכון השלישי

"תנו למופע להתחיל!" אמרה המלכה קווי בקול חזק.
כן, זה הייתי אני, עומד שם, מול מאי, בקרב המכון השלישי שלי.
"אתה מוכן קטנצ'יק?" שאלה אותי מאי, שערה החום התנופף ברוח החזקה כשאמרה את זה.
"תהיה בטוחה!" עניתי בנחישות. פשוט ידעתי שאני עומד לנצח.
"אם כך... מרקרוו צא!" צעקה.
היא זרקה פוקדור לאוויר וממנו יצא מרקרוו, ציפור שחורה כמעט לגמרי. היה נראה שכובע עמד על ראשו, אך למעשה היה זה חלק מגופו של הפוקימון. היה לו מקור מעוקל כלפי מטה ועיניים אדומות רצחניות, הוא פרש את כנפיו האפלות ועופף אל על. עד שבקושי ראיתי אותו.
'בואו נראה...' חשבתי והוציא את הפוקדע. "מרקרוו, פוקימון האופל והמעופף" אמר הפוקדע בקול חלוד מעט. "מרקרוו ידוע בשל עצבנותו, ומרמוריו. זהו פוקימון שכמעט תמיד שרוי בדיכאון, ואוהב להוציא זאת על יריביו. הוא יודע מתקפות אופל ורוח רבות, ואף מתקפה מיוחדת הנקראת "רגע שחור", שמכניסה את היריב לדיכאון לזמן מה".
'נשמע מאתגר' חשבתי לעצמי ואז אמרתי: "שלגון צא!".
"אל תאכזב אותי" אמרתי לשלגון, והוא השיב לי בקריאת "שלג" חזקה.
"מרקרוו מכת כנף!" צעקה מאי בנחישות.
"מררררק" זעק העורב וטס במהירות אל שלגון.
"שלגון תשתמש בהתקשחות!" צעקתי.
"מררק" זעק מרקרוו בכאב כאשר התנגש בגופו הקשיח של שלגון.
"שלגון, גחלת, עכשיו!" צעקתי.
שלגון פתח את פיו במהירות והוציא זרם של כדורי אש קטנים.
"מרקרוו תחמוק!" צעקה מאי בבהלה, אך הגחלת היתה מהירה מידי בשבילו, והוא נפגע ממנה חזק.
"שלגון תשתמש שוב בגחלת!" אמרתי.
"מרקרוו צוות כפול!" אמרה מאי.
"שלג?" אמר שלגון בבלבול לאחר שפגע במרקרוו עם הגחלת, אך הוא נעלם, ועוד שישה מרקרוו נשארו עפים באוויר.
"מרקרוו תשתמש בכדור צל! עכשיו!" אמרה מאי.
כל הכפילים נעלמו ברגע אחד ומרקרוו האמיתי החל לטעון כדור צל עוצמתי.
"שלגון, תעצור את זה עם נשימת דרקון!" הזדעקתי.
שלגון טען את נשמתו במהירות ושתי המתקפות יצאו והתנגשו זה בזו בעוצמה.
"תחזיק מעמד שלגון!" אמרתי לו בעוד הוא מתאמץ להחזיק את נשימתו כדי לעצור את הכדור השחור של מרקרוו. "עכשיו" צעקתי. רגליו של שלגון נכנסו לפתע לתוך גופו העגול, והוא החל להתגלגל במהירות. איזה מזל ששלגון למד באימונים שלי איתו לפני המכון את המתקפה "גלגול". שלגון התגלגל במהירות וקפץ גבוה אל מרקרוו המופתע.
"מרקרוו" אמר מרקרוו כששכב על הרצפה, מעולף.
"כל הכבוד שלגון!" עודדתי אותו.
"אתה רוצה להישאר?" שאלתי אותו.
"שלג" ענה והזיז את ראשו מצד לצד, בתנועה של "לא".
"אוקיי... חזור!" אמרתי והפכתי את שלגון לאנרגיה אדומה שנשאבה בחזרה אל הפוקדור.
"אייפום, אני בוחר בך!" צעקתי, ושלפתי את הפוקדור של אייפום מכיסי, במטרה שילחם, אך לפני שיכולתי להוציא אותו לייזר לבן בקע מכיסי, שהתגבש להרקרוקס שעמד בזירה.
"הרקרוקס... שוב יצאת מעצמך" אמרתי לו, ונזכרתי בקרב נגד מארק, כאשר הרקרוקס יצא להילחם נגד נוקטאוול.
"יש לך משהו עם פוקימונים מעופפים הא?" אמרתי, והוא ענה בהנהון.
"טוב... אם ככה אתה הבחירה שלי" אמרתי לו.
"הרק" הוא ענה בנחישות.
"ביוטיפלי, אני בוחרת בך!" אמרה מאיי.
"וואו" אמרתי. ולא סתם, פוקימון הפרפר שיצא היה פשוט מרהיב ביופיו, עם כנפיו השחורות המעוטרות בסימני צהוב, אדום, תכול. ופיו שנמשך למרחקים, שהיה דק כמו חוט.
"ביטויפלי" אמר הפוקדע שלי. "פוקימון החרק מעופף, ביוטיפלי הוא פוקימון מרהיב ביופיו, שלרוב משומש לתחרויות סרט. הוא נוהג להסתובב בקרבת פרחים. ולשתות את הצוף שלהם בעזרת פיו הארוך, ביוטיפלי הוא גם פוקימון חכם, והרבה מאמנים צעירים אוהבים לתפוס אותו בתחילת מסעם".
"ביוטיפלי, מהר, תשתמשי במכת כנף!" אמרה מאי.
"הרקרוקס, אס אווירי!" צעקתי.
כנפה של ביוטיפלי זהרה באור לבן ובוהק. והיא עופפה לבר הרקרוקס במהירות מדהימה, אך הרקרוקס כנגדה השיב מלחמה, וחתך את האוויר במהירות עם כנפיו הקטנות, שני הפוקימונים התנגשו זה בזו והותירו מאחוריהם שובל של מהירות, עד כמה שזה נשמע מוזר.
"הרקרוקס שבירת לבנים! מהר!" צעקתי.
"ביטויפלי תחמקי ותשתמשי בחוט דק!" צעקה מאי.
הרקרוקס מיהר לגרום לידו לזהור לפני שביוטיפלי תספיק להתרחק, והצליח לפגוע בקצה כנפה, מה שגרם לביוטי פלי לאבד את איזונה לגמרי.
"סיים אותה באגרוף ממוקד!" צעקתי בהתלהבות, אך ביוטיפלי הייתה חכמה מזה, היא מיהרה להשתמש במתקפת חוט דק על עיניו של הרקרוקס ואטמה לו את טווח הראייה כמעט לגמרי, מה שגרם כצפוי לעצירת הטעינה של האגרוף הממוקד.
"עכשיו קרן על-חושית!" אמרה מאי.
"הרקרוקס שבירת לבנים, תשבור את הקרן!" צרחתי.
הרקרוקס עצר והתרכז, עיניו היו מכוסות, אך אני די בטוח שהוא עצם את עיניו כדי להגביר את מידת הריכוז שלו, הקרן התקרבה אליו והוא קפץ מעליה בדיוק בזמן. הוא חתך אותה מבהירות עם ידו ועופף בקו ישר אל עבר ביוטיפלי המופתעת, ובמתקפת מגה קרן חזקה הוא תקף לה בחוזקה את הכנף הימנית עד שהיא איבדה את שיווי המשקל ונפלה על הקרקע בחוזקה.
"הרקרוקס הפעיל את היכולת ריכוז על" צפצף הפוקדע מכיסי. "כאשר עיניו של הרקרוקס חסומות, או סגורות היכולת מופעלת מיידית, והוא יכול להרגיש באויבים ובעצמים הקרובים אליו, מבלי לראות אותם, כמו כן המהירות, ההגנה וההתקפה שלו מתחזקים מעט, והוא נהיה שלו יותר, זאת משום שהיכולת במקור באה כדי להגן על הרקרוקס כשהוא ישן. את היכולת ניתן למצוא אצל מספר פוקימוני לחימה, למרות שהיכולת היא לרוב היא לפוקימוני על-חושי. הפוקימונים שמהם התפתחה היכולת היו מדיטייט ומדיצ'אם, ומשם היא הגיעה גם לפוקימונים אחרים".
"וואו" אמרתי, ורק אז שמתי לב שזה היה חתיכת הסבר ארוך, כי ביוטיפלי כבר הייתה גבוה בשמיים, והרקרוקס היה שרוע על הרצפה בכאבים.
"הרקרוקס מהר, מגה קרן!" התעשטתי.
"הרק" ציית לי הרקרוקס ועופף במהירות אל ביוטיפלי.
"ביוטיפלי, רוח קלה!" צעקה מאי. למרות שהרוח שיצרה ביוטיפלי הייתה קלה, כנפיו של הרקרוקס היו קטנות וכל תנודה קלה ברוח גרמה לו להתנדנד, כך שמתקפת הרוח הקלה של ביוטיפלי הפילה אותו לרצפה תוך חמש שניות.
"הרקרוקס נסה שוב!" צעקתי לו.
"ביוטיפלי חסלי אותו בכנף ברזל!" צעקה מאי.
הרקרוקס התרומם המהירות עם כנפיו, קרנו החלה לזהור והוא שעט באוויר לעבר ביוטיפלי, אבל שכחתי לקחת בחשבון שזה המגרש הביתי של מאי, וביטוי פלי פשוט עפה במהירות, משתלבת עם זרמי הרוח, שמהם היו הרבה עקב שהזירה הייתה במקום גבוה מאוד.
ביוטיפלי התחמקה בקלות והשתמשה מייד בכנף ברזל.
"הרק" זעק הרקרוקס בכאב כאשר כתפו נחתכה, וגם החל לצאת מתוך האיזור שם, הוא ניסה לשמור על יציבות עם כנפו האחת, אך לא הצליח.
"הרקרוקס לא יכול להילחם יותר" אמרה המלכה קווי, למרות שהרקרוקס לא התעלף.
"אתה בסדר הרקרוקס?" הזעקתי מיד והוצאתי במהירות מהתיק ערכת עזרה ראשונה. חבשתי להרקרוקס את הכנף הפצועה במהירות.
"אתה תהיה בסדר" אמרתי לו, לאחר שסיימתי לחבוש לו את הפצע.
"הרק" הוא הנהן, הוא ידע שהוא בידיים מקצועיות, בדיוק כמו להיות במרכז פוקימונים.
"אתה רק צריך מנוחה" אמרתי לו, והחזרתי אותו לפוקדור. והחזרתי את ערכת העזרה הראשונה לתיקי. ובדיוק כשבאתי להוציא את אייפום לזירה שמתי לב למשהו מוזר מהתיק שלי, שאותו שכחתי לסגור. זו הייתה הביצה.
והיא הבהבה באור חזק.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: ביצה אחת סדוקה.



הערות:

*שם הפרק הבא עלול להשתנות בהמשך, אך כרגע הוא נשאר כמו שהוא.
*חלק מהפרטים על הפוקימונים בפרק אני המצאתי כגון היכולת של הרקרוקס והמתקפה המיוחדת של מרקרוו, אנא אל תתבלבלו.
*מאי נוספה בעמ' השער.

פרק מעולה, טוב שחזרת לפרסם.

תודה, לכל מי שלא יודע עדיין, הסיפור חזר!

פרק מגניב, כבר מחכה לפרק הבא

תודה

סוף סוף חזרת לכתוב...
איזה פרק מדהים.
הסיפור הטוב בפורום,
ואני בטוח שיהיו המון משתמשים
שיסכימו איתי.