זה מאמר שכתבתי ופrסמתי לא מזמן בכמה אתרים, אולי ראיתם את זה FXP למשל' בקרוב אחרי עריכה
הוא כנראה יעלה לבלוג "אימה בדם" הידוע, שמסקר סרטי אימה /
מצאתי את הקובץ על המחשב שלי, וחשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם קצת בזיוני שכל שלי על סרטי זומבים
המאמר ארוך ואין לו באמת פואנטה, אין פה איזה רעיון ספציפי שאני מדבר עליו, אני מקווה שתהנו בכול זאת.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
בתור חובב ז'אנר סרטי הפוסט-אפוקליפסה, וספציפית סרטי הזומבים
רציתי להעלות כמה דברים בקשר להתפתחויות בעשור האחרון בקשר לסרטי הזומבים
בבפוסט אני יתייחס לסרטים הבאים (חלק אני אתייחס בפיסקה קטנה, וחלק אבסס עליהם את כול הפוסט):
Zombieland - זומבילנד (2009)
I Am Legend - אני אגדה (2007)
Dawn of the dead - שחר המתים (2004)
Land of the dead - ארץ המתים (2005)
Dairy of the dead - יומני המתים (2007)
Survival of the dead - השרדות המתים (2009)
night of the living dead - ליל המתים-חיים (1968)
*אני בטח גם ידבר על סרטים נוספים שיצוצו לי במהלך הכתיבה.
אז נתחיל בשאלה שבטח כול אחד מכם שאינו חובב זומבים שואל, מה זה זומבי?
זומבי זה אדם מת שקם לתחיה בתור יצור ללא טיפת שכל או הבנה, יצור שיש בו רק את האינסטינק הבסיסי שלנו, הרצון לאכול.
ואם כבר לאכול - למה לא בשר אדם חם?, אם אפשר כשהוא עוד טרי.
לזומבי יש גם תכונה נוספת, כשזומבי נושך בן אנוש - לאחר כמה זמן בן האנוש הזה יהפוך גם הוא לזומבי.
לפי רוב סרטי הזומבים הזומבים הם איטיים מאוד, והדרך היחידה להרוג אותפ היא לחסל את המוח, אירוני הא?
זומבים הופיעו בסרטים כבר מאמצע המאה הקודמת, הסרט המפורסם ביותר הוא כמובן "ליל המתים-חיים" של ג'ורג' א. רומארו
סרטים אלה נחשבו לסרטים סוג ז' שכול מטרתם זה לעורר סנסציות ולתת חלופה כמה שיותר גועלית למיינסטרים.
לרוב סרטי הזומבים יש עלילה דומה, אנחנו פוגשים בהתחלה קבוצת ניצולים ממגפה מסתורית, לרוב קשורה לאיזה ניסוי צבאי שכשל
והסרט עוקב אחרי קבוצת הניצולים בדרך לגאולה, שלרוב כמובן לא קיימת.
ז'אנר סרטי הזומבים הוא לדעתי אחד הז'אנרים המפחידים ביותר, הוא פונה לפחד הבסיסי ביותר שלנו, הפחד מהמוות.
תחשבו על זה כך, האדם הכי קרוב אליכם בעולם יכול להפך בשניה למפלצת שלא יכולה לחשוב, להבין, לחושב כאב או פחד
יחידה אוטונומית שכול מטרתה זה להשמיד אתכם, ותזכרו שזה תמיד יהיה מלווה בדברים נוספים
עולם אפוקליפטי שנשלט על ידי זומבים זה עולם של מחסור, עולם שבו אם קבוצה של אנשים מתבצרת על גג
מפני מכונות ההרג שמסתובבות ברחובות בסופו של דבר הקבוצה תירעב למוות, זה עולם שבו צריך להילחם בכול שניה
על החיים, זאת מציאות מפחידה מאוד שכמעת בלתי אפשרי לשרוד בה.
סרטים כאלה עובדים על הרגש של הפחד, בסרטים היותר פילוסופים המטרה היא לבדוק את השפעת הפחד
על בני האדם - במקרים כאלה הזומבים הם רק תירוץ לבודד אנשים מסויימים וליצור חברה אבסורדית
בתוך קניון או על גג בניין או בכול מקום שיכול לספר הגנה מפני הזומבים.
אפשר לראות את האפקט הזה, אפקט הבידוד טוב גם בסרט המבריק "Cube", שבו מי שהיה גיבור הסרט
לאט לאט נהפך לפסיכופט בעקבות הכליאה הממושכת של גיבורי הסרט, אפשר לראות הקבלות רבות
בין המצב הזה למצב של ניצולים בקניין, לדוגמא.
זה בערך סיכום קטן על סרטי הזומבים, כול אדם שאוהב סרטי זומבים מודע לזה, וזה כמובן מה שמושך בסרטים הללו.
אבל בזמן האחרון יש שינוי בפאן הפסיכולוגי של סרטי הזומבים, אפשר לראות את זה במיוחד אצל ג'ורג' א רומארו
האדם שהביא את ז'אנר הזומבים למה שהוא היום, ועל השינוי הזה אני רוצה לדבר בפוסט הזה.
אם ניקח את סרט הזומבים המוכר ביותר לכול הדעות - "שחר המתים" (2004) אנחנו נראה בזומבי את הדבר הבא:
ההפך המוחלט מבן אנוש,ללא יכולת מחשבה בסיסית ביותר או יכולת תקשור, יצור שאם תירה בו בחזה
הוא ישאר קטלני בדיוק כפי שהוא היה לפני שרוקנת עליו מחסנית, יצור שאם תנעל אותו בחדר, ואחרי שלוש שנים
תפתח את הדלת הוא יהיה בדיוק אותו הדבר, רובוט כחוש שמופעל על ידי הרעב התמידי.
אפשר לראות את זה יפה בשחר המתים בסצנה שבו קבוצת הניצולים שלנו נמצאת על גג קניון ומתקשרת עם ניצול נוסף בבניין סמוך
בינתיים רואים למטה בין הבניינים אלפי זומבים שפשוט...הולכים. מתנגשים אחד בשני בנסיון להגיע לשורדים שמוגנים
טוב טוב מאחורי דלתות הקניון, הניצולים משחקים משחק עם הניצול השני, ומאתגרים אותו לפגוע במדויק בזומבי "הזה והזה".
הניצול יורה בזומבים שוב ושוב ושוב אבל הם ימשיכו ללכת שוב ושוב לא משנה כמה ירו בהם, הם לא יכולים להבין דבר.
לעומת זאת, אם ניקח את סרטו הבא של רומארו "ארץ המתים" אפשר לראות שינוי גדול במהות של הזומבים.
הזומבים כבר לא חיות ללא שכל, לפי רומארו הזומבים ב"ארץ המתים" מנסים לחזור לעשות מה שהם עשו בעבר
כבר בסצנת הפתיחה רואים שהזומבים מנסים לעשות את מה שהם עשו כשהם היו בחיים, עבודות כאלה ואחרות
אפשר לראות את זה גם בסרט האחרון של ג'ורג' רומארו - "הישרדות המתים", רואים שם זומבי חורש את השדה שוב ושוב
אפילו שהוא מת, רואים שם אפילו זומבית שרוכבת על סוס שוב ושוב כי כשהיא הייתה חיה היא רכבה על הסוס.
ואפילו דוגמא טובה יותר, זומבי עם בגדי דוור שכבול לתיבת דואר ושם שוב ושוב את אותם המכתבים בתיבה,
ואפילו יש שם זומבי שנוהג במכונית, ואחד השורדים אפילו אומר "הם נהיים חכמים יותר".
זה השלב הראשון ב"הומניזציה" של הזומבים (ההפך מה"דה-הומניזציה" שזה שלילת האנושיות של האדם)
הזומבי, שעד עכשיו תפקד כה"רשע האולטימטבי", יצור שכפי שאמרנו כול מטרתו היא לשמיד בלי הבחנה
הופך בסרטי הזומבים האחרים למשהו הרבה יותר אנושי, מעבר לדוגמאות בסרטיו האחרונים של רומארו
(להוציא מהכלל את "יומני המתים" ששם הזומבים הם חסרי אנושיות לכול דבר) אפשר לראות את זה גם
בסוף האלטרנטיבי של הסרט המוכר "אני אגדה" (עם וויל סמית'), מעבר לסוף הרגיל של הסרט
יצא גם "סוף אלטרנטיבי" שזה בעצם היה הסוף המקורי, אבל כשהוא נבחן מול צופים שנבחרו במיוחד היו
תגובות לא טובות כלפי הסוף הזה והוחלט לסיים את הסרט כפי שהוא כיום (את הסוף האלטרנטיבי אפשר למצוא ברשת
מה שקורה בו מעבר לכך שוויל סמית' לא מת ושאין את הקטע הקיטשי בסוף זה שהזומבים בסרט נהיים מאוד
אנושיים, עד כדאי כך שאחד הזומבים מהם מפגין רגש של אהבה, דבר שלא נראה בסרטי הזומבים עד כה.
אפשר לראות את ההומניזציה הכי טוב אם נריץ קדימה לסוף של "ארץ המתים", בסוף הסרט הזומבים
כמובן פולשים לעיר ומתחילים לחסל את כולם, עשירים או עניים. (בסרט יש מימד של עושר מול עוני, כשהעשירים בסרט
גרו בבניין קומות באמצע העיר ואכלו במסעדות פער והעניים גרו ברחובות, כול זה עדיין בתוך המציאות האפוקליפטית שבחוץ)
לארוך כול הסרט אנחנו רואים את ה"זומבי המנהיג" שמתקדם במסעו להגיע לעיר (ובעקבותיוו עדר של אנשים מתים כמובן)
אני לא יהרוס למי שעוד לא ראה את סוף הסרט, אבל אני רק יגיד שהמסר הסופי של הזומבים הוא "תעזבו אותנו במנוחה".
הסרט היה בסופו של דבר כישלון חרוץ, המסר שלו היה שבני האדם הם הרעים ולא הזומבים, זה מסר חדש
ואוונגרדי בהוויתו, אבל זה כמו כול דבר אוונגרדי נכשל לגמרי כשאנשים ראו את זה בפעם הראשונה.
מאז רומארו נרגע קצת עם ההומניזציה של הזומבים בסרטים שלו, אבל אפשר לראות שזה הקו המתמשך
בסרטי הזומבים (ואני לא מדבר על סרטים כמו Zombieland, שזה כמובן סרט מבריק ואחד הטובים שראיתי
אבל הוא לא מופל בשום שאלה פילוסופית על מהות האדם, או אדם בחברה, זה סרט שנועד לבדר והוא עושה את זה באופן מושלם)
אפשר לראות שהזומבים נהיים חכמים יותר, יותר דומים לבני האדם. השאלה זה למה.
יכול להיות שהדימוי של הזומבי כמכונת הרג חסרת רגשות הוא לעוס מידי? יכול להיות שבתעשיות מחפשים משהו חדש
אפילו שזה מבטל את כול הרציונאל והעבר והמסר של סרטי הזומבים הפילוסופיים?
אני לא יכול לענות על השאלה הזאת, אני חושב שאת התשובה לעתיד של סרטי הזומבים כמיקרוקוסמוס של הווית האדם בחברה
אנחנו נראה ב2012, לא, אני לא מדבר על "סוף העולם" (תודו שהייתם מעדיפים אפוקליפסית זומבים על פני סתם מטאור
או מה שלא מתכננים לנו בני המאיה ב2012) אני מדבר על סרט שאמור לצאת באותה השנה בכיכובו של טום הנקס:
"מלחמת העולם Z".
מה זה מלחמת העולם Z? נתחיל מזה שזה ספר, ספר שנכתב בידי מל "מקס ברוקס", (כן, אחיו של מל ברוקס השחקן)
אבל הוא התחיל עוד קודם, זה התחיל ב"טיזר" לספר שנקרא "המדריך להישרדות מול זומבים", מסמך קטן
שבו כתוב כול מה שצריך כדאי לשרוד מגיפה של זומבים, אם היה לכם מזל - המסמך הזה נשלח אל ביתיכם
כ"טיזר" לספר, אנשים בארצות הברית ובמדינות נוספות קיבלו את זה יום אחד והופתעו לגמרי, אף אחד לא הבין שזה בעצם
פשוט דרך של מקס ברוקס לפרסם את הספר שלו, מה שבטח - זה עבד, הספר היה רב מכר גדול.
הספר מתאר בעצם דו"ח של האו"ם על 10 השנים שחלפו מאז תחילת מגפת הזומבים העולמית, זה דו"ח שאין בו
מספרים קרים ונתונים אלה סיפורים אישים של שורדים רבים של אפוקליפסת הזומבים שורדים מכול רחבי העולם
ואפילו מישראל (מעניין ומשמח לקרוא שהישראלים פעלו בתבונה והכריזו "הסגר עצמי" על ארצם ובכך ניצלו מהמגפה הנוראית
פחות משמח לקרוא על מלחמת האחים שהתחוללה בארץ לאחר מכן ועל זומבים בבאר שבע, באמת שאתם חייבים לקרוא את הספר הזה!)
לפני כמה ימים הוחרז שהספר הזה הולך להיות מעובד לסרט, ואני יכול להגיד מעכשיו שזה הולך להיות
סרט הזומבים החשוב ביותר מאז ליל המתים-חיים, בעקבות קריאת הספר אני מחכה בקוצר רוח לסרט הזה
ואני מקווה שהוא לא יסמל את הסוף של עידן סרטי הזומבים, מבאס לחשוב על עולם בלי אנשים שינסו לאכול לך את המוח.
סרטים נוספים שכדאי לראות:
28 ימים אחרי ו28 שבועות אחרי, שני סרטי זומבים שיצאו בתחילת העשור ובהחלט שווה לראות אותם
(הולך לצאת ב2011 סרט שיקרא 28 חודשים אחרי, נקווה שהוא לא יהרוס את הסידרה)
Planet Terror הנוסטלגי, Zombie Stripers הסקסי (כמה שגופה יכולה להיות סקסית) וכול סרט שחתום עליו ג'ורג' א רומארו.
והינה קישור לוויקי: http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_zombie_films, שתבינו כמה סרטי זומבים יש.
רוב הסרטי הזומבים לא לוקחים את עצמם ברצינות, יש כמה שמובילים לתובנות פילוסופית על בני האדם
וכמה שהם באמת זבל תהור, מה שכן - זה ז'אנר מדהים שמספק מעבר לאנדרנלין תהור תובנות על חיינו
אז עד הפעם הבאה, אם תראו מישהו ברחוב הולך עם דם בזוויות הפה, מבט חלול וידיים מורמות קדימה;
וודאו שאין זה הומלס שיכור ואז בירחו כול עוד נפשותיכם בכם, בהצלחה