שיר שכתבתי והלחנתי:
ניגונים של תקווה ומציאות מדומה מהדהדים בראשי, מכוונים את דרכי
אני מנתח כל צעד וחושב אם הוא הכרחי, אלף פעמים
עובר לו עוד יום, מהרהר לי פתאום
למה הכל עבר, שום דבר לא נשאר
מבט אחד אחרון, ויודעים שכבר לא נחזור
מנסה לנוע בקצב גלגלי השיניים
אבל זה אבוד, אני מרגיש מעט לכוד
אולי בינתיים...
אעצום את עיניי, ואתן לכעסיי
לחלחל בגופי, לשרוף את נשמתי
כי את לא אותו אדם, אני לא הייתי מוכן
ככה לאבד כיוון, בלי שתגידי כלום
ומעכשיו, אחפש את הכוכב
רחוק מחיקך, רחוק מליבך
כי אין פיתרון, נשאר רק זיכרון
חרוט במוחי, מפר את שלוותי
וזה נגמר כמו תמיד, בלי עבר בלי עתיד
רק געגוע נשאר, אפל וקר
כמה מילים אחרונות, לפני שכבים האורות:
"אני אוהב אותך"
אשמח לתגובות![]()