רוב המידע מהראש שלי ומעבודה שהכנתי בכיתה ו', קרדיט לידען על החלק השני [שאותו כמובן כתבתי במילים שלי]

היגואר
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: יגואר
היגואר הם יונק טורף ממשפחת החתולים.
ישנם אנשים שחיפשו אותו שנים ולא מצאו.
הוא בעלי חיים יחידאי, הנוטה להתבודד.
שיניו חדות מאוד, ומסוגלות לחדור שריון של זוחלים מסוימים.
הוא החתול השלישי בכוחו, לאחר הטיגריס והאריה.
היגואר הוא חיה נדירה שחיה באמריקה, הוא מוגן על פי חוק.
הוא החתול הראשון בגודלו בעולם החדש, ואחריו הפומה.
הוא סמל לעוצמה וכוח, ועל שמו נקראים כמה מוצרים כגון מכוניות ונעליים.
בעבר כוחו נצפה כשגרר פר ששקל 380 ק"ג ל8- מטרים וכתש את עצמותיו.
הוא בסכנת הכחדה עקב ציד בשל פרוותו ומחסור באזורי מחיה.
היגואר הוא בעל חיים ביישן, הוא נחשב לחיה לילית אך הוא פועל גם בשעות היום.
ניתן להבדיל בין היגוארים השונים בשל צורת החברבורות הייחודית של כל אחד מהם.
היגואר מיומן בטיפוס, שחייה וזחילה. הוא מעדיף לארוב לטרף ולהפתיעו, מאשר לרדוף אחריו.
הוא אוכל: תנינים, צבים, קופים, עצלנים, קפיברות, איילים, טפירים, פקארים, כלבים, אנקונדות, צפרדעים, עכברים, עופות ודגים.
היגואר צד בהתגנבות והורג את טרפו על ידי זינוק על גב החיה וריסוק צווארה.
באחת משפות דרום אמריקה, משמעות השם יגואר היא "חיית הפרא היכולה להרוג את טרפה בניתור אחד".
אם הטרף מצליח להתחמק, נדירים המקרים שבהם היגואר טורח לרדוף אחריו.
למרות חזותו הפראית, היגואר אינו פוגע בבני האדם.
מכל החיות המשתייכות לסוג פנתר, היגואר הוא בעל הסיכויים הקלושים ביותר להתקיף בן אדם ללא התגרות מראש.
בניגוד לטיגריסים, לאריות ואפילו לפומה, מעולם לא תועד מקרה של יגואר אוכל אדם.
איש אינו יודע מדוע היגואר אינו אוהב את טעמם של בני האדם.
אולם זוהי תכונה כה בולטת, עד שרבים מתושבי דרום אמריקה מתארים את היגואר כפחדן.
טווח המחיה של היגוארים מתפרש מצפון ארגנטינה ועד לאזור סונוראן שבמקסיקו, לא הרחק מהגבול עם ארצות הברית.
לעתים רחוקות יגוארים מגיעים לאריזונה ולניו מקסיקו, אך רובם מעדיפים את האפילה של יערות הגשם הטרופיים.
היגוארים הם טורפי העל באזור המחיה שלהם, ובשל כך יכולים להעיד על מצב חיי הבר באזורים אלה.
אם אוכלוסיית היגואר משגשגת, רוב הסיכויים שגם אוכלוסיית החיות שנמצאות מתחתיו בשרשרת המזון המקומית משגשגת.
אבל אם היגוארים מתחילים לצאת מהיער ולהתקיף חיות משק באזורים מיושבים, סימן שמשהו לא בסדר ביערות.
משקל פרט בוגר הוא בין 36 ק"ג ל-151 ק"ג.
אורך זנבו הוא בין 1.20 מ' ל-2 מטרים.
גובהו הנו בין 0.7 מ' למטר אחד.
היגוארים גם יוצאים מגדרם כדי להימנע מיגוארים אחרים.
יש להם נטייה קיצונית להתבודדות והם עושים ככל האפשר כדי לסמן את הטריטוריה שלהם.
השאגה שלהם, הנשמעת למרחוק, מסייעת להם לשמור שפולשים לא יחדרו לשטחם.

אני יודע על החיה הזאת המון, אם יש לכם שאלה עליה אתם מוזמנים לשאול