--------------
2)שם: MatanS23
שם במשחק: ג'ון גולד
אופי: בן אדם נחוש ועקשן, הרפתקן אבל זהיר בדר"כ, חכם.
גיל: 16
רקע: ג'ון, זהו השם שהוריי נתנו לי, ושאני נושא אותו בכבוד. הוריי לימדו אותי להיות נחוש תמיד ולהתעקש כדי להשיג את מבוקשי, והם לימדו וחינכו אותי היטב. זה היה בערך לפני 3-4 שנים שאבי חשף אותי לעולם של האלכימאים והתחיל ללמד אותי עליהם. בהתחלה הנושא לא נראה לי מעניין, ואולי גם קצת סתמי, אבל לאט לאט התחלתי להיפתח לנושא, אבי גילה לי שהוא בעצמו אלכימאי, סיפר לי על מסעותיו, ועל הקרבתו, על אחד מעיניו, מה שהסביר לי את הרטייה שהוא שם כל השנים מאז שאני זוכר את עצמי על עינו השמאלית. אבי לימד אותי היטב, אבל לא מספיק זמן, כי באחד בימים, נראה לי לפני שנה ככה, באו אנשים לבית שלנו, 2 גברים חסונים וגדולים, נראו רציניים בהחלט. אני הייתי בסלון בינתיים, התאמנתי קצת באומנויות לחימה, ואבי שפתח להם את הדלת, אמר לי מיד ללכת לחדרי, אני כמובן כאחד שמקשיב לאביו ומכבד אותו מאוד, הלכתי, אבל מתוך סקרנותי הצצתי כשפתחתי קצת את דלת חדרי, וראיתי שהם מדברים על משהו, ונראה שאבי כועס, ולא הבנתי מה קורה, בעצם עד היום לא הבנתי מה קרה בדיוק שם, ולבסוף האנשים האלו הלכו עם אבי מחוץ לבית. לפני שהוא עזב יצאתי מחדרי מהר ושאלתי, לאן הוא הולך, הוא רק חייך אלי ואמר שהכל יהיה בסדר, אבל לא היה ככה, מאז לא ראיתי אותו. החלטתי לקחת על עצמי אחריות ולנסות ללמד את עצמי כל מה שאני יכול מכל המקורות שמצאתי על האלכימאי ועל הכוחות והכל, וגם באומנויות לחימה. רציתי להיות כמו אבי, אלכימאי חזק, וגם גדול וטוב, ואני מנסה למצוא דרך ללמוד עוד, וגם לגלות מה קרה לאבי.
--
מקווה שזה יהיה מספיק טוב, קצת שיניתי את מה שאני כותב ברקעים מבדרך כלל, כדי לעשות את זה יותר מעניין.
תמונה:
אני רוצה להיות כמוהו, רק עם שיער שחור במקום צבע השיער הזה... התמונה הזאת בסדר?
ציוד: אפשר רובים? אם כן אז אקדח עם מעגל ההתמרה עליו, שמצאתי ביום אחד באחת המגירות של אבי, שזה היה בישבילי. אם לא, אז חרב, אותו עיקרון, עם סמל מעל הידית בהתחלה של החרב, אוכל ומים, בגדים, מחסניות לאקדח אם אפשר.
עוזרים: מישהו או מישהי שמבין/ה באוטו מייל
הערות: תסלח לי אם אני לא ממש מבין את הקטע, כי אני לא שמעתי אף פעם על האנימה או המאנגה אז אני לא ממש מבין את הקטע והעיקרון, אבל אני מנסה להבין ממה שכתבת.[/QUOTE]
---------------
שם: monster
שם במשחק:לי
אופי: חכם.בישן עצלן.
גלי: גיל שלכם במשחק 14
רקע: לי נולד למשפחה מאוד מפורסמת של טכנאי אוטו מיל.משפחתו עבדה בתיקון אוטו מיל ובהכנת אוטו מיל.יום אחד לי הלך ברחובות עירו ולפתע מישהו ירה כדוורים בעוונה.לי לאשם לב שיורים עליו הוא ננפגע קשה.האנשים שהיו באזור קראו לא מבולנס.הרופאים דיוחו שעליהם לכרות את יד ימין שלו בגל היריות שש לו ביידים הם הרסו לו את העצבים.יום לפני הנתיחו אימו של לי אמרה לו"אל תדאג לי אני יאביך נכין לך אוטו מיל יד חדשה והיה ל יד חדשה.למחרות לי נכנכס לניתוח וכרתו לו את היד.לאחר5 ימים לאחר הכריה.הוריו הכינו לו אוטו יד מיל חדש.לי שמח כך כך שחזרה לו יד ימין.לי בכל ליבו רצה לנקום במי שירה בו ובגלל יש לו יד מאוטו מיל.לי שמח שיש בית ספר לאלכימאים מתחילים הוא רצה להיות אלכימאי מפורסם ואלכימיאה תעזור לו להחזיר את יד ימניו שאב.ולי נרשם עם חברו הטוב לבית הספר מכיון שבעבר לי התאמן באלכימיאה עם חברו הטוב.הם נהגו יום יום להתאמן באלכימיאה אך הם בקושי הצליחו לעשות מעגל התמרה.אז הם חשבו שאם הם יצליחו לסיים אתת הבית הספר הם היו אלכימאים טובים והיה ללי יד חדשה.
תמונה:
ציוד:הציוד המיוחד של השחקן .שני רובים כמו לרו אמסטונג.גיר,אוכל תיק
עוזרים : חבר טוב שלי רון
הערות: כול מה שיש לכם להגיד.להירשם
-------
שם: firechimchar
שם במשחק: ג'ון פייר
אופי: נלהב, עקשן, מתמיד, סקרן.
גלי: 15
רקע: אביו של ג'ון הוא פיסיקאי וג'ון התענין בתחומו של אביו מאז ומעולם. יום אחד שאביו של ג'ון לא היה בבית הוא הסתכל ברישומיו של אביו, הוא קרא הכל וניסה להכין נסוי פיזיקלי משלו. אך משהו השתבש במקום ליצור ניסוי בפיסיקה הוא הפך חלק מן הקיר לפסל מדויק של אדם. כשהגיע אביו של ג'ון חזרה הבין, שמה שבנו עשה לא היה פיסיקה אלא אלכימיה, אביו של ג'ון סיפר לו מה בעצם בנו עשה וג'ון נדהם מהדברים ששמע. לכן החליט לעסוק באלכימיה, על מנת להמשיך ללמוד באזור תחום המקצוע של אביו. אמו של ג'ון ראתה את סקרנותו של ג'ון כלפי המקצוע ורשמה אותו לאקדמיה לאלכימיה. אחיה של אמו של ג'ון, אמר לה שהרעיון רע, ורק דברים גרועים יוצאים מללמוד אלכימיה. אך ההורים לא הקשיבו ושלחו את ג'ון בכל מקרה. כשהגיע לאקדמיה, ג'ון נתן את כל מה שיש לו בלימודים ובכך הפך לאחד התלמידים הבכירים בכיתתו. המורים התרשמו ממנו מאד. לאחר כשבוע באקדמיה, ג'ון החל להתחבר עם ילד נוסף בכיתתו בשם כריס לויל בן לאדם בחיר בצבא. לאחר השיעורים הם הלכו יחד לכל מקום יום אחד בלילה יצאו השניים החוצה ושוחחו והחליטו שיחדיו יהיו האלכימאים הגדולים ביותר. בדיוק באותו הרגע שנשבעו זה לזה את ההבטחה הזו. הופיע תנין בגודל שני מטרים (דבר שלא אופייני לאזור). השניים נבהלו נורא ולפני שהספיקו להבין שום דבר התנין הצליף בעזרת זנבו בכריס וכריס עף מההדף אל עבר קיר והתעלף. ג'ון השתמש מיד באלכימיה ונאבק בתנין. התנין היה מאד חזק וג'ון לא הצליח להדביק בקרב. התנין עמד לתרוף את ג'ון בביס אחד. אך בדקה ה-90. ג'ון הפך חלק מן הרצפה פגיון ודקר את התנין בראש. התנין מת. ג'ון רץ מיד אל עבר כריס והעיר אותו. כריס התעורר. כמזכרת לקרב שהיה. ג'ון לקח כעשר משיניו החדות של התנין ובעזרת מאמץ רב של אלכימיה הפך את הניבים לחרב חזקה וחדה במיוחד. שעליה חרוט הכיתוב crocodile.
עד היום השניים לא יודעים איך הגיע התנין לאזור . . .
תמונה: http://4.bp.blogspot.com/_oK-hpCniiq...llo%5B1%5D.jpg
ציוד: אין
עוזרים: כריס
הערות: אין
------
שם: darkon10000
שם במשחק: דארקון 'אלכמיסט'ס גולד.'
אופי: רגוע, קר רוח, מהיר מחשבה, שקט.
גלי: 15
רקע: "תמסור הנה!." צעקתי, חיוך היה מרוח על פני כמו גרפיטי צבוע, הייתי אז בן 12, שחקתי כדורגל עם עוד ילדים מהשכונה שלנו, משחק ספונטני.
הכדור עף עלי ובעטתי אותו ישר לשער, כמו תמיד הבאתי את המכה האחרונה, הקבוצה שלי שוב נצחה, ואחרי זה צחקנו כולנו ביחד וחילקנו מחמאות על משחק מצוין, הילדים מהשכונה שלי תמיד היו החברים הכי טובים שלי.
חזרתי הביתה שמח, אבל מה, בדרך לכניסה של הסמטה האחרונה, הרגשתי משיכה בכתף, הסתובבתי וראתי אדם במעיל שחור וחיוך זומם על פניו, מיד מידו שצויר עליה בדם מעגל עם סימונים שלא זיהיתי, אור חזק מסוונר עלה מין הרצפה ומיד סכין ענקית הייתה בידו מיד, שאגתי בכוח "עזוב אותי!.", הוא מיד שם את הסכין בחגורה ונתן לי אגרוף חזק ברקתה בידו הפנויה, מיד שתקתי למרות שרציתי לצרוח ולבכות מכאב.
שמעתי צ'קלקה מהכניסה האחרת של הסמטה, מיד שוטרים הקיפו אותו עבר, הוא קפץ, לא ברור לי איך אבל הוא קפץ.
מיד, כשהוא הגיע לגגות, הראש שלו ננעל בתוך משהו שנראה כמו דלת, מיד ראיתי את אבי, שעזב בדיוק את הבניין והתקדם לכיוונינו, "אבא!, הצילו." ביקשתי ממנו, הוא הביט בי במבט חירש, אחז בראשו של האיש שנאבק לעמוד, מיד הדלת הנפתחה והוא הרים את האדם מראשו, אחרי שנייה הוא הפיל אותו, נפלתי על תופסי ורצתי להתחבא מאחורי אבי, מעגל התמרה שמצויר בדם על הכפפה שלו ביטל את הסכין שהתוקף עשה מאלכמיה והפך אותה למתכת רותחת ועיסתית.
מיד התוקף ברח אחורה, "ק.. קרוס אלכמיסט'ס גולד!!." צרח התוקף, אבי יצר בברקים משונים חנית חדה במיוחד מאותרת בצורות דרקונים, "ניסית להפוך את בני לבן ארובה ולהשמיד אותו במקרה שהוא לא יעזור לך, חתיכת זבל!." הוא שאג, במכה אחת הוא חתך בחנית הישרה את גופו לשתיים.
***
"תודה אבא!." אמרתי לו אחרי שחזרנו הביתה, "הכול בשביל בני!." חיבק אותי אבי ומחק את הבעת ה'פוקר פייס.' שיש לו כרוצח שכיר של המשטרה עצמה, "מה עשית שם?." שאלתי אותו מצפה לידע.
"זה נקרא אלכימיה, תהליך של הבנת החומרים בדבר מה, פירוקם, והרכבתם במבנה חדש לגמרי." הסביר לי, "אנחנו נולדנו למשפחה בעלת כישרון אדיר לדבר הזה, אלכימיה, דורות של אלכימים עברו כאן, לכן אנחנו נקראים בשם המשפחה 'אלכמיסט'ס גולד.', או 'אלכימאי הזהב.', " הסביר לי אבי, "אני רוצה שגם אתה תלמד את זה." אמר לי אבי.
"ידעתי שיום זה יגיע, הכנתי במיוחד בשבילך את הדבר הבא." אמר לי אבי שוב, הוא ניגש לארון והוציא קופסה גדולה, "אולי רובי דארקון, על שמך, יצרנו באלכימיה מושלמת את הרובים האלו, כול משפחתך." אמר לי והוציא שני רובים שמצוירים עליהם מעגלי התמרה שונים, שתיים שונים על כול אחד, מצוירים בעזרת דם. "הדם הזה הוא תערובת של כול בני משפתחך, על הרובים האלו יש דם של שבע-עשרה אלכימאים שונים ממשפחת 'אלכמיסט'ס גולד.'. " הוא הסביר לי.
הם סוף סוף שלך.
תמונה:
[/QUOTE]
ציוד: שני רובי 'דארקון' שאבי נתן לי, על כול אחד מצוירים שני מעגלי התמרה שצוירו בדם משפחתי.
עוזרים : לוסי, נערה שלומדת בניית אוטומיילים כעבודה רשמית ומצטיינת של שנתיים בחוג פעילות בשטח, תרופות ודברים כאלו.
הערות: יש סיכוי שמישהו נכנס לפני אבל בבקשה תכניס אותי!, אני חובב גדול של הסדרה ואני השקעתי מלא בתופס, פליז!
-------
שם: עידן
שם במשחק: יורי ימנדה
אופי: יורי הוא בחור שליו במיוחד ומצליח לגרום למי שמסביבו לתחושה נעימה,
גיל: 16
רקע: "תעצרו אותו" נשמעו קולות מצידו השני של הרחוב"אל תתנו לו לברוח" נשמע הקול חזק עוד יותר מהקודם, הקול נשמע כהד חזק ברחבי הרחוב, יורי עוד שהוא היה בן 11 התחיל לברוח, הוא התחיל לרוץ ברחבי הרחוב לשני צדדיו אך תמיד נתקל באנשים, בסופו של דבר הוא החליט לקפוץ על ההזדמנות היחידה שהייתה לו ונכנס לתוך הביוב, היה שם ריח נורא, המים נראו מעט שחורים עם גוון ירוק, יורי התחיל לרוץ בפנים, בין היתר בפנים הוא פגש זוחלים ואפילו מעט תנינים אך הצליח להתגבר עליהם בכוחות עצמו, הוא המשיך לרוץ עד שבסופו של דבר הגיעה למן מקום קטן וסגור, הייתה הרגשה חמימה ונהימה מסביבו ובאמצע בערה לה אש קטנטנה, יורי התחיל להתקדם לעבר אחד הארגזים הזרוקים אשר נמצא שם ופתח את תיקו, הוא התחיל להוציא את כל החפצים, היה שם כל מיניי יו-יוים קטנים אוכל וציור(שבוה היה מעגל ובפנים היו מספר קווים ואותיות), יורי כמובן לא הבין למה הוא משמש אך הוא נראה לו יפה במיוחד.
***עכשיו נתחיל באמת את כל הסיפור***
יורי הוא בחור בודד, טוב לא ממש בודד הוא בעצם יתום, כן יתום, עוד כאשר היה קטן הוריו הותירו אותו ליד אשפת הרחוב בו הם היו ובחורה צעירה ראתה אותו וגידלה אותו עד לגיל 12(ומה שכתבתי לך למעלה, קרה לו באחד הימים) אך בסופו של דבר היא שלחה אותו לבית יתומים, הכל שם היה כל כך מצוחצח ונקי וכל הסדר שהיה שם פשוט גרם ליורי להקיא, אז עכשיו נספר לכם מעט על יורי. יורי הוא נער צעיר בעל שיער שחור ארוך בעל יכולת מדהימה בקליטת דברים(כאשר אני אומר קליטה אני מתכוון להבנה של דברים, איך הם עובדים וכדומה) תמיד יורי היה נוהג להתחבא איפה שהוא בספרייה ולקרוא דברים, באחד מספריו הוא ראה את התמונה אשר הזכירה לו את אותו ציור אשר הוא מצא באחד הימים, מיד כאשר הוא ראה את התמונה הוא התחיל לחקור את כל העניין, במהרה הוא כבר ידע הכל, על כל עניין השוויון, אוטו-מייל ואלכימאות והחליט שברצונו להיות גם אלכימאי, הוא התחיל ליצור בעצמו מעגלי התמרה, אך כל ההתחלות קשות, כאשר הוא השתמש במעגל ההתמרה הראשון שלו יצא לו חפץ מעוות אשר היא עשוי מעץ, יורי רצה להכין קוביה אך בסופו של דבר יצא חפץ לא מזוהה, יורי למד מאותה טעות ובמהלך חייו תיקן אותה. לאחר חודשים רבים בהם יורי השתמש במעגלי התמרה הוא החליט לעבר לשלב הבא, הוא הבין במהרה שאם הוא רוצה להיות אלכימאי מעולה הוא חייו לעשות אלכימאות בכל מצב, גם ללא מעגלי התמרה, הוא החליט שברצונו לראות את האמת, הוא התחיל לעצום את שתי עיניו בחוזקה וניסה להתרכז, בסופו של דבר הוא הגיעה למין "עולם" אשר היה כולו לבן חוץ משער אחד בצבע שחור אשר היה ניצב מולו, אותו שער התחיל להיפתח לאט ומתוכו יצאו ידיים צרות וארוכות, יורי התחיל להסתובב לאחור ורץ בשיא מהירותו לעבר הצד השני אך הידיים הגיעו לפניו, הם תפסו אותו בחוזקה ומשכו אותו היישר לעבר השער עד שבסופו של דבר הוא נכנס יחד עם הידיים, ואז הוא "חזר" לעולמו, כאשר הוא ניסה לפתוח את שני עיניו הוא היה יכול לפתוח את עינו השמאלית וזה מכיוון שהיא נעלמה, כן פשוט נעלה, נזל מחור עינו מלא דם ויורי התחיל לצעוק, מיד שלחו אותו לבית החולים לטיפול והוא נכנס לתרדמת, כאשר הוא התעורר הוא פתח את שני "עיניו וגילה שאנו השמאלית בעצם הוחלפה בעין מלכותית, היא נראת בול אותו דבר רק האישון הוחלף בעצם במצלמה זעירה אשר מחובר למערכת העצבים שלו.
*אני חייב לציין שיורי הוא לוחם מצוין והוא אלכימאי מעולה!*
תמונה:
http://media.photobucket.com/image/a...edude.jpg?o=19
ציוד: בעל שני רובים בעל שני מעגלי התמרה בחור היציע של הכדור.
עוזרים: אין
הערות: אין