תגובה סבירה.
נקודה אחת
גם אתה מקבל נקודה אחת
יפה מאוד!
2 נקודות
התגובה שלך אמנם מושקעת והשקעת בה מחשבה אבל היא ארוכה מדי
אבל 2 נקודות.
סיטואציה הבאה-
הסבר חלקי- השחקן מגיע לתחרות איגרוף, שבאמצעה קוראים אותו לבוא לתחרות למרות שמעולם לא הגיש מועמדות.
אני רועד מפחד למראה המתמודד שנגדו אני אאלץ להלחם. 'זה לא יכול להיות!' אני חושב לעצמי 'מעולם לא הגשתי מועמדות!
*אוףאני רועד מפחד למראה המתמודד שנגדו אני אאלץ להלחם. 'זה לא יכול להיות!' אני חושב לעצמי 'מעולם לא הגשתי מועמדות!יש לי הצעה תיקח תגובות ממשחקים מצליחים תגובות טובות של שחקנים כדי שנוכל להצליח יותר... ותתן לנו קע של מה שקרה לא רקע חלקי כי שהם במשחק שלו יודע מה קורה לא רק חלק ממה שקורה...
הקריין קורא לך בצעקות "למה אתה מחכה! תבוא כבר!" הוא צועק בזעם. פתאום שני אנשים באים אלייך וסוחבים אותך לעבר הזירה, אתה מביט למתאבק שנגדך במבט מלא פחד והשופט מכריז "תתחילו!" המתאבק מרים אותך ואז בשנייה מטיח אותך בריצפת הזירה בחיים לא הרגשת כאב כזה! הוא נשען על החבלים כדי לקבל תנופה ואז רץ אליך, במזל אתה מתחמק הוא עושה זאת שוב אבל הפעם נראה כאילו הוא עומד לפגוע בך יש לך עוד שניות ספורות לעשות משהו מה תעשה?
אתה סורק את המתמודד בלחץ, גופו החסון מכוסה בשכבת שרירים עבה.אני רועד מפחד למראה המתמודד שנגדו אני אאלץ להלחם. 'זה לא יכול להיות!' אני חושב לעצמי 'מעולם לא הגשתי מועמדות!
הוא נהם לעברך, תווי פניו התעבתו בזעם, אתה מתחיל לנוע אחורה.
"סיבוב ראשון!" צועק הקריין במיקרופון "תתחילו!".
המתמודד שמולך מסתער עליך, אתה נופל אחורה וראשך מקבל מכה חזקה מגבולות הזירה.
המתמודד רץ אליך ומזנק, עומד לנחות עליך.
שחכת את ההודעה שלי!!1
אתה עומד רועד מפחד, מביט מעלה אל המתאגרף הענק והמקצועי, שנושך את שפתיו בניסיון להחליט באיזה ממכות המחץ שלי לשבור לך את הגוף.אני רועד מפחד למראה המתמודד שנגדו אני אאלץ להלחם. 'זה לא יכול להיות!' אני חושב לעצמי 'מעולם לא הגשתי מועמדות!
ידיך מתכווצת בתוך כפפות העור שעל ידך, על ראשך זולגות טיפות זיעה קלות, 'איך נגררתי לדבר הזה?' אתה שואל את עצמך.
"בצד הזה, מוחץ הברזל, ובצד השני, ג'יימס אנג'לוס." למשמע שמך אתה מתכווץ, "התחילו! סיבוב ראשון!"
אתה שומע את הקהל צורח "וכנראה גם שאחרון!", אתה מביט שוב ליריבך, אתה רואה אגרוף מסובב הישר לכיוון הבטן הרכה שלך, 'הנה זה מגיע.' אתה חושב, 'עכשיו או לעולם לא.', אתה מרים את ידך וזורק אותם בכוח באגרוף פטיש על יד יריבך, חסמת את המכה אך בכול זאת אתה נדחק אחורה, "זה היה מזל, קטנצ'יק." אומר לך יריבך, מחשבות רצות במוחך, רובם של פחד.
מה תעשה?
אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי
אוקיי, סיכום נקודות מאתמול-
Killerbee עם 4 נקודות
drakon10000 עם 4 נקודות
Darktiger עם 4 נקודות
elbaz2008 עם 3 נקודות
mor15 עם 2 נקודות
אוקיי, היום אני אעבור עוד שלב, ולא אתן לכם רקע. תצטרכו לאלתר ולהמציא על מה הסיטואציה מדברת ושאני אבין את זה מההמשך שתכתבו.
תגובה-
אני פותח את הדלת של הבית ברעד. כל הגוף שלי דרוך. 'אולי הוא כאן?' אני חושב לעצמי ודורך את הגוף יותר
' אוליי כדי שאני אתקדם לאט אני לא כל כך רוצה לראות אותו במצבי , הוא 100% יכעס מאוד לראות גם אחרי הריב שלנו לפני חודש כאשר רבנו על הפוקימון החזק ביותר שעכשיו אני חושב עז זה זה היה מאוד טיפשי אבל כאשר הוא יראה אוית ככה הוא לא ירצה לדבר איתי יותר ' אני אומר לעצמי והולך בשקט לכיוון הסלון החשוך בגלל הסערה שבחוץ שאותה את המצב עוד יותר מלחיץ , כולי מזיע ורועד ואומר לעצמי ' רק שהוא לא פה , רק שהוא לא פה ' , אני סורק את הסלון ועולך לכיוון המטבח ' המאמץ הזה מאוד הצמיא אותי נקווה שעם פה הוא לא ישמע את מה שקורה פה ' , ואני ניגש ופותח את המקרר שותה ומתחיל ללכת לכיוון המדרגות עולה מדרגה , מדרגה וככל שאני עולה אני מגריש תחושה ממש חזקה שהולכת ומגברת , אני מסיים לעלות ונגיש לחדר שלו לבדוק עם הוא כאשר אני כבר כולי משותק ואני מחכה להפתעה של חיי.אני פותח את הדלת של הבית ברעד. כל הגוף שלי דרוך. 'אולי הוא כאן?' אני חושב לעצמי ודורך את הגוף יותר
פרישה
אתה פותח את הדלת ונכנס לתוך הבית הכל חשוך ומפחיד לפתע אתה שומע משהו זז ומרוב הדריכת אתה נופל מבהלהאני פותח את הדלת של הבית ברעד. כל הגוף שלי דרוך. 'אולי הוא כאן?' אני חושב לעצמי ודורך את הגוף יותר
אתה רץ לצאת מהבית אבל הדלת ננעלה! "הצילו!" אתה שומע ומבין שהוא כאן פתאום אתה מתחיל לשמוע צעדים בבית ושומע קולות מפחידים של ילדה "אני יודעת שאתה כאן אתה לא תצליח להסתתר ממני!" הפחד הורג אותך והצעדים מתקרבים! מה תעשה!
סיכום נקודות מאתמול-
Killerbee (לוקאס)- 2 נקודות
NapTime- נקודה אחת
היום יום אחרון באתגר!
סיטואציה הבאה-
רקע מלא-
השחקן נרצח על ידי רוצח מטורף. הוא מובל לחדר המתים כשלפתע מתעורר ומבהיל את הרופא שמוביל אותו לחדר המתים.
אני קם במהירות מן האלונקה ומתנפל על הרופא בשאלות "מה אני עושה כאן?!" אני צועק עליו "מה קורה פה?!"
אתה קם בבהלה כשאתה על אלונקה לבנה,באויר ריח מוזר ומתחיל ותקוף את הרופא המוביל אותך בשאלות.
"מה קורה כאן?"אתה מתחיל לצעוק באי ודאות,"מה אני עושה כאן?"אתה ממשיך.
הרופא מספובב אליך ומסביר לך בפנים חיוורות,אתה מתת בידי רוצח קטלני, והצלנו להציל ר את מוחך,
הוא מביא לך מראה ואתה מגלה שאתה מישהו אחר לגמרי.מה תעשה?
קרדיט ענק לרועי!
אתה מתיישב על האלונקה שנעצרת, מביט סחור סחור ורואה שאתה במסדרון עם אווירה קרה, על אלונקה כתומה ושני רופאים סוחבים אותה.אני קם במהירות מן האלונקה ומתנפל על הרופא בשאלות "מה אני עושה כאן?!" אני צועק עליו "מה קורה פה?!"
"מה זה?!" אתה קם וצורח, "למה אני כאן?!, איפה אני?" אתה שואל, אחרי שניות מספר אתה מתחיל להירגע.
"זה נס!" צועק אחד מהם, הם רצים איתך על האלונקה והולכים לחדר בבית חולים, "תשאר כאן." אומר לך אחד מהם.
"אני הולך להתקשר למשפחה שלי." הוא מסביר.
אתה נשאר עם האדם השני, מתיישב על אחד הכיסאות ושואל אותו, "מה קרה לי?", "מתת." הוא עונה לך, "או לפחות ככה חשבנו."
"זה מדהים." אתה עונה לו, "אני יודע, אבל חייבת, פשוט חייבת להיות סיבה שאתה עדיין כאן, עדיין כאן אחרי שירו בך עשרים ושלוש כדורי רובה."
מה תעשה?
אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי
תגובה טובה, אבל לא מפורטת.
נקודה אחת
יפה מאוד! 2 נקודות
סיטואציה הבאה-
רקע- השחקן נכנס לביתו ורואה את ילדו הקטן צופה בדרגון בול זי בטלוויזיה. הילד מרותק לתוכנית. השחקן מחייך ומסיט את עיניו לרגע, וכששב להביט בבנו הוא רואה שהוא לא שם, והוא מחפש אותו ומוצא אותו בתוך הטלוויזיה מגלם את אחת הדמויות.
אני צורח בפחד והפתעה, ובטוח שאני איבדתי את השפיות. אני מסתכל לטלוויזיה ומבטי עוקב אחרי בני, שנמצא בתוך הטלוויזיה, ומחסל את "הרעים". אני בוכה ודופק על הטלוויזיה בכל הכוח.
אתה צורח בבהלה ופחד,בזמן שבנך הקטן הורג את הרעים,אתה בוכה ודופק בכל הכוח על הטלויזיה
כשלפתע בנך מסתכל אליך בעצבנות ואומר לך:"אבא די!אתה מסכן אותי!"אתה מבוהל ולא יודע מה קורה
ואז הוא ממשיך"אבא כדיי לחלץ אותו אני צריך לעבור את כל המשימות.רוצה לעזור לי?"הוא שואל בפניו התמימות והצחות שלו.מה תעשה?
קרדיט ענק לרועי!
אחרי כמה שניות שאתה נמרח בבכי על מסך הטלוויזה הילד שם לב אליך כאילו הוא יודע שאתה רואה אותו.אני צורח בפחד והפתעה, ובטוח שאני איבדתי את השפיות. אני מסתכל לטלוויזיה ומבטי עוקב אחרי בני, שנמצא בתוך הטלוויזיה, ומחסל את "הרעים". אני בוכה ודופק על הטלוויזיה בכל הכוח.
הילד שלך מתחיל לדבר אליך, "היי אבא!" הוא אומר לך, "תראה, נכנסתי לזה וזה כמו משחק מחשב!" הוא אומר לך.
אתה מסיט את הדמעות ועונה לו, "מה קרה לך?"
"נכנסתי לטלוויזה, עכשיו אני בעולם הזה, אני לא בטוח איך זה קרה אבל זה נהדר כאן." הוא מסביר לך.
אתה נרגע קצת, "אבל אתה תשאר שם לתמיד?" אתה שואל אותו בפחד מזה שהתשובה תהיה 'כן'.
"לא, אבל כדי לחזור אתה צריך להיכנס ולעזור לי להשלים את כול המשימות." הוא אומר לך, "רוצה לעזור לי?"
הוא שואל, "בתור התחלה, אם כן, קח את זה." הוא אומר לך וזורק דרך מסך הטלוויזה חרב ארוכה, צרה וכסופה.
מה תעשה?
אמממ... כן, שלום לכולם, חזרתי
תגובה לא כל כך מפורטת ומושקעת.
נקודה אחת
יפה מאוד! 2 נקודות.
סיטואציה הבאה-
רקע חלקי- השחקן קורא ספר כלשהו ונשאב פנימה. הוא נוחת במסדרון חשוך שבסופו דלת.
אני צועק בבהלה כהספר מתחיל לזרוח ושואב אותי. אני צועק בלי הפסקה, מבוהל שלעולם לא ימצאו אותי. כשאני נוחת במסדרון ורואה את הדלת, אני חש הקלה ורץ לדלת ופותח אותה במחשבה 'אולי היא תעזור לי איכשהו... אני מאוד מקווה שהיא לא מסוכנת!'
יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)