נושא: הישרדות פוקימונס - הטירה

פרק נחמד.. אבל המכתב בסוף לא ממש קשור..

אהבתי את הפרק חוץ מהעובדה שמתת בסוף
למה הצעירים תמיד מתים ראשונים? למהההה???


ותגיד זה לא אמור להיות חלק ריאליטי?

פרק טוב, בהחלט.

פרק יפה מאוד
קצת פחות השקעת בכל המאמץ של השרפה
בפעם הבאה אקווה לקצת יותר השקעה.

תודה לכל המגיבים. בפרק הבא במקום משימת חסינות ומועצת שבט, יהיה טקס אזכרה לדמות של היטמן.
הרי אם חושבים על זה, גם ככה מועצת שבט זה כדי להוציא מישהו מהאי ואין יותר "יציאה" מאשר מוות.

פרק טוב..תוב נהדר ודי משעשע..
מאוד אקטואלי ונחמד..נהנתילקרוא אותו.

חחחחחחחחחחחחחחחחח
הרג אותי

המכתב של ארווין הרג אותי Xd,מחכה לפרק הבא.

פרק מעולה, אבל למה הרגת את עצמך?

פרק ענק!!
אהבתי!!
(עידו זה-iגם??)

ג'ף פרובסט: "הגענו כאן היום כדי לחלוק כבוד אחרון להיטמן".
כולם בוכים ומייבבים ואז ג'ף שואל: "מישהו רוצה לומר מילים אחרונות?"

אלכס ניגש אל הקבר הפתוח ואומר: "היטמן היה ערבי..."
אבל אז רותם קוטע אותו ואומר: "היטמן בכלל הייתה בחורה".
ואז אדם עוצר אותם ואומר להם: "זה לא נכון!"
ניצן מתקרבת, טופחת על הכתף של אדם ואומרת: "אדם צודק, הוא לא היה בחורה או ערבי..."
ואז כשכולם חוזרים להתאבל ולבכות, היא ממשיכה: "...הוא היה בכלל פדופיל".
כולם רבים, מתווכחים ומשום מקום STM מתערב ומשתיק את כולם: "שקט!!!" וכולם משתתקים.
STM: "תנו קצת כבוד, קצת אנושיות, הרי כולנו פה בני אדם אז בואו נתנהג בהתאם".

כולם מסתכלים בתדהמה על STM ואז נדב מתעשת: "נראה לי שאתה האחרון שיכול להגיד משפט כזה".
פלאפי: "כן, כל קשר בינך לבין בני אדם הוא מיקרי בהחלט".
נדב: "ואל תגרום לי להתחיל בכלל על היטמן".
פלאפי: "כן...", פלאפי מגבה אותו ואז מבין שהוא לא יודע את מה הוא מגבה: "מה הכוונה שלך?"
נדב: "היטמן השקיע והשקיע והשקיע ובסוף תראו אותו, הוא שקע ומת".
פלאפי: "אבל איך זה קשור לזה שSTM ביקש מאיתנו להתנהג בהתאם?"
נדב: "זה לא".
פלאפי: "אז מה אתה קופץ בראש?"
נדב: "אני? זה הוא! הוא חושב את עצמו מינימום 'האח הגדול' עם ההוראות שלו ועוד שניה יגיד לנו גם שיש פה מצלמות".
פלאפי: "כדור הארץ לנדב, ברור שיש פה מצלמות, הרי זה הישרדות וזו תוכנית טלוויזיה מצולמת. כאילו, דא".
נדב: "יש פה מצלמות?"
ואז נדב ניגש לתיק שלו, מוציא מראה קטנה ובודק את עצמו במראה ואז הוא ממלמל לעצמו: "אני בוכה מרוב שאני נראה יפה".

- אחרי הקבורה -

לאחר הקבורה, אילן, איתי ודניס מתחילים לחשוב על האיחוד הקרב.
אילן: "אז מה אתם חושבים? כדאי להתחיל לחשוב על בריתות אם אנחנו רוצים לשרוד במשחק הזה".
איתי: "כן, זה נהיה כבר השלבים המכריעים של המשחק וכדאי להתאגד לקבוצות".
דניס: "יש לי רעיון, מאחר וזה משחק שמבוסס על שאלונים, חידות וחסינות, אני מציע שנלך לדואר האי ונבדוק מה חדש".

השלושה אומרים לשאר החבורה שהם הולכים לקטוף פרחים כדי לשים על הקבר של היטמן והם מתכוונים ללכת.
אבל אלכס עוצר אותם: "אני יכול לבוא איתכם? אני אוהב פרחים ואני אוהב לטייל".
אילן: "לא, זה בסדר".
איתי: "אולי בפעם אחרת".
דניס: "אתה לא רוצה לבוא איתנו".

אלכס: "למה לא? אני מבטיח לא ללכלך אחריי ולארח לכם חברה ממש כיפית לאורך הדרך".
אילן: "צריכים אותך פה במחנה".
איתי: "מה גם שהיער מלא בסכנות".
דניס: "ואני בכלל אלרגי לחתולים".

אלכס: "מה? אתה הרי מנהל פורום ירוק! איך אתה אלרגי לחתולים?"
אילן: "מה? לא ידעת? אני אילן ואני אלרגי לעצים".
דניס: "אני מנהל פורום ירוק ואני אלרגי לחתולים".
איתי: "ואני איתי... ואני .... אני .... אני .... אני אלרגי ללכתוב בלי שגיאות כתיב".
אלכס: "אה, אוקי, אז בהצלחה ואם תצטרכו אותי, תקראו לי".
השלושה הולכים וממשיכים בדרכם.

במהלך המסע שלהם ביער לעבר דואר האי הם שומעים כל מיני תזוזות בין העצים ואז הם שומעים: "פססט פססט".
הם מסתובבים ורואים מוכר מג'יקארפים באמצע היער והוא שואל אותם אם הם רוצים לזכות במיליון דולר.



אילן: "אנחנו למען האמת גם ככה מתחרים על מיליון דולר".
דניס: "כן, אתה מבין? זה משחק הישרדות".
איתי: "אני בכלל צפוי להמשיך לככב גם בסיפור המשך אז בכלל".

המוכר מג'יקארפים מתעצבן ומתווכח איתם: "אבל זה מכרה זהב, אתם קונים אחד והוא מתרבה למיליון מג'יקארפים".
אילן: "אתם יודעים משהו, הבחור הזה מוכר לי מאיפה שהוא..."
דניס: "כן, הוא באמת נראה כמו אדם שכבר ראינו בעבר".
איתי: "א-הא! אני יודע מאיפה אני מכיר אותו!"
המוכר נראה עצבני כי עוד מעט ייעלו עליו ואז יגלו שהוא רמאי, שקרן ונוכל.
ואז איתי אומר: "אני מכיר אותו מהחתימה של נדב".
כולם צוחקים, המוכר נרגע וממלמל כל מיני שטויות כמו: "כן, אני אוהב מג'יקארפ שקשוקה".

ואז איתי אומר לו: "סליחה אבל אנחנו צמחוניים".
דניס: "כן, במיוחד אני! אחרי הכל, אני מנהל פורום ירוק".
אילן: "אני אנהל לך עוד שניה בוקס לעין אם לא תפסיק להזכיר את זה כל חמש שניות".

ואז החבורה נפרדת מהמוכר וממשיכה בדרכה.
כשהם מגיעים לדואר האי, הם מוצאים את הפתק והם קוראים אותו בשקט:

בל תופר שלוות האש, הברק והמים,
שכן יזרעו הם בעולם הרס של ממש.

איתי: "אתם בטוחים שזה הרמז הנכון?"
אילן בודק את התיבה ואז אומר: "אופס, הדואר הלא נכון, זה היה מיועד לטקשי שודו".
והם מוציאים רמז אחר, פותחים אותו ואז קוראים אותו.

תבואי בשעה 20:00 עם הבגד ים החוטיני שלך ותביאי מלא שמן גוף.
ואם תשרדי את כל מי שתכננתי בשבילך, את תוכתרי להיות השורדת האולטימטיבית.

דניס: "אהמ אהמ. אפשר לדעת מה פשר המסר הזה?"
אילן בודק למי הוא מיועד והוא אומר: "אופס, הוא מיועד לניצן. בוא נחפש שוב בתיבה.
הוא מוציא פתק אחר ומקריא אותו, והפעם זה הנכון -

היטמן הלך ועכשיו נותרו 20,875,310 שורדים על האי,
במשימה הבאה תיזהרו לא להקיא.
אם אין לכם 9 נשמות כמו שלאלכס יש, אתם יכולים להיות בבעיה,
ומי שישרוד את זה, עוד יגיע לפיסגה.