Pokemon GO
עמוד 2 מתוך 4 ראשוןראשון 1234 אחרוןאחרון
מציג תוצאות 16 עד 30 מתוך 52
  1. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Dec 2007
    שם: Highway To Hell~
    הודעות: 1,016
    #16
    שם : אורי
    שם במשחק: האריס בלאד
    רקע:
    אני ואחי התאום נולדנו למשפחה קשה בלאס וגאס. אבא שלנו היה אלכוהוליסט ומכור להימורים, ואמא שלנו, על מנת להגן ולשמור עלינו, נאלצה לעבוד בזנות כנערת ליווי באחד מהמועדונים בעיר. למען האמת, את כל ילדותינו בילינו יחד, בניסיון לשמור האחד על השני. קוראים לנו סטיב והאריס בלאד.
    החיים בעיר הגדולה אכזריים, מאוד. עוד מילדותינו נאלצנו לגנוב מחנויות קטנות, דוכנים וחנויות כלבו על מנת להשיג אוכל.
    בהתחלה, סחבנו כדי לשרוד; היינו גונבים כמה שהיינו צריכים על מנת לשכב לישון שבעים, ולא יותר מזה. לאט לאט התחלנו לנצל את זה; לאחר כל ההונאות הקטנות שלנו שבסיסן היה יכול להיות בסיס עסקי, הונאות דרך הימורים והונאות דתיות (ותאמינו לנו, יחסית לבחור רוחני אלוהים הזה מכניס די הרבה כסף לכיס), וכמובן שאחרי כל הסחיבות הקטנות מהחנויות שאף אחד לא ממש קונה בהם משהו, החלטנו לבצע משהו שיותר הולם את הכישורים שלנו.
    שכרנו את שירותיו של לקוח של אמא שלנו, עליה השלום: גיק מחשבים שעשה בשכל, משום שכנראה שלא היה מצליח לאבד את בתוליו בחינם. למזלנו הוא היה בחור משכיל שהיה מומחה במדעי המחשב, ובין השאר, הצליח לפרוץ למחשבי האבטחה של הבנק.
    אחי סטיב, הזריז מבינינו, חמק לחדר הכספות בעוד שאני הסחתי את דעת הבנקאים. סטיב נכנס מהכניסה שעל הגג אל תוך פתח האוורור, ומשם חמק מיד אל תוך הכספות. לפי מה שהוא מתאר שם, כמות הכסף שם כל כך גדולשה שאם יחלקו אותה שווה בשווה בין כל האזרחים בעיר כולם יוכלו לחיות באושר ובמיוחד בעושר. הוא הוציא שק גדול והתחיל להעמיס עליו את המזומנים. הרבה, הרבה מזומנים. לאחר מכן הוא דחף את הכסף אל תוך פתח האוורור ונמלט מהמקום. אני בדקתי כל הזמן את השעון כי תאמנו שעות, ככה שאני אדע מתי לצאת ולא אתקע שם עד שיכנס ואז יעלה חשד. בדיוק בשעה 18:32 אמרתי לבנקאים "טוב, אני צריך ללכת לעזור לאמא שלי עם הקניות. תודה רבה על הזמן שהקדשתם לי", חייכתי ויצאתי משם. נפגשתי עם סטיב בדיוק בסמטה במרחק 8 דקות הליכה מהבנק. "אתה לא תאמין כמה כסף חלבנו מהבנק הזה!" הוא קרא בהתרגשות. "תהיה בשקט!" אמרתי לו וסתמתי את פיו. "אתה רוצה שישמעו אותנו? חתיכת דביל!". "סליחה באמת, אבל כשתראה כמה כסף יש לנו גם אתה לא תוכל
    לעמוד בזה ולא לצרוח מהתרגשות" הוא סינן לעברי בלעג, ואז הוא הרים שק גדול עמוס בכסף. עמדתי עם פה פעור למראה גודל השק.
    "יש פה בסביבות ה-60 אלף דולר. משהו כזה. לא ספרתי ממש, פשוט לקחתי" הוא הוסיף. "60 אלף? אתה יודע מה אנחנו יכולים לעשות עם זה?!" לחשתי בהתרגשות. "כן. לעבור מהמקום המחורבן הזה סופסוף. לחיות בעצמנו בלי דאגות במקום שכן כיף לחיות בו" הוא אמר.
    "לא חשבתי על זה ממש..." מלמלתי.

    "אתה מבין, סטיבי," אמרתי לו כשסופסוף יכולנו לדבר שנינו, בקרון הרכבת המהירה של לאס וגאס-טוקיו, "יש עולם שם בחוץ. יש שם חיות, שמעולם לא ראינו, שנקראים פוקימונים. אם נשיג אחד מהפוקימונים האלה, הפעולה הבאה תהיה הרבה יותר קלה." "אם ככה, למה טוקיו?" שאל אחי בחוסר הסבלנות האופייני לו. "בזמן שקנית את המזוודה ואת החליפות, בדקתי קצת באינטרנט; מסתבר שיש שם איזושהיא מעבדת פוקימונים, אחת כזו שתיתן לנו מספיק
    מידע כדי להחזיק בכל הכסף שבעולם. זה מעולם לא היה כל כך קל!"
    פרצנו בצחוק התמים עליו התאמנו שנים בעיר הגדולה, אבל שנינו הבנו הכל. הבנו שאין דבר שלא נוכל להשיג. והוכחנו את זה לעצמו, כשיצאנו מהמעבדה עם שני כדורים מוזרים שסטיב סחב מבעוד מועד. הסתכלנו בכדורים בציפייה והבנו שהגיע הזמן לשלוט בעולם.

    מראה:
    פוקימון התחלתי: דסומאסו
    כסף:


  2. Kibō no chi
    תאריך הצטרפות: Feb 2009
    הודעות: 24,834
    #17
    שם : נדב המלךךךךךךךךך כפרעליו -555-
    שם במשחק: סטיב בלאד
    רקע:
    אני ואחי התאום נולדנו למשפחה קשה בלאס וגאס. אבא שלנו היה אלכוהוליסט ומכור להימורים, ואמא שלנו, על מנת להגן ולשמור עלינו, נאלצה לעבוד בזנות כנערת ליווי באחד מהמועדונים בעיר. למען האמת, את כל ילדותינו בילינו יחד, בניסיון לשמור האחד על השני. קוראים לנו סטיב והאריס בלאד.
    החיים בעיר הגדולה אכזריים, מאוד. עוד מילדותינו נאלצנו לגנוב מחנויות קטנות, דוכנים וחנויות כלבו על מנת להשיג אוכל.
    בהתחלה, סחבנו כדי לשרוד; היינו גונבים כמה שהיינו צריכים על מנת לשכב לישון שבעים, ולא יותר מזה. לאט לאט התחלנו לנצל את זה; לאחר כל ההונאות הקטנות שלנו שבסיסן היה יכול להיות בסיס עסקי, הונאות דרך הימורים והונאות דתיות (ותאמינו לנו, יחסית לבחור רוחני אלוהים הזה מכניס די הרבה כסף לכיס), וכמובן שאחרי כל הסחיבות הקטנות מהחנויות שאף אחד לא ממש קונה בהם משהו, החלטנו לבצע משהו שיותר הולם את הכישורים שלנו. שכרנו את שירותיו של לקוח של אמא שלנו, עליה השלום: גיק מחשבים שעשה בשכל, משום שכנראה שלא היה מצליח לאבד את בתוליו בחינם. למזלנו הוא היה בחור משכיל שהיה מומחה במדעי המחשב, ובין השאר, הצליח לפרוץ למחשבי האבטחה של הבנק.
    אני, סטיב, התאום הזריז יותר, חמקתי לחדר הכספות בעוד שאחי האריס הסיח את דעת הבנקאים.
    נכנסתי מהכניסה שעל הגג אל תוך פתח האוורור, ומשם חמקתי מיד אל תוך הכספות. לפי מה שראיתי שם, כמות הכסף שם כל כך גדולה שאם יחלקו אותה שווה בשווה בין כל האזרחים בעיר כולם יוכלו לחיות באושר ובמיוחד בעושר. הוצאתי שק גדול והתחלתי להעמיס לתוכו את המזומנים. הרבה, הרבה מזומנים. לאחר מכן דחפתי את הכסף אל תוך פתח האוורור ונמלטתי משם. חיכיתי שהאריס יסיים את פעולת ההסחה שלו וישים לב לשעה כיוון שתיאמנו שעונים וזמן בשביל להיפגש בסימטה במרחק כמה דקות הליכה מהבנק.
    לאחר כמה דקות של ציפייה, האריס הגיע.
    "אתה לא תאמין כמה כסף חלבנו מהבנק הזה!" קראתי בהתרגשות. "תהיה בשקט!" הוא אמר לי וסתם את הפה שלי. "אתה רוצה שישמעו אותנו? חתיכת דביל!".
    "סליחה באמת, אבל כשתראה כמה כסף יש לנו גם אתה לא תוכל לעמוד בזה ולא לצרוח מהתרגשות" סיננתי לעברו בלעג, ואז הרמתי את השק גדול שעמוס בכסף. הוא עמד עם פה פעור למראה גודל השק.
    "יש פה בסביבות ה-60 אלף דולר. משהו כזה. לא ספרתי ממש, פשוט לקחתי" הוספתי. "60 אלף? אתה יודע מה אנחנו יכולים לעשות עם זה?!" הוא לחש בהתרגשות. "כן. לעבור מהמקום המחורבן הזה סופסוף. לחיות בעצמנו בלי דאגות במקום שכן כיף לחיות בו" אמרתי. "לא חשבתי על זה ממש..." הוא מלמל לעברי.

    "אתה מבין, סטיבי," הוא אמר לי כשסופסוף יכולנו לדבר שנינו, בקרון הרכבת המהירה של לאס וגאס-טוקיו, "יש עולם שם בחוץ. יש שם חיות שמעולם לא ראינו, שנקראים פוקימונים. אם נשיג אחד מהפוקימונים האלה, הפעולה הבאה תהיה הרבה יותר קלה." "אם ככה, למה טוקיו?" שאלתי בחוסר הסבלנות האופייני לי. "בזמן שקנית את המזוודה ואת החליפות, בדקתי קצת באינטרנט; מסתבר שיש שם איזושהיא מעבדת פוקימונים, אחת כזו שתיתן לנו מספיק
    מידע כדי להחזיק בכל הכסף שבעולם. זה מעולם לא היה כל כך קל!"
    פרצנו בצחוק התמים עליו התאמנו שנים בעיר הגדולה, אבל שנינו הבנו הכל. הבנו שאין דבר שלא נוכל להשיג, והוכחנו את זה לעצמנו כשיצאנו מהמעבדה עם שני כדורים מוזרים שסחבתי מבעוד מועד. הסתכלנו בכדורים בציפייה והבנו שהגיע הזמן לשלוט בעולם.

    מראה:
    פוקימון התחלתי: קופינג
    כסף:




    Spoiler ספוילר



  3. אמאש'ך פלאפי ):
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    שם: ספרטה
    הודעות: 9,047
    #18
    נדב ואורי כייסים בע"מ:
    תוסיפו גיל ואתם רשומים D:


    Dan
    שכחתי להוסיף אותו אבל הוא הפסאדו אגדי של הדור החמישי ~
    ליאור :
    תוסיף גיל ואתה רשום .
    אלבז:
    \:
    תחשוב על זה הוא גנב מפורסם,
    גנב מפורסם הוא גנב כושל.

    עידו :
    ל-מ-ה אתה רושם ככה ?
    תוריד את זה \:
    אף פעם לא אמרתי איך אתה הולך לקבל פוקימון.

    אהממ שכחתי להוסיף גיל לתופס הרשמה אז בבקשה תוסיפו ~
    אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?


    [YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]


  4. אני ניניני אני סמל מיני
    תאריך הצטרפות: Aug 2009
    הודעות: 13,612
    #19
    גיל:14

    קרדיט ענק לרועי!


  5. with great power comes great responsibility
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    הודעות: 22,401
    #20
    מישהו פה מושפע מהנאום של דונפלאמינגו...

    שם :עומר
    שם במשחק:סלבדורה דונפלאמינגו
    רקע:
    סלבדורה נולד למשפחת פשוטה,אבא שלו היה עובד משרד ואמא שלו הייתה מזכירה.
    כל חייו של סלבדורה ההורים שלו דיברו איתו על קריירה פשוטה בתור מזכיר,משפחה פשוטה ולא חיזקו אותו כדי שירדוף אחרי החלומות שלו ויגיע,ייפתח קריירה אמיתית,יעשה משהו אמיתי בחיים שלו.
    סלבדורה הרגיש שהוא נולד לגדולה ומגיע לו יותר מזה,עומר בורך בגנטיקה טובה,גובה,כריזמה,חוש הומור,חוש צדק מיוחד ושאיפות גבוהות.
    "המטרה מקדשת את האמצעים" זה משפט שסלבדורה נוהג להזכיר לעצמו ולסובבים אותו כל הזמן.
    במהלך שנות חייו של סלבדורה תכנן מה לעשות במסע הפוקימונים שלו,חשב על המטרות שלו בחיים ולא יצר קשרים
    עם הילדים בבית ספר כי האמין שהם ילדותיים מידי,הוא פשוט התעלם מהם.
    הגיע הרגע והגיע הזמן של סלבדורה לפרוש כנפיים ולצאת לעולם,להגשים את החלום שלו לשנות את העולם ואת השלטון שקיים בו,'הם מנצלים פוקימונים לקרבות מיותרים' הוא חשב לעצמו,'אני ישתלט על הממשלה וידאג שזה ייפסק,גם אם אני אצטרך להילחם בקרבות פוקימונים בשביל להשיג את המטרה הזאת' בעודו מסיים את י"ב ויוצא למסע הפוקימונים שלו.

    מראה:
    פוקימון התחלתי:צ'ארמנדר (אני יודע שאני לא מקורי.. חח).
    גיל:17
    כסף:

    with great power comes great responsibility
    Tomerאומר/ת:
    אני תוצאה של אורגייה
    ב"ה תחזיק את החולצה הזאת שוב במסיבת עיתונאים...
    Spoiler ספוילר

    חן השעיר.
    לא נשכח
    ולא נסלח.
    למה עזבת אותנו למה?!




    גַּם אם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי
    Spoiler ספוילר


  6. אמאש'ך פלאפי ):
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    שם: ספרטה
    הודעות: 9,047
    #21
    ציטוט פורסם במקור על ידי SexStyle צפה בהודעה
    מישהו פה מושפע מהנאום של דונפלאמינגו...

    שם :עומר
    שם במשחק:סלבדורה דונפלאמינגו
    רקע:
    עומר נולד למשפחת פשוטה,אבא שלו היה עובד משרד ואמא שלו הייתה מזכירה.
    כל חייו של עומר ההורים שלו דיברו איתו על קריירה פשוטה בתור מזכיר,משפחה פשוטה ולא חיזקו אותו כדי שירדוף אחרי החלומות שלו ויגיע,ייפתח קריירה אמיתית,יעשה משהו אמיתי בחיים שלו.
    עומר הרגיש שהוא נולד לגדולה ומגיע לו יותר מזה,עומר בורך בגנטיקה טובה,גובה,כריזמה,חוש הומור,חוש צדק מיוחד ושאיפות גבוהות.
    "המטרה מקדשת את האמצעים" זה משפט שעומר נוהג להזכיר לעצמו ולסובבים אותו כל הזמן.
    במהלך שנות חייו של עומר תכנן מה לעשות במסע הפוקימונים שלו,חשב על המטרות שלו בחיים ולא יצר קשרים
    עם הילדים בבית ספר כי האמין שהם ילדותיים מידי,הוא פשוט התעלם מהם.
    הגיע הרגע והגיע הזמן של עומר לפרוש כנפיים ולצאת לעולם,להגשים את החלום שלו לשנות את העולם ואת השלטון שקיים בו,'הם מנצלים פוקימונים לקרבות מיותרים' הוא חשב לעצמו,'אני ישתלט על הממשלה וידאג שזה ייפסק,גם אם אני אצטרך להילחם בקרבות פוקימונים בשביל להשיג את המטרה הזאת' בעודו מסיים את י"ב ויוצא למסע הפוקימונים שלו.

    מראה:
    פוקימון התחלתי:צ'ארמנדר (אני יודע שאני לא מקורי.. חח).
    גיל:17
    כסף:
    ++
    אני מושפע מוואן פיס XD
    אז אל תתפלא עם יש כאן הרבה דברים דומים :X
    תוסיף גיל ואתה רשום


    אלבז
    \:
    בחרת להתעלם ממני ?
    עזוב אל תנסה להירשם \:
    אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?


    [YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]


  7. with great power comes great responsibility
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    הודעות: 22,401
    #22
    ציטוט פורסם במקור על ידי The Flupy צפה בהודעה
    ++
    אני מושפע מוואן פיס XD
    אז אל תתפלא עם יש כאן הרבה דברים דומים :X
    תוסיף גיל ואתה רשום


    אלבז
    \:
    בחרת להתעלם ממני ?
    עזוב אל תנסה להירשם \:
    הוספתי גיל כבר ממקודם ><
    ראיתי שאמרת לאחרים להוסיף...

    גם במשחק שלי אני מתכנן לעשות הרבה דברים שקשורים לוואן פיס..

    with great power comes great responsibility
    Tomerאומר/ת:
    אני תוצאה של אורגייה
    ב"ה תחזיק את החולצה הזאת שוב במסיבת עיתונאים...
    Spoiler ספוילר

    חן השעיר.
    לא נשכח
    ולא נסלח.
    למה עזבת אותנו למה?!




    גַּם אם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי
    Spoiler ספוילר


  8. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Jun 2010
    הודעות: 1,588
    #23
    טוב אין לי כוח למלא תופס עכשיו אבל אני דורש שתשמור לי מקום הוד אניבוכהמרובשזהיפהיותך
    אני מבטיח שהתופס יתמלא עד מחר. טנקס

    שם :
    שם במשחק:
    גיל:
    רקע:
    מראה:
    פוקימון התחלתי:
    כסף:
    *החתימה צונזרה כי עברה על החוק,פעם הבאה העונש יהיה חמור יותר


  9. אמאש'ך פלאפי ):
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    שם: ספרטה
    הודעות: 9,047
    #24
    ציטוט פורסם במקור על ידי SexStyle צפה בהודעה
    הוספתי גיל כבר ממקודם ><
    ראיתי שאמרת לאחרים להוסיף...

    גם במשחק שלי אני מתכנן לעשות הרבה דברים שקשורים לוואן פיס..
    רשום :P

    סתיו :
    שמור ~
    אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?


    [YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]


  10. Kibō no chi
    תאריך הצטרפות: Feb 2009
    הודעות: 24,834
    #25
    גיל 17. כנ"ל לגבי אורי.




    Spoiler ספוילר



  11. אמאש'ך פלאפי ):
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    שם: ספרטה
    הודעות: 9,047
    #26
    עומר :
    אתה הולך במסדרונות בית הספר, חושב על הרגע, הרגע שכל ילד מחכה לא ובאותו הזמן מפחד ממנו, אתה סיימת בהצלחה את בית הספר ועכשיו אתה יוצא למסע שכל כך חיכית לו המסע שיעזור לך להוכיח שאתה מסוגל.
    ופתאום משהו הורס לך את הרגע המיוחד הזה, אתה נזכר ששכחת לקחת מהמרצה את הפוקימון שלך !

    נדב ואורי :
    אתם מחייכים בזמן שאתם הולכים ברחוב מחזיקים בשני פוכדורים טריים שרק הגנבתם מצפים לראות את הפוקימונים שקיבלתם.
    ואז אתם נזכרים שבניגוד להרבה מאמנים אתם לא קיבלתם את הפוקמונים שלכם ממרצה מורה או פרופסור אתם גנבתם אותם ולכן אין לכם פוקדע ופוכדורים נוספים.
    אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?


    [YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]


  12. with great power comes great responsibility
    תאריך הצטרפות: Jul 2007
    הודעות: 22,401
    #27
    ציטוט פורסם במקור על ידי The Flupy צפה בהודעה
    עומר :
    אתה הולך במסדרונות בית הספר, חושב על הרגע, הרגע שכל ילד מחכה לא ובאותו הזמן מפחד ממנו, אתה סיימת בהצלחה את בית הספר ועכשיו אתה יוצא למסע שכל כך חיכית לו המסע שיעזור לך להוכיח שאתה מסוגל.
    ופתאום משהו הורס לך את הרגע המיוחד הזה, אתה נזכר ששכחת לקחת מהמרצה את הפוקימון שלך !
    'סעמק עכשיו אני צריך לחזור לבצפר,חשבתי שאני לא אראה את המקום הזה יותר..' אני חושב לעצמי ורץ לכיוון הבצפר במטרה לחפש את המרצה.

    with great power comes great responsibility
    Tomerאומר/ת:
    אני תוצאה של אורגייה
    ב"ה תחזיק את החולצה הזאת שוב במסיבת עיתונאים...
    Spoiler ספוילר

    חן השעיר.
    לא נשכח
    ולא נסלח.
    למה עזבת אותנו למה?!




    גַּם אם אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי
    Spoiler ספוילר


  13. Kibō no chi
    תאריך הצטרפות: Feb 2009
    הודעות: 24,834
    #28
    ציטוט פורסם במקור על ידי The Flupy צפה בהודעה
    נדב ואורי :
    אתם מחייכים בזמן שאתם הולכים ברחוב מחזיקים בשני פוכדורים טריים שרק הגנבתם מצפים לראות את הפוקימונים שקיבלתם.
    ואז אתם נזכרים שבניגוד להרבה מאמנים אתם לא קיבלתם את הפוקמונים שלכם ממרצה מורה או פרופסור אתם גנבתם אותם ולכן אין לכם פוקדע ופוכדורים נוספים.
    "האריס, הרגע חשבתי על רעיון גאוני. היא לא יודעת שלקחנו ממנה פוקימונים, נכון? זה אומר שאנחנו יכולים ללכת לשם, לבקש ממנה פוקימון מתחיל כי "אין לנו פוקימונים", לקבל 10 פוקדורים וכמובן שכל אחד יקבל פוקידע, שלפי הבנתי אפשר לקבל על המכשיר הזה סכום נכבד של כסף" אני אומר להאריס ומחייך חיוך מרושע.




    Spoiler ספוילר



  14. משתמש מנוסה
    תאריך הצטרפות: Dec 2007
    שם: Highway To Hell~
    הודעות: 1,016
    #29
    ציטוט פורסם במקור על ידי Stranger in a Strange Land צפה בהודעה
    "האריס, הרגע חשבתי על רעיון גאוני. היא לא יודעת שלקחנו ממנה פוקימונים, נכון? זה אומר שאנחנו יכולים ללכת לשם, לבקש ממנה פוקימון מתחיל כי "אין לנו פוקימונים", לקבל 10 פוקדורים וכמובן שכל אחד יקבל פוקידע, שלפי הבנתי אפשר לקבל על המכשיר הזה סכום נכבד של כסף" אני אומר להאריס ומחייך חיוך מרושע.
    "יפה! מי היה מאמין, 2 פוקימונים בשעה... תכולת הבנק המרכזי של טוקיו מתקרבת אלינו בצעדי ענק!"


  15. אמאש'ך פלאפי ):
    תאריך הצטרפות: Jun 2009
    שם: ספרטה
    הודעות: 9,047
    #30
    עומר :
    אתה מקלל את כל העולם בזמן שאתה מחפש את המרצה שלך, אחריי שאתה מחפש בכל בית הספר אתה רואה שביציאה מבית הספר יושב המרצה שלך ()



    נדב ואורי המגניבים D:
    אתם חושבים על המזימה הבאה שלכם והולכים לכיוון המעבדה שממנה גנבתם את הפוקימונים שלכם.
    פתאום אתם רואים שני נערים אומרים לפוקימונים שלהם להכות מאמן( אשר רק התחיל.
    אני מנהל את משוב, ומה אתה עשית היום ?


    [YOUTUBE]0jnv0ejmLlY[/YOUTUBE]


עמוד 2 מתוך 4 ראשוןראשון 1234 אחרוןאחרון

מידע על הנושא

משתמשים שצופים באשכול

יש כרגע 1 גולשים שצופים באשכול. (0 משתמשים ו-1 אורחים)

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •