נושא: אש ובייליף-הלב שנשבר

תודה! האמת,רציתי לפרסם את הפרק השני מחר אבל בשבילכפ אני מפרסם אותו היום D:

הפוקימונים פה מדברים,הם לא מדברים עברית,מדברים בשפת פוקימונים.
והפעם עשיתי פרק ארוך,זאת אומרת שאני לא אפרסם את הפרק השלישי מחר ואולי לא גם בעוד יומיים.

פרק 2:התחלה חדשה קשה,האתגר הגורלי!


"קומי! קדימה כבר מה יש לך?!" שמעתי קול מוזר,עייפות הבוקר השפיעה עליי,לא היה לי כוח לענות.
"קדימה אל תכריחי אותי לגרום לך לקום?אוקיי חבל" אמר קול,זיהיתי שזה היה , 'השתוטניק הזה,מה הוא כבר יכול לעשות לי?' חשבתי לי בחיוך,כירבלתי את הרגליים בבטני וחזרתי לישון,לאחר כמה שניות אקדח מים מהיר במיוחד פגע בי והעיף אותי על העץ "מה זה היה?!" צעקתי בקול,קמתי,ניערתי את ראשי ומבטי היה כועס ביותר,ראיתי את טוטודייל קופץ על הרצפה,רגל אחת ואחר כך שנייה,ותוך כדי צוחק את הצחוק הידוע שלו.
"אני לא מבינה מה כל כך מצחיק?" ניסיתי לגרום לו להפסיק אבל זה לא הצליח "אוקיי,איך שאתה רוצה" מלמלתי,עצמתי עיניים,הנעתי את הראש ושלחתי אליו עלי טער מהירים,עלה אחד פגע בו במהירות בראשו ואחר כך האחרים העיפו אותו אל הנחל שנמצא ליד העץ שלפני כמה דקות ישנתי בו, "היי מה יש לך? מה אי אפשר לצחוק איתך יותר?!" אמר טוטודייל בפרצוף חמוץ.
"ממש לא,רק הראתי לך ששניים יכולים לשחק במשחק הזה" אמרתי לו בנחישות,הזקפתי את הראש,העלה שעל ראשי נצנץ מול השמש שזרחה על שנינו.
"אני לא יודע מה יש לך,אבל מאז שהגענו לכאן את הפכת להיות כמו..... כמו... לא יודע מה!" אמר טוטודייל בפרצוף כועס,אף פעם לא ראיתי אותו ככה, "את כבר לא אותה הבייליף שאני מכיר,אני אעזוב אותך עכשיו,עד שתירגעי" אמר והתהלך לו לעבר המעבדה,הסתכלתי סביב,ראיתי ש צפה בריב שלנו,פניו היו אילמות,הוא לא רצה להתערב.....
'רגע.. שנייה? עכשיו הוא חושב שאני מעצבנת? למה מי הוא בכלל?' חשבתי לי בכעס,אני לא יודעת מה קרה אבל הכעס השתלט עליי,בלבזור הבחין בכך,הוא התהלך צעד וחצי לאחור,הסתכל עלי ואז סובב את המבט לטוטודייל.
"זה מה שאתה חושב עליי אה?! אני אראה לך מה זה!" אמרתי לו,טוטודייל שמע אותי,הוא הסתובב אבל לפני שהוא הספיק לעשות איזה משהו,שני הגפנים שלי העיפו אותו לאחד העצים שליד המעבדה,פגעתי בו חזק מדיי.
"הוא קם,ניפנף את ראשו,עיניו הפכו לזדוניות כמו שלא היו אף פעם,הוא התקדם אלי בצעדים איטיים,לקח לו אולי 5 דקות להגיע אליי, 'מה עשיתי?! בייליף מה קורה לך? טוטדייל חבר טוב,לא מגיע לו היחס הזה' חשבתי לי,הסתכלתי על החבר הטוב שלי שכרגע כועס עליי מאוד..
"אם ככה את רוצה את זה,ככה תקבלי" אמר פתח את פיו והוציא אקדח מים חזק ביותר,נצמדתי לאדמה,המים העיפו אותי כמה צעדים אחורה "טוטודייל! תפסיק! אני מצטערת!" קראתי לעברו במטרה שיקשיב ויפסיק עם סערת הרגשות הזאת.
"מאוחר מדיי" אמר,רץ אליי ונשך אותי ברגל ימין,זאת הייתה נשיכה חזקה "ביילייף!!" קראתי מכאב אבל גם הכעס חזר אליי,הייתי חייבת להגיב,תפסתי את הזנב שלו בגפן שלי ובהרבה כוח,הפרדתי אותו מהגוף שלי והעפתי אותו לאוויר,שלחתי עלי טער שיפגעו בו אבל משהו חסם אותם,גפנים אחרים העיפו את עלי הטער שלי מהטווח של טוטודייל במהירות ותפסו את טוטודייל אחרי כמה רגעים, חזרתי לעצמי,לא האמנתי שעשיתי את זה לחבר טוב שלי.
טוטודייל הסתכל עליי עם עיניים מבוישות,כמה דמעות עלו בעיניו "טוטודייל,סליחה..." מלמלתי אליו,התקדמתי כמה צעדים אליו "תעצרי!! אני לא האמנתי שתעשי לי את מה שעשית עכשיו! את כבר לא חברה שלי יותר! שמעת?! שלא תחשבי לדבר איתי אפילו!" קרא בקול,ראיתי על היד שלו שהיא פצועה,הוא כנראה חטף את זה עוד שזרקתי אותו על העץ,אחרי כמה רגעים שהוא הסתכל עליי,הוא פרץ בריצה לאיפשהוא בחצר הגדולה שהייתה לנו.
"בייליף,למה עשית את זה? ולטוטודייל? הוא רק צחק איתך?" אמר בלבזור בפנים רצינית,הוא חיכה לתשובה.
"אני לא יודעת מה עובר עלי... מאז שהגעתי לפה.... אני כבר לא מי שאני" אמרתי לו בפנים מבוישות והתרחקתי מהמקום.
ישבתי ליד קבוצת עצים שהייתה ליד הנחל,אבל אל המקום שהייתי בו מקודם.
הדיכאון חזר אליי,את עיניי מילאו דמעות.
"אין פלא שאש לא רוצה אותי איתו במסע,תראו איך אני מתנהגת,וזה היום הראשון שלי פה רק" מלמלתי לי הקול בוכה ושקעתי בדיכאון.
אחרי כמה דקות שמעתי מישהו מתקרב אליי "תעזבו אותי!" צעקתי בקול,לא רציתי לדבר עכשיו.
"אבל למה את עצובה חמודה?" אמר קול מוכר,הקול הזה תמיד שימח אותי,זה היה "מה אתה רוצה?" אמרתי בקול חנוק מהבכי.
"טוטודייל סיפר לי את מה שקרה... בייליף אני לא מאשים אותך,אבל אני רוצה לדעת למה התנהגת בצורה חמורה כזאת,ועוד למישהו ששנינו מכירים כבר הרבה זמן" אמר לי הרקרוס,הוא התיישב לידי וניגב את דמעותיי בעזרת עלים מהעצים "אני לא יודעת..." עניתי לו בקול שהיה עדיין חנוק "מאז שהגעתי לפה,אש חסר לי,הוא לא חסר לך? הוא עזב את כולנו לטובת פוקימונים אחרים,הוא כבר לא אוהב אותנו" אמרתי לו,הקול שלי התחיל להשתחרר.
"אוי אז זה כל הסיפור? את מתגעגעת לאש?" הרקרוס חייך וקולו הפך לשמח,הסתכלתי עליו,חייכתי אליו חיוך קטן "זה לא נכון,הוא אוהב את כולנו,הוא פשוט רוצה להיות פוקימון מאסטר זוכרת? הוא לא הצליח בג'וטו אז הוא מנסה את מזלו בהואן,לגבי הפוקימונים החדשים,כל מחוז הוא עם פוקימונים שונים ומגוונים,הוא רוצה לגוון את הצוות שלו בפוקימונים שלא ראה אף פעם" אמר לי הרקרוס,הרגשתי קצת יותר טוב.
"אז למה הוא לקח את פיקאצ'ו אהה? הוא כבר שני מסעות איתו?" אמרתי לו בקול החלטתי,על זה רציתי תשובה.
"את יודעת הם הכירו עוד הרבה לפני שאני או את הכרנו אותו,אולי זה החלום של שניהם" אמר הרקרוס,אחר כך חשב על התשובה שלו.
"טוב,אפילו שאני חושבת שזה לא נכון,אני אנסה לשפר את מצב הרוח שלי" אמרתי לו בחיוך,קמתי,רקעתי רגליים באדמה ורצתי לכיוון המעבדה,הרקרוס עף אחריי.
חזרנו למעבדה,היו שם ו-
"שלום" אמרתי להם בחיוך קטן,סינדקוויל הסתכל עלי קצת,אחר כך חייך "שלום לך בייליף" אמר לו.
דיברנו ארבעתינו,אני,הרקרוס,מאק וסינדקוויל עד הערב.
כבר כל הפוקימונים הגיעו למעבדה,בינהם היה גם טוטודייל,שהתרחק ממני כל פעם שהייתי קרובה אליו.
"הפרופסור הגיע,שלום לכם,ערב טוב! אני רוצה לבשר לכם שאש הגיע רשמית להואן! דיברתי איתו הרגע,הוא ופיקאצ'ו ממש נהנים!" אמר הפרופסור בחיוך בשילוב ידיים.
'מה?!! דיברת איתו עכשיו ולא הודעת לנו?! חוצפן' חשבתי לי בכעס והחמצתי פנים,הרקרוס שהיה לידי נגע בי,הוא ידע שכעסתי על מה שהפרופסור אמר.
"ועוד הפיקאצ'ו הזה" מלמלתי לי,הרקרוס הסתכל עליי,פניו היו קצת חמוצות,החזרתי לו חיוך.
"יש לי אתגר בשבילכם,מחר יתארך טורניר קרבות,בין כל הפוקימונים,המנצח יזכה ב... המנצח בטורניר יישלח ליום שלם כדי להיות עם אש ופיקאצ'ו בהואן!" קרא הפרופסור,שמעתי שכולם ממש שמחו מהרעיון.
' אני חייבת לנצח,אני פשוט חייבת לראות אותו' חשבתי לי במחשבת ניצחון.
,לכו עכשיו לישון,מצפה לכם מחר יום עמוס! לילה טוב" אמר הפרופסור והלך כמה צעדים,אך לפני שיצא מהמעבדה הסתובב ואמר "אוקיי,חילקתי אותכם לזוגות לסיבוב הראשון של הטורניר,מחר מי שילחם ראשון הם בייליף וסינדקוויל!" אמר ויצא מהמעבדה.
סינדקוויל הסתכל עלי,אני הסתכלתי עליו,שנינו הנהנו אחד לשני.
'סינדקוויל? דווקא אותו שמו לי להילחם ראשונה? ממש חבל לי עליו' חשבתי לי בחיוך ניצחון.
"נו? מה את אומרת?סינדקוויל לא יוותר לך מחר,והוא מסוג שחזק עלייך אז יש לו יתרון" אמר הרקרוס בקול שמח,הוא ידע שהייתי מאושרת מהפרס של הטורניר.
"אני יודעת,אבל אל תשכח שניצחתי האונדום בליגת ג'וטו ומי אמר שאני אוותר לו.. אני אומרת לך שכדאי שתישן טוב,כי מחר אני הולכת לנצח את כל מי שצריך כדי לזכות!" קראתי,הלכתי מהר לישון 'אש,תתכונן,אני באה לבקר אותך' חשבתי לי בחיוך ואחרי כמה דקות,שקעתי בשינה עמוקה.

פרק מצוין מחכה להבא

אחלה סיפור, מחכה לפרק הבא

פרק טוב.
נהניתי לקרוא.

קח לוגו אם אתה רוצה.

פורסם במקור על ידי ErWiN

פרק טוב.
נהניתי לקרוא.

קח לוגו אם אתה רוצה.

אני מאוד שמח שאתם אוהבים את הספור שלי! זה היה פרק אקסטרה אז אני חושב שביומיים הבאים אני לא אפרסם פרק....

בקשר ללוגו,הוא יפה מאוד,אולי תכין עוד אחד? כאילו לא שאני לא אוהב,אלא אני רוצה לראות עוד דוגמאות ללוגו,יעזור לי מאוד תודה D:

גם,כך מי שקרא יוכל לומר לי גם מה הוא אהב? כאילו מה אתם אוהבים ואם יש משהו לשפר אז תגידו,כי זה סיפור ראשון שלי ואני פתוח להצעות..

פרק יפה,לדעתי היא תיכשל בכוונה בטורניר.

עוד תגובות אנשים? אני רוצה לדעת אם אני צריך לשנות משהו או שהיספור בסדר..

וארווין אני לוקח את הלוגו,אבל רק תרשום עליו לא הלב שנשבר,הלב שנשבר,הבנת?

שני הפרקים יפים מאוד מחכה לפרק הבא...

פרק מדהיםםם
אהבתי לגמרי

פורסם במקור על ידי TheSkyRuby

פרק מדהיםםם
אהבתי לגמרי

שמח שאהבת! תודה

תודה,את הפרק הבא אני אפרסם כנראה מחר,או שאפילו ביום ראשון כי יש לי שיעורים שהביאו לחופש.

בא לכם,שאני אפרסם למשל שעה אחרי שפירסמתי את הפרק ספוילר לפרק הבא? או שכאילו כל פעם שאני מפרסם פרק אז לרשום ספויילר לפרק הבא? או שלוותר על הרעיון?

פורסם במקור על ידי shlomii4

תודה,את הפרק הבא אני אפרסם כנראה מחר,או שאפילו ביום שבת כי יש לי שיעורים שהביאו לחופש.

בא לכם,שאני אפרסם למשל שעה אחרי שפירסמתי את הפרק ספוילר לפרק הבא? או שכאילו כל פעם שאני מפרסם פרק אז לרשום ספויילר לפרק הבא? או שלוותר על הרעיון?

מחר שבת, וכן, כדאי ספויילרים

פורסם במקור על ידי DarkTiger

מחר שבת, וכן, כדאי ספויילרים

חחח התבלבלתי.

כאילו לא יודע,אם לתת עכשיו את הספוילר או שכאילו לתת את הספוילר עם הפרק הבא שיפורסם