וואו!
פרק מעולה!
הסיפור שלך פשוט מדהים. אני לא מתפלא למה אתה מנהל הפורום הזה.
ראשית, נורא אהבתי את הרעיון שהסיפור מתרחש באנגליה. הייתי שם לפני כמה שנים, ונורא יפה שם.
שנית, הרעיון שלך לתאר בסיפור גם את המסע מנקודת מבטו של כריס המאמן וגם מנקודת מבטו של צ'ארמנדר יצירתי ביותר. נורא, נורא אהבתי את השילוב הזה, ובאמת נדיר למצוא אותו בסיפורים. כל הכבוד.
אני מקווה שלא תוותר על הסיפור. הוא נורא, נורא מושקע וטוב, והדמויות של כריס וצ'ארמנדר מעניינות ומתפתחות לאט לאט.
בקשר לפרק האחרון, מסכן כריס. הווארד בטח הוריד לו את הביטחון העצמי שגם ככה היה נמוך לפני הקרב. טוב, נקווה לראות אותו מצליח במכון הבא.
אגב, אשמח אם תיתן לי ביקורת בונה על הסיפור שפרסמתי בפורום, Pokepiece. הייתי רוצה לראות מה מנהל הפורום הזה חושב על הסיפור, ואשמח אם תקרא אותו.
-----luffy------
פרק י"ג: Jealousy is seeping, Really?
כריס נדהם מגודל המערה, יחס לגודל פתח המערה שהיתה בחוץ מפנים זה נראה הרבה יותר גדול. היו פוקימוני עשב רבים באיזור כמו פרס וטנגלה. בהמשך הדרך כריס הרגיש קור ורוחות הכו את פניו, אור המערה הפך אט אט לירוק עדין ותיקרת המערה גבהה מאוד.
״המערה הזאת מיוחדת מאוד, פוקימונים על חושיים יוצרים מערות אלו כדי לגור בהן.״ הסביר הווארד לאחר כמה דקות ארוכות של שתיקה. הוא היה נראה מהורהר מאוד. ״למעשה המערה הזאת לא ידועה להרבה מאמנים, אבא שלי תפס פה דראונזיי ומאותו יום המשפחה שלי מכירה את המערה הזאת.״
״גם אמא שלי מצאה כל מיני מערות ואחותי היא מאמנת פוקימונים גדו...״ בירבר כריס, הווארד שלח יד לעבר פיו של כריס והשתיק אותו במעט גסות. ״יש פה ראלטס!״
״צ׳ארמנדר התכונן לקרב!״ קרא כריס, הוא הבחין בראלטס ששיחק עם כמה סלעים בוהקים באור ירוק. הוא שם לב לצ׳ארמנדר וחייך לעצמו, הוא תמיד התפעל מהנכונות שלו בקרב.
״אז כריס החליט לתפוס לעצמו ראלטס הא?״ מילמלתי בהתפעלות ״ברוך הבא לצוות ראלטס!״
״תצתרך לנצח אתי קודם צ׳ארמנדר יקר, זה לא הולך להיות קל אתה יודע! בילבול!״ קרא ראלטס בקול מתוק, הוא הניע את ידיו במהירות וראשי נהיה כבד לרגע. הרגשתי סחרחורת ובחילות קשים.
״צ׳ארמנדר! זה לא משפיע עלינו, להביור!״ קרא כריס בנחישות. ״אני אולי מבקש יותר מדי, אבל תנסה לגבש את עיסת הגחמות שלך ללהביור אמיתי! אתה מסוגל אני יודע!״
״אין בעיה!״ קראתי בקול כביכול כריס מבין אותי, יריתי גחלת לעבר ראלטס ופגעתי בלי כוונה באחד הקירות. לפתע הרגשתי חולשה לשניה, הזכרתי לעצמי שזה מאפקט הבילבול.
״בוא אלי צ׳ארמנדר, ננסה את שינקס!״ קרא כריס אלי ושינקס יצא מהפוקדור והיה דרוך לקרב, עיניו בהקו באור צהוב. ראלטס עשה את אותן תנועות ותקף בבילבול, שינקס קפץ קדימה ועצם עיניים.
״שינקס נשיכה!״ קרא כריס בהתלהבות, ידעתי שכריס נורא אהב את צורת הלחימה שלנו, זה תמיד שימח אותו לתת פקודות. שינקס זינק על ראלטס המופתע ונשך אותו, הוא הרים את ראלף באויר והעיף אותו על אחד הסלעים. שיניו של שינקס בהקו באור צהוב מחשמל. ראלטס הזדקף והשתמש בהתקפה על חושית, הוא הרים את אחד הסלעים באויר והשליך אותו במהירות אדירה לעבר שינקס שהועף בהפתעה. שינקס עדיין היה מעוניין להילחם, יכולתי לראות את הנחישות של כריס בעיניו של שינקס והם שיתפו פעולה כצוות, חשתי דקירה קלה של קינאה.
״שינקס נשיכת חשמל!״ קרא כריס בקול, שינקס קפץ במהירות ונשך את ראלטס, זרמי חשמל בקעו מגופו של ראלטס המעולף.
״פוקדור גמור סיפור! צא!״ קרא כריס בהתלהבות. זה הפוקימון הראשון שאני לא תפסתי. הפוקדור רטט קלות ובסוף צליל נעילה בישר אותנו שוב, יש לנו חבר חדש בצוות. חייכתי חיוך מזוייף מעט. שינקס רץ לעברי בהתרגשות.
״ראית? מתקפה חשמלית! סוף סוף ניצחתי ועזרתי לתפוס פוקימון!״ התלהב שינקס.
״יפה לך.״ חייכתי חיוך מזוייף מדי ״כל הכבוד.״
״אני השתפרתי מאוד!״ המשיך שינקס, הוא לא שמע את הציניות שבקולי. ״ברוך הבא ראלטס! היה כיף לנצח אותך! ראית צ׳ארמנדר, עצמתי עיניים שלא כמוך אני לא התבלבלתי!״
״חיזרו שניכם!״ קרא כריס והחזיר אותנו לפוקדורים, הודיתי לו ללא קול, הייתי זקוק למנוחה. למזלי שינקס הפסיק לדבר והלך לנוח.
״עכשיו, כשיש בצוות שלך פוקימון על חושי אתה הרבה יותר חזק.״ חייך הווארד ״אתה תנצח את רוב השוויצר הזה ותילחם במכון. אני בטוח בכך.״
״אבל מה איתך? אצתרך לנצח גם אותך.״ ענה כריס בדאגה.
״נכון, אבל אתה תיתן את כל כולך בקרב הזה נכון?״
״בהחלט!״ ענה כריס בנחישות ״גם אתה נכון?״
״בודאי, אני לא מוותר בשום אופן.״ חייך הווארד ״ותמיד נישאר חברים נכון?״
״בטח!״ קרא כריס ורץ לחפש איזה אבן, הוא הביט סביב והרים אבן קטנה וחלקה. ״הנה אבן שתזכיר לך את החברות שלנו!״
״כריס,״ לקח הווארד את האבן והביט בה היטב ״זוהי אבן פיתוח! אתה בטוח שאתה רוצה לתת לי אותה?״
״באמת?״ חייך כריס ״עכשיו אני בטוח שאני רוצה לתת לך אותה, היא מיוחדת.״
״תודה!״ חייך הווארד והכניס את אבן הפיתוח לתיקו, הוא יצא מהמערה בקלות וניגש לאותו מקום שהם ערכו את הקרב שלהם. ״קדימה כריס, הגיע הזמן לאמן את הפוקימונים שלך, בוא ונתחיל עם ראלטס!״
״זה לא יהיה קל!״ הוציא כריס את הפוקדור של ראלטס ״אני מקווה שיש לך הרבה פירות כחולים!״
הם החלו את הקרב, והמשיכו להתאמן לאורך כל ימי השבוע, עד יום לפני מועד הקרבות, ראלטס כבר היה מאומן היטב, וכריס בנה אסטרטגיות רבות.
המשך יבוא...
אמנם הפרק היה קצר, אבל מאוד משמעותי, חשוב ואיכותי.
אני שמח שלבסוף כריס תפס ראלטס. אני חושב שצ'ארמנדר ושינקס יתחברו איתו במהרה.
עכשיו ללא ספק כריס יכול לנצח את רוב והווארד. אני מחכה לפרק הבא.
אגב, יש לי השערה בקשר למה שהולך לקרות בעתיד עם האבן:
האבן תהיה אבן זוהרת (האבן שבעזרתה מפתחים את קרליה לגלייד) , וראלטס של כריס יתפתח לבסוף לגלייד.
פרק י"ד: Preparations for the important battle! Flamethrower learn!
״תתעורר עצלן!״ צעקה הקיצה אותי משנתי. שינקס עמד לידי זקוף ועירני מידי, מקשקש בזנבו בהתלהבות מעצבנת.
״אני קם, אני קם!״ ייללתי בעצבים ״מאיפה לך כל המרץ?״
״צ׳ארמנדר מחר קרבות המכון, אנחנו חייבים להתאמן בכל הכח!״אני בא! ואני לא עצלן!״ עניתי בכעס מה.
״אל תכעס, אני רק רוצה לזרז אותך לבוא להתאמן.״ נבהל שינקס כשראה את הבעת פני, הבנתי שהגזמתי ונתתי לו חיוך שירגע. ״בוא נקרא לכריס, הוא בטח יושן.״
קפצנו שנינו למיטה של כריס וראינו שהוא לא היה שם. הבטנו לעבר החלון הגדול של מרכז הפוקימונים, ראיתי את כריס במגרש האימונים יחד עם הווארד מתאמן יחד עם ראלטס.
זינקתי מהמיטה ויצאתי מהחדר שינה, ירדתי במדרגות למרכז הפוקימונים ויצא לעבר המגרש, שינקס רץ אחרי בצעדים קלילים, הוא היה מהיר ממני ללא כל ספק.
״בוקר טוב לכם ישנונים!״ קרא כריס בחיוך, בדיוק כשראלף ניצח את סטראיביה של הווארד. ״בואו תראו כמה ראלף השתפר!״
נעמדנו ליד כריס והבטנו בקרב.
״בוא נלחם עם צ׳ארמנדר!״ קרא הווארד לעבר כריס ״אתמול הוא הצליח להילחם נגד טריקו.״
זה נכון, זה כבר כמה ימים שכריס הצליח לגבש תוכנית נגד צורת הלחימה של טריקו. אך תמיד טריקו ניצח אותי, פוקימון עשב שכמותו.
״אני מוכן כשצ׳ארמנדר מוכן!״ קרא כריס בהתלהבות. האמת, לא ממש התחשק לי להילחם נגד טריקו שוב, אבל כריס היה נחוש, אז קפצתי לעבר הזירה והתחלתי להתחמם.
״טריקו, תורך!״ קרא הווארד, טריקו יצא באותה אדישות מעצבנת. הפעם, החלטתי שאני הולך לנצח אותו ויהי מה.
״צ׳ארמנדר! השתמש בלהביור, נסיון נוסף, צא!״ קרא כריס, גיבשתי כל מאמץ שבקירבי ופלטתי שוב את אותה עיסת אש עם גחלת, אכן התחזקה ההתקפה, אך עדיין להביור זה לא היה. ההתקפה עפה לעבר טריקו והוא במהירות קפץ הצידה וחמק מההתקפה.
״טריקו מתקפת זרע!״ קרא הווארד, הוא רץ לעברי וקפץ, בתנופה זו הוא החל לירות לעברי זרעים.
״צ׳ארמנדר הסתובב על הגב ותתחיל לירות להביור לכל הכיוונים!״ קרא כריס, עשיתי כדבריו, למרות ששוב לא היה להביור לגמרי, ההתקפה פגעה בכל הזרעים של טריקו וכן פגעה בטריקו עצמו. שמחתי, מלבד כאב חד בגב, מנעתי פגיעה ישירה פעם ראשונה ופגעתי בטריקו בפעם הראשונה, החיים יפים. טריקו הניח ברך אחת על הקרקע, נדמה שהוצאתי אותו משלוות רוחו. הוא רץ לעברי עם זנב בוהק, כריס פקד עלי מה שכבר רציתי לעשות בעצמי, הרגשתי איך שזה מגיע ופשוט פתחתי
את הפה במהירות ויריתי להביור אמיתי ולוהט, בדיוק כמו של גראולייט ובדיוק כמו שעשיתי כשהאפקט הופעל. איוושה ליוותה את הלהביור שפגע בטריקו בעוצמה, רעש חזק של התנגשות בזנבו, העיד אף הוא על עוצמת הלהביור והותיר את טריקו מעולף ומופתע.
״בדיוק!״ קרא כריס ומיגר את הזיעה ממצחו. נראה כאילו התאמץ בקרב הזה יותר ממני. ״זה הלהביור שעליו דיברתי, צ׳ארמנדר, אני בטוח שאתה נהנית!״
נהניתי מאוד. שינקס רץ לעברי ושמח בשמחתי, קפץ והשתולל. חבר טוב. חיבקתי אותו בחרטה, שכחתי לאחרונה כמה אנו חברים טובים ואיך הציל אותי מסוויפר. גם ראלטס היה באיזור מחוייך. כריס הוציא את פיג׳י והמשיך להיתאמן לקראת המכון, לדעתי, אני כבר הייתי מוכן.
לאחר כמה שעות רציניות של אימונים, התחלתי להרגיש ממש רעב, כבר התרגלתי לטעם הנורא של האוכל של הפוקימונים שיש בדלפק של האחיות במרכז, אכלתי מעט וראיתי את כולם נכנסים למרכז הפוקימונים ונהנו מהמזגן שקירר את המרכז, אישית, מזגן כבר לא נעים לי בכלל. שינקס מתח את אבריו.
מאוד התעייפתי מהאימון והרגשתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות זה פשוט לישון. לא היה לי הכח אפילו לבדוק היכן כריס נמצא, פשוט שמעתי אותו מדבר יחד עם הווארד על המכון ופיהקתי פיהוק רחב. חלמתי. בחלומי ראיתי את דארקראיי מרים ילדים ופוקד עליהם לתקוף מאמנים צעירים. סלבי היה כלוא במעין כלוב מכושף וצ׳אריזרד מרשים מעופף ממעל, מביט ומרגל על הנעשה.
קמתי משנתי, להפתעתי הייתי בפוקדור שלי. כריס כנראה הכניס אותי, הבנתי כי בתנומה הקלה היתה לשינה ארוכה. עצמתי את עיני שוב ונפלתי לשינה עמוקה. הייתי מותש.
״צ׳ארמנדר, צא!״ שמעתי את קולו של כריס, הפוקדור נפתח בהפתעה ואני נזרקתי החוצה. הבטתי סביבי, היינו בחדר הלינה והבוקר האיר. היום קרבות המכון!
״צ׳ארמנדר אתה מתרגש?״ שאל אותי כריס בחיוך. הבטתי בו בפרצוף עייף, מתחתי את אבריי והשמעתי מעין ״צ׳אר!״ ארוך ועייף כזה. האמת היא שהרגשתי רענן להפליא, הייתי זקוק לשינה הזאת כמו אויר לנשימה.
״מצויין.״ שמח כריס ורץ מהחדר ״בוא צ׳ארמנדר, ניפגש עם הווארד במגרש לכמה קרבות אחרונים לאימון.״
רצתי אחריו, נילחמתי מספר פעמים עם טריקו ולמדתי לחמוק מההתאבדות של קופינג, אפילו נלחמתי מספר פעמים נגד ראלטס, הפוקימון החמוד הזה פחד לתקוף אותי כי אנחנו חברים. פיג׳י המשיך לסרב לדבר איתי, אך נלחמנו מספר פעמים וניצחתי אותו. הייתי מוכן. האמת שהלהביור הזה מהווה יתרון משמעותי בשבילי, הוא מנצח כמעט כל פוקימון בצוות. כריס שלח אותנו להתרעננות קצרה במרכז הפוקימונים, היינו מוכנים לקרב.
המשך יבוא...
נורא אהבתי את הפרק הזה.
ראשית, סופסוף צ'ארמנדר התחזק משמעותית. זה מקדם את כריס בכמה רמות מעל הווארד, מה שלא היה עד לפני כמה פרקים. יש לי הרגשה שצ'ארמנדר הולך להיות ה"ג'וקר" בקרב נגד רוב.
שנית,לכריס סופסוף מעט ביטחון עצמי. הנחישות שלו בקרב נגד הווארד מאוד קידמה את העלילה. הוא סופסוף מזיע קצת כדי לנצח. הקרב נגד טריקו, אגב, היה אדיר.
בנוסף לכך, נורא אהבתי את זה שכל הפרק סופר ע"י צ'ארמנדר. בפרק הזה, זה היה נחוץ ביותר.
אהבתי במיוחד את הסוף, בו תיארת את מערכת היחסים של צ'ארמנדר עם הפוקימונים האחרים של כריס. שמחתי לגלות שהוא התחבר עם ראלטס, יש לי הרגשה שהם הולכים להיות חברים טובים עוד יותר בעתיד הקרוב.
ועוד דבר אחד אחרון, אני מקווה שיהיה פרק שבו המחלוקת בין צ'ארמנדר ופידג'י תיגמר. אני נורא מצפה לזה.
אבל עוד לפני זה - אני מצפה לפרק הבא. קרב המכון של כריס.
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)