נושא: Pokemon - The Power of the Thought

טריי :
הפרופסור : " בחירה נבונה נערי זה פוקימון דיי צייתן אבל במקרים כמו הצלות הוא דיי סומך על עצמו תקווה שתשנה לו את ההרגשה ואני מקווה שתגיעו לשיתוף פעולה הדדי , כך את הפוקדור שלו עם 5 פקודורים נוספים לתפיסת פוקימונים , פוקדע ומס' הפלאפון שלי עם תתקל בבעיה בהמשך הדרך שיהיה לך רק בהצלחה " אתה יוצא מן המעבדה מה תעשה עכשיו?

אני יוצא מן המעבדה בהתרגשות רבה.
"צא החוצה טרטויג!" אני זועק וזורק את הפוכדור לאוויר.
אני עורך עם טרטוייג היכרות ושואל אותו:"מוכן לצאת לדרך חבר?"

פורסם במקור על ידי ShiFteR

[COLOR=purple][SIZE=2]

מריסה :
את מתאגנת , מתאפרת ויוצאת לכיוון המעבדה של פרופסור בריין , את ממשיכה כמה דקות קדימה בהרגשה של שמחה ואת גאה שאת יוצאת למסע למחוז פאובר מחוז הקשה ביותר מכולם כשלפתע את שומעת צעקה ענקית את מסתכלת לשמיים ופתאום את רואה את דיאלגה מעלך שמשאיר קרחונים קטנים בדרך שאחד נופל לידך ואת מסתכלת עליו והוא גרם לך להרגיש בטחון בעצמך שאת רואה אותו ממשיך קדימה , את ממשיכה לכיוון המעבדה וכעבור כמה זמן את מגיע לדלתות של המעבדה מה תעשי?

"אז הינה המעבדה של הפרופסור ,אני כבר יודעתמי אקח" אני אומרת לעצמי ולעולם ונכנסת
וצועקת
"מישהו פה ?אני באתי לקבל את הפוקימון שלי ,אני רוצה טאסטוג'ה!" אני אומרת בבירור .
ומתחילה לחפש את הפרופסור במעבדה.

אביב :
אני מאוד אוהב איך שאתה מגיב כל הכבוד אביב תמשיך כך.
---------------------------------------------------
" או אביב איזה כבוד לפגוש אותך נערי , שיהיה לך בהצלחה במסע שלך ואני פה עם תצטרך , עכשיוו ... אני דיי סובל מבעיי אי זכרון תוכל להזכיר לי באיזה פוקימון היה מדובר?

"תו..תו..תודה!"אומר לשחר בגמגום שמסתלבט עליו..חחחח
-----------------------------
"זה..זה.זה מדקיפ!"אגמגם ואומר בהתרגשות"זה מדקיפ אדוני"אחזור על דבריי שנית בהתרגשות רבה.
"אנ..אנ..אני דיי מתרגש לצאת אל המסע שלי"אומר לו ושוב אגמגם מהתרגות,כשחיוך מבוייש עולה על פניי.

פורסם במקור על ידי ShiFteR

לוקאס :

אתה מוציא את פוקאבו המבולבל שלא מבין מה קורה , כשהוא מסתכל עליך ומקשיב ישר נדלק עליך ונוצר הקשר בינכם הוא מתקרב לרגל של ומלטף את הרגל שלך , כעת אתם יוצאים לכיוון דרך 1 אך אולי תרצה לעשות משהו בעיר קודם שיש לך :
- ביתכם
- המעבדה של הפרופסור
- אגם קטן ונחמד
- מכון טיפוח פוקימונים
- מספרה

אני שואל את פוקאבו:"אז תגיד חבר רוצה ללכת לאגם או לבית שלי או למכון טיפוח?" ואז מסתכל עליו עם חיוך

פורסם במקור על ידי ShiFteR

ג'ון :
אתה עדיין נדהם ממה שקרה עם לוגיה ותפאום הפרוספור פותח את הדלת ואמר : " ג'ון מה שלומך נערי? אני מאוד שמח שהחלטת לצאת למסע מפרך שכזה שיהיה לך רק בהצלחה , עכשיו תזכיר לי כי אני מאוד שכחן באיזה פוקימון היה מדובר? "

אני אומר לפרופסור: "אני בוחר את פוקימון המים, מיז'מורו, אני מאוד אוהב אותו ורוצה שהוא יהיה השותף שלי למסע, אז תוכל להביא לי אותו בבקשה?".

מייק :
זה בסדר אחי תגיב מצידי רק בערב העיקר שזה לא העדרות שתופסת מקום סתם שבוע-שבועיים
-----------------------------------------------
אתה ושכח מן המעבדה אורז את התיק יוצא מן הבית נפרד מכולם ורץ לכיוון המעבדה שהפנים שלך קדימה לעבר המסע החדש שמחכה לך ואתה מרגיש את הפוקיונים שאתה הולך ללכוד שפתאום קור עז עוטף אותך אתה מסתכל לשמיים ואתה רואה את ארטיקנו עובד מעלך כשבבת אחת הקור יוצא ממך ואתה מבין שאפילו במצב קשה תמיד הפוקיומנמים איתך , אתה ממשיך קדימה למעבדה ואז אתה מגיע מתנשף עולה במדרגות ומגיע לדלת מה תעשה?
[SIZE=2][COLOR==2][/SIZE

(אל תדאג אני מגיב הרבה פשוט פחדתי שאתה תגיב רק בבוקר ואני אוכל להגיב רק פעם ביום...)
אני נוקש על הדלת בהתרגשות ואומר ״פרופסור זה מייק. אני באתי לקחת את צ׳ארמאנדר בתור הפוקימון ההתחלתי שלי״ ומחכה בהתרגשות לראות מה יקרה.

פורסם במקור על ידי ShiFteR

קני :
הפרופסור : " קני מה שלמך ? חיכתי כבר לך מלא זמן נקווה שזה יהיה שווה את המסע שלך נערי שיהיה לך רק בהצלחה במחוז פאובר , עכשיו תזכיר לי כי אני מאוד שכחן באיזה פוקימון היה מדובר ? "

"אני אבחר בטוטודייל" אומר לו בחיוך

פורסם במקור על ידי ShiFteR

רשום אבי , הפוקימון מיז'מורו שלך.
תגיב להתחלה


אביב :
הפרופסור : " זה בסדר אני לא ממהר עכשיו תיהיה פה בעוד חמש דקות " , אתה שותה את השוקו פתוח את הבית נפרד מההורים וצועד לכיוון המעבדה שאתה מסתכל על השמיים שמעלות פוקימוני אוויר שאתה רואה את חולף מעלייך שיורד ממנו נצנצים , אתה ממשיך קדימה לעבר המעבדה הגדולה של פרופסור בריין אתה עולה במדרגות ומגיע לדלת , מה תעשה?


דארקון :
" זה בסדר זה לא נורא , קורה גם אני לפעמים שקוע בתוכניות כאלה , זה סימן שאתה מאוד סקרן ומעוניין להמשיך במסע שלך , תגיע אני מחכה לך " אתה יוצא מהבית נפרד מהורים יוצא החוצה מסתכל סביבך מלא פוקיומנים של ילדים קטנים ואתה עושה אגרוף וממשיך קדימה פתאום אתה שומע צעקה מן השמיים אתה מסתכל מעליך ורואה רייקואזה מרחף בשמיים ומשיר ניצוצות של יום טוב אתה מעלה חיוך וממשיך לעבר המעבדה , אתה הולך הולך עד שאתה מגיע למעבדה של פרופסור בריין , אתה עולה במדרגות ומגיע לדלת מה תשה?


[/COLOR][/B]

"איזה ריאקוזה מדהים הוא היה." אני אומר לעצמי, "הוא יהיה שלי."
אתה נושם עמוק ודופק על הדלת, "דוקטור בריין, אני כאן, דארקון, באתי לקחת את טריקו." אני אומר ומחכה לתשובה.

פורסם במקור על ידי ShiFteR

הריסון:
אתה יוצא מן הבית כשאתה רץ לכיוון המעבדה אתה מרגיש את פעימות לבך והחיוך על פניך עושה לך את היום כשלפתע אתה שומע קולות אתה מסתכל לשמיים ורואה את קרסליה עפה מעלך ויוצא ממנה גליי אהבה ואתה מעלה חיוך ושוכח לשנייה את המעבדה ורץ אליה , געבור כמה דקות אתה מגיע מתנשף למעבדה עולה במדרגות ומגיע לדלת מה תעשה?

"ההה..ההה..ההה" אתנשף תוך כדי שאשים את ידי על הברכיים, אחר כך אדפוק בדלת ואחכה בציפייה שמישהוא יפתח לי.

פורסם במקור על ידי ShiFteR

התחלה
1.1.2011 , התחלת שנה חדשה ופתיחת מחוז פאובר.
אחרי חגיגות של סוף השנה אתה מתעורר בסביבות שעה 8:30 כשקבעת במעבדה של פרופסור בריין בשעה 9
אתה פותח עיניים מביט לצדדים שמח מאוד לקראת מחוז פאובר שבא אתה מתחיל , אתה שומע את הקולות בשמיים של דודוריו שמעיר את כל העיירה סיאזרו , אתה מתרומם מן המיטה מסתכל דרך החלון ורואה את הילדים רצים לבית ספר לפוקימונים , ואמך שואלת על התעוררת ואתה עונה לה " כן " , אתה מתארגן ורואה שנשאר לך עוד רבע שעה שאת אתה הולך , אתה מסתכל על השעון ורואה שהשניות עוברות לאט לאט , אתה פותח טלויזיה ורואה קרב הגמר של מחוז שינו ואתה רואה את הקרב של דאסקנויר ואת מגמרטור בקרב ענקים ואתה שקוע בקרב הגדול שאתה לא שם לב שהשעה כבר 9:15 , כעבור עוד כמה דקות נגמר הקרב עם ניצחון ענקי של מגמרטור ואתה מחייך ומחכה לרגע שלך , שתפתאום אתה שומע רעדות מהכיס שלך ואתה מגלה שהפלאפון שלך מצלצל , אתה עונה ומהצד בריין הפרופסור שאומר לך " היי ___ אני מחכה לך כבר מלא זמן איפה אתה ? " אתה מעלה הבעת פנים של " שיט שכחתי מזה " .
אתה עונה :

אני ממש ממש מצטער פרופסור! אני לא מאמין ששחכתי מזה! ראיתי את הקרב בין דאסקנויר למגמורטר ופשוט לא יכולתי לכבות את הטלויזיה, אני עכשיו יוצא לכיוון המעבדה

התחלה
1.1.2011 , התחלת שנה חדשה ופתיחת מחוז פאובר.
אחרי חגיגות של סוף השנה אתה מתעורר בסביבות שעה 8:30 כשקבעת במעבדה של פרופסור בריין בשעה 9
אתה פותח עיניים מביט לצדדים שמח מאוד לקראת מחוז פאובר שבא אתה מתחיל , אתה שומע את הקולות בשמיים של דודוריו שמעיר את כל העיירה סיאזרו , אתה מתרומם מן המיטה מסתכל דרך החלון ורואה את הילדים רצים לבית ספר לפוקימונים , ואמך שואלת על התעוררת ואתה עונה לה " כן " , אתה מתארגן ורואה שנשאר לך עוד רבע שעה שאת אתה הולך , אתה מסתכל על השעון ורואה שהשניות עוברות לאט לאט , אתה פותח טלויזיה ורואה קרב הגמר של מחוז שינו ואתה רואה את הקרב של דאסקנויר ואת מגמרטור בקרב ענקים ואתה שקוע בקרב הגדול שאתה לא שם לב שהשעה כבר 9:15 , כעבור עוד כמה דקות נגמר הקרב עם ניצחון ענקי של מגמרטור ואתה מחייך ומחכה לרגע שלך , שתפתאום אתה שומע רעדות מהכיס שלך ואתה מגלה שהפלאפון שלך מצלצל , אתה עונה ומהצד בריין הפרופסור שאומר לך " היי ___ אני מחכה לך כבר מלא זמן איפה אתה ? " אתה מעלה הבעת פנים של " שיט שכחתי מזה " .

'סעמק,אני לא מאמין ששכחתי את זה!' אני חושב לעצמי בעצבים בעוד אני מתלבש במהירות
,לוקח את התיק והציוד שהכנתי למסע ורץ לכיוון הבית של הפרופסור.

טופס הרשמה

כינוי : The charmander
שם : אדם סטרונגסול
תמונה/ספרייט :
רקע אישי : אדם הוא מן אחד כזה שאת כל חייו הוא ייקח בקלילות רבה, הוריו הזהירו אותו רבות כי עליו להיות רציני יותר ולקחת יותר יוזמות. האמת, שהוא בא ממשפחה קיצונית לחלוטין, אביו וכל שאר הדורות מחזיקים בשם המשפחה ברצינות. אומנם יש לאדם דבר אחד לא מוסבר, כאשר הוא מתרצן או כועס, דברים משתנים אצלו, קצת החשיבה מורץ יותר והמחשבות מסתדרות לו. כשהמחוז החדש נפתח הוא ידע כי הוא חייב להיכנס לעניינים, הוריו כבר החלו להתרגש, אך הוא הניח כי מטבעו שכחן הוא, מן הסתם יישכח לגשת בכלל לפרופסור, לכן העדיף לתאם עם אנדרו דיויס, חברו הטוב ביותר, שראשו היה קצת יותר על הכתפיים שיצאו יחד למסע. אדם התלבט רבות איך לקחת את מסע הפוקימונים שלו, אך הוא לא תיאר לעצמו, איך אותו המסע הולך לשנות אותו לחלוטין.
פוקימון התחלתי :
שותף/שותפה : בן.
מד כוח המחשבה : *לא לגעת*
אחוזי מפה : *לא לגעת*
תגים: *לא לגעת*
ציוד : אייפון, תיק גב, חגורה עם נרתיקי פוקדור, חבל, תחתונים ><, אולר, מארז נפצים, תחפושת של צ'ארמנדר.
הערות/הארות : הדמות אכן מתוכננת להיות קצת ילדותית, זה כוונה, לאט לאט הוא יתבגר במהלך המשחק.
אשמח לתפוס צ'ארמנדר במהלך המשחק.

אדם :
אני אזרום איתך אחי , אהבתי תרקע קשור די להתחלה שלי , רשום תגיב להתחלה

עומר :
סעמק חחחח...
---------------------------
אתה יוצא מן הבית עם חפציך האישיים , נפרד מההורים והחברים ורץ לכיוון המעבדה של פרופסור בריין , הדרך אתה חושב על המסע הקרוב שמצפה לך כשתוך המחשבה אתה רואה שהכל מסביב מתחיל להשאב לכיוון למעלה ואתה מסתכל לשמיים הכחלחליים ואתה רואה את הצורה הראשונית של דיוקסס שמתחיל לעוף קדימה ואחרי דקה כבר מתחיל להעלם , אתה ממשיך לכיוון המעבדה , וכעבור עוד כמה דקות של ריצה אתה מגיע למעבדה של פרופסור בריין מתנשף מהריצה , אתה עולה במדרגות ומגיע לדלתו של המעבדה מה תעשה?


גיא :
פרופסור : " זה בסדר זה קורה לכולם אני מחכה לך " , אתה יוצא מן הבית ומתקדם לעבר המעבדה עם חיוך על הפנים , אחרי כמה דקות מהנות של הליכה אתה רואה רעמים בשמים , אתה מסתכל שנייה לשמיים ואתה רואה שכפתאום מרעות טובה יש חושך , עננים כמתוך ענן אחד אתה רואה את זאפדוס וכשהוא עובר העננים איתו אתה מעלה מבט מוזר וממשיך קדימה , כעבור עוד כמה דקות של הליכה אתה מגיע למעבדה , אתה עולה במדרגות ומגיע לדלתמה תעשה?


הריסון :
אתה נכנס למעבדה של הפרופסור כשהוא אומר לך : " הריסון נערי מה קורה? אני מאוד שמח שבאת לכאן בשביל להתחיל את המסע המדהים שלך , שיהיה לך רק בהצלחה ואני מקווה מאוד שתצליח , עכשיו תוכל להזכיר איזה פוקימון זכה להכיר את כבודך? "


דארקון :
כשאתה בינתיים חושב על רייקואזה האדיר שראית , הפרופסור פותח לך את הדלת ואומר : " דארקון מה שלומך? אני שמח מאוד שבאת להתחיל את המסע שלך נערי , שיהיה לך רק בהצלחה הנה קח את הפוקדור של טריקו , 5 פוקודרים ללכידת פוקימונים נוספים בדרך , וגם את הפוקדע , וכך גם את מס' הפלאפון שלי למקרה צרה שיהיה לך רק בהצלחה נערי " מה תעשה?


קני :
הפרופסור : " טוטודייל? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליח לשנות אותו ואני בטוח שתצליח , הנה קח את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקל בבעיה כל שהיא תצלצל אליי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?


איתי :
אתה מוציא את צ'ימצאר ואתם מכירים , אתה מתקדם לכיוון הדרך הראשונה שלכם אך רגע אולי תרצה לעשות משהו קודם בעיר?
- ביתכם
- המעבדה של הפרופסור
- אגם קטן ונחמד
- מכון טיפוח פוקימונים
- מספרה


מייק :
יופי העיקר שתגיב
-----------------------------------------------
הפרופסור : " צ'ארמנדר? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליח לשנות אותו ואני בטוח שתצליח , הנה קח את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקל בבעיה כל שהיא תצלצל אליי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?


ג'ון :
הפרופסור : " מיז'מורו ? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליח לשנות אותו ואני בטוח שתצליח , הנה קח את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקל בבעיה כל שהיא תצלצל אליי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?

לוקאס :
פוקאבו מגיב לך שהוא רוצה לראות את הבית ואת המשפחה שלך מה תעשה?


אביב :
הפרופסור : " מדקיפ ? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליח לשנות אותו ואני בטוח שתצליח , הנה קח את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקל בבעיה כל שהיא תצלצל אלי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?

מריסה :
הפרופסור : " שלום בר , מה שלומך ילדתי? אני מאוד שמח שאת מחילה את המסע שלך לא הרבה בנות בנו מתחילות מסע שכזה כל הכבוד לך , עכשיו רצית את טאסטוג'ה ? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליחי לשנות אותו ואני בטוח שתצליחי , הנה קחי את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקלי בבעיה כל שהיא תצלצלי אלי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?


טריי :
את מוציא את טרטוויג ומכיר אותו , כעבור עוד כמה דקות הוא מלטף לך את הרגל מה תעשו?



לי :
הפרופסור : " טרטוויג ? כל הכבוד על בחירתך למרות שהוא אוהב לעשות שטויות תקווה שתצליח לשנות אותו ואני בטוח שתצליח , הנה קח את הפוקדור שלו , וגם 5 פוקדורים , ופוקדע , וכך גם את מס' הפאלפאון שלי עם תתקל בבעיה כל שהיא תצלצל אליי אני אעזור לך שיהיה בהצלחה נערי " מה תעשה?

פורסם במקור על ידי ShiFteR

[RIGHT][COLOR=sienna]






טריי :
את מוציא את טרטוויג ומכיר אותו , כעבור עוד כמה דקות הוא מלטף לך את הרגל מה תעשו?

"אני שמח שגם אתה שמח כמוני" אני אומר לו בעוד מתכופף ללטף את ראשו.
"עכשיו כדאי שתעלה עליי כי אנחנו יוצאים לדרך" אני מחליט להשאירו בחוץ ומסמן לו להעלות על הכתף שלי.