נושא: ממלכות

פרק 29 (''השלמת פערים'')-נכתב על ידי נדב
פלג המסכן היה מוקף. ולדימירוס ועמידן סגרו עליו משני הכיוונים, ולא נותר לו מה לעשות. ''אל תדאג,'' אמר עמידן ''לא נהרוג אותך. זה לא מה שאנו רוצים. רק נחזיר אותך לכלא, למקום בו אתה אמור להיות.''
''לא! זה לא יכול לקרות!'' צעק פלג ונתן לעמידן אגרוף בפנים. עמידן הקטן והחלשלוש כמעט נפל על הקרקע, אבל ולדימירוס הצליח ברגע האחרון לעצור אותו. ''אתה תשלם על זה ביוקר!'' צעק ולדימירוס בכעס ועמד לתת לפלג בעיטה בבטן. אבל פלג, שידע הגנה עצמית, תפס את רגלו של ולדימירוס, החל לסובב אותה ולבסוף השליך את ולדימירוס על עמידן. ''הו, אם קיסינו היה רואה אותי הוא בוודאי היה גאה בי!'' אמר פלג בשמחה ''הוא הרי אהב היאבקות...''
ואז, באותו הרגע, השתלט על פלג שטף געגועים פתאומי. ''הו, קיסינו,'' אמר פלג בעצב ודמעות זלגו מעיניו ''לאן נעלמת, גיבור אמיץ? מזה שש שנים שלא התראינו! אני, אני כל כך מתגעגע...איך יכולת למות כך?''
''אני מציע שכדאי שנתקוף שוב את פלג הבכיין הקטן.'' אמר ולדימירוס בזדוניות. עמידן הסכים איתו, והשניים קמו על רגליהם, ועמדו לחסל את פלג האומלל. ''היה שלום, פלג...'' אמר עמידן בקולו האכזרי.
במקום אחר, בבניין המלוכה של ממלכת ברית הרשע, נכנס ציחיקו למשרדו של נודלס. כעת, נודלס היה המושל היחיד של ממלכת ברית הרשע, מאחר וחן מת, ועמידן נעלם מן הממלכה. ''הו, שלום לך, אדוני היקר!'' אמר נודלס בלבביות כשראה את ציחיקו ''אין לך מושג כמה אני מודה לך על עזרתך. בזכותך החיים שלי רק הולכים ומשתפרים. חלפו ארבע שנים מאז עזב עמידן את ממלכתנו, ובזכות זה הצלחתי להשתלט על המלוכה!''
''אכן כן.'' אמר ציחיקו ''אמור לי, נודלס, מה היית עושה בלעדיי? לולא אמרתי לך מה להציע לעמידן...אני חושב שהיית נשאר עד היום רק מושל משני.''
תחילת פלאשבק
נודלס נכנס לתוך משרדו של עמידן. ''הו, שלום נודלס.'' אמר עמידן בשעמום ''אה...מה רצונך?''
''עמידן, אדוני היקר, בא לראשי רעיון שבטוח תשמח לשמוע.'' אמר נודלס ''אני יודע כמה אתה אוהב שליטה וכוח. אני יודע כמה אתה אוהב את ההרגשה של לשלוט על אנשים. ואני יודע עד כמה אתה שונא את ההגים. אז...היה לי רעיון שדרכו תוכל לבצע את כל הדברים הללו: גם לשלוט באנשים, וגם להתעלל בהגים.''
''אך כיצד?'' שאל עמידן ''אמנם יש כאן, בממלכת ברית הרשע, לא מעט הגים, אך אם אני ארצה לשלוט ולהתעלל בהם זה אומר שאצטרך לשלוט ולהתעלל בכל תושבי הממלכה. אני לא חושב שזה מגיע לכולם.''
''אז אולי תנסה לשלוט רק על ההגים?'' שאל נודלס ''האמן לי, זה אפשרי. יש שמועות המספרות על כך שממלכת לאיאהמינא הרשתה להגים להשתמש בחלק משטחה על מנת לשקם את הגמינא. לפי מה ששמעתי, סזורב ברורזוב מתכוון להיות המושל העתידי של הממלכה הזאת.''
''מה אתה אומר?'' שאל עמידן בפליאה ''בחיי, זה נותן לי כמה רעיונות. אני לא יכול כרגע לספר לך את הכל, מה אני מתכוון לעשות, אני רק יכול לומר לך שלא תשמע ממני בתקופה הקרובה...''
סיום פלאשבק
''וכל זה היה רעיון שלך!'' שיבח נודלס את ציחיקו. ''די, די, אינך צריך להודות לי...'' הצטנע ציחיקו ''בסך הכל רציתי שעמידן יעזוב את המלוכה. וזה הרי ברור שטיפוס כמו עמידן ישתמש בזהותו של סזורב ויהפוך למושל הגמינא.''
נודלס לא הגיב לו. הוא היה עסוק בהרהורים ונראה מעט מודאג. ''קרה משהו, אדוני?'' שאל ציחיקו את נודלס. ''לא כלום, רק נזכרתי במשהו.'' השיב נודלס ''מסתובבות בממלכה שמועות רבות על קרב פנימי בתוך ממלכת הגמינא. לדעתי ישנה רק סיבה אחת לכך: גילו את זהותו של עמידן.''
''מה אתה מתכוון לעשות בנוגע לכך, אדוני?'' שאל ציחיקו. לפתע, ניביו החדים של נודלס החלו להתארך, וקרניים צמחו על ראשו וגרמו לכתר היהלומים שלו ליפול. הוא נראה שטני ומרושע יותר מאי פעם. ''הגיע תורו של נודלס להופיע בקרב.'' אמר נודלס בקול מפלצתי.
בינתיים, בצינוק של הממלכה, ישב סזורב והביט על פתח הצינוק בעצב. ''לו רק יכולתי...'' חשב בליבו ''לו רק יכולתי לצאת מהפתח הזה, שממנו הגעתי לצינוק הנוראי הזה. לכל הרוחות, אני נמצא כאן כבר ארבע שנים לכל היותר! לאיש לא אכפת ממני, לאף אחד אין מושג כמה אני סובל במקום הנורא הזה. אני זוכר כאילו זה היה אתמול כיצד הגיע צבא סנוודאי לממלכת הגמינא, וכיצד עצרו אותי ללא שום סיבה, והשליכו אותי לכאן, לצינוק הקטן והעלוב הזה. במה חטאתי? במה פשעתי?''
''אתם שומעים אותי שם בעולם שבחוץ? במה פשעתי?!'' צרח סזורב בקול רם, אך לשווא. ''סזורב?'' נשמע קול מסתורי, עמוק מאוד. סזורב נבהל בהתחלה, אך מיד הבין שיש עוד מישהו בצינוק, וצריך לחפור קצת בשביל למצוא אותו. סזורב החל לחפור את אדמת הצינוק, וראה מישהו, שמנמן ועגלגל, שוכב, עם עיניים פקוחות. המישהו הזה היה..היה..''קיסינו?!''