נושא: Pokemon - The New Way

זה מעולה תמשיך להעביר ביקורת, ואני יודע שאזוריל הוא נורמל, אם אתה מתכוון לקטע שאחד השופטים אמר: "מים ועשב תמיד הולכים ביחד", זה כי אצל אזוריל רב התקיפה שלו מבוססת על מתקפות מים.

אם אתה רוצה עוד תגובות אתה צריך להוסיף פרקים
כי נראה לי שכבר נגמרו כל השבחים שיכולים להיות על הפרקים האחרים
סתם
אבל אתה באמת טוב

חח אני יודע בדיוק באתי לפרסם פרק, זה בסדר אני לא מצפה שתגיבו עשרים תגובות על אותו פרק, כל מה שאני מצפה זה שכל פעם כשיש פרק חדש תגיבו...


פרק 14 – תחרות העיר ריבון (חלק ב')


"אנחנו נלך לפי סדר המתמודדים מי שהמספר שלו הכי נמוך ילחם ראשון".
"איזה כיף אני ממש בין האחרונים יש לי זמן עד לקרב" אמרתי ונשענתי לאחור.
"מתמודדת מספר אחת, בלה היא הראשונה. ולכן הקרב בין בלה לג'ון יהיה ראשון".
"מה?!" אמרתי וקמתי בהפתעה, וכולם צחקו.
כל הדרך חשבתי איזה פוקימון אני ישתמש, אך לבסוף הגעתי להחלטה, וכשהתייצבתי במקומי נגד בלה, כבר הייתי מוכן עם הפוקדור.
"חמש הדקות מתחילות... עכשיו!" אמר השופט, והטיימר שבלוח הגדול התחיל לרוץ.
"בטרפרי צאי!" אמרתי והוצאתי את פוקימון הפרפר שלי אל הזירה.
"גרווליט, אני בוחרת בך!" אמרה בלה והוציאה פוקימון כתום עם פסים שחורים וזקן.
אך על הראש שלו היה סרט ורוד גדול, שכנראה היה אמור להפוך אותו ליותר יפה.
"גרווליט! מתקפה מהירה!" אמרה בלה, וגרווליט התחיל לרוץ קדימה, לשום-מקום.
'הפוקימון שלי באוויר, לא יקרה לה כלום' חשבתי, אך ברגע האחרון גרווליט קפץ ופגע בבטרפרי.
"בטרפרי לא!" אמרתי בדאגה בעוד ראיתי את הנקודות שלי יורדות בצורה משמעותית.
"בטרפרי אבקת שינה!" אמרתי ובטרפרי עפה במהירות ומגופה יצאה אבקה צהבהבה.
"גרווליט גלגל להבה!" אמרה בלה. גרווליט החל להסתובב, מוקף באש שמגינה עליו מפני האבקה המרדימה. בעוד אני מסתכל בלחץ על הנקודות שלי יורדות לכמעט חצי.
"בטרפרי, רוח קלה! אמרתי.
בטרפרי הפסיקה לפזר את האבקה, וגרווליט הפסיק להסתובב. בטרפרי נפנפה בכנפיה ורוח קלה נשבה ברחבי הזירה.
"עכשיו מהר אבקת רעל!" אמרתי.
גרווליט ניסה לברוח מהאבקה, אך הרוח פיזרה אותה לכל מקום בזירה, ולגרווליט לא היה סיכוי להתחמק. נקודותיה של בלה ירדו במעט.
"בטרפרי, בלבול!" אמרתי, וקרן רוטטת ובלתי נראת יצאה מבטרפרי ופגעה בגרווליט, בעוד נקודותיה של בלה ירדו לחצי.
"גרווליט תשתמש בחבטה!" אמרה בלה, וגרווליט חבט בקיר והוריד לעצמו נזק, וגם חצי מהנקודות של בלה.
"בלבול טוב בטרפרי" אמרתי, אך בדיוק נגמרה השפעת הבלבול על גרווליט ומתקפת גחלת חזקה פגעה בבטרפרי והפילה אותה לרצפה.
הסתכלתי בלחץ על המסך הגדול, מצב הנקודות שלי ושל בלה היה פחות או יותר שווה, ודקה אחת כבר עברה.
"גרווליט גלגל להבה!" אמרה בלה.
גרווליט החלט להתחמם, אך לפתע הוא עיוות את פניו בכאב, והיה נראה כאילו משהו סגול מתפשט בכל הגוף שלו.
"אוי לא! הרעל ישאר עד סוף הקרב!" אמרה בלה בפחד, בעוד נקודותיה ירדו.
"בטרפרי חבטה!" אמרתי ובטרפרי התעופפה לעבר גרווליט, אך בדיוק כשהיא חבטה גרווליט עלה באש, ובטרפרי נפגעה.
"בטרפרי חוט דקיק!" אמרתי, בטרפרי הוציאה חוט מפיה כדי לקשור את גרווליט, אך האש שעטפה את גרווליט פשוט שרפה את החוט, וכעת לבלה היו יותר נקודות ממני. הסתכלתי בלחץ על השעון. חצי מהזמן כבר עבר.
"גרווליט גחלת!" אמרה בלה, אך התקף רעל תקף שוב את גרווליט שלא הצליח להשתמש במתקפה.
"בטרפרי אבקת שינה!" צעקתי ובטרפרי פיזרה אבקה ירקרקה תוך כדי מעופה באוויר.
"גרווליט תחמוק בעזרת גלגל להבה" אמרה בלה, וגרווליט החל להסתובב במהירות לגלגל אש, ועבר את האבקה כאשר הוא מוגן בעזרת האש שמקיפה אותו.
"תישאר בגלגל להבה ותתקוף את בטרפרי!" אמרה בלה, וגרווליט זינק מיד ותקף את בטרפרי שלי בגלגל הלהבה האימתני שלו.
עדיין איכשהו הובלתי על בלה, ונותרה עוד דקה וחצי.
"גרווליט גחלת!" אמרה בלה ובטרפרי הותקפה שוב, משווה את מצב הנקודות שלי ושל בלה.
"שוב!" אמרה בלה. גרווליט פתח את פיו בשנית, אך לפתע תקף אותו הרעל שבגופו, כשבדיוק באותו הזמן בטרפרי קלטה שהיא עולה באש מהגחלת של גרווליט, מצב הנקודות היה שווה, עוד דקה אחת נותרה.
"איזה קרב מותח יש לנו כאן!" אמר המנחה כדי להוסיף לאווירה, וצעקות הקהל החרישו אוזניים.
"אני עוד אנצח אותך!" אמרתי לבלה בכעס. "בטרפרי, חוט דק!"
"גרווליט, גחלת!" החום קרע את חוטו של בטרפרי, ובלה הובילה עליי.
"בטרפרי בלבול! אמרתי, "גרווליט, גלגל להבה!" גרווליט השתמש בגלגל להבה, על עצמו, הבלבול עבד ונקודותיה של בלה ושלי השתוו, חצי דקה לסיום.
"בטרפרי, רוח קלה!" אמרתי ובטרפרי התחילה לנפנף בכנפיה אך לפתע האש קצת עלתה, ובטרפרי נכבה מהאש שעדיין אחזה בו, אך גם הרעל של גרווליט עבד, והנקודות עדיין היו שוות.
"חוט דק בטרפרי!" אמרתי, הפעם עם אסטרטגיה.
"מתי תבין שחוט דק לא יעזור לך... גרווליט גחל, הא?" היא אמרה בהפתעה כשראתה שהחוט הדק לא מכוון לגרווליט, הוא מכוון על בטרפרי.
בטרפרי התעטפה כולה בחוט, כעבור שנייה הוא קרע אותו, ושום אש כבר לא היתה שם כדי להציק לבטרפרי. נקודותיה של בלה ירדו. עוד חמש עשרה שניות לסיום, ואני מוביל.
"גרווליט חבטה!" אמרה בלה, וגרווליט חבט בבטרפרי שלי פעמיים, וכעת נקודותיה של בלה היו יותר משלי.
"עשר" צעק הקהל בהתרגשות, "תשע", "שמונה"
'אני חייב לעשות משהו!' חשבתי בלחץ
"שש", "חמש", "ארבע"
'קדימה... משהו!'
"שתיים!", "אחת!"
גרווליט עיוות את פניו בכאב מהתקף רעל, ונקודותיה של בלה ירדו אל מתחת לשלי, בהפרש קטנטן.
"אפס!" צעק הקהל במקהלה, וכך גם השופט, "והמנצח הוא ג'ון מהעיר טווילאף, עם הבטרפרי שלו!" אמר השופט בהתרגשות, ותמונה שלי עם בטרפרי הופיעה על המסך.
לא הקשבתי למה שאמרו השופטים, הייתי ממש נרגש. כשחזרתי לחדר המתמודדים, קיבלתי עידוד רב מאיימי, ג'ון ומריאנה.
"עכשיו הקרב שלי!" אמרה מריאנה.

/בסיס צוות ביתא, במקום לא ידוע/

"מיו ודארקרי הצליחו לברוח אדוני" אמר סגן הבוס לאיש שבכורסא, שלמעשה היה הבוס הגדול.
"איך?!" אמר הבוס בעצבנות.
"אני לא יודע" ענה הסגן המפוחד.
"זה היה אתמול, לאן נראה לך הם ברחו?" המשיך הסגן.
"הם בוודאי חקרו את סודות האבנים השחורות" אמר הבוס.
"אבן האדום עדיין אצלנו?"
"כן" אמר הסגן. "לקחנו אותה מדארקרי כשרק תפסנו אותו".
"ואיך מתקדם הצוות שמחפש אחר אבן הספיר?" שאל הבוס.
"מתקדמים מצוין" ענה הסגן בהיסוס, מכיוון שידע שהצוות המדובר פתח בשביתה.
"מצוין, אחרי שכל שלושת האבנים יהיו שלי, אני אהיה בלתי ניתן לעצירה!"

/היכל תחרויות הסרט, העיר ריבון/

"והמנצחת היא מריאנה מהעיר מיומא! עם הקומבי שלה!" אמר השופט לאחר קרב מותח שבו מריאנה נצחה בהצלחה.
"ועכשיו הקרב בין מארק מהעיר הובימייף, לאיימי מהעיר טווילאף!" אמר השופט.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון (חלק ג')


פרק 15 – תחרות העיר ריבון (חלק ג')


"סקורפיו צא!" אמרה איימי כשבחרה את הפוקימון שלה בקרב נגד מארק.
"אוניקס, אני בוחר בך!" אמר מארק בביטחון, במטרה לגרום לאיימי להסס.

"זה הולך להיות קרב טוב" אמרה לי מריאנה שנשארה איתי בחדר המתמודדים, עם עוד שני מתמודדים שלא הכרתי.
"מארק עשה בחכם כשבחר בפוקימון מסוג אבן, שחזק על סקורפיו" אמרה מריאנה.
"נחיה ונראה..." עניתי

"והקרב מתחיל!" צעק השופט, וקולו הדהד ברחבי ההיכל. שעון העצר התחיל לתקתק, והקהל עמד מתוח, מחכה לראות מי יעשה את המהלך הראשון.
"בתור התחלה... אוניקס, סופת חול!" אמר מארק בחיוך מאוזן לאוזן. אוניקס הרים את זנבו, לאחר מכן הפיל אותו על הרצפה בקול רעם גדול, ויצר סופת חול ענקית שהשתוללה בכל ההיכל.
'איזה מזל שאני בחדר המאמנים, ולא בהיכל, שם היה נכנס לי חול לעיניים' חשבתי לעצמי.
"סקורפיו, טיל קוצים!" אמרה איימי. סקורפיו הרים את זנבו והחל לירות קוצים מתוך קצה זנבו.
"אוניקס, תחמוק בעזרת חפירה!" אוניקס קפץ לאוויר והתחפר, כאשר הקופצים פגעו רק בקצה זנבו שלא הספיק להיכנס לאדמה.
"סקורפיו תרים את עצמך מהקרקע בעזרת טיל קוצים!", סקורפיו השתמש בטיל קוצים על האדמה, וההדף העלה אותו לעלה למעלה.
"זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן" אמר מארק, ואכן כעבור מספר שניות סקורפי הועף על ידי סופת החול שוב אל האדמה.
ראיתי שאיימי כל הזמן הסתכלה על מצב הנקודות, ובצדק, למארק לא יקדה אפילו נקודה אחת, ולה כבר כמעט חצי.
"אוניקס תצא מאחורי סקורפיו!" אמר מארק. סקורפיו היה לחוץ מאוד, וכל שנייה הסתכל למקום אחר, כדי שאוניקס לא יפתיע אותו.
ובדיוק כשסקורפיו הסתכל לכיוון מסוים, אוניקס יצא מאחוריו במהירות וחבט בו עם כל משקלו הכבד.
"סקורפיו לא!" אמרה איימי בלחץ, בעוד רק חצי מנקודותיה נשארו.
"סקורפיו עוקץ רעל!" אמרה איימי בזעם.
"אוניקס זריקת אבנים!" אמר מארק.
חוד סגלגל עף לעבר שלושה אבנים שנזרקו בידי אוניקס.
"מארק הולך לנצח בקרב הזה..." אמרה מריאנה ונשענה לאחור.
"מה לעזאזל?!" אמרה מריאנה וקמה בפתאומיות.
עוקץ הרעל הסגלגל פשוט שבר את כל שלושת האבנים ופגע באוניקס בדיוק לתוך הפה.
אוניקס התפתל מכאבים ונפל בקול חבטה חזקה, "סקורפיו תסיים אותו בחבטה!" אמרה איימי, שראתה שהאוניקס של מארק פצוע קשה.
"סקורפ" ענה סקורפיו והתחיל לרוץ לאוניקס, אך היה נראה שהוא רץ במקום.
"מה?" אמרה איימי בהפתעה. חיוך עלה על פניו של מארק.
"סופת החול שלי חזקה מידי, והיא מונעת מהסקורפיו הקל שלך מלהתקדם, בעוד אוניקס שלי כבד מאוד, וגם אם לא היה מסוג אבן אדמה, היה מתקדם כאן בקלות".
נראה היה שאיימי התעצבנה. נשארה רק דקה וחצי, ומארק הוביל על איימי בהרבה.
"קדימה איימי, תזכרי מה לימדתי אותך" שיננה מריאנה לצידי.
חיוך עלה על פניה של איימי, וכך גם על פניה של מריאנה.
"כנראה שהיא נזכרה" לחשתי למריאנה.
"סקורפיו תרפה לגמרי!" צעקה איימי. וכך עשה סקורפיו. הוא החל להתעופף מהרוחות החזקות של סופת החול.
"סקורפיו טיל קוצים!" אמרה איימי. וסקורפיו החל לירות קוצים מזנבו, אך בגלל שהתעופף כל פעם הקוצים היו במקום אחר, והם התפזרו על פני כל המפה, כאשר חלקם פגעו באוניקס.
"היא משתמשת בתרגיל שאני עשיתי!" אמרתי. "כמו שאני פיזרתי את אבקת הרעל בעזרת הרוח הקלה.
"פחות או יותר..." ענתה מריאנה.
עוד חמישים שניות נשארו, וסופת החול נגמרה והפסיקה להשתולל.
"עכשיו סקורפיו, סיים אותו בחבטה!"
"אוניקס קום!" אמר מארק בלחץ, לאוניקס החלש מעוקץ הרעל ומהקוצים, אך לא היה לו שום סיכוי, סקורפיו תקף אותו בחבטה חזקה, ואוניקס התעלף, כל נקודותיו של מארק ירדו בבת אחת, לאפס.
"כל הכבוד איימי!" אמרה מריאנה כאשר איימי חזרה, בלי מארק, שסיים את תפקידו כמתמודד, ולא היה לו יותר רשות להכנס לכאן.
"באמת כל הכבוד..." אמרתי לאיימי "רק פעם הבאה לפני שאת גונבת את התרגיל שלי, תבקשי רשות!"
"אני אבקש..." אמרה איימי בציניות.

/מקדש סודי ביותר, במקום סודי ביותר, במחוז נאבר/

"אתה בטוח שהספר נמצא כאן?" שאל דרקראי בחשש.
"כן ענה מיו, בעודו מתרוצץ ממדף למדף, בספריית המקדש הסודי.
"לא ייקח זמן עד שהם ימצאו אותנו, ואז זה הסוף" אמר דרקראי.
"אני יודע... אבל אנחנו חייבים – הנה זה!" אמר מיו והרים את הספר המאובק בעזרת כוחו העל-חושי.
"אני שומע אותם!" אמר דרקראי בפחד, והשתמש במתקפת אפילה, שיצרה חושך על כל האיזור.
"אני לא רואה כלום! אני לא יכול לקרוא!" אמר מיו והדליק אור קטן.
"כל פעם בליקוי חמה, יאחדו את שלושת האבנים, אבן האודם השחורה, אבן הספיר השחורה, אבן הברקת השחורה" אמר מיו.
"הם ישמעו אותך!" לחש דרקראי.
"כל מי שיעשה את זה יקבל כוחות בעוצמה עצומה, אך גם חיסרון גדול, שיוכל להביא למותו.
"מה החיסרון?" שאל דרקראי בהתרגשות, אך למרבה הצער, בקול.
"הנה הם!" נשמעו קולות צוות ביתא.
"תזרוק את הספר!" לחש דרקראי.
"אני לא אזרוק אותו!" צעק מיו.
"לקחו לי את הספר!" אמר מיו בלחץ.
"הספר שייך לבוס" אמרו החיילים, והחביאו את הספר בחליפה שלהם.
"ואתם באים איתנו!" אמר החייל השני.

/היכל תחרויות הסרט, העיר ריבון/

"הסיבוב השני נגמר" דווחה מריאנה לי ולאיימי.
"העולים הם אני, ההיא מסנוופוינט, ושתיכם".
"יופי! שתיים מאיתנו בטוח ילחמו אחד נגד השני בסיבוב השלישי" אמרה איימי.
"הם עכשיו מגרילים" אמרה מריאנה, וכולנו הסתכלנו על הטלוויזיה.
הכרטיסים עם התמונות שלנו התערבבו, ולבסוף נקבעו בתוך שתי משבצות.
"אני נגדך" אמרתי למריאנה לאחר שקלטתי את התוצאות.
"זה יהיה קרב מעניין" אמרה איימי.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון (חלק ד')

קצת ארוך שתי פרקים... חחח

זה היו פרקים ממש טובים
אבל איך האנשים יכולים להבין את מיו ודארקראי?
רציתי להציע לך משהו אם תרצה תגיד אני אשלח לך בפרטי

טטוב פרקים טובים מאוד

תודה.
ול- dav
איך בסרט עם דארקרי אש הבין אותו?
ותשלח מקסימום אני לא אסכים.

תודה על התגובה.
ותחשוב לרגע, בתור זה שהיה בכלא מלא זמן הוא התחיל לפחד מצוות ביתא.

פרק 16 – תחרות העיר ריבון (חלק ד')

"תבחרו את הפוקימונים שלכם" אמר המנחה.
הייתי לחוץ, לא היה לי מושג באיזה פוקימון לבחור, והביטחון של מריאנה, שנגדה נלחמתי, הלחיץ אותי גם כן.
"באגון אני בוחר בך!" אמרתי לבסוף.
"סניזל, אני בוחרת בך!" אמרה מריאנה מהצד השני של הזירה.
ידעתי שלסניזל יש יתרון סוג על באגון וזה הוריד את בטחוני לאפס.
"תתחילו בקרב!" אמר המנחה.
"סניזל, מתקפה מהירה!" אמרה מריאנה בלי לבזבז זמן.
"באגון תחמוק!" צעקתי, ובאגון חמק.
"עכשיו נשיכה!"
"סניזל תחליף לזירת קרח!"
"מה?!" שמעתי את עצמי אומר.
סניזל השתמש בקרן קרח על כל הרצפה, והפך אותה לזירה קרה וחלקה.
"זה לא יפריע לנו! נכון באגון?" שאלתי את באגון, אך נראה שהוא כבר החליק ונפל.
"סניזל, אפלה!" אמרה מריאנה, וכל הזירה הפכה חשוכה.
"עכשיו פנים מפחידות!" המשיכה מריאנה.
אני לא יודע מה באגון ראה, אבל מה שהוא ראה גרם לא לרוץ ולברוח ברחבי הזירה, ולהחליק כל פעם מחדש.
"באגון תתעשת! חבטה תוך כדי החלקה על הקרח!" באגון עבר לשכיבה על הבטן והתחיל להחליק קדימה, אך נראה שהאפלה מבלבלת אותו, והוא התחיל להחליק קצת יותר מידי ימינה מסניזל, ופספס.
'מה אני יכול לעשות?' חשבתי, אבוד בעצמי.
"סניזל, שריטות!" צעקה מריאנה.
סניזל החל להחליק על הקרח כמו מקצוען אמיתי, ושרט את באגון חזק. הסתכלתי על הנקודות, שלי הגיעו לחצי מהכמות הראשונית, בעוד של מריאנה לא ירדו בכלל. כשלפתע עלה רעיון במוחי.
"באגון תחבוט בקרח עם ראשך!" צעקתי לבאגון.
"באג" ענה באגון וקפץ ונחת עם הראש ישר לקרח. סדקים החלו להופיע, והתפשטו על כל הזירה, סניזל איבד את יציבותו בהחלקה, ונפל על הראש.
"באגון למד חבטת ראש" אמר הפוקדע.
"כל הכבוד באגון! צא בנשיכה!" אמרתי, אך נראה שבאגון מאוד רגיש לאפלה, כי הוא פספס שוב, ועוד נקודות ירדו לי.
"סניזל, מתקפה מהירה!" אמרה מריאנה, וסניזל החל לרוץ בין שברי הקרח.
"באגון תחסום אותו עם הראש הקשה שלך!" אמרתי, וזה פעל, סניזל התרסק ישר אל תוך הקסדה המיוחדת של באגון.
"עכשיו תקוף בנשיכה!". סניזל היה קרוב מאוד, כך שהאפלה לא עזרה לסניזל במקרה הזה, והוא ננשך חזק מבאגון.
מריאנה עדיין הובלה עליי, אבל מצב הנקודות השתווה יותר ממה שהיה מקודם.
"באגון, תקוף בחבטת ראש!" אמרתי.
"סניזל תחמוק" אמרה מריאנה.
לרוע מזלי, סניזל חמק בהצלחה.
"סניזל, קרן קרח על באגון!" אמרה מריאנה, וקרן הקרח פגעה ישר בבאגון, ובאגון נאלץ, בפעם השנייה בחייו, להיות תקוע בתוך קוביית קרח, אז כמו פעם שעברה, הוא פזל...
הסתכלתי על השעון, שתי דקות נותרו, ומריאנה עוד הובילה עליי.
"סניזל תפסל את עצמך על קוביית הקרח!" אמר מריאנה, ובלי שבאגון היה יכל לעשות משהו תוך ארבעים שניות בערך הוא היה תקוע בתוך פסל של סניזל עשוי מקרח.
לרוע מזלי, יופי מוריד נקודות ליריב בתחרויות סרט, וזה מה שקרה, נקודותיי היו קרובות לאפס.
"סניזל אל תעשה כלום" אמרה מריאנה.
דקה עברה... עוד עשר שניות ובאגון עדיין תקוע בקוביית הקרח.
שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש.
"עכשיו סניזל!" צעקה מריאנה וסניזל רץ אל פסל הקרח.
"שתיים, אחת!"
הפסל נשבר בעזרת השריטות של סניזל.
"אפס" צעק הקהל.
באגון המותש עמד מול סניזל, ולא עשה כלום.
הסתכלתי על מסך הטלוויזיה הגדול, שהראה תמונה של מריאנה עם סניזל, ומתחת כתוב "המנצחת!" בגדול.
"באגון חזור" אמרתי לבאגון, והחזרתי אותו לפוקדור, שיוכל לנוח.
"מכאן" לחש לי מישהו שהיה לבוש במדי עובד במקום.
הוא הוביל אותי במסדרון עד שהביא אותי לחדר שנקרא "חדר המפסידים".
"היי ג'ון" אמר לי מארק כשראה אותי נכנס.
"ראיתי את הקרב" הוא אמר. אך לא השבתי לו, הייתי מבואס.
"דווקא הבאת קרב טוב" אמר מארק בניסיון לנחם אותי.

/מקדש סודי ביותר, במקום סודי ביותר, במחוז נאבר/

"בני? איפה אתה?" שאל חייל צוות ביתא שלא הותקף על ידי כדור צל.
"עכשיו" לחש דארקרי, והחייל האחרון שנותר התעלף על ידי כדור אור.
"בוא נברח מכאן" לחש דארקרי.
"לא! אני חייב להשיג את הספר!" ענה מיו, והחל להתרוצץ בין חמשת החיילים המעולפים, בחיפוש אחר הספר הקדוש.
"מה כל-כך מיוחד בספר הזה בכלל?" שאל דארקרי.
"טוב, דבר ראשון, הוא אומר את כל הסודות של האי נאבר, כולל האבנים" אמר מיו.
"מה עוד?"
"הוא מכיל את כל העבר של האי, כל הכפרים כל הערים"
"ממש מעניין" אמר דארקרי בציניות.
"והוא מכיל מידע על צוות ביתא" אמר מיו. ודארקרי "התעורר".
"איך? צוות ביתא לא חדש יחסית?" שאל דארקרי.
"טוב, בגלל שהספר קדוש וכל זה, הוא מוסיף לעצמו עמודים, ומעדכן את עצמו". ענה מיו.
"רגע, יש סיכוי שאנחנו נופיע שם?" שאל דארקרי.
"כן יש סיכוי... הנה! מצאתי את הספר!" אמר מיו.
"תפתח אותו" אמר דארקרי בהתרגשות קלה.
"תהיה מוכן לקבל תשובות!" אמר מיו, ופתח את הספר.

/היכל תחרויות הסרט, העיר ריבון/

"איימי ניצחה בקרב שלה" אמר לי מארק. מכיוון שהייתי מבואס ולא הסתכלתי על הקרב שלה.
"פעם הבאה אני פשוט לא אירשם לתחרות" אמרתי למארק.
"זה רעיון, בכל מקרה הקרב בין איימי למריאנה יהיה עוד מעט, המנצחת תזכה בסרט העיר ריבון, אתה לא רוצה לראות את הקרב?" ענה מארק.
"טוב, אני אראה" עניתי.
"אני חושב שאיימי תנצח!" אמר מארק.
"אולי, אבל למריאנה יש כמה טריקים בשרוול".
"תבחרו את הפוקימונים שלכן!" הודיע המנחה.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: תחרות העיר ריבון (חלק ה')

דווקא פרק טוב
מתי הבא?

FireChimchar

יכול להיות שאתה צודק אבל אני מעדיף להשאיר את זה ככה.

Dav5000

הפרק הבא יהיה בקרוב, לא יודע מתי בדיוק.

ותודה לשניכם על התגובות.

פרק טוב מחכה להבא