נושא: PoKeMoN- The One!

חזרתי ובגדול, כתבתי המון פרקים טובים... התכוננו!!!

פרק י׳: new begining... I think...


״שלום!״ קרא כריס בנימה קלה של לחץ ״אני זקוק לאחות!״
אחת האחיות פנתה לכריס במבט מרגיע ״מה קרה? במה אני יכולה לעזור?״
כריס הוציא מחגורתו את שלושת הפוקדורים שלו, והניח אותם במגש כסוף, הוא הביט באחות שכבר לקחה את המגש והכניסה את הפוקדורים לחדר צמוד.
״אל דאגה יקירי, הפוקימונים שלך נמצאים בידיים טובות כעת.״ חייכה אליו האחות, מבטה היה נעים, עיניה תכולות וטובות, שיערה זהוב ופזור, כריס הובך מעט והנהן בראשו.
״אני מעט דואג לצ׳ארמנדר שלי,״ הוסיף כריס לרגע, הוא נזכר במה שהעיק לו. ״הוא מסוייט ובוכה המון ואני לא יודע כיצד לעזור לו, היום הוא הותקף על ידי סוויפר,״*
״אוי ואבוי!״ הזדעקה האחות ״הוא הורעל?״
״לא,״ האפקט שלו הופעל והוא תקף בזעם דרקון, אני לא פקדתי עליו לעשות זאת, הוא עשה זאת מיוזמתו. על פי מה שהבנתי, הוא עזר לשינקס שלי, שהוא כן הורעל והותקף על ידי סוויפר.״
״זה ממש לא נעים האפקט הזה, בגלל זה יש נטייה לצ׳ארמנדר שמתפתח לצ׳ארמיליון, להפסיק לציית למאמנו, זה מכניס בו המון כעס ותיסכול.״ ענתה האחות ״צ׳ארמנדר שלך ברמה מספיק גבוהה להתפתח?״
״ממש לא, קיבלתי אותו אתמול מהפרופסור, לא נראה לי.״ ענה כריס בפחד, הוא עוד לא מספיק מכיר את צ׳ארמנדר בשביל שכבר יתפתח לו לצ׳ארמיליון.*
״אני אפנה את צ׳ארמנדר לצ׳נסי.״ חייכה האחות ״אל דאגה.״

הוצאתי מהפוקדור והבטתי סביבי, *הייתי במעין חדר טיפולים, צ׳נסי גדולה עמדה מולי, והחלה לחבוש את פצעי, כאב לי מתחת לזרועות מאחיזתו של הסוויפר. יכולתי להבחין בשינקס, נראה כי כבר טופל וכעת נח קצת.*
״שלום צ׳ארמנדר.״ חייכה צ׳נסי ״מה שלומך?״
״מצויין! לא יכול להיות יותר טוב.״ עניתי בטרוניה. ״כואב לי הראש.״
״אוי מסכן צ׳ארמנדר.״ חייכה צ׳נסי, האבן העגולה שמונחת על בטנה בהקה באור צהוב, שעף לעבר וריחף מעלי, תוך מספר שניות הייתי עירני, פצעי נעלמו וכוחי שב אלי.
״וואו!״ קפצתי בשמחה ״מגניב, אני גם רוצה יכולת כזאת!״
״תצתרך להסתובב עם סלע כל היום יקירי, בא לך?״ חייכה צ׳נסי. ״עכשיו בוא תספר לי מה עובר עליך כי האבן הזאת בסופו של דבר לא מרפאת הכל.״
״למה את מתכוונת?״ שאלתי בחשש, מתלבט אם לספר לה הכל. ״אני בסדר גמור עכשיו!״
״צ׳ארמנדר, אתה מודע לעובדה שאתה השתמשת באפקט המיוחד שלך?״ שאלה צ׳נסי ברצינות, מתעלמת מגיבובי המילים שיצאו מפי.
״מודע בהחלט!״ עניתי בבילבול, לא הבנתי מה כל כך חמור בזה, אחרי הכל זה מה שסייע לי לנצח את סוויפר. ״זה לא טוב?״
״צ׳ארמנדר, זאת לא התקפה שאתה אמור להשתמש בה ברמה שלך, זה מכניס בך המון אכזריות.״ ענתה צ׳נסי, מורחת עלי מן משחה מרעננת.*
״אבל לא עשיתי את זה בכוונה, זה נעשה מתוך רצון להציל את שינקס.״ הצתדקתי, זאת היתה האמת.
״נכון, אבל זה קרה בגלל עוד משהו, אני בטוחה, משהו שהוביל אותך להרגיש חסר אונים ומתוסכל.״ אמרה צ׳נסי באותו טון רציני. ״מה עובר עליך צ׳ארמנדר?״
״האמת?״ לקחתי נשימה עמוקה, צ׳נסי נראתה אמינה והרגשתי שאני יכול לשתף אותה ״קוראים לי אנדרו.״
״זה כינוי?״ שאלה צ׳נסי בתמימות, ידעתי שהיא לא מצפה לפצצה כזו.
״לא, אני ילד בן אדם.״ עניתי והבטתי בפניה ברצינות, חיפשתי בעיניה הבנה, היא מאמינה לי. ״הייתי ילד אכזר, חונכתי בבית שמשתמשים בפוקימונים כמשרתים, ולא ראיתי לנכון לנהוג אחרת, יום אחד כעסתי על מאצ׳וק שלנו והכיתי אותו, הכיתי גם רטטה ועוד מעשי שטות כאלו, גם הודעתי שאיני מתכוון לצאת למסע פוקימונים. ברחתי מהבית והותקפתי על ידי פוקימונים זועמים, גראולייט אחד עזר לי והציל אותי מהם, אך אני לא ידעתי כיצד להודות לו כראוי, נרדמתי ברחוב וכשהתעוררתי גיליתי שאני פוקימון.״
״אנדרו,״ לקחה צ׳נסי נשימה עמוקה ״מה שקרה לך זה מאוד מסוכן. יצרת בלי כוונה אפקט שנקרא סוויץ׳ אינטקיטם! וזה מה שמסביר את הפיכתך לפוקימון. אני לא יודעת הרבה על כך אך בשביל להפוך חזרה לבן אנוש עליך לבטל את האפקט הזה לגמרי. אני מציעה לך לדבר עם הסלוברו של הקוסם של מנצ׳סטר סירקס.״
״אני לא כזה מעוניין לחזור להיות בן אנוש, אני רק מפחד שאם כריס יגלה את זה הוא ינטוש אותי, הוא לא יודע שאני בן אדם.״
״אנדרו, אתה בן אדם?״ שאלה צ׳נסי במבט מרגיע ״לא. אתה לא. אז אין לך מה לדאוג, אתם בתחילת המסע שלכם ביחד, אתה פוקימון חזק מאוד, אך גם בעל לב זהב. אל תדאג, יבוא זמנך לספר לכריס על מוצאך, אני בטוחה כי לא יכעס עליך.״
״תודה צ׳נסי עודדת את רוחי.״ הודיתי לה בחום, מילותיה גרמו לי להרגיש יותר טוב עם עצמי, היתה לי ההרגשה כי אני באמת פוקימון, וכל העניין הזה עם הסוייץ׳ אינטקטם ממש מיותר ולא מדאיג. צ׳נסי בירכה אותי לשלום והחזירה אותי לפוקדור, שם יכולתי לנוח ולהירגע, הוצפתי בחלומות נעימים בן רגע.

״הפוקימונים שלך בסדר עכשיו.״ נשמע הקול המיוחל של האחות האחראית על הפוקימונים של כריס. הוא התרומם וראה את הפוקדורים שלו על המגש, הוא אסף אותם והודה ללא קול.*
״לפני שאתה יוצא ברצוני לעדכן אותך כי המכון מקבל השבוע מאמנים שמעוניינים לזכות בתג של המכון של מנצ׳סטר. חשבתי שאולי תרצה להילחם שם והשתתף בסוף בליגת הפוקימונים של הממלכה המאוחדת.״ הוסיפה האחות ממש לפני שכריס יצא.
״גדול. אייצג את מנצ׳סטר בכבוד! מבטיח.״ ענה כריס בהתלהבות יתרה. הוא יצא מהמכון ופנה לשביל שמוביל לאוטובוס העירוני לכיון מרכז העיר מנצ׳סטר, שם נמצא המכון ועוד הרבה אפשרויות. הוא חשב על צ׳ארמנדר וקיווה שהכל בסדר איתו כעת.

המשך יבוא...*

הוא יצא מהמכון ופנה לשביל שמוביל לאוטובוס העירוני לכיון מרכז העיר מנצ׳סטר, שם נמצא המכון ועוד הרבה אפשרויות. הוא חשב על צ׳ארמנדר וקיווה שהכל בסדר איתו כעת.

אני דיי בטוח שהתכוונת למרכז או למרכז הפוקימונים :p
פרק טוב מאוד ^^
וסתם לידע כללי
היכולת של צארמנדר לא תלויה בניסיון שלו כל פעם שיש לו שליש חיים הכוח של התקפות האש שלו עולה.

תודה על התיקון, אני מבסס את הסיפור שלי על הסדרה, אני לא מבין גדול במשחקים אז תודה רבה על שאתה אומרלי את זה... אני פשוט לא מבין בזה ><'

ואשנה את הטעות הקטנה שאמרת לי ^^

סוף סוף השמכת את הסיפור איך שחיכתי לזה!
ועוד חוזר עם פרק שמסביר הרבהנ דברים, פרק מעולה וסיפור מעולה!

כמה זמן לא הוצאת פרק... אגב לוגו נחמד מאד.
לגבי הפרק הוא היה מצוין!
יש לי הרגשה שצ'רמנדר הולך להתפתח בקרוב...

סוף סוף אתה ממשיך את הסיפור.
זה היה פרק מצוין לפי דעתי.
לא הבנתי מה זה ה* הזאת שאתה כל הזמן סימנת?
מתי הפרק הבא?

פרק י״א: My new friend!

כשכריס ירד מהאוטובוס ההרגשה היתה מיוחדת, הוא לא הגיע למרכז העיר כדי לקנות מכנס חדש, היה זה חלק מהמסע שלו, וזה ריגש אותו. הוא היה בדרכו למשרדי ההרשמה לקרבות המכון של מנצ׳סטר, וכיון שמדובר באחת מהערים הגדולות באנגליה, היה תור ארוך והיה צורך להירשם.
כריס פתח בריצה, הוא רצה להירשם למכון כמה שיותר מהר. כשהוא הגיע לבניין משרדי המכון הוא נכנס בריצה ולחץ על כפתור המעלית, נושם בכבדות ומוחה זיעה. הוא הביט מימינו וראה מאמן נוסף שהמתין למעלית, נראה כי גם הוא בא להילחם במכון, הוא היה קצת יותר בוגר מכריס, ונראה מיומן יותר. הוא היה גבוה בעל גוף מוצק. כריס בחן את חגורתו של המאמן, שישה פוקדורים היו שם. ניכר שהוא במרכז מסעו.
״אתה באת להילחם במכון?״ שאל כריס ״אני באתי להירשם, זה קרב מכון ראשון שלי.״
״יפה!״ חייך המאמן ״שמי הווארד, וזה המכון השני שלי, כבר ניצחתי את המכון של ליברפול.״ הווארד הוציא מכיסו קופסאת מתכת קטנה והראה לכריס את התג של ליברפול, הוא היה בצורת פיצוץ אדום, על גב התג יש כיתוב מכסף ״תג העוצמה״
המעלית הגיעה וכריס והווארד נכנסו ועלו לקומת המשרדים.
״התג נראה טוב!״ התלהב כריס ״היה קשה?״
״אתה תגלה כשתגיע לשם. אומרים שזהו אחד המכונים הקשוחים בעולם.״
הם הגיעו למשרדי ההרשמה, כריס הוציא את האייפון שלו ולחץ על תעודת המאמן שלו.
״שלום, תעודות מאמנים בבקשה.״ אמר בחיוך הנציג שישב מאחורי דלפק גדול ושחור. כריס והווארד הציגו את התעודות. הנציג הקליד במהירות על המחשב ופרטיו של כריס נראו על מסך גדול מאחור.
״כמה פוקימונים יש לך בבקשה, ואיזה פוקימונים?״ שאל הנציג והמשיך להקליד נתונים במחשב.
״צ׳ארמנדר הוא הפוקימון ההתחלתי שלי ויש לי גם שינקס ופיג׳י. סך הכל שלושה פוקימונים.״ ענה כריס במהירות, פתאום הוא הרגיש שאין לו מספיק פוקימונים בצוות, הוא החליט לתפוס עוד פוקימון אחד. תמונות של הפוקימונים שלו נראו על המסך ובצורה מונפשת נכנסו לשלוש פוקדורים נפרדים.*
״מצויין, כעת תורך הווארד, כמה פוקימונים ואילו?״ פנה הנציג אל הווארד.
״יש לי שישה פוקימונים, טריקו הוא ההתחלתי ויש גם את קופינג, סטאריוויה, גלום, היטמונלי וסנוראנט.״ הנציג הקליד והתמונות של הפוקימונים שלו עלו למסך.
״אומר לשניכם,״ אימת הנציג את חששותיו של כריס״ הקרבות הם ארבע על ארבע תמיד, אז אני ממליץ לך כריס לצאת ולתפוס עוד פוקימון ולאמן אותו והווארד תצטרך לבחור ארבעה פוקימונים מהשישיה שלך. מערכת הלחימה במכון הפוקימונים באנגליה בנויה על בחירת המאמן המתאים מבין כל המאמנים של אותו יום, המנצח יבחר כדי להילחם על התג. כל הקרבות במכון מנצ׳סטר הם ארבע על ארבע, חברת GYM בע״מ רשאית לשנות בכל עת את חוקי המכון. אתם מעוניינים להירשם לקרבות היום?״ אמר הנציג בחיוך ושיחק עם אצבעות ידיו בצורה מטרידה.
״אני מוכן ומעוניין.״ ענה כריס בהתלהבות, ״אני רק אצא לתפוס פוקימון טוב.״
״מעוניין.״ ענה הווארד.*
״גם אני מעוניין!״ נשמע קול קר שכריס תיעב. היה זה רוב גרין היהיר. ״או שמא עלי לתקן את עצמי, אני מעוניין להילחם במנהיג המכון, בוא נדלג על הלוזרים האלה.״
״אל תהיה כל כך צפוי רוב.״ כעס כריס ״פשוט תשתדל להראות נימוסים!״
״לא יהיה בזה שום צורך. פקיד, הפוקימונים שלי הם סקווירטל, ספירו ג׳יאודוד ואקנס.״ ענה רוב בזילזול. הפקיד הקליד בשתיקה. ״הקרבות ייערכו מחר בשעה שתיים, המנצח יילחם נגד מנהיג המכון יום למחרת.״
רוב הסתובב ונעלם. הווארד הביט בכעס בפניו של כריס.*
״אתה רוצה להגיד לי שהוא מלחיץ אותך?״ כעס ונופף באצבעו ״בוא איתי נמצא לך פוקימון עם אסטרטגיה טובה, אני יודע מה אתה צריך נגד הרוב הזה.״ אמר ויצא מן המשרדים, כריס יצא אחריו, מודה בשקט לנציג המותש. הם יצאו לכביש הסואן וירדו בשביל צדדי לפארק גדול. נראה כי הווארד ידע בדיוק לאן הוא הולך וכריס רץ אחריו.
״אתה מכיר את הפוקימון ראלטס?״ שאל הווארד במהירות. ״אתה הולך להשיג אחד כזה.״*
״איפה אני אמצא פוקימון על חושי?״ שאל בבילבול לאחר שהציץ באייפון. ״יש פה באיזור?״
״קודם אני רוצה להכיר את הפוקימונים שלך, בוא נערוך קרב שלוש על שלוש ברגע זה, לא אוותר לך לרגע. צא היטמונלי!״
כריס היה בהלם, אוחז ברעד את הפוקדורים שלו.

המשך יבוא...
*

פרק טוב ם:
מקווה שסוף סוף תתחיל לפרסם פרקים ברצף :p

אשמח אם תרחיב מעט יותר, מה אהבת ת״ב וכו׳
מגיב מגניב בתוקף.

עוד לא הבנתי מה הכוכביות האלה.
אתה כותב מדהים והרעיון שהמכון הוא כ"ך טכנולוגי הוא טוב מאוד.
מתי תוציא את הפרק הבא בערך?

פרק טוב, אני מקווה שתחזור לקצב.

יש לי משהו להגיד על הפרק אבל אני פשוט ממהר אז אני יערוך את ההודעה אחר כך...

פרק י״ב: Fight between friends!

ייצור ארוך רגליים יצא לזירה, כריס הציץ שוב באייפון וחישב איזה פוקימון הכי מתאים נגד פוקימון לחימה והרעיון היחיד שהיה לו זה פיג׳י.
״צא פיג׳י!״ כריס קרא וזרק פוקדור ״פיג׳י מערבולת רוח!״
״תנצל את המערבולת היטמונליי בבעיטה מסובבת!״ קרא הווארד.
״פיג׳י אחר כך תצלול!״ ניסה כריס להתחמק.
פיג׳י יצר מערבולת רוח והיטמונליי זינק והסתובב, פיג׳י אכן ניסה לצלול אך היטמונליי פשוט היה מהיר מדי בשביל פיג׳י, והבעיטה הרימה אותו לאוויר.*
״היטמונליי בעיטת חשמל!״ פקד הווארד בקול.
״פיג׳י תחמוק!״ קרא כריס בפחד. היטמונליי בעט באוויר בעיטה חשמלית ופיג׳י ניסה לברוח, הוא חמק מהבעיטה אך חטף מכת חשמל שהפילה אותו לקרקע.*
״כעת השתמש בהלביור!״ קרא הווארד בקול והיטמונליי ירה להביור לעבר פיג׳י התשוש, פגיעה ישירה גרמה לעילפונו.*
״שינקס צא!״ קרא כריס בכעס לאחר שהחזיר את פיג׳י למקומו. ״נשיכה!״ שינקס עמד לנשוך את היטמונליי שזהר באדום והוחזר לפוקדור.*
״קופינג צא!״ קרא הווארד בקול ״מסך עשן!״
״שינקס ראיית לילה, ואז נשיכה!״ קרא כריס, קולו רעד וניכר שהוא לחוץ. הוא מעולם לא חווה קרב שהוא בכלל לא שולט בנעשה.
עיניו הצהובות של שינק בהקו מבין העשן הכבד, הוא קפץ לעבר קופינג ונשך אותו.
״קופינג השמדה עצמית!״ קרא הווארד לעבר קופינג שהועף מעוצמת נשיכתו, עיניו של שינקס נפערו בתדהמה כשקופינג התפוצץ בקול חזק, מסך העשן פוזר ושינקס נפל מעולף על הקרקע, קופינג נפל גם הוא מעולף לחלוטין, ממנו נראו שובלי עשן דלילים וריח שרוף ניכר באפי כולם.
״חזור שינקס!״ קרא כריס בפרצוף קר ״צ׳ארמנדר אתה התקווה האחרונה שלי!״

יצאתי החוצה בבת אחת והשמש סינוורה אותי, הבנתי מהר מאוד כי כריס נמצא בקרב קשה, אם אני הפוקימון האחרון שנשאר זה אומר שעלי לתת את כל כולי. הרגשתי איך הגוף שלי מתחיל להתחמם מחדש, ידעתי שכדי לנצח את כריס המאמן הזה יצתרך להתאמץ כדי לנצח אותי.
היטמונלי יצא החוצה ומיד כריס פקד עלי בגחלת, שוב כשיריתי גחלת היא לא*
היתה אחידה, היא היתה יותר עוצמתית. הנחתי שאני מתחיל ללמוד להביור וידעתי שזה רק יעזור לי בקרב. היטמונלי ירה להביור שהתנגש חזיתית בעיסת הגחלת שלי, מה שיצר לפיצוץ שאילץ את היטמונלי לנתר מעט אחורה ולאבד שיווי משקל. ניצלתי את זה וכריס פקד עלי לתקוף בזנבי. קפצתי לעברו וחמקתי מהבעיטה שהווארד פקד על היטמונליי לתקוף, נוצר מצב שהייתי ישר מתחת להיטמונליי ופגעתי בו מתחתיו בזנבי. הוא הועף באויר ואני תקפתי בכעס, ציפורניי בהקו שוב בלובן מסנוור ולפני שהוא פגע בקרקע, נעצתי ציפורניים בבשרו. הוא התייצב ועיניו הביעו כעס רב, הוא לא אמר מילה, אך לא היה גם שום צורך. פחדתי מאוד.
״בעיטה מסובבת!״ פקד הווארד, ראיתי את הכעס והרצינות שלו, המאמן הזה עוצמתי ללא שום ספק.*
״חבטת זנב!״ פקד כריס. אלו הם הרגעים שבהם אתה יכול להבחין שהקרב תלוי יותר בפוקימון מאשר במאמן. היטמונלי זינק בסיבוב ואני התכוננתי, יכולתי לראות בדיוק מתי הרגע לחבוט ואז, ממש מספר סנטימטרים לפני הפגיעה שאמורה למוטט אותי לגמרי, קפצתי בכל הכוח שנותר בי וחבטתי בזנבי בדיוק בכף רגלו של היטמונלי, המטרה הוסרה ולכן היטמולי מחמת תנופתו התרסק על הקרקע ונותר מעולף לחלוטין. ללא יכולת לנוע. ניצחתי אותו.
״חזור היטמונלי!״ קרא הווארד בחיוך ״אני מוכרח לומר, יש לך פוקימון חזק בצורה יוצאת דופן. טריקו צא!״
טריקו יצא החוצה, פוקימון עשב התחלתי לא אמור להוות איום לפוקימון אש, אך משהו בקידה שלו ובחיוך שבזויות פיו הקר העבירו בי רטט לא ברור של פחד.*
״צ׳ארמנדר! גחלת!״ פקד כריס בעוד שהווארד פקד על טריקו לחמוק.*
גיבשתי גחלת חזקה ומהירה, אך בעצימת עיניים רגועה טריקו היה רחוק מלהיפגע. המשכתי שוב ושוב, אך טריקו פשוט היה ממש מהיר. כעסתי והתחלתי לירות גחלת לכל הכיוונים, טריקו חמק במהירות והתקרב אלי בצורה מטרידה, לפתע הבחנתי כמה מהר הגיע קרוב אלי ודחף אותי בעוצמה. הועפתי בבילבול וחטפתי מכה מאחד העצים, טריקו עלה על העץ ונעלם בין סבך העלים. הרגשתי מתוסכל לחלוטין.
״יהיו קרבות רבים בהם תצתרכו להשתמש ביכולות שהזירה שלכם מעניקה, או לעיתים קרובות, גורמת לכם. הקרב הזה אבוד.״
״שום דבר לא אבוד, צ׳ארמנדר תתרכז, אל תיתן לו להפתיע אותך בשום אופן.״
אך היה ברור כי כריס היה מבולבל. גם אני לא ידעתי כל כך מה לעשות, כי כמה שהיה לי יותר יתרון בקרב, כשלא נלחמים הסיפור הוא אחרת לגמרי, לא היה לי מושג מה לעשות. לפתע הרגשתי כאבים חדים בגב, טריקו ירה לעברי מטח של זרעים בוהקים. ההתקפה לא החלישה אותי במיוחד, אך לא יכולתי להגיב. כך גם מכת הזנב הבאה והדחיפה שלאחריה, מרוב בילבול נלחצתי נורא והרגשתי כיצד אני נחלש יותר ויותר. כריס גיבב התקפות משונות אך שום דבר לא עזר, התקפותיו של טריקו באו משום מקום. התחלתי לאבד שיווי משקל כשלפתע קרן סולרית העיפה אותי כמה מטרים. זה פחות או יותר מה שזכרתי.
*
״אל דאגה כריס, הקרב היה מרשים.״ חייך הווארד ״אני מוכרח להודות שהצ׳ארמנדר שלך מרשים ביותר.״
״הקרב ממש לא היה בשליטתי.״ מילמל כריס ״ניצחת אותי בעיניים עצומות.״ הוא הרגיש שהוא איכזב את הפוקימונים שלו, וחשב שהווארד מהתל בו.
״אתה נלחמת היטב, הרמה של הפוקימונים שלך נמוכה מהרמה של הפוקימונים שלי, זה הכל. אני מאמן כבר שלושה חודשים.״
כריס התעודד ומחה את דמעותיו. הייאוש שאפף אותו למספר רגעים נעלם כלא היה, הוא בטח בפוקימונים שלו והיה משוכנע כי אם יתאמנו היטב, יוכלו לנצח כל אחד ולהגיע רחוק.
״הוצא את כל הפוקימונים שלך לרגע.״ אמר הווארד. ״ יש לי משהו בשבילם.״

כריס קרא לנו החוצה, אך חולשה איומה עטפה אותי והרגשתי עדיין מעורפל ועייף, שינקס ופיג׳י נראו במצב דומה. הווארד הוציא מתיקו שלושה פירות כחולים שלא היו מוכרים לי, והכניס לכל אחד מאיתנו פרי אחד לפה. כשנגסתי היה לזה מרקם כמו קליפת פיסטוק קשה שיצא לי לאכול בטעות, והיה לזה טעם חריף נורא, אך בין רגע גופי קפץ ועיני נפערו בתדהמה. הייתי בריא וחזק לחלוטין. הבטתי בשינקס ופיג׳י, הם הגיבו לפרי בצורה דומה.

״מה זה?״ שאל כריס בהלם ״יותר טוב ממרכז פוקימונים!״ הוא החזיר את הפוקימונים שלו בהתרגשות.
״לא צריך להגזים...״ חייך הווארד ״הפוקימונים עדיין מותשים פיזית. עכשיו בוא נמצא לך ראלטס.״*
מערה קטנה באיזור פרחוני ויפה נראתה לפתע, הווארד נכנס לשם בטבעיות וכריס רץ אחריו בצפייה.

המשך יבוא...
*