נושא: Pokemon - The New Way

פרק 38 - מכת שמיים! לסיים את קרב המכון!


"וואו".
אלה היו המילים הראשונות שיצאו לי מהפה כשראיתי את הפוקימון האחרון של מאי.
הפוקימון הייתה מדהימה ביופיה.
בתור התחלה היא הייתה לבנה לגמרי, צחורה כמו יונה, בעצם יותר לבנה מיונה... לבנה כמו הירח... לא, גם יותר מזה... טוב, הבנתם את העיקרון?
היו לה עיניים חומות יפהפיות, שאם היית מסתכל עליהן הו היו קודחות בתוך המוח שלך, ולמרות יופין הן היו מלוכסנות, כאילו מראות כעס. על החזה היו לה שתי צדפים כחולים שבהקו לאור השמש, אולי זו הסיבה שבגללה מאי בחרה לשים את הזירה בחוץ, רק בשביל שהפוקימון הזו תיראה יותר יפה. כשהיא פרסה את כנפיה, הן הגיעו למרחקים כל כך גדולים, שזה היה נראה כאילו זה לא הכנפיים שלה, אל של פוקימון אחר, גדול הרבה יותר.
היה לה מקור צהוב צח, כמו השמש, והכל ביחד, העיניים, המקור, הכנפיים, הצדפים, והלובן המושלם, יצרו ביחד את פוקימון הברבור אולטימטיבי.
"סוואנה" צפצף הפוקדע, והייתי בטוח שקולו היה מעט מעוות, כאילו גם הוא מושפע מיופיה של סוואנה.
"סוואנה, פוקימון מעופף המים, שילוב סוגים נדיר של מים ומעופף, שיוצר מושלמות בין מים – לשמיים. סוואנה מקסימה אחרים ביופיה, אך הטבע האמיתי שלה הוא טבע של אמא, שדואגת לכל הצרכים של כל מי שיבקש. היכולת המיוחדת שלה: אמהות, גורמת לפוקימון להתבלבל ולחשוב שסוואנה היא האמא שלו. טובה לתחרויות סרט ולקרבות מכון כאחד".
"וואו" אמרתי שנית.
נראה שמאי הייתה רגילה לקסם הראשוני הזה של סוואנה, והיא ניצלה אותו. "סוואנה, זרם טורפידו!" צעקה מאי.
מקורה הארוך של סוואנה נפתח וחשף גרון ארוכה, מים החלו לעלות בגרון הזאת, ופתחו בזרם בלתי נפסק לכיוונו של גוביטו.
"גוביטו תיזהר!" התעוררתי ברגע האחרון, אך זה כבר היה מאוחר מידי, ולמאי כבר היה יתרון התחלתי.
'תתאפס על עצמך' אמרתי לעצמי.
"גוביטו, אגרוף צללים!" פקדתי על הפוקימון שלי.
"גוב גובי" אמר גוביטו ורץ לעבר סוואנה, אגרופו זהר באור שחור-סגול, אופל וצללים החלו להופיע מסביב ליד.
"סוואנה, השתמשי ביכולת טיהור!" צעקה מאי. סוואנה החלה לזהוה באור לבן נקי, ועד כמה שהייתה לבנה בהתחלה, נראה שעכשיו היא הייתה אפילו יותר לבנה, האור פרץ מתוך בטנה והתפשט בזירה, האופל שעל ידו של גוביטו נעלם קליל כנגד האור החזק.
"אור נגד אופל, מעופף נגד אדמה, אני תמיד מנצחת" פישטה לי מאי את הדברים. ' לא יכול להיות...' חשבתי לעצמי, אבל ידעתי שהיא צדקה, כל הסימנים הצביעו על ניצחונה.
"סוואנה, זרם טורפידו" ניצלה מאי את הרגע. "גוביטו, נסה לחסום את זה עם הגנת סלע!" צעקתי.
גוביטו הצמיד חזק את ידיו מול פניו, שניהם החלו להתקשח, ולאט לאט כבר ל היו שם ידיים, רק מגן אבן.
ספלאש! נשמעה ההתנגשות של זרם הטורפידו עם מגן האבן של גוביטו. גוביטו החליק מספר מטרים אחורה, אך הצליח לייצב את עצמו בזמן והגן על עצמו. סוואנה לעומת זאת לא עשתה שום מאמץ, לא הייתה זו מתקפה פיזית, כל מה שהיה עליה לעשות היה להמשיך לירות את המים מהמקור שלה.
קראק! שמעתי, והבנתי שהמגון של גוביטו נשבר תחת לחץ המים. "גוב..." הוא יבב ונפל על הרצפה.
"סוואנה, השתמשי באמהות!" צעקה מאי.
'רק לא זה...' חשבתי לעצמי. סוואנה התרכזה, היא עצמה את עיניה, והשליבה את כנפיה הארוכות. לפתע היה נראה כאילו צל של סוואנה מופיע, רק שבמקום להיות שחור, הוא היה לבן, הוא התנתק מסוואנה והתקדם במהירות לגוביטו. "גוב" מלמל גוביטו כאשר הצל הלבן פגע בו, ונעלם בתוכו.
"גוב..." מלמל והחל לרוץ אל סוואנה באהבה, סוואנה חיבקה אותו בתגובה, אך אני ראיתי שתוך כדי היא החלה לטעון מכת טיהור, ועם סוג הרוח של גוביטו, זה עלול לפגוע מאוד חזק.
פלאש! נוצר האור שסינוור אותי לגמרי, גוביטו היה פצוע מאוד, וסוואנה טענה מתקפה נוספת של טיהור, מתקפה שקרוב לוודאי תחסל את גוביטו. ואז עלה לי רעיון.
"גוביטו, תשתמש בכדור צל!" צעקתי, אך הוא הניד בראשו, הוא לא היה מוכן לתקוף את מי שחשב שהייתה אימו.
"תקוף את עצמך!" צעקתי. גוביטו הופתע, אך הוא היה נאמן לי, וציית. כדור הצל נטען בין ידיו, ואז פגע בעצמו בחוזקה. הצללים המחשמלים הקיפו אותו, ואולי פגעו בו מעט, אך הם גם החזירו לו את התבונה שסוואנה היא אויב, ולא חבר.
"גוביטו!" צעק ותקף את סוואנה בשבירת לבנים רגע לפני ששחררה את הטיהור.
"האמהות לא עזרה, אבל אל תשכח שאני עדיין ביתרון!" לגלגה עלי מאי.
"גם על זה חשבתי..." אמרתי וחייכתי.
"מים ומעופף אולי טובים על אדמה, ומתקפות המשתמשות באור אולי טובות על רוח, אבל מים ומעופף משפיעים נורמלית על רוח, ומתקפות המשתמשות באור בכלל לא משפיעות טוב על אדמה.
"אתה מתכוון..." מלמלה מאי. "אתה הופך את צורת ההתגוננות שלך.
הנהנתי.
"לא זה לא יעבוד..." היא מלמלה, אבל נראה שהיא לא האמינה לעצמה.
"סוואנה, אס אווירי!" צרחה מאי.
סוואנה פרסה את כנפיה הארוכות ועופפה למעלה, היא התחילה לצנוח בצבירת תנופה, חותכת את האוויר איתה.
"גוביטו, עצור את זה עם אגרוף צללים" אמרתי.
גוון סגול-שחור אפף את אגרופו של גוביטו, והוא עניף אותו למעלה בדיוק כדי שיתנגש בסוואנה, שצללה בתנופה אדירה.
"סוואנה!" צרחה סוואנה בכאב, בעוד היד הקשיחה של גוביטו, כמעט ולא ניזוקה.
"לא.. סואנה, זרם טורפידו!" זעקה מאי.
אך גם זה לא עזר, ובשבירת לבנים מהירה חתך גוביטו את הזרם לשתיים, ופיצל אותו, כאשר חלק אחד ממשיך לזרום מימינו, ואחר משמאלו.
"זה הסיכוי האחרון שלי... סוואנה, עלי למעלה והתמשי במכת שמיים!" צעקה מאי.
'שיט'.
מכת שמיים זו לא בדיוק מתקפה שאפשר להתחמק ממנה, הדרך היחידה זה לעצור אותה תוך כדי שהפוקימון טוען את המתקפה, הבעיה הייתה שסוואנה כבר הייתה למעלה למעלה, במרחק שגוביטו בחיים לא יגיע אליו.
ניסיתי להריץ את המתקפות של גוביטו במוחי, מה אפשר לעשות, כדור צל לא יגיע רחוק כל כך, וכל שאר המתקפות שלו הן פיזיות. ואז נזכרתי במשהו, שהרב מאמנים בלידה משתמשים בו. מתקפות קומבו.
מתקפות קומבו הן שילוב של שתי מתקפות או יותר, כדי ליצור מתקפה חזקה יותר, או מרהיבה יותר במקרה של תחרויות סרט.
החלטתי לשלב שלוש מתקפות.
"מהר גוביטו!" צעקתי והוריתי לו מה לעשות. מאי כרסמה את ציפורניה, אם זה יצליח, זה אומר שסוואנה גמורה, ואני ניצחתי.
גוביטו התחיל מיד.
"גוב" הוא מר ויצר כדור צל, אך השאיר אותו במקום לבינתיים, עדיין לא שיגר אותו.
באותו זמן הוא השתמש בהגנת סלע, ידיו הפכו סלעיות וקשות, אך הוא לא הצמיד אותם ויצר צורה של מגן כמו פעם שעברה, הפעם הוא השאיר כל אחת בנפרד. ואז הגיע החלק הסופי, צללים החלו להופיע מסביב ליד האבן שלו. והוא שחרר אגרוף.
היד אבן קשה שעטופה בצללים גרמה לכדור הצל לעוף למרחקים כל כך גדולים, עד שנשאר רק לקוות שגוביטו כיוון טוב, והכדור יפגע בסוואנה.
מת השמיים כמעט נגמרה להיטען. הכדור התקרב.
"וכעת נצא להפסקת פרסומות קצרה" אמרה המלכה קווי.
גם אני וגם מאי הבטנו בה במבט מוזר. "כדאי להוסיף הומור מידי פעם" היא ענתה למראה המבטים.
התכוונתי לענות לה, אבל רעש חזק של בום הפריע לי. כדור הצל פגע בסוואנה. סוואנה איבדה את הריכוז וצנחה מגובה אדיר במהירות גבוהה, תוך כדי שהיא מעלה עשן ממהירות הנפילה ומהעוצמה של כדור הצל.
עוד בום נשמע. סוואנה סיימה לצלול אל הרצפה. זה נגמר.
"סוואנה לא יכולה להילחם יותר! ג'ון מנצח בקרב!" אמרה המלכה קווי.
"וגם הרצפה לא יכולה להילחם יותר" הוסיפה קווי. "מאי את חייבת לעשות לסוואנה דיאטה, את לא יכולה ככה שכל פעם שהיא תיפול יופיע פתאום מכתש". הייתי עסוק מידי בהתרגשות כדי לצחוק.
"אני זכיתי..." מלמלתי לעצמי שוב ושוב כדי לעכל את הידיעה. גם גוביטו עשה כמוני.
"זכינו!" צרחתי משמחה. רצתי אל גוביטו וחיבקתי אותו, הוא חיבק אותי בחזרה. ממש כמו שעשה לסוואנה כשהשתמשה עליו ב"אמהות", אף אחד לא יחליף את התפקיד שלי, כחבר, וכאבא לפוקימונים שלי.
"אני מניחה שזה מגיע לך" אמרה מאי והתקרבה עם התג הבוהק בידה.
הרגשתי קצת לא טוב בשביל מארק, כי באמת שיכולתי להישבע שהתג שלי היה יותר גדול ונוצץ משלו.
"תודה" מלמלתי, התג השלישי שלי. עברתי כבר כמעט חצי מהמסע. האם זה אומר שאני מאמן טוב?
כנראה שחשבתי את זה בקול רם, כי מאי ענתה לי עם חיוך. "אתה בהחלט מאמן יותר טוב ממני". חייכתי חזרה.
"חזור גוביטו" אמרתי, וגוביטו חזר לפוקדור, למנוחה שקטה.
הכנסתי את התג לתיבת התגים שלי. שלושה תגים הביטו אלי חזרה.
רק מחשבה אחת עלתה אז בראשי:
'אני בהחלט מאמן טוב!'

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: החורף מגיע! (פרק ספיישל)


הערות

*כל המתקפות שבהן השתמשה סוואנה למעט אס אווירי אינן מתקפות אמיתיות. אני המצאתי אותן.

קראתי פרק 34
נהנתי מאוד לקרוא את את נהפרק בשל רב המכון שנמצא בו

כן.
ותאמין לי, הספיישל מאוד יפה

פרק טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

תודה

פרק הספיישל כבר מוכן, אני אפרסם אותו, אני פשוט רוצה שיהיו לי פרקים "ספייר" ולכן אני עדיין לא מפרסם.

פורסם במקור על ידי FakeBoy

פרק הספיישל כבר מוכן, אני אפרסם אותו, אני פשוט רוצה שיהיו לי פרקים "ספייר" ולכן אני עדיין לא מפרסם.

למה הכונה ספייר?

שבמקרה שאני לא אהיה בבית שבוע או משהו ולא אספיק לכתוב פרק, עדיין יהיה לי מה לפרסם.

פרק טוב!
פרסם תספיישל!

תודה.
אני אפרסם את הספיישל בקרוב...

http://serebii.net/pokedex-bw/622.shtml

זה לא משנה כל כך... גם את הפרטים אני ממציא.