נושא: פוקימון-המסע הגדול

דמויות מרכזיות:
שם:ג'ון
תגים:
מידע שידוע עליו כרגע:שונא פוקימונים,-עקב מס' דברים רעים שהם גרמו לו בחיים.
פוקימונים שיש לו:
-סידוט,נתפס בפרק מספר 2,ברח בפרק מספר 5,וחזר במספר 6.
-פידג'י,קיבל אותו מג'וני בפרק מספר 7.

פוקימונים שהיו לו:

-------------

שם:ג'וני
תגים:
מידע שידוע עליו:אוהב להרגיז אחרים,שחצן,מתייחס אל הפוקימנים שלו בצורה רעה מאוד.
פוקימונים שיש לו:
-צימצ'אר,נתפס לפני פרק מספר 7.

פוקימונים שהיו לו:
-פידג'י,ניתן לג'ון בפרק מספר 7.

------------

שם:ליזה
תמונה:
מידע:מנהיגת המכון הראשון,-מכון החרק.
פוקימונים שיש לה:
-לדיבה,נתפסה לפני פרק מספר 7.

פוקימונים שהיו לה:

פוקימון-המסע הגדול

פרק 1-למה אני שונא פוקימונים.
"שלום,שמי ג'ק ואני מאסטר פוקימון,-נו טוב,אולי אני לא מאסטר פוקימון כי עוד לא ניצחתי את כל ארבעת האליט פורים,ואת המאסטר שלהם,-אבל אני עברתי את הליגה,-ובקרוב אני יביס גם את האליט פורים!,אז בטח אתם חושבים לעצמכם,-הינה עוד איזה מאמן שחושב שמסע הפוקימונים שלו היה כל-כך מיוחד,והוא עומד לחפור לנו בשכל על כל הפוקימונים שהוא פגש ועזר להם,על איך הוא ניצח במכונים,ואולי אפילו על איזה פוקימון אגדי אחד או שניים שהוא פגש,אבל הסיפור שלי שונה בהרבה מסיפורים של מאמנים אחרים,-ואת האמת שבהתחלה לא אהבתי בכלל פוקימונים,ואפילו יותר נכון להגיד ששנאתי אותם,אבל יום אחד חי השתנו,-זה היה היום שבו תפסתי את הפוקימון הראשון שלי".
התעוררתי,הדבר הראשון שראיתי היה טוטודיל שהיה מולי,-תאמינו לי שהדבר האחרון שרציתי לראות עכשיו היה פוקימון,-ופשוט רציתי לקחת את אחד ממקלות הבמבוק שהיו לצידי ולשפד אותו עליהם,אבל אני לא יכולתי לעשות את זה משתי סיבות,-הראשונה היא שעדין הייתי ממש עייף,והשנייה היא שעם הטוטודיל הזה יצא לטייל,-ואיפה שהוא בסביבה נמצא לו איזה פאליגאטור רצחני,הטוטודיל יצעק בכדי להזעיק עזרה,-וקרוב לוודאי שפאליגאטור יהרוג אותי.
אז מאיפה כל השנאה הזאת לפוקימונים,אז זהו שאני לא היחיד ששונא אותם,-יש המון אנשים ששונאים פוקימונים מסיבות שונות,ואת האמת זה די ברור למה,אתם מבינים,-כמעט כל יום הבית שלך ניזוק בנזקים ששווים כמה מאות אלפי שקלים,-בין עם זה נגרם מאיזה סטיליקס שהתחרפן והחליט להוריד לבית שלך את הגג בזנב ברזל,ובין עם זה איזה צוות רע שהחליט שהוא ישמיד כל דבר שנמצא בדרכו,-עד שיצליח לגנוב פוקימונים של אנשים.
אבי עבד במשטרת הפוקימונים,-שם אנשים היו צריכים לעצור פוקימונים שאיבדו את שליטתם,-וגם אנשים אשר היו חברים בצוותים רעים,-ועם אם חושבים שקיבלו על זה כסף אתם טועים,-המשטרה שילמה לאנשים אשר עבדו במשטרה כל יום בכיכר לחם אחת,-עד שלוש,-לפעמיים הם היו מקבלים גם דברים אחרים,אבל זה היה רק לעיתים נדירות מאוד.
ככה לפחות יכלנו לשרוד,אבל אז ביום אחד אבא שלי נקרא לעזור במשטרה,-בגלל צוות רע שתקף את העיר,אבא שלי הוציא גראוליט,-הפוקמון היחיד שהיה לו,אבל לפתע אחד מאנשי הצוות שהיה בעל סלאמנס עוצמתי תפס אותו,ולאבי הייתה רק אפשרו לברוח,-אבל אי אפשר לברוח תמיד,במיוחד לא מסלאמנס עוצמתי ומהיר,ולאחר כמה זמן של בריחה הסלאמנס שיגר לכיוונו של אבי קרן על,-שחיסלה אותו ואת גראוליט שלו,-ולאחר מכן הסלאמנס אכל גופותיהם,ומאז המצב רק הדרדר,-מכיוון שלא היה לנו אוכל היינו צריכים למכור את הבית שלנו,-או יותר נכון מה שנשאר ממנו בשביל לקבל מטע של עצים של גרגירי אורן,אך יום אחד נחיל עצום של סייטרים פשט על המטע,-ולא רק שאכל את כל גרגירי האורן,-אלה גם אכל את כל העלים,וגם חלק מקליפות העצים,אמא שלי ניסתה לעצור אותם,אך סיזור אחד,-שכנראה היה מנהיג הנחיל הרג אותה,ולאחר מכן רדף אחרי,למזלי הצלחתי לברוח ממנו,אבל מאז אני חי לבד ומנסה לשרוד עד כמה שאני יכול.
"טו,טוטודיל!"צעק טוטודיל,-כנראה בכדי לבסר לאחרים שמצא מזון קל לתפיסה,-אני נבהלתי מיד וקמתי מהר ככל האפשר,לא היה לי הרבה כוח לרוץ,אבל מספיק בשביל להיכנס לאגם שלידי ולהסתתר בתוך המים בין צמחי הבמבוק הרבים,גם בשביל הסוואה,וגם בשביל לקחת אחד,-ומכיוון שהוא חלול לנשום דרכו,הצלחתי לראות קצת דרך הבמבוקים הרבים שהסתתרתי ביניהם,-ומה שראיתי הפחיד אותי עד מוות,זאת הייתה יד של פאליגאטור!


בפרק הבא:מוות בטוח,לברוח ממלתעותיו של פאליגאטור!

סיפור יפה... אבל אתה יודע שטוטודייל עושה קול אחר ולא טוטו טוטודייל... הוא אומר וויני וויני... כמו השם היפני אבל לא משנה חחח.. סיפור יפה מאוד!

פורסם במקור על ידי chimcharboy

סיפור מדהים!
מאוד אהבתי את הרעיון אבל זה די מטומטם שאימא שלו מתה ביגלל סיזור

למה מטומתם?,סיזור יכול להרוג בקלות מישהו עם הוא רוצה,אל תשכח שסיזור הוא בגודל של איש בוגר,-והצבתות שלו בקלות יכולות לחתוך מישהו,תודה על כל התגובות,יש לי עוד שני פרקים מוכנים,-שאחד מהם אני יפרסם בעוד יומיים,-תאמינו לי הפרק הזה הוא כלום לעומתם.

זה באמת סיפור פוקימון מקורי ולא כמו שאר החרושים המשעממים של "אני אהיה במאסטר פוקימון,אני אהיה המאמן הכי חזק בעולם" באמת סיפור יפה

פוקימון-המסע האמיתי

פרק 2- מוות בטוח,לברוח ממלתעותיו של פאליגאטור!
ידו הענקית של פליגאטור נכנס לתוך המים,ועם זה לא מספיק היא הייתה במרחק של פחות מעשרים סנטימטרים ממני,נלחצתי מאוד!,ומרוב לחץ אפילו בלעתי כמות קטנה של מים,היד של פאליגאטור התקרבה אלי לאט-לאט,ואז פתאום שמתי לב שפוקימון נוסף מתקרב אלי,-זה היה מג'יקארפ!,המג'יקארפ התקרב אלי כנראה בלי ניסיון לפגוע בי,-אלה מתוך רצון לחפש אצות למאכל או משהו כזה.
אבל כנראה שלמג'יקארפ הזה היה מזל ממש רע,-כי בדיוק כאשר הוא התקרב אלי הוא נתפס בידו של פאליגטור אשר הוציא אותו מהמים!
לפתע שמעתי את פאליגאטור וטוטודיל מדברים,-פאליגטור צעק על טוטודיל והצביע על מג'יקארפ,כנראה כעס עליו שקרא לו בגלל מג'יקארפ מסכן וקטן,פאליגאטור זרק את מג'יקארפ בחזרה למים,הרגשתי שמחה מכיוון שהצלחתי להינצל,אך כנראה ששמחתי מוקדם מדי,-כי מרוב עצבים טוטודיל ירה אקדחי מים לעבר הבמבוקים,פתאום מים נכנסו לאף שלי,ומרוב שהופתעתי ממה שקרה יצאתי בטעות מהמים.
"פאליגאטור!"שאג פאליגטור,והתקדם לעברי,יצאתי מהמים בזריזות רבה והתחלתי לרוץ,-אך פאליגאטור וטוטודיל רדפו אחרי!
מדי פעם פאליגאטור ירה עלי אקדחי מים,-בכדי לפגוע בי ואז שאני יפסיק לרוץ הוא יתפוס אותי,אך הוא פספס בכל הפעמיים,עד שלפתע הוא וטוטודיל נעצרו,-"מה קרה נגמר לך כל הכוח?"אמרתי לו בלגלוג,אך מהר מאוד התברר לי שטעיתי,פאליגאטור השתמש במתקפה סופר כוח בכדי לעקור עץ ענקי,ולזרוק אותו לכיווני!,המקום שבו העץ פגע היה קרוב מאוד אלי,ואני נפלתי מההדף!,פאליגאטור וטוטודיל התקדמו אלי בצעדי ענק,אך אני קמתי מהר והמשכתי לברוח,ואז פאליגטור ירה קרני קרח על הרצפה,והחליק עליה במהירות רבה מאוד,וכך עשה גם טוטודיל,ידעתי שעם זה ימשך ככה בקרוב מאוד אני יהפוך לארוחת צהריים!
ואז מרוב מחשבות על מה שעלול לקרות לי התנגשתי לפתע בענף של עץ תוך כדי ריצה!,נפלתי על האדמה בחוזקה,ופוקדור התגלגל מכיסי,ואז נזכרתי בפוקדור הזה,אבא שלי נתן לי אותו יום אחד,-ואמר לי שאוכל לתפוס איתו פוקימון,אבל קרוב לוודאי שלא יהיו לי עוד פוקדורים,-ולכן כדאי לי לבחור את הפוקימון שאתפוס טוב-טוב.
אבל כנראה שבאותו רגע אפשרות הבחירה לגבי הפוקימון שאותו אתפוס בפוקדור נעלמה,-כי הפוקדור התגלגל עד שפגע בסידוט אחד שעבר באזור!,הפוקדור התנדנד מצד לצד עד שסידוט נתפס,'ממש יופי!,אולי עם היה לי מזל הייתי תופס איזה פוקימון שפאליגטורים אוהבים לאכול ואז לפחות היה לי סיכוי לברוח,-אבל למה ציפיתי,המזל שלי תמיד היה גרוע'חשבתי בעצבים,ולמרות הכל לקחתי את הפוקדור של הסידוט,-לנסות את הסיכוי האחרון שלי,"סידוט צא!"אמרתי,-וסידוט יצא מהפוקדור שלו,-סידוט כנראה לא הבין איך הוא הגיע לשם,כי הדבר הראשון שהוא עשה זה לתפס על עץ,-ולהיתלות על אחד מענפיו,-הדרך שבה סידוטים אוכלים,"סידוט רד משם מיד!"אמרתי לו בכעס,והוא ציית לי.
"פאליגאטוררר!"שאג פאליגאטור בקול מאיים,'אין לי אפילו טיפת סיכוי,אבל מה עם,כן,זה יכול להציל אותי!"חשבתי בביטחון רב,"סידוט תתקדם לעברו של טוטודיל במתקפת התמדה!"אמרתי,סידוט רץ לעברו של טוטודיל במתקפת התמדה,-וטוטודיל שהתעצבן מזה תקף את סידוט במתקפת סריטות,"אחת"אמרתי בשמחה,טוטודיל לא הבין למה אני מתכוון ותקף את סידוט שהמשיך במתקפת ההתמדה באקדח מים,"שתיים,עכשיו סידוט,תמשיך בהתמדה אבל תתקדם לכיוונו של פאליגטור"אמרתי לסידוט,אשר ציית לי והתקדם לכיוונו של פאליגטור שתקף אותו במתקפת חתך חזקה מאוד,"סידוט אל תוותר!"אמרתי לסידוט אשר הקשיב לי והמשיך במתקפת ההתמדה,אך הפעם הוא זהר באור לבן,"והינה מגיע מספר שלוש!"אמרתי בשמחה,שלפתע יצא מסידוט אור לבן שכנראה היה פיצוץ ענקי אשר התפשט בכל האזור,"הצלחנו"אמרתי בשמחה,רגע לפני שהאור הלבן בלע גם אותי לתוכו.

בפרק הבא:להביס את ג'וני,סידוט נגד פידג'י!

פוקימון-המסע הגדול

פרק 3-להביס את ג'וני,סידוט נגד פידג'י!
לאט לאט התעוררתי,לא הבנתי מה קרה לי,עד שפתאום נזכרתי,-הייתי בקרב נגד פאליגטור וטוטודיל,-ובעזרת שימוש באסטרטגיה מתוחכמת הצלחתי להביס את שניהם בעזרת סידוט!
"רגע איפה סידוט נמצא?"חשבתי,ואז ראיתי אותו מחוסר הכרה על הרצפה,שמטרים ספורים ממנו נמצאים טוטודיל ופאליגאטור מחוסרי הכרה גם הם.
'אני צריך לקחת את הסידוט הזה למרכז הפוקימונים בעיר הבאה'חשבתי לעצמי,ולא בגלל שדאגתי לפוקימון שהיה פצוע קשה מאוד,אלה בגלל שרציתי להחזיר לו טובה על זה שהסכים לעזור לי,-ולא ברח מהקרב למרות שהיה צריך להילחם בטוטודיל,וגם בפאליגטור רצחני וחסר רחמים.
הרמתי את סידוט מהרצפה,והתחלתי לרוץ לכיוון מרכז הפוקימונים,'אחרי שאני ירפא אותך אני לא יהיה חייב לך כלום,וגם אתה לא תהיה חייב לי,ואז אני יוכל לשחרר אותך,וכך אני אפטר ממך לתמיד'.
הדרך הייתה קצרה יחסית,ותוך שעה בערך כבר הייתי מול דלתותיו של מרכז הפוקימונים,הדלתות נפתחו בצורה אוטומטית,ואני נכנסתי אל מרכז הפוקימונים וניגשתי אל האחות ג'וי,"שלום,במה אוכל לעזור לך?"שאלה האחות ג'וי בנימוס,"אני צריך לרפאות את הסידוט הזה,התכוונתי הסידוט שלי"אמרתי לה,והכנסתי את סידוט לפוקדור שאותו נתתי לה.
הלכתי להתיישב על אחת מהספות אשר הייתה במרכז,-עד שסידוט יתרפא,"אז הסידוט הזה שלך?"שאל אותי ילד אחד,"כן,תפסתי אותו בעצמי בלי עזרה של שום פוקימון אחר!"השבתי לו,"וואו,לתפוס פוקימון לבדך בלי שום עזרה זה באמת קשה,-רק חבל שסידוט הוא פוקימון כל-כך עלוב שעדיף שלא יהיו לך פוקימונים מאשר אותו"הוא אמר לי בזילזול.
"למה איזה פוקימונים יש לך,מג'יקארפ מסכן?"השבתי לו בקול קצת עצבני,"מצטער אבל אין לי פוקימונים חלשים בצוות,-וגם עם היה לי מג'יקארפ הוא היה מתפתח לגרידוס עוצמתי תוך פחות מיממה אחד"הוא אמר בקול לעגני.
"זהו זה!,כשסידוט שלי מתרפא אני הולך לכסח אותך!"השבתי לו בעצבים,-וכמה אנשים שהיו במרכז הסתכלו עלי כאילו אני משוגע,"אל תדאגו הוא בטיפולים,וכאשר הם יסתיימו הוא יהיה נורמלי שוב"אמר הילד,-זה היה הקש ששבר את את גב הגמל,באותו רגע ג'ק שכח מכך שבכלל שרצה להיפטר מסידוט"ג'וני הפידג'י שלך בריא עכשיו"אמרה האחות ג'וי,ונתנה לג'וני פוקדור,"וג'ק גם סידוט שלך הבריא"היא אמרה,-ונתנה לי את הפוקדור של הסידוט שלי.
"קדימה,יש כאן זירה ליד מרכז הפוקימונים אז בו נלחם,-או שאולי אתה מפחד להילחם נגדי"אמר הילד,-שכנראה ניסה לעצבן אותי עוד יותר.
הלכנו לזירה,"הקרב יהיה קרב רגיל של 1-1,כל מאמן יורשה להשתמש בפוקימון אחר!"אמרתי ושלפתי את הפוקדור של סידוט מכיסי.
"פידג'י צא!"אמר האמן והוציא את פידג'י מהפוקדור שלו,"סידוט צא!"אמרתי וזרקתי את הפוקדור של סידוט,"פידג'י דחיפה!"אמר המאמן,"סידוט התמדה!"אמרתי,פידג'י עף לכיוונו של סידוט,-ופגע בו עם מתקפת דחיפה,"פידג'י תפגע בו עם סופה!"אמר ג'וני,ופידג'י התחיל לנפנף בכנפיו חזק מאוד,דבר שחולל סופה אשר פגעה בסידוט חזק מאוד,"סיייייייי"צעק סידוט צעקת כאב,"סידוט קדימה אני יודע שאתה יכול לעשות את זה,-תמשיך במתקפת ההתמדה"אמרתי לסידוט,"זה חסר תועלת!,פידג'י תתקוף אותו במתקפה מהירה!"אמר ג'וני,ופידג'י עף לעברו של סידוט במהירות עצומה,ולבסוף פגע בו.
"סידוט אל תוותר,-תמשיך להשתמש בהתמדה רק עוד פעם אחת!"אמרתי לסידוט בקול לחוץ מעט,"פידג'י תחסל אותו בסופה!"אמר ג'וני,ופידג'י ניפנף בכנפיו,-סידוט התעופף עם הסופה,והשמיע צרחות רבות שנבעו מכאבו הרב.
"סידוט אתה חייב לנצח!"צעק ג'ק,ולפתע סידוט זהר באור לבן,"מה לעזאזל"אמר ג'וני,אך לפני שסיים להגיד את המשפט כל הזירה התכסתה באור לבן,וכשנעלם סידוט עמד,-אבל בקושי,ופידג'י היה מחוסל,"פידג'י חזור!"אמר ג'וני.

בפרק הבא:סופו של פידג'י

יש לי עוד פרק כבר מוכן,-אנשים לא הגיבו על פרק שתיים אז החלטתי לחכות,(די הרבה)ועכשיו החלטתי לפרסם את זה,-ותודה על המחמאה.

סיפור טוב אני נהניתי

זה היה פרק טוב!

תודה על התגובות,הכנתי היום את פרק 5 ואולי אני יפרסם אותו היום.

פוקימון-המסע הגדול

פרק 4-סופו של פידג'י
"פידג'י חזור"אמר ג'וני והחזיר את הפידג'י שלו לפוקדור,"זאת הפעם החמישית שאתה מפסיד ברצף"הוסיף ג'וני לדבריו בקול כועס,"ובקשר עליך אל תתלהב יותר מדי,תפסדי את הפידג'י הזה רק פני יומיים!"אמר ג'וני,"ואני תפסתי את הסידוט שלי רק היום"השבתי לו בקול לעגני,סידוט הסתכל עלי במבט קצת כועס,-כנראה אמרתי משהו שלא מצא חן בעיניו,אבל לי לא היה אכפת ממנו בכלל,-אז זה לא שינה לי בכל מקרה.
המאמן עזב את המקום והלך לכיוון היער,ואני החזרתי את סידוט והלכתי לכיוון מרכז הפוקימונים,-מכיוון שכבר היה מאוחר והייתי די עייף.
"שלום,במה אוכל לעזור לך?"שאלה האחות ג'וי בנימוס,בדיוק כמו בפעם שעברה,"אני רוצה להזכיר חדר אחד לשינה,ועם אפשר אני גם אשמח לקבל קצת מזון פוקימונים לסידוט שלי"השבתי לה.
"בסדר"היא אמרה ונתנה לי מעט מזון פוקימונים ומפתח,"החדר שלך הוא חדר מספר 43,-תזכור שאסור להתאמן בחדרים,ואסור לבלגן אותם".
הלכתי לחדרי,הוא היה מסודר ונקי מאוד,-היו בו שולחן,מיטה,קערה עם פירות שלידה היו כמה חטיפים וממתקים,טלוויזיה,מחשב ושירותים בחדר נפרד,-'עם הייתי יודע שככה מאמנים חיים הייתי הופך למאמן ממזמן'חשבתי לעצמי,הוצאתי את סידוט מהפוקדור,ומילאתי לו קרעה של מזון פוקימונים,"כך תואכל"אמרתי לו,אבל הוא פשוט לא התייחס אל האוכל,"טוב,תעשה מה שאתה רוצה אני הולך לשחק במחשב ולאכול"אמרתי לו,לקחתי מספר חטיפים מהשולחן והלכתי לשחק במחשב.
יצאתי מהמחשב רק אחרי שעתיים-שלוש,סידוט סיים לאכול את כל האוכל,-אבל הוא המשיך להתבונן בקערה,"אתה רוצה עוד?"שאלתי אותו,אך הוא לא ענה לי,-כנראה הוא חשב על משהו,"לילה טוב סידוט"אמרתי לו,כיביתי את כל האורות בחדר והלכתי לישון,-אין ספק,עבר עלי יום ארוך במיוחד.
"הווי הזה ממש מגניב,-למרות שאני ישמח לקבל עוד משחקים אליו"אמרתי,בידי היה חטיף,ולידי היה שולחן מלא בחטיפים ובממתקים,"יש לי פה כמה משחקים חדשים שתוכל לשחק בהם"אמרה האחות ג'וי,והביאה לי מזוודה,-וכאשר פתחתי אותה גיליתי עשרות,-עם לא מאות משחקים חדשים,"גרידוססססס!"נשמעה צעקה,ופתאום גרידוס עצבני נכנס למרכז הפוקימונים,-ותקף אותי בזנב אקווה,-התעוררתי,ולמרבה הפתעתי ראיתי את סידוט בועט בי בשתי רגליו,"למה עשית את זה,-אני חלמתי חלום טוב!"אמרתי לו בכעס.
"סי,דוט,דוט,סידוט,סיד!"אמר סידוט,"לא הבנתי אף מילה ממה שאמרת"השבתי לו,ואז הוא ניסה לדחוף אותי מהמיטה,"אתה רוצה שאני יבוא איתך למקום מסוים?"ניחשתי,סידוט הנהן בראשו,לאט-לאט קמתי מהמיטה והתלבשתי,-סידוט ניסה להאיץ בי מדי פעם אבל לא התייחסתי אליו,-לא מספיק שהוא מעיר אות בארבע לפנות בוקר אלה גם רוצה שאני יזדרז?!,יצאתי ממרכז הפוקימונים וסידוט הוביל אותי ליער שהיה לידו.
פתאום שמעתי קול של איש אומר:"זה על כל הבושות שעשית לי,-אתה לא היית יכולת לנצח אפילו בקרב אחד פשוט!"פתאום זיהיתי את הקול הזה,-זה היה קולו של ג'וני!

בפרק הבא:סידוט,-בחזרה אל הטבע!

אוף הוא עוזב את סידוט... פרק טוב...

עוד כמה תגובות אני יפרסם את הפרק הבא,-והוא פרק ממש טוב.