אתה מצליח לחתוך את עלי הדובדבן בקלילות, בעוד האיש המיסתורי מעלה חיוך קטן על הפנים.
"נחמד..." הוא ממלמל אך כשהוא סיים לדבר אתה כבר לא היית שם, אלא מאחוריו על העץ.
אתה חותך אותו בראש והוא נחצה לשניים.
נראה היה שזה נגמר, גופו התפורר לפתע לעלי דובדבן, אבל... לא!, שום כוכב לא נפל מן השמים באותו הרגע.
לפתע, אתה מרגיש טפיחה קלה על הכתף, אתה מסתובב ורואה את אותו האדם, הוא מחייך אליך, ובועט אותך מן העץ אל הרצפה.
בעודך מוטל על הרצפה, הוא קופץ מן העץ אל האדמה ומביט עליך.
"אם עוד לא הבנת, היכולת שלי היא לשלוט בעלי הדודבן כרצוני, למעשה אלו לא חייבים להיות עלי דודבן, אלא כל צומח אחר הנמצע ברדיוס של לפחות קילומטר ממני" הוא מסביר.
הוא פותח את ידו ואסף שמה כמות גדולה של עלי דובדבן עד שמצטברת לו ביד חרב ורודה וגדולה.
נראה שהוא הולך להרוג אותך אך לפתע הוא חותך לעצמו את היד!.
הוא מחייך "החוב המייסר הזה" הוא אומר בעודו מעלה חיוך על הפנים, "תרגע היא תצמח!" הוא קורא.
"בכ"מ בגלל החוב שלי אני מוגבל להרוג כמות מסויימת של אנשים ביום ככה שאתה יכול ללכת, למען האמת אתה די מאחר" הוא אומר ומראה לך את שעונו על היד שנותרה, השעה היא 12:45
"אם תשתמש בכוח שלך אולי תספיק להגיע" הוא אומר ולפתע נעלם.
הכל קרה כל כך מהר וכשנעלם הוא הותר אותך עם כל כך הרבה שאלות, ולמרות זאת ישנה מחשבה אחרת שמהדהדת בראשך, אתה מאחר!!!.